המשק מפסיד 10 מיליארד שקל בשנה בשל תאונות עבודה

דו"ח של ועדת אדם חושף: המשק מפסיד למעלה משני מיליון ימי עבודה מדי שנה כתוצאה מתאונות עבודה ■ הענף הקטלני ביותר: הבנייה ■ ברשימת ההמלצות: הקמת רשות לאומית ויצירת תמריץ שיעודד מעסיקים להשקיע בבטיחות

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה ויסברג

המשק הישראלי מפסיד מדי שנה מעל 2.4 מיליון ימי עבודה בשל תאונות בעבודה. היעדרות זו מהעבודה גורמת להפסד שנתי של כ-10 מיליארד שקל - כך עולה מדו"ח ועדת אדם, בראשות יו"ר תעש והאלוף במיל' אודי אדם, שבחנה את הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל. הדו"ח הוגש אחר הצהריים (ד') לשר הכלכלה נפתלי בנט. מי שעומד מאחורי הקמת הוועדה הוא יורם אלעזרי, שכיהן בעבר כמפקח עבודה ראשי במשרד הכלכלה. הוועדה עצמה כללה 17 חברים מתחומי הבטיחות, הרפואה, הניהול, התקינה, המשפט, הכלכלה, האקדמיה והתעשייה.

על פי הדו"ח, השקעות המדינה בפעולות מניעה בתחום הבטיחות והבריאות הן נמוכות, במיוחד נוכח ההפסד הכספי הנגרם למשק בשל תאונות עבודה. ההשקעות מסתכמות בכ-85 מיליון שקל בלבד, מהן כ-40 מיליון שקל למוסד לבטיחות ולגהות, כ-30 מיליון שקל למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (הכולל עלות העסקת כוח האדם במינהל), כחצי מיליון שקל למחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות וכ-15 מיליון שקל למימון פעולות ומחקרים בבטיחות באמצעות "הפעולה המונעת" במשרד הכלכלה וקרן "מנוף" במוסד לביטוח לאומי.

בעשור האחרון חלה שחיקה של כ-47% בתקציב הקרנות הכולל. "במבט מסכם ניתן לומר כי כיום ההשקעות במניעה מהוות פחות מאחוז אחד מההוצאות הנגרמות למשק בגין תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות", נכתב בדו"ח.

על פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מדי שנה נהרגים 54 איש בממוצע כתוצאה מתאונת עבודה, כאשר ענף הבנייה הוא הקטלני ביותר, ובו מתרחשות כמחצית מהתאונות שגובות חיי אדם. בשנים 2011-2006 חלה התקדמות בתחום הבריאות התעסוקתית בכמה מישורים. אחד מביטויי ההתקדמות הוא הפחתת שיעור מקבלי דמי פגיעה מביטוח לאומי ב-7% וכן הפחתת 18% בממוצע בשיעור ההרוגים בתאונות העבודה. מצד שני, חל גידול של 11% בימי ההיעדרות מהעבודה בגין פגיעות בעבודה וחל גידול של 16% בהוצאה השנתית של הביטוח הלאומי בענף נפגעי עבודה.

מרבית התאונות הקטלניות. פועל בנייה בעבודהצילום: אמיל סלמן

אחת מההמלצות העיקריות בדו"ח היא להקים רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, "בדרך של איחוד האחריות והסמכויות בתחום, שתיצור ריכוז משאבים ואיגומם, ביטול כפילויות, הגברת היעילות והאפקטיביות, יצירת תאום, סנכרון וסינרגטיות. המבנה המוצע יכלול זרוע אכיפה, זרוע מניעה ומרכז למחקר ולניהול ידע בתחום".

מהדו"ח עולה כי יש ליצור תמריץ כלכלי להשקעת מעסיקים בבטיחות. "יש להפחית עלויות למעסיקים שלוקחים על עצמם מחויבות לקיים בטיחות ברמה גבוהה ומנגד להפוך התאונות והמחלות התעסוקתיות לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק, כך שתיווצר זיקה חזקה בין רמת הבטיחות והבריאות התעסוקתית שמקיים המעסיק במקום העבודה לבין התשלום שהוא נושא במקרה של היפגעות עובדיו", נכתב.

יו"ר הוועדה, אודי אדם, התייחס למסקנותיה במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה היום. "הוועדה בחנה מגוון היבטים בעלי משקל לבטיחות ולבריאות העובד - היבטים כלכליים, משפטיים, ארגוניים ומקצועיים", אמר.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הוסיף: "לכל עובד קיימת הזכות לבטיחות במסגרת עבודתו. תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית אינם גזירה משמים והם ניתנים למניעה. אין הצדקה לפגיעה ואבדן חיים ולסבל הנגרם מכך. השר הוסיף כי לפציעות בעבודה יש משמעות כלכלית אדירה על המשק בישראל, שהמעסיקים בישראל אינם מודעים לה כלל, ואשר רובה מוטל כנטל על כתפי הציבור, המממן עלויות תאונות העבודה, ולכן אין למעסיקים תמריץ להשקעה בבטיחות. העבודה היסודית והרצינית שעשתה הוועדה תהווה את הבסיס לבניית מדיניות בתחום, בפעם הראשונה, ואני מאמין כי בחודשים הקרובים, נתחיל ביישומה".

אודי אדםצילום: תעש

מפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, התייחסה אף היא למסקנות. "אני רואה בדו"ח בסיס חשוב למנף את הפעילות שלנו ושל גופים וארגונים נוספים הפועלים בתחום ולתת לה דחיפה קדימה, לאגם כוחות ולהתמקד בפעולות אפקטיביות הנותנות תמורה גבוהה", אמרה.  מנכ"ל המשרד, עמית לנג, הוסיף: "אנו פועלים בתקופה זו מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה במטרה לשפר את תנאי השכר של המפקחים והחוקרים, כדי שנוכל לגייס כוח אדם איכותי נוסף. בתקופה הקרובה נבחן את המלצות הוועדה, ונכין מתווה ליישום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker