"מעסיקים רואים נשואה + 3 וזורקים את קורות החיים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מעסיקים רואים נשואה + 3 וזורקים את קורות החיים"

אמהות לילדים עד גיל 6 שמבקשות לחזור לשוק העבודה הן אחת הקבוצות המופלות ביותר לרעה - 23% מהן דיווחו כי חוו אפליה בעת שחיפשו עבודה ■ "מעסיקים לא אוהבים אמהות לילדים קטנים", אומרות נשים שמתקשות למצוא עבודה גמישה ■ כתבה חמישית בסדרה

118תגובות

מיכל (שם בדוי), 32, אם לשני ילדים צעירים (בני שבע ושנה), פוטרה מעבודתה בחברה טכנולוגית גדולה לפני כשנתיים, בעודה בהריון, ומאז היא מובטלת. מיכל מחפשת עבודה בקדחתנות, אך שוב ושוב נדחית בשל סעיף לכאורה טריוויאלי, אך מטריד מאוד בעיני מעסיקים - אמהות.

בתחילה ציינה את מצבה המשפחתי בקורות החיים, וכמעט שלא זומנה לראיונות. ואולם, גם לאחר ששיכתבה את קורות החיים שלה ונקראה לראיונות עבודה, המראיינים לא חשבו פעמיים לפני שהפרו את החוק ותיחקרו אותה על משפחתה. "השאלות נורות בצרורות", היא מספרת. "יש לך סידור לילדים? הם במסגרות? מי מוציא אותם מהמסגרות? יש לך תכנון להביא ילד נוסף? מי נשאר עם הילדים בבית כשהם חולים? אף שצברתי ניסיון רב ומוניטין חיובי בתחום האדמיניסטרציה ושירות הלקוחות - לא מעוניינים להעסיק אותי. זה עצוב, ולצערי אני רק טיפה בים. מעסיקים לא אוהבים אמהות לילדים קטנים".

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים

קשיי התעסוקה של מיכל גובים ממשפחתה מחיר כלכלי כבד. "אנחנו נאלצים לחיות ממשכורת אחת, מתגוררים ביחידת דיור, בחצר של משפחה אחרת, ובאחרונה נאלצנו למכור את המכונית", היא מספרת.

דודו בכר

"מדי חודש אני בטוחה שהחודש זה יקרה - אני אמצא עבודה. אך החודשים עוברים - וכלום לא קורה. אני שולחת קורות חיים ומתראיינת לעשרות מקומות עבודה - ואיש לא חוזר אלי. אני עונה על כל הדרישות, אני עובדה מסורה וחרוצה - איך זה יכול להיות? התסכול עצום".

מיכל לא לבד. אמהות לילדים קטנים הן אחת מקבוצות האוכלוסייה המופלות ביותר לרעה בשוק העבודה בישראל. בסקר שערכו ב–2013 בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, קרוב לרבע (כ–23%) מהאמהות לילדים עד גיל שש, דיווחו שחשו מופלות לרעה בעת תהליך חיפוש העבודה - בדומה לחרדים (24%). רק ערבים ישראלים דיווחו במסגרת הסקר על אפליה בשיעורים גבוהים יותר מאמהות (29%). בנוסף, על פי הנציבות, 19% מהאמהות לילדים קטנים דיווחו ב–2013 על אפליה כלפיהן במקום העבודה הנוכחי.

שני סקרים שפורסמו בשבוע שעבר באתר jobs4mom, המתווך בין הורים המעוניינים במשרות גמישות או חלקיות למעסיקים, מציירים תמונה עגומה אף יותר - 90% מהנשים שהשתתפו בסקר ציינו כי חוו אפליה בעת חיפוש עבודה, בשל המצב המשפחתי שלהן. 99% מהנשים שהשתתפו בסקר אחר הסכימו שחיפוש עבודה כאמהות הוא תהליך קשה הרבה יותר מאשר חיפוש עבודה כרווקות. השורה התחתונה ברורה: אף שגברים ונשים כאחד הם הורים, נשים מתויגת מיד כאמהות, בעוד גברים אינם מתויגים כלל, ולעתים אף מקבלים על אבהותם נקודות זכות אצל המעסיקים.

בדיון שהתפתח בפורום jobs4mom בעקבות הסקרים, סיפרו הגולשות כי בעיני מעסיקים הן "חשודות מיידיות" כעובדות טובות פחות מעובדות לילדים בוגרים או עובדות ללא ילדים. "מעסיק רואה אמא וחושב לעצמו, 'יש לה נטייה להחסיר ימי עבודה', אף שמניסיוני יש רווקות ורווקים שנעדרים לא פחות מהורים, חלקם אף יותר", כתבה הגולשת א'.

ד' הוסיפה: "מעסיקים שוכחים שהאשה הצעירה שמגיעה לראיון יכולה להיות הבת שלהם". מ' כתבה: "מאז שהפכתי לאמא, אני יעילה ומאורגנת הרבה יותר. דווקא מכיוון שאני מוגבלת בזמן - התפוקה שלי גדולה יותר".

ל' כתבה: "מעסיקים רואים 'נשואה פלוס שלושה' וזורקים את קורות החיים לפח. בשל האפליה הזו, אני נאלצת להתפשר על משרות, עד כדי 'הקטנה' של עצמי: אני מתפשרת על משכורת, על סוג העבודה ועל עניין. ויתרתי על המקצוע שלי. מייאש".

גם ירדן (שם בדוי), 31, מפתח תקוה - אם לתינוק כבן שנה - עובדת במשרה שרחוקה מלשקף את יכולותיה או שאיפותיה המקצועיות. בחודשים האחרונים היא עובדת במוקד שירות לקוחות. "אני מעוניינת במשרה בתחום כתיבת התוכן", היא מספרת. "אני אמנם צריכה לאסוף את בני מהגן ב–16:00, אך כמובן שאין בעיה שאמשיך לעבוד מהבית לאחר מכן. אלא שבכל פעם שהוצעה לי משרה מעניינת, היא חייבה אותי בשעות משרדיות קשיחות. מעסיקים מעבירים מסר ברור - 'קריירה או אמהות'. לולא הייתי אמא, כבר מזמן הייתי מוצאת עבודה".

אמיל סלמן

"נשים צריכות לקחת אחריות על גורלן"

המלכוד שאותו מתארת ירדן, כמו אמהות צעירות אחרות, לא מחויב המציאות. על פי נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג־יאיר, ככל שיותר הורים יחלקו ביניהם את האחריות לטיפול בבית ובילדים, כך תגבר הלגיטימיות לעבודה בשעות גמישות. "שילוב בין עבודה לקריירה הוא לא שיח נשי, הוא שיח של כולם - גברים ונשים. הורות היא זכות גדולה, וגם גברים צריכים ליהנות מהזכות הזאת. הורות משותפות תביא לאיזון של שוק העבודה ולאט־לאט תכחיד את הדעות הקדומות".

נשים רבות אומרות שהן משתכרות פחות, ולכן אין להן כוח מיקוח מול בן הזוג.

"זו תפישה שדורשת שינוי. הטיפ שלי לנשים הוא להיות עם עין אחת על הטווח הקרוב ועין נוספת על הטווח הרחוק. המשמעות היא שהילדים לא תמיד יהיו קטנים, והמשכורת לא תמיד תהיה כפי שהיא כיום. בטווח הארוך, המשפחה תצא נשכרת משימור שתי קריירות וממעורבות של שני ההורים בגידול הילדים. שווה להתעקש על זה".

עירית (שם בדוי), אשת עסקים שחונכת בהתנדבות נשים צעירות בתחילת דרכן בשוק העבודה, נוקטת מלים נחרצות יותר. "אני חונכת אם צעירה שהחלה באחרונה התמחות בראיית חשבון, והיא אמרה לי שאין לה ברירה אלא לבקש מהבוס לצאת מהמשרד מדי יום ב–15:00, כי אין מי שייקח את הילד מהגן מלבדה. המשפט הזה הרתיח אותי. אמרתי לה - 'אל תתחילי במה את לא יכולה לעשות, אלא במה שכן. את צריכה לתת את כל כולך בהתמחות, ורק אחרי שתוכיחי את עצמך - תוכלי להציב דרישות למנהל שלך'. ביקשתי שתשוחח על כך עם בעלה, וסוכם שהוא ייצא מוקדם פעם בשבוע כדי לאסוף את הילד מהגן. לאחר מכן, ביקשתי שתשוחח עם השכנה, שהסכימה להוציא את הילד מהגן ביום אחר. עד שנשים לא יראו את עצמן כשוות, ויפסיקו לעשות לעצמן הנחות - דבר לא ישתנה. נשים צריכות לקחת אחריות על גורלן".

איריס שטרק, בעלת פירמת רואי החשבון שטרק את שטרק, אמרה באוקטובר 
ל–TheMarker כי המשרד מעודד הורות פעילה ואיזון בין בית לעבודה, אך בתמורה היא מצפה לשמוע ממועמדים לעבודה על הנכונות להשקיע. "אני רוצה לשמוע על אמביציה, על מצוינות ועל רעב להצליח", אמרה שטרק. "מועמדת אמרה לי פעם שהיא מחפשת מקום רגוע. זה הרתיע אותי, אני לא מעוניינת בעובדים שמחפשים תוכנית הבראה. אני רוצה לראות התלהבות. אני לא שואלת אשה או גבר 'איך אתם מסתדרים בבית ומה חלוקת התפקידים ביניכם?'. אני שואלת את המועמדת אם היא יכולה להתחייב לשעות הנדרשות".

להתחיל עם 
השוויון בבית

אפי הזנפרץ, מבעלי אתר jobs4mom עם נעה יעקובוביץ', מסבירה שהרציונל להקמת האתר היה מתן סיוע לאימהות שמחפשות עבודה, תחת האילוצים של המציאות כיום. "הנורמה בחברה הישראלית עדיין קובעת שהאב הוא המפרנס והאם היא המטפלת העיקרית בילדים", אומרת הזנפרץ. "אני אומרת לנשים - 'עשו שוויון בבית', ובמקביל מבינה שמהפכות לא קורות ביום אחד. אני נחשפת לעדויות של נשים מוכשרות ונמרצות שרוחן שבורה. הן מיואשות וחבוטות".

הן כותבות את הסטטוס המשפחתי בקורות החיים?

"70% מהנשים מציינות את הסטטוס המשפחתי. כשאני שואלת אותן למה לכתוב את הסטטוס אם לא חייבים, הן משיבות 'כי זו אני'. לצערי הרב, הסיכוי שאם לשלושה תקבל זימון לראיון עבודה הוא קלוש. צריך להבין איפה אנחנו חיים".

על פי הזנפרץ, המצב ישתנה כשמעסיקים יבינו את היתרון שבשעות עבודה גמישות. "השתרשה בישראל תרבות עבודה גברית־צבאית, שלפיה המשמעות של 'להתאבד על המשימה' היא חברותא משרדית קשיחה. במלים אחרות, לא יוצאים מהמשרד לפני 19:00. מעסיקים שרואים עצמם כנאורים אומרים לי: 'אני מת על אמהות. שכרתי לעבודה מזכירה מקסימה בחצי משרה - אבל אין אצלנו שעות גמישות. כולם עובדים מ–9:00 עד 18:00'. מעסיק כזה מפסיד עובדים מעולים רק בשל קיבעון מחשבתי. מעסיקים אחרים, שעמם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אומרים, 'ממש לא אכפת לי באילו שעות ומהיכן היא או הוא עובדים. העיקר שתביאו לחברה שלי את האלוף או האלופה'".

אולי "מעסיקי נשים" עושים זאת ממניעים ציניים, למשל כי ניתן לשלם לנשים פחות?

"יכול להיות. זה בסדר לתמחר בכסף כל מיני דברים, כמו שעות עבודה. אם זה מתאים למעסיק ולעובד, אז למה לא? זה כמובן לא תקף למקום שבו מודדים אנשים לפי תפוקות. בשורה התחתונה, אני אופטימית. אני רואה את השינוי במו עיני - מעסיקים מכירים בערכה של יציבות, של מסירות ויעילות. אני מקווה שבעוד עשור, אמהות תהיה 'נון אישיו', בדיוק כפי שאבהות היא 'נון אישיו' - אולי אפילו פרמטר שרק מעלה את ערכו של אדם בעיני המעסיק".

גיל אליהו

"חיפשתי שנים,
בסוף הצלחתי"

איריס פנירי, 41, מירושלים, אם לשלושה (בני חמש, שלוש וחצי ושנה וחצי), עזבה את עבודתה כמתכנתת בכירה באמדוקס לפני כארבע שנים, בסמוך ללידת בתה הבכורה, אחרי 11 שנות עבודה בחברה. "רציתי להיות הדמות ההורית העיקרית בבית", היא מסבירה. "עבודה בהיי־טק היא תובענית מאוד ובשעות מטורפות. העבודה סביב השעון לא התיישבה עם הכמיהה להימצא לצד ילדי. בדיעבד הייתי צריכה לצמצם את שיעורי המשרה, ולא לפרוש לגמרי", אומרת פנירי.

התוכנית של פנירי היתה לחזור לשוק העבודה במשרה חלקית, אך חיפוש העבודה לא היה פשוט, ונמשך לפרקים במשך שנים. בנובמבר מצאה משרה מתאימה, כמנהלת המעבדה להנדסת תוכנה בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. "בראיונות עבודה נשים נשאלות שאלות שגברים לעולם לא יישאלו", מספרת פנירי. "כששאלו אותי פעם 'מה תעשי עם ילדים חולים בבית?', השבתי: 'יש להם אבא שמעורב'.

"בתחילה כתבתי את מצבי המשפחתי בקורות החיים, אבל די מהר הבנתי שזו טעות. כפי שגברים רבים לא כותבים את הפרמטר הזה בקורות חיים, כך גם נשים לא צריכות לכתוב. המצב המשפחתי לא רלוונטי לשאלת היכולת והניסיון המקצועי".

פנירי מספרת שעוד לפני שמצאה עבודה, אירגנה את חייה כך שיתאימו לתעסוקה עתידית. "הבנתי שאם אני רוצה למצוא עבודה, אני צריכה לדמיין את זה, ולסדר את החיים שלי בהתאם. קמתי מוקדם, וב–7 בבוקר כבר הייתי עם הילדים מחוץ לבית. בנוסף, הכנתי רשימה של סדרי עדיפויות ביחס לעבודה הרצויה לי - פרמטרים כמו שכר, עניין ושעות עבודה. ברגע שהבנתי מה חשוב ממה - חיפוש העבודה היה קל יותר".

חברות ידידותיות להורים: 
עבודה מהבית ומדידה לפי יעדים

אתר jobs4mom מעניק תו תקן לעסקים ידידותיים לאמהות, לפי קריטריונים כמו משרות גמישות וגיוס אמהות דרך האתר. בין החברות שקיבלו מהאתר תו תקן ניתן למצוא את קיידנס ישראל, אינטל, מטריקס, טבע, שירותי בריאות כללית ומרקט סיילס.

"העסקים שקיבלו את התו מיישמים מדיניות 'פרו־משפחתית", אומרת אפי הזנפרץ, מבעלי האתר. "גישה זו מתבטאת במתן אפשרות לעבודה מבית, בכך שהורים מורשים להיעדר אם הילדים חולים ובמדידת עובדים על פי יעדים. במקרים אחרים, מקום העבודה מציע שעות עבודה נוחות להורים. יש חברות שמציעות משרות חלקיות לעובדים מקצועיים, מהנדסים למשל".

לדבריה, "עובדים שמרגישים שבאים לקראתם, רוצים לתת בחזרה. העסקה משתלמת לשני הצדדים: החברה זוכה בעובדים מסורים, והעובדים זוכים במקום עבודה שקשוב לצורכיהם. מעסיק חכם מבין שאם הוא רוצה לגייס את העובדים הטובים ביותר, הוא צריך להציע את תנאים אטרקטיביים. עובדים רבים כיום מתעדפים זמן פנוי על פני כסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#