פלוגת הסכינאים של גל"צ

ביקורת רבה נמתחת על חיילי גל"צ - חלקה בצדק וחלקה נובעת מחוסר הבנה

ישראל פישר
ישראל פישר

"אני רוצה לראות אתכם עם רצח בעיניים וסכין בין השיניים", אמר אבי בניהו, מפקד גלי צה"ל לשעבר, אל החיילים, ואני בתוכם, שהשתתפו בקורס העיתונאים של התחנה הצבאית ב–2005. רוב הנוכחים בחדר לא הבינו באמת את משמעות השירות בגלי צה"ל, מה דרוש מהם ולאן זה יוביל אותם בעתיד.

השירות בגלי צה"ל מכין מדי שנה עשרות צעירים לתפקידי עריכה, הפקה, קריינות וכתיבה. החיילים צוברים במהלך השירות הצבאי ידע עיתונאי משמעותי, טווים קשרים חברתיים עם עמיתיהם לשירות - וחלקם הגדול יוצא לעבוד במערכות העיתונים, ערוצי הטלוויזיה ובתחנות הרדיו המתחרות. עבורי, "ילד טוב חיפה", שגדל בסביבה שעבורה השתתפות בתקשורת היתה רק באמצעות צפייה בטלוויזיה או קריאת עיתונים, הכל היה חדש ומסקרן.

ביקורת רבה נמתחת על החיילים המשרתים בגל"צ, חלקה בצדק וחלקה נובעת מחוסר הבנה, בעיקר בגלל העובדה שהם לומדים בבית הספר לתקשורת הטוב בישראל ומרוויחים הכשרה מקצועית על חשבון מה שאמור להיות שירות משמעותי למען המדינה. אבל החיילים בתחנה היפואית זוכים להכניס את עצמם לתוך מועדון, שלפחות בפני אנשים מבחוץ נחשב ליוקרתי, ובעזרת קשרי העבודה והקשרים האישיים שטוו מצליחים להתקדם בגיל צעיר יחסית - לא רק בעולם התקשורת.

חיילי גל"צ עושים זאת בזמן שחבריהם לכיתה בבית הספר התיכון מחפשים את דרכם מיד אחרי השחרור מצה"ל. באופן אישי שמעתי כמה פעמים את הקריאה "אתה כבר מסודר בחיים" מצד צעירים הקרובים לגילי, שמתבססים על ההנחה כי עבודה בתקשורת היא משמעותית, משפיעה - ואולי גם רווחית.

בניין גלי צה"לצילום: דודו בכר

אותו מועדון "יוקרתי" יכול להמחיש לפעמים איך האמרה "לא כל הנוצץ זהב" מקבלת משמעות בפני אותם חיילים. שוק התקשורת במצבו הנוכחי כבר לא מקפצה לכוכבים שנמצאים כיום על מסך הטלוויזיה שלנו כמו יונית לוי, ארז טל ויעקב אילון. במקומות רבים חוששים להעסיק יוצאי גל"צ בגלל השם השחצני שיצא לבוגרי התחנה ובמקומות אחרים מזלזלים בעיתונאים הצעירים בגלל אותן טענות על אופי השירות שלהם.

מבלי להתייחס לטענות האלה, בשנים האחרונות החל מהפך משמעותי, שהתחיל בעיקר תחת שרביטו של בניהו, באופי הבוגרים הנכנסים למועדון. התחנה הצבאית מעודדת עוד ועוד מועמדים משכבות אוכלוסייה שלא חשבו בעבר כי יש להם סיכוי להתקבל לתחנה "הפרוטקציונרית", וכך מגוון החיילים, העמדות שהם משקפים ואופי השידורים משתנה. לא עוד תדמית אליטיסטית־אשכנזית־תל אביבית, כי אם הרכב פלורליסטי עם ייצוג לקבוצות מיעוט.

בשנה שעברה, ככל הנראה לצורכי קמפיין הבחירות של מפלגתו, יצא יו"ר ש"ס, אריה דרעי, נגד הרכב החיילים בתחנה וטען כי רובם המוחלט של מגישי תוכניות האקטואליה הם אשכנזים, וסיפק ניתוח דומה על הרכב כתבי החדשות בגל"צ. דבריו עוררו זעם רב בתוך התחנה - כנראה שבצדק. בשנים האחרונות ניתן לראות בה, בין היתר, יותר דתיים, יותר מזרחיים ויותר יוצאי פריפריה. בין היתר, ניתן למצוא שם כיום את קריין החדשות המוביל של גלי צה"ל, שיבל כרמי מנסור הדרוזי, יאיר שרקי, כתב הדתות של גלי צה"ל, שחזותו הדתית לא היתה בעבר מחזה נפוץ במסדרונות התחנה, אלכסנדרה לוקש, לשעבר שדרנית בכירה בגלגלצ, שעלתה מרוסיה ואת לבנת בן חמו, שדרנית גלגלצ בוגרת אולפנה דתית מאשדוד.

אותו "רצח בעיניים" שביקש בניהו לראות בי, בוודאי מחלחל אל הדורות הבאים של יוצאי התחנה, שלא צריכים להוכיח כי הם התקבלו למועדון בגלל קשרים, אלא בעיקר על סמך כישורים. במצב שכזה - שבו מה שנחשב, לפחות באופן שטחי, למועדון יוקרתי - נפתח לקבוצות נוספות באוכלוסייה, יש תקווה כי הדברים יגיעו גם לקבוצות תקשורת־הון־שלטון, שעדיין שומרות על סגירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ