מוסף חג

מדוע אין קשר בין מה שאנו עושים לבין גורלנו?

העולם צועד לקראת עידן של "קפיטליזם פטרימוניאלי", 
שבו הכלכלה לא תישלט על ידי אנשים בעלי כישרון, אלא 
על ידי שושלות משפחתיות ■ לאנשים לא תהיה יכולת לקבוע את גורלם - והוא ייקבע על פי הירושה שלהם ■ האם זה העולם שאנו רוצים לילדינו?

דפנה מאור
דפנה מאור

ניידות חברתית היא אחת התעלומות הכלכליות הגדולות ביותר, ואולי כרוכים בה יותר מיתוסים מעובדות. קשה למדוד ניידות חברתית, מכיוון שקשה להגדיר אותה בצורה טובה. למרות זאת, מדובר באחד המושגים החשובים ביותר עליהם מושתתות תרבויות חופשיות, יזמיות ודמוקרטיות, כמו זו של ארה"ב. מכשולים בפני היכולת להתקדם מעלה בסולם החברתי והכלכלי היו אחד המאפיינים הבולטים לאורך אלפי שנות ציוויליזציה.

שיטת מעמדות, תארים שעוברים בירושה, מחסומי כניסה למקצועות וריכוזיות של עוצמה וכוח בידי קבוצות, כתות וקאסטות - כל אלה היו יעדיהן של המהפכות החברתיות הגדולות של המאה ה–18 וה–19.

עשרות מיליוני מהגרים נדדו בעולם בתקווה להשתחרר מהכבלים של תרבויות ישנות ולהתקדם. ארה"ב הציעה את החלום הזה יותר מכל מדינה אחרת, ואולם גם לניו זילנד, לדרום אמריקה, לאוסטרליה ולמדינות אחרות ב"עולם החדש" היגרו רבים בתקווה לשפר את מצבם או לפחות את מצב ילדיהם.

איטליה היא אחת המדינות המערביות עם ניידות חברתית מהנמוכות ביותר. היא ידועה כמדינה שבה מנהג הבנים המשמשים כשוליות לאביהם מנציח המשכיות מקצועית בתוך משפחות, ובה נשים מתקשות לצאת לשוק העבודה ולטפס במעלה הסולם החברתיצילום: AP
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

במאה ה–20 התקדמה הדמוקרטיה, ועמה הניידות החברתית, ההזדמנויות והאפשרויות לכל אדם לממש את עצמו ואת כשרונותיו. ואולם לקראת סופה של המאה ה–20, ועם תחילתה של המאה ה–21, קרה תהליך של נסיגה ברמת השוויון הכלכלי.

"הון במאה ה–21", ספרו של תומאס פיקטי, שפול קרוגמן וכלכלנים נוספים רבים הכתירו אותו לאחד הספרים החשובים של תקופה זו, טוען כי אנו צועדים לעבר עידן של "קפיטליזם פטרימוניאלי", שבו הכלכלה תישלט לא על ידי אנשים בעלי כישרון, אלא על ידי שושלות משפחתיות. כלומר – מה שאדם יורש קובע את גורלו, ולא מה שהוא עושה במו ידיו. פיקטי קושר כך באופן נחרץ בין האי־שוויון הגובר, לבין מה שמכונה בספרות המדעית "אי־גמישות בהכנסה הבין־דורית" - כלומר, בקשר ההדוק בין הכנסות הורים לצאצאיהם.

הניידות בארה"ב מתפוגגת והולכת עם הגידול באי־שוויון. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בשינוי בניידות זו מבחינה גיאוגרפית, כשיש אזורים שוויוניים מאוד, לעומת אזורים שבהם הניידות היא מהנמוכות בעולם. 42% מהנולדים בחמישון התחתון יישארו בוצילום: REUTERS

אין מחקרים כלל־עולמיים שבחנו ניידות חברתית ביותר מאשר קומץ מדינות, כך שקשה להסיק אם יש מתאם חיובי בין אי־שוויון לניידות נמוכה. זאת, אף שבמחקר הבולט ביותר של OECD בתחום מצביעים החוקרים על שלל מחקרים שכן קושרים בין השניים, וטוענים בזכות הקטנת האי־שוויון כדרך לשפר את הניידות החברתית.

גם החברים בבית הספר משפיעים

מה שחשוב לחוקרים להבין הוא מהם הגורמים שמעודדים ניידות חברתית, כדי לנסות לתמוך בהם. המחקר האחרון בנושא שערך OECD, מ–2010, בדק את המתאם בין הכנסות הורים לילדיהם.

עולם צועד במקום

המחקר מרחיב ומפרט מדוע קשה לאמוד את המוביליות בצורה כזו: "קשה להפריד את השפעת המצב הסוציו־אקונומי של ההורים מיכולת נרכשת של הילדים, שמשפיעה על השתכרותם והישגיהם בלימודים". עם זאת, בהנחה שתכונות נרכשות אלה משותפות לכל המדינות, אפשר בכל זאת לנסות וללמוד משהו על ההבדלים בין מדינות.

הורים יכולים להשפיע על ההצלחה של ילדיהם בשוק העבודה באמצעות בחירת בתי ספר, השקעה בחינוך מחוץ לבית הספר, הטמעת נורמות חברתיות, מוסר עבודה או באמצעות רשתות חברתיות. חוקרי OECD מודים שקשה להפריד בין הגורמים האלה.

המחקר מחלק את המדינות לאלה שהשפעת הכנסות ההורים (אבות, במקרה זה) על הכנסות הילדים (בנים) גדולה, ולאלה שלא. בבריטניה, באיטליה, בארה"ב ובצרפת לפחות 40% מהיתרון הכלכלי שיש לאבות עשירים על פני אבות עניים מועברים לבנים. בניגוד לכך, במדינות הנורדיות, באוסטרליה ובקנדה, פחות מ–20% מהפער הכלכלי עובר מדור לדור.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

החישוב של OECD מבוסס על הערכת ההבדל בין השכר הגולמי לשעה של אנשים לבין זה של אבותיהם, בקיזוז רמת ההשכלה. באופן כללי, מי שאביהם נהנו מחינוך על־תיכוני משתכרים יותר מאלה שאביהם רק סיים תיכון. כמו כן קוזזו נתונים כמו מצב משפחתי, הגירה ומקום מגורים (עיר לעומת כפר). בבריטניה ובפינלנד, למשל, אב שלמד באוניברסיטה הוא מתכון להגדלת שכר הבן ב–20% או יותר לעומת מי שאביו לא זכה להשכלה כזו.

סין נהנתה במשך כמה עשורים מפריחה אדירה ומניידות חברתית גבוהה, שהניבה מעמד בינוני שכמעט לא היה קיים בעבר, בין היתר כתוצאה מצמיחת מגזר הייצור וממגמת העיור. בעשור האחרון היתה התקבעות, וכיום קשה לבני מעמדות נמוכים לטפס במעלה הסולםצילום: AP

מלבד חינוך, שהוא גורם מובן מאליו בהסברת ניידות חברתית, מציין המחקר את קבוצת החברים בבית הספר כגורם רב השפעה. אם חבריו של תלמיד בבית הספר הם ממעמד סוציו־אקונומי גבוה, סיכוייו להתקדם לעומת הוריו גבוהים
יותר. תמהיל חברתי מגוון 
תורם יותר למוביליות מאשר תמהיל הומוגני.

האם ממשלות יכולות לעשות משהו כדי להשפיע על ניידות חברתית? השקעה בחינוך היא עניין מתבקש, ואולם מתברר כי לא גודל ההשקעה בחינוך, אלא חלוקת המשאבים והקצאתם הנכונה היא שקובעת את התוצאה מבחינת קידום הניידות החברתית. איכות המורים נחשבת גם היא לפקטור חשוב.

התערבות ממשלתית בתחומים נוספים יכולה להיעשות באמצעות תמיכה בהכנסות: מיסוי פרוגרסיבי ותשלומי העברה מקטינים מטבע הדברים את פערי ההכנסות. OECD מציין כי במדינות שבהן יש תמיכה גדולה במיוחד במובטלים, כמו בסקנדינוויה, יש ניידות חברתית גבוהה.

ארץ האפשרויות המוגבלות

על הניידות החברתית בארה"ב יש מחלוקת עזה כעת. בינואר השנה התפרסם מחקר של עמנואל סייז, שותפו של פיקטי למחקרים על אי־שוויון, ועוד חוקרים מהרווארד (ראג' צ'טי, נתניאל הנדרן, ניקולס טרנר ופטריק קליין). לדברי החוקרים, הניידות הבין־דורית נשארה ללא שינוי כמעט עבור ילידי 1971–1993.

אף שהאי־שוויון בישראל גדל בעשורים האחרונים והניידות החברתית הצטמצמה, ישראל היא מהמדינות הבודדות בקרב המדינות המפותחות שבהן אזרחים נוטים יותר להאמין כי ילדיהם יהיו במצב טוב מהם, מאשר אלה המאמינים כי ילדיהם במצב גרוע יותרצילום: AP

"צעירים הנכנסים לשוק העבודה כיום הם בעלי אותו סיכוי לעלות בהתפלגות ההכנסה (ביחס להוריהם) כמו אנשים שנולדו בשנות ה–70. עם זאת, מכיוון שהאי־שוויון גדל, ההשלכות של 'לוטו הלידה' כלומר, מצב ההורים שלהם נולדו אותם צעירים - גדולות כיום מבעבר. המחקר מצא שיש הבדלים בניידות החברתית לא על פני זמן, אלא בין אזורים גיאוגרפיים שונים בארה"ב. אזורים מסוימים בארה"ב סובלים ממוביליות חברתית הנמוכה מרוב המדינות המפותחות בעולם.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

מדוע ניידות חברתית צריכה להיות חשובה לנו כל כך? בארה"ב נבנתה תרבות שלמה על האתוס של ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות.

בשנים שחלפו מאז פרוץ המשבר הכלכלי, האתוס הזה דועך. אנשים סבורים כי לדור של ילדיהם לא יהיו חיים טובים יותר, ומצב זה גורם לשבירת המרקם החברתי, לייאוש ומסכן את החברה בהתגברות האלימות והניהיליזם. ברמה הבסיסית ביותר, הזדמנויות להתקדמות, חלומות, תקוות ושאיפות, הם הגורמים שעליהם נבנה האושר האנושי.

במחקרים על האומות המאושרות בעולם מתבלטות הדמוקרטיות. אנשים מאושרים יותר כשיש להם תחושה שהם משפיעים על איך שהמדינה שלהם מתנהלת, וכך גם למי שיש לו תחושה שהוא משפיע על גורלו במו ידיו.

כמעט כל המדינות שנמצאות בין 10% המאושרות ביותר הן מדינות שמטפחות יזמות והזדמנות. אלה מיתרגמות לניידות חברתית. שלא במקרה, אותן מדינות הגבוהות בדירוג האושר הן גם הגבוהות בדירוג המוביליות החברתית של OECD: נורווגיה, דנמרק, אוסטרליה, ניו זילנד, שוודיה, קנדה ופינלנד.

ככלל, מדינות סקנדינוויה נמנות עם המדינות הכי שוויוניות בעולם, ומצטיינות גם במדדים של ניידות חברתית. הגישה הרחבה והשוויונית למערכות חינוך במיוחד, ורשת ביטחון חברתית חזקה - נחשבות מסייעות לאנשים לנוע בין מעמדות חברתייםצילום: AP

השתתפה בהכנת הכתבה: מיכל רמתי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום