"באוניברסיטה אמרו לי: 'כל יוצאי אתיופיה שהתחילו את התואר פרשו. גם את תפרשי'" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באוניברסיטה אמרו לי: 'כל יוצאי אתיופיה שהתחילו את התואר פרשו. גם את תפרשי'"

פעילים חברתיים מקרב הקהילה מטילים את האשמה על המדינה, וקובלים על תוכניות שמעודדות בידול, במקום השתלבות: "ההתייחסות הממשלתית ליוצאי אתיופיה היא 'אתם לא יודעים - אז בואו נגיד לכם'" ■ משתלבים בשוק העבודה - כתבה שלישית בסדרה

106תגובות

אשר אליאס, 43, מהנדס תוכנה ופעיל חברתי בולט בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל, עזב לפני כשנתיים את המיזם החברתי המצליח טק־קריירה, שהגה והקים מאפס. במשך עשור שימש מנכ"ל הפרויקט, המכשיר מדי שנה עשרות צעירים יוצאי אתיופיה למקצועות ההיי־טק בתנאי פנימייה. "ב–2002 היו כארבעה יוצאי אתיופיה בעולם התוכנה, כיום יש כ–400. עברנו דרך כלשהי", הוא אומר. לכאורה, אליאס היה יכול לנוח על זרי הדפנה, אלא שלאורך השנים הבין שמדובר בטיפה בים - רוב העדה האתיופית, כ–130 אלף איש, עדיין מדשדש מאחור.

מלחמתו הנוכחית של אליאס, המגדיר את עצמו כ"פסימיסט עם תקווה", היא בממסד. מדוע 30 שנה אחרי שהחלה העלייה לישראל, אקדמאים אתיופים - שהם רק 2% מבני העדה - הם בתחתית דירוג השכר? אליאס מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה, שלדבריו דוגלת בבדלנות ובפטרוניות, וכך תוקעת אוכלוסייה שלמה מאחור.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"צריך לעשות ריסטארט למדיניות הממשלתית כלפי יוצאי אתיופיה בישראל", אומר אליאס, ומתכוון בעיקר לכך שהמשרד הממשלתי האחראי להתוויית המדיניות עבור יוצאי אתיופיה הוא משרד העלייה והקליטה. "כמחצית מאתנו הם ילידי הארץ, והצעירים כמובן צברים", הוא אומר. לדבריו, "השארת הטיפול בידי משרד הקליטה היא אחד הדברים הכי מקוממים שיש. כך מנציחים שונות וזרות. אנחנו בני אדם ושווים התייחסות כמו כל אזרח אחר, לא כמו 'עולים'. כפי שמשרד ראש הממשלה אחראי לפיתוח הכלכלי של המגזר הערבי (במסגרת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי; ה"ו), כך
הוא צריך להיות אחראי גם על יוצאי אתיופיה".

גם צה"ל, כך טוען אליאס, מנציח את תחושת הזרות. "יוצאי אתיופיה מגויסים דרך מערך גיוס בעל מאפיינים שונים", הוא אומר. "המשמעות היא שצעיר אתיופי, שחושב שסוף־סוף יקבל הזדמנות שווה להוכיח את עצמו, מגלה שבעיני המדינה הוא מתויג באופן אוטומטי כ'אחר'".

תומר אפלבאום

בצה"ל מסבירים כי הליכי הגיוס אחידים לכולם, 
ואולם כדי לשפר את נקודת הפתיחה של יוצאי אתיופיה, המועמדים לגיוס מבצעים מבחן פסיכוטכני מותאם.

בנוסף, מי מקרב יוצאי אתיופיה שנתוניו טרם הגיוס נמוכים יחסית והוא אינו מיועד לגיוס ביחידות קרביות, יכול להשתתף בקורס אמיר, שנועד לצמצם פערי תרבות. בסיום הקורס משובצים חיילים בתפקידי איכות. לדברי גורם בצה"ל, "הקורס שקיים כבר שבע שנים והניב הצלחות משמעותיות. לעתים הציונים במבדקים הצבאיים אינם משקפים את מלוא היכולת, ומטרת הקורס היא לאתר ולשפר יכולות אלה. אני מכיר בתחושות ובהתנגדויות שלעתים מועלות נגד הקורס, אך התועלת עולה על 'התחושה' או על 'הנראות'. בנוסף, הקולות המגיעים לפתחנו ומצדדים בקורס - עולים על הקולות היוצאים נגדו". הגורם מסביר כי כל יוצאי אתיופיה נמצאים תחת מעקב ת"ש - תנאי שירות ודאגה לרווחת הפרט - טרם הגיוס ולכל אורכו.

אייל טואג

יחס ההדרה או הנבדלות עליו מצביע אליאס, לא נגמר כאן. במסע הפרסום שהשיקה באחרונה נציבות שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה בנושא העסקה מגוונת, לקהילה אין כמעט זכר. "איך אפשר להתעלם מהקבוצה הכי פחות מבוקשת להעסקה בישראל?", שואל אליאס, ומתייחס לסקר של משרד הכלכלה מ–2013, שבו נשאלו מעסיקים מהי הקבוצה המועדפת עליהם ביותר להעסקה מקרב קבוצות מגוונות - נשים, בני 45 פלוס, אנשים עם מוגבלות, עולים ממדינות בריה"מ לשעבר, חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה. הסקר העלה כי יוצאי אתיופיה דורגו במקום האחרון, ורק 5.6% מהמעסיקים העידו על העדפה להעסיקם.

"אם הגוף שאחראי בישראל לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה לא מתייחס אלינו, מה תגיד התעשייה - ולאן פנינו מועדות?", תוהה אליאס. גם בהליכי המיון ל"נבחרת הדירקטורים" של רשות החברות הממשלתיות, ניתנה העדפה מתקנת לערבים ולנשים - אך לא ליוצאי אתיופיה.

על כך אומר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, כי "החוק מחייב העדפה מתקנת לנשים ומיעוטים בלבד".

בנוסף, נראה כי חוק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה במגזר הציבורי הוא רק למראית עין. אף ש–1.45% מעובדי שירות המדינה הם יוצאי אתיופיה, בדומה לשיעורם באוכלוסייה (כ–1.5%), מתברר שחלק ניכר מעובדי שירות המדינה בני העדה האתיופית (כ–600 מתוך כ–1,000) מועסקים במערכת הבריאות ככוח עזר סיעודי. כלומר, הייצוג ההולם מושג רק בזכות משרות שנמצאות בתחתית שרשרת המזון של שירות המדינה. "במציאות שלנו, מה שמעניין את נבחרי הציבור זה הקדנציה הבאה. ליוצאי אתיופיה אין כוח אלקטורלי, אין להם השפעה. אז המצב הקשה הנוכחי, שבו קהילה שלמה מאכלסת את שני עשירוני ההכנסה התחתונים - נמשך ומונצח", אומר אליאס.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, עו"ד ציונה קניג־יאיר, מסרה בתגובה כי "האוכלוסייה האתיופית מקבלת ביטוי בקמפיין, הן בסרטון המדובר והן במודעות ברשת. כולי תקווה שהמעסיקים הצופים בקמפיין יחשבו פעמיים לפני שיזרקו קורות חיים לפח".

על רקע מצבה של הקהילה, התקבלה בפברואר האחרון החלטת ממשלה שלפיה משרד העלייה והקליטה, בשיתוף עם משרדי ממשלה שותפים וגופי המגזר השלישי, יגבשו מדיניות לשילוב של יוצאי אתיופיה בחברה באמצעות מפגשים בשיטת "שולחן עגול". מפגש כזה נערך לראשונה לפני כשבועיים בהשתתפות כ–200 איש.

לכאורה, מדובר ביוזמה יפה. אך לדברי סיגל קנוטופסקי, משנה למנכ"ל עמותת עולים ביחד הפועלת לשילוב יוצאי אתיופיה אקדמאים בשוק העבודה, "הפתרון צריך להגיע מאתנו, מתוך הקהילה. העדה האתיופית יודעת מה היא רוצה וצריכה, אבל ההתייחסות הממשלתית היא 'אתם לא יודעים, אז בואו נגיד לכם'. הגישה היא פטרונית. אם אחרי 30 שנה בישראל, עדיין מתייחסים אל יוצא אתיופיה כאל עולה, אז גם בעוד 30 שנה לא נראה שינוי במצבה של הקהילה".

"מסר של
 טעוני טיפוח"

ח"כ פנינה תמנו־שטה (יש עתיד) מסכימה שמדיניות הבידול בעייתית, גם אם לכאורה הכוונות טובות. היא אף חוותה את הבדלנות הזאת על בשרה. "הייתי תלמידה מצוינת, ובכל זאת נדרשתי לצאת מהכיתה לתגבור שיועד לילדים אתיופים, רק כי הם אתיופים. הרגשתי נורא", היא מספרת. "המסר שמקבלים ילדים בני העדה בסיטואציה כזו הוא שהם ייחודיים, שהם טיעוני טיפוח - וכשהאבחנה המבדלת הזו נעשית על אוטומט - זהו מדרון חלקלק. בנוסף, חלק מהכספים לתוכניות התגבור האלה 
מגיע מחו"ל. הבעיה האתיופית היא בעיה לאומית, שמטופלת באופן לא נכון - ועוד באמצעות כספים מבחוץ.

ללא קרדיט

"כל עוד אין שקיפות והבנה של סוג התוכניות שהכסף הצבוע מחו"ל מממן, צריך להגיד לתורמים שכסף מבדל אינו רצוי פה. בידול מוביל לבידול. שאף אחד לא יספר לי שמדובר בבידול לצורך השתלבות. החשש הגדול שלי הוא שבמצב כזה מגדלים כאן דור של צעירים שחושב שמתוקף מוצאו, בשל צבע עורו - הוא שווה פחות".

תמנו־שטה לא חושבת שצריך למקד את המאבק בשאלת הגוף שלוקח אחריות על בניית המדיניות ליוצאי אתיופיה, והיא הביעה תמיכה גם בפרויקט השולחנות העגולים. "הבנתי שזו הזדמנות לשים דברים על השולחן ולנסות לשנות מדיניות שקיימת במשרדי הממשלה. מה שחשוב בעיני הוא שהתהליך יערב וישתף את כל הגורמים הרלוונטיים, ושבני הקהילה יהיו חלק מוביל ומשמעותי בו. בכל שולחן צריך לשים בראש ובראשונה את האינטרס הקהילתי ובוודאי להסיר מדיניות שפוגעת וממשיכה לבדל את יוצאי אתיופיה בישראל".

"למה קוראים לתוכנית מסיכון לסיכוי?"

טלי סמני, 28, סיימה באחרונה את התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, והיא אחת משתי פסיכולוגיות קליניות ראשונות בישראל מקרב יוצאי אתיופיה.

סמני, פעילה חברתית שאף השתייכה לצוות חלוצי בג'וינט ישראל שפיתח מבחן מיון מותאם תרבותית ליוצאי אתיופיה, נתקלה גם היא באטימות שעליה מדווחים אליאס וקנוטופסקי. סמני: "במפגש שלי מול ראשי רשויות, לעתים הגישה היא אליטיסטית באופן בוטה. עד היום אולי היה נדמה שלא הבנו עברית מספיק טוב, אבל כעת יוצאי אתיופיה יודעים להגדיר יפה צרכים ורצונות. אנחנו לא מתעלמים מהחולשות של הקהילה שלנו, אלא מעוניינים להגיד אותן בעצמנו. לא תמיד מי שאחראי על תוכניות עבור יוצאי אתיופיה הוא יוצא אתיופיה בעצמו. לכן, הוא לא יודע או מבין עד הסוף מה זה לגדול ככהה עור בישראל. הוא צריך להקשיב. לצערי, זה לא תמיד קורה".

מדוע תהליך ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית מתרחש באופן אטי מאוד, וההתקדמות מעטה?

ניר קידר

"אני שואלת את עצמי מדוע זה כך מדי יום. הסיבה העיקרית בעיני היא שילוב של איכות הבגרות ותחושת מסוגלות. מובן שהן מושפעות זו מזו. אם נותנים לאדם תחושה שהוא מסוגל להגיע לאקדמיה הוא יחתור לשם, ואם לא - אז לא. את תחושת המסוגלות צריכה להעניק הסביבה הביתית וגם הסביבה הלימודית־חינוכית. בתחילת התואר הראשון שלי היה מי שאמר לי: 'כל יוצא אתיופיה שהתחיל את התואר פה פרש - גם את תפרשי'. האמירה הזאת רק דירבנה אותי להצליח, אבל לא אצל כולם זה עובד כך. נשאלת השאלה מהו היעד שצעירים יוצאי אתיופיה רואים מול העיניים, מה הם רוצים לעשות כשיגדלו, עד כמה הם שואפים גבוה. הסמנטיקה ואופני הקטלוג הם משמעותיים. בעייתי לקרוא לתוכנית לפיתוח צעירים יוצאי אתיופיה, יפה ומעשירה ככל שתהיה, 'מסיכון לסיכוי'. למה סיכון - ולמה סיכוי? הרצון של אנשים לבדל את יוצאי אתיופיה ולהשאיר אותם במשבצת 'הסיכון והסיכוי', נובעת מפטרונות, ולעתים מבורות".

חינכו אותך לשאוף גבוה?

"לגמרי. גדלתי במשפחה שבה ההורים האמינו בכך שאקדמיה היא הדרך להצלחה, וגילו מעורבות והשקעה רבות כדי שזה יקרה. גדלנו גם בתחושה שהזהות האתיופית שלנו חזקה ולא מתנצלת. ההורים לי מעולם לא הרגישו טובים פחות מאחרים ולא גרמו לנו להרגיש ככה".

בשלוש השנים האחרונות פיתח צוות בג'וינט ישראל, שכלל את, סמני, הילה אדס והמנחה המקצועית ד"ר ליאת בסיס, בניהולה של נורית לפידות, מבחן מיון חדש המנטרל הטיות תרבותיות, שעלולות להכשיל יוצאי אתיופיה ובני המגזרים הערבי והחרדי. "מחקרי עבר מצאו פערים משמעותיים בין ביצועיהם של יוצאי אתיופיה לבין אלה באוכלוסייה הכללית", אומרת סמני. "פערים אלה ניכרים גם במבחני הפסיכומטרי, למשל. המחקר שביצענו בג'וינט היה אמיץ, כי הוא יצא מנקודת הנחה שהבעיה אינה במועמדים, אלא במבחנים. כשאנשים לומדים ומפתחים כל חייהם צורת חשיבה מסוימת ששונה מצורת החשיבה שנבדקת במבחן, וכשעברית אינה שפת האם שלהם - הציונים יהיו טובים פחות".

המחקר נעשה באמצעות קבוצת פיתוח, שמחצית מחבריה היו יוצאי אתיופיה, ותפקידה לתת פידבק לגבי המאפיינים התרבותיים שעלולים להכשיל נבחנים מקרב הקהילה. כשהסתיימה בניית המבחן ונעשה פיילוט בקרב נבחנים יוצאי אתיופיה, התגלה שפערי הביצועים צומצמו משמעותית. "לא הייתי מודעת למשקל העצום שיש להיבטים התרבותיים המצויים במבחני המיון", אומרת סמני. "רק תוך כדי פיתוח המבחן וחשיפה לעולם המיון ומכוני המיון הבנתי עד כמה החסם שמייצרים מבחני המיון עבור יוצאי אתיופיה הוא קריטי. עד היום לא נעשה ניסיון רציני להתאים את מבחני המיון לאוכלוסיות השונות, אלא ניתנו כל מיני פקטורים (תוספת אוטומטית לציון; ה"ו). הפקטורים האלה הם כמו פלסטרים. הם לא מטפלים בבעיה, אלא גורמים לנבחן להרגיש שונה, שלא בצדק, ושהמבחן אינו הוגן".

את עברת את המבחנים האלה בהצלחה.

"נכון, כבוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית עברתי לא מעט מבחני מיון, כמו הפסיכומטרי והמתא"ם (מבחן מיון לתוארים מתקדמים בפסיכולוגיה; ה"ו), ועדיין, לאורך התהליך התעורר בי החשש שאת המבחנים של מכוני המיון לא הייתי עוברת. ההשלכות של ההטיות התרבותיות הן מרחיקות לכת, הרבה יותר מכפי שנוטים לחשוב".

ממשרד העלייה והקליטה נמסר: "המשרד מכיר לעומק את יוצאי אתיופיה על שלל הסוגיות היומיומיות בצורה המקיפה ביותר, וכן העמוקה ביותר. הטענה כי אנו משוחחים עם יוצאי אתיופיה כדי לצאת לידי חובה משוללת כל יסוד ומונעת מאינטרסים של הטוענים אותה. מהות התהליך היא השיח המשותף בין כל הגורמים".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל למען שילובן המיטבי של אוכלוסיות שונות בכלל המערכים והתפקידים. הליכי הגיוס של בני העדה האתיופית זהים לאלה של שאר המועמדים לשירות, ובדומה לאוכלוסיות אחרות, ניתנת למתגייסים האפשרות להשתתף בקורס ייעודי שמטרתו להקל את שילובם בצה"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#