רמת החיים של עניי ישראל עלתה בעשור האחרון; תופעת העניים העובדים מתרחבת - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח בנק ישראל

רמת החיים של עניי ישראל עלתה בעשור האחרון; תופעת העניים העובדים מתרחבת

מבחינת העוני על פי הכנסה פנויה, שיעורי העוני בישראל הם הגבוהים בארגון ה-OECD

3תגובות

אף שלפני כשבועיים הכריז דו"ח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) כי ישראל היא המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים ביותר בארגון (21%) ונמנית על חמש המדינות שבהן אי השוויון הוא הגבוה ביותר, דו"ח בנק ישראל שדן בנושא מציג תמונה מורכבת יותר.

ראשית, קובע הדו"ח, סיבה עיקרית לשיעורי העוני הגבוהים היא מדיניות המס בישראל, שאינה פרוגרסיבית דיה, ולפיכך אם בונים עוני על-פי הכנסה כלכלית (ההכנסה מעבודה ומהון לפני תשלום מסים), מתגלה שהעוני ואי השוויון בישראל אינו גבוהים בהשוואה בינלאומית: תחולת העוני במצב זה היא 28%, פחות מממוצע OECD שהוא 28.5%, וכן שיעורי אי השוויון על-פי מדד ג'יני מתמתנים גם הם.

דו"ח בנק ישראל

מחירי הדירות יירדו? מדיניות הממשלה פועלת - בפריפריה

פלוג: מחיר הדירות התייקרו ב-60% מאז 2008

מאז המשבר ב-2007: ישראל מובילה בעליית מחירי הדירות ושכר הדירה

הבנקים מוכרים למוסדיים הלוואות שמסכנות את כספי החוסכים

לשנות חוק עידוד השקעות הון - שיתבסס על פריון ושכר עובדי ייצור

רמת החיים של עניי ישראל עלתה; תופעת העניים העובדים מתרחבת

הממשלה תצטרך לקצץ 10 מיליארד שקל בתקציב 2015

אלון רון

עם זאת, מבחינת העוני על פי הכנסה פנויה , כלומר לאחר תשלומי מסים, קו העוני מוגדר כמחצית ההכנסה הפנויה למשק בית, ומציג את התמונה המוכרת: שיעורי העוני בישראל הם הגבוהים בארגון המדינות המפותחות. הדו"ח מסיט את הזרקור למדיניות הממשלתית, וקובע כי "תרומת הממשלה להפחתת העוני עומדת על 25% ואילו הממוצע ב-OECD עומד על כ-60%. על כן תחולת העוני על בסיס ההכנסה הפנויה בישראל) המדד הקובע במדד העוני של OECD; ה"ו) גבוהה מתחולתו ביתר המדינות ב-OECD".

בהקשר לתרומת המדיניות הכלכלית לאי-השוויון, מצביע הדו"ח על כך שהמדיניות בישראל – של שיעור הוצאה אזרחית נמוך מהתוצר - אינה תורמת לצמצום ממדי אי השוויון והעוני. "ההוצאה האזרחית של הממשלה בישראל נמוכה ביחס לשאר המדינות ובהתאם לכך יש לממשלה השפעה קטנה יותר על התחלקות ההכנסות".

אך הדו"ח מציג גם חסרונות להעלאת נטל המס על השכבות החזקות, בכדי להגדיל תמיכות בחלשות: "עולה החשש שפערים גדולים מדי בנטל המס עלולים לפגוע בלכידות החברתית ובנכונות לתמוך בהוצאה ציבורית. זאת ועוד, מכיוון שקיימת תחרות על ההון האנושי של העובדים בעולם, העלאה של המסים מעל לסף מסוים עלולה להוביל 'בריחת מוחות'".

דו ערכיות בשילוב בעבודה

כאשר בוחן הדו"ח כמה אפשרויות של מדיניות מיסוי והשפעתן על אי השוויון, הוא מוצא כי האופציה שתצמצם במידה הרבה ביותר את אי השוויון היא העלאה של כ-1%- תוצר בשיעורי מס ההכנסה (מס פרוגרסיבי) והגדלה של הקצבאות בשיעור זה. גם תרחיש שבו חלה העלאה של כ-1% בשיעור המע"מ תוך הגדלת הקצבאות בשיעור זה תתרום להגדלת ההכנסה של השכבות החלשות ולכן תתרום לצמצום אי השוויון, אך באופן פחות מיטבי.

מדיניות שלישית - הפחתה במס ההכנסה (הפרוגרסיבי) ומימונה באמצעות העלאת המע"מ תגדיל את אי-השוויון בהכנסה הפנויה לאחר תשלומי מע"מ, והיא צפויה לפגוע בעיקר בחמישון התחתון ולהיטיב במיוחד עם החמישון העליון. "תרחיש זה", נכתב בדו"ח, "ממחיש את השפעתם של צעדי המדיניות שננקטו בשנים האחרונות, צעדים שהפחיתו את היחס בין התקבולים ממס הכנסה לתקבולים ממע"מ ולכן תרמו לגידול באי-השוויון".

עוד מראה הדו"ח שמדיניות הממשלה מאז 2003 לעידוד קבוצות עניות להשתלב בשוק העבודה על חשבון הסתמכות על קצבאות (כלומר, קצבאות קוצצו), ייצרה מצב דו-ערכי: מצד אחד, שיעורי התעסוקה עלו ובמקביל, מאז 2006, חלה ירידה הדרגתית באי השוויון ובתחולת העוני של משקי הבית לפי הכנסה כלכלית כמו גם בתחולת העוני לפי הכנסה פנויה; מצד שני, מאחר שקבוצות חלשות רבות נכנסו לשוק העבודה והביאו כתוצאה מכך לעלייתו של קו העוני – גדל חלקם של משקי הבית העובדים בסך משקי הבית העניים. המשמעות: רמת החיים של עניי ישראל השתפרה בעשור האחרון בעקבות יציאה של רבים לעבודה, אך הנתונים היבשים מציגים תמונת מצב עגומה לכאורה: חלקם של העניים העובדים מסך העניים גדול מבעבר. בפועל, מדובר דווקא בבשורה חיובית, לפחות באופן פוטנציאלי, שכן עובדים שנכנסו לראשונה בשעריו של שוק העבודה בשנים האחרונות ומשתכרים מעט כיום, צפויים לשפר את מיומנויותיהם ולהגדיל את הכנסתם בעתיד. אולם בשנים הקרובות, יש לדאוג על פי הדו"ח לתמיכה באוכלוסיות העניות העובדות.

בדו"ח נכתב: "בין 2003 ל-2011- השתפר מצבם של עניים עובדים והחמיר מצבם של עניים שאינם עובדים. ההכנסה הפנויה הריאלית (לנפש תקנית) של משקי בית עניים עם שני מפרנסים גדלה בשנים אלו בכ-25%, ורמת חייהם עלתה. כתוצאה מכך קו העוני (המשקף עוני יחסי) עלה. עם זאת ביחס לקו העוני החדש התעצמה תופעת העניים העובדים: משקי בית עניים שיש בהם שני מפרנסים הגדילו את חלקם בסך משקי הבית העניים, מ-5%- בשנת 2003 לכ-10%- בשנת 2011 ומשקי בית עם מפרנס אחד הגדילו את חלקם מ-34%- ל-44%-...מאחר שחומרת העוני מחושבת על סמך קו עוני שעלה ב-21%-ב-2003-2011, חומרת העוני הממוצעת בקרב כלל העניים העמיקה במרוצת השנים הללו".

הדו"ח מתייחס לקיצוץ שנערך בקצבאות הילדים ב-2013, וקובע כי אף שהוא צפוי לשמש תמריץ להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הוא גם צפוי להגדיל את שיעור העוני, את חומרתו ואת אי-השוויון בהכנסה הפנויה; "בפרט צפויים לגדול ממדי העוני במשקי בית שיש בהם מפרנסים. הסיבה לכך היא שלרוב משקי הבית העניים שיש בהם מפרנסים יש הרבה ילדים, ולכן הם רגישים לקיצוץ בקצבאות הילדים", נכתב. השורה התחתונה: אף שצעדי המדיניות הנוכחיים צפויים לשאת פירות בעתיד, בשנים הקרובות הם מטילים עול כבד על משפחות עניות.

הפתרון, על-פי הדו"ח: הרחבת התמיכה הממשלתית בהכשרת עובדים ונקיטת מדיניות אקטיבית בשוק העבודה: הקמת מרכזי הכוונה, אכיפת חוק שכר מינימום סבסוד מעונות יום והרחבת השימוש במענק עבודה. עוד נכתב שמאחר שהממשלה החליטה לאמץ כלל פיסקלי המקטין את הגידול בתקרת ההוצאה בעתיד, "גובר הצורך לשנות את סדרי העדיפויות בהוצאה לטובת צעדים המבטיחים צמיחה מכלילה" – כלומר, על הממשלה להקצות משאבים לעידוד תעסוקה ותמיכה בעניים.

העניים מוותרים על מחשבים

בהיבט של אי שוויון והשכלה קובע הדו"ח כי אי השוויון בא לידי ביטוי בכך ששיעורי התעסוקה גבוהים אך השכר נמוך: כרבע מהעובדים במשרה מלאה בישראל משתכרים פחות משני שלישים מהשכר החציוני. עוד מצוין שהיחס בין השכר הממוצע לשכר החציוני בישראל היה ב-2012 1.35, לעומת ממוצע של 1.3 במדינות OECD (ככל שהיחס קרוב יותר ל-1, כך הפער פחות גדול, מה שמצביע על שוויון). עוד נכתב כי אף על פי שרמת ההשכלה של ראשי משק הבית בישראל עלתה בעשור האחרון בכל אחד מחמישוני ההכנסה, פערי ההשכלה ביניהם – כ-4 שנים בין החמישון התחתון לעליון – לא הצטמצמו. "לאור חשיבותה של ההשכלה להרחבת התעסוקה, לפריון ולשכר ניתן לפעול להקטנת אי-השוויון הכלכלי דרך צמצום הפערים בהון האנושי של כוח העבודה".

כן מכוון הדו"ח לצורך לשלב לימודי ליבה בקרב מוסדות הלימוד החרדיים: "בפרט חשוב להחיל את חובת לימודי הליבה בקבוצות ששיעורי התעסוקה בהן נמוכים כיום, במטרה להגדיל את פריון העבודה ואת השכר בקרבן, וכן לחזק בחינוך הציבורי את ההעדפה המתקנת לתלמידים ממשקי בית בעלי הכנסות נמוכות, היות שקיימים פערים גבוהים בין ההישגים שתלמידים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים. הקושי ברכישת השכלה גבוהה משקף חוסר שוויון בהזדמנויות; והן מובילות לניידות חברתית נמוכה מכיוון שאחרי ההצטרפות לשוק העבודה צבירת ההון האנושי נמוכה, כפי שעולה מניתוח המצביע על חוסר הניידות בשכר".

הדו"ח מתייחס גם לפערים בצריכה ובהכנסה בין משקי בית עניים ללא-עניים, ומוצא כי ההכנסה הממוצעת לנפש תקנית של משק בית עני מהווה כרבע מהכנסתו הממוצעת של משק בית שאינו עני, וההוצאה לצריכה מהווה כמחצית - כלומר עניים מוציאים יותר מכפי שהם מכניסים. בין משקי הבית העניים למשקי הבית שאינם עניים קיים פער גדול בשיעור הבעלות על מחשב אישי, מכונית וחיבור לאינטרנט ולכבלים; לעומת זאת יש ביניהם הבדלים קטנים בשיעור הבעלות על דירה, מזגן ומקרר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#