"המנהל אמר לי 'אנחנו חיים בישראל, למה לדבר בערבית, מה אתה ערבי?' - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המנהל אמר לי 'אנחנו חיים בישראל, למה לדבר בערבית, מה אתה ערבי?'

א' ערך קניות בסניף רמי לוי בני ברק בחמישי האחרון, וכשוחח עם העובדים בערבית, הם השיבו לו שוב ושוב בעברית: "מנהלת המחלקה אמרה לי 'זו הוראה של הרשת'" ■ רמי לוי מכחיש: "אין שום הוראה כזו. מי שלא יודע עברית, שידבר ערבית - אהלן וסהלן"

36תגובות

א', בן לאב ערבי ואם יהודיה שמדבר עברית וערבית, ערך קניות בחמישי האחרון בסניף רמי לוי בבני ברק. א' שוחח עם העובדים בערבית, אך לדבריו נתקל שוב ושוב בתופעה שקוממה אותו עד מאוד: העובדים השיבו לו בעברית, לא ערבית, או חששו לשוחח עמו בערבית. "פניתי לעובד מחלקת הבשר בערבית, והוא ענה לי בעברית. ניסיתי עוד פעם, ושוב - ענה בעברית. פניתי למנהלת המחלקה, שאמרה לי - 'זו הוראה של הרשת. לא מדברים עם הלקוחות בערבית'. התרגזתי מאוד. לא האמנתי למשמע אוזניי. זו גזענות לשמה".

בהמשך הגיע א' עם עגלת הקניות אל הקופות, ושוב ניסה לשוחח עם הקופאית הערבייה בערבית. לדבריו, היא שוחחה עמו בלחש, מחשש שהערבית תישמע. היא אף סיפרה לא שכשהדריכה את אחת הקופאיות הערביות החדשות בסניף בערבית התבקשה לערוך את החפיפה בעברית ולא בערבית. א' ניגש הפעם למנהל הסניף: "המנהל אמר לי 'אנחנו חיים במדינת ישראל, למה לדבר בערבית, מה אתה ערבי?' אמרתי לו שכן, ושערבית היא שפה רשמית במדינה. הוא הסביר שכשעובדים מדברים בשפה זרה, ערבית, רוסית או כל שפה אחרת, לקוחות עלולים להיעלב כי לכאורה העובדים מרכלים עליהם. לבסוף אמר שיבדוק את העניין".

האם אכן קיימת ברשת הסופרמרקטים של רמי לוי שיווק השקמה הוראה האוסרת על עובדים לשוחח ביניהם - כמו גם עם לקוחות - בערבית? רמי לוי, בעל השליטה של הרשת, טוען שלא קיימת הוראה שכזו, אך מוסיף כי אכן הוא מנחה עובדים לשוחח בעברית, ולא בשפות אחרות, ככל שהדבר אפשרי. הסיבה לכך, כפי שהסביר לא' מנהל הסניף, היא הימנעות ממצב שבו לקוחות חשים שהעובדים מדברים מעל לראשם, ואולי מרכלים עליהם. "אנו לא מגבילים אף אחד לדבר בשפה הנוחה עליו, אבל מעדיפים שעובדים ידברו בעברית. אם הם יודעים עברית, שידברו בעברית, וזאת כדי שלקוחות לא יחשבו שמדברים עליהם. מי שלא יודע עברית, או לקוח שלא יודע עברית - אהלן וסהלן, שידבר בעברית. גם איתי עובדים מדברים לפעמים בערבית. אנו לא גזענים. אנו מעסיקים עובדים ללא הבדל גזע ולאום, ואני אחד ממעסיקי הערבים הגדולים במשק".

תומר נויברג

עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, מסבירה כי בחינת אפליה חייבת להיעשות בקונטקסט המתאים, על-פי אופיו ומהותו של התפקיד. במקרה הנדון - בהתאם לעובדות שהובאו בפני הנציבות - נראה על פניו שלא קיימת אפליה. "יש להבחין בין סופר שנמצא בלב אוכלוסייה יהודית, אז הבקשה לדבר בעברית לגיטימית, לבין סופר שנמצא בלב אוכלוסייה ערבית או רוסית. מאחר שבמקרה הנדון אין איסור לדבר בערבית, נראה על פניו שלא קיימת אפליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#