תלמיד הישיבה לשעבר שפתח פאב ונלחם בהשלכת קורות חיים לפח: "חרדי מרוויח חצי מחילוני" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תלמיד הישיבה לשעבר שפתח פאב ונלחם בהשלכת קורות חיים לפח: "חרדי מרוויח חצי מחילוני"

אביגדור רבינוביץ', יזם חרדי שפרש מעולם הישיבות, הקים את המיזם "עבודות לחרדים" - לוח דרושים אינטרנטי לציבור החרדי, שבו מפרסמים בין השאר בנק לאומי, פלאפון וסלקום ■ "חרדים אמרו לי, 'אנו צריכים עבודה, אין לנו מה לאכול'"

52תגובות

אם הדברים היו מסתדרים מעט אחרת, ייתכן שאביגדור רבינוביץ', יזם חרדי בן 23, היה כיום אברך בכולל, נשוי ואב לילדים – כמו רבים מהחברים שלמדו לצדו בישיבה. אלא שרבינוביץ', שגדל באופקים ולמד בישיבה בירושלים, החליט לפרוש מהמסלול החרדי הסטנדרטי ולחפש אלטרנטיבה. "הרגשתי שמוטב לי לשלב עבודה עם תורה", הוא מספר, "אבל כשפרשתי הייתי אבוד, לא מצאתי מסגרת חברתית חלופית שתתאים לאנשים כמוני. לא היתה לי עבודה, התחלתי מאפס".

ואולם, בשלוש השנים האחרונות ידיו של רבינוביץ' מלאות עבודה - שכל מטרתה לספק עבודה לחרדים. המיזם הראשון שלו – פאב חרדי־ירושלמי בשם "הזולה על הגג" – הניח את התשתית למיזם הבא. "חרדים שהגיעו לבלות בזולה אמרו לי, 'אנו צריכים עבודה, אין לנו כסף, אין לנו מה לאכול'", הוא מספר. "המצוקה שלהם חרתה לי. הבנתי שאין להם גישה לשוק העבודה כי אין להם רשתות הקשרים הנחוצות. מצד שני, גם מעסיקים אינם חשופים אליהם. החלטתי לעשות מעשה".

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים

לפני כשנה יצר רבינוביץ' דף פייסבוק בשם "עבודות לחרדים", שנועד לשדך בין מעסיקים לחרדים, ולאט לאט צבר מתעניינים והגדיל את היצע המשרות. עם המעסיקים שמפרסמים אצלו כיום נמנים בנק לאומי, פלאפון, סלקום וחברת נטלי. גם הביקוש מצד מחפשי העבודה גדול. "אני מקבל עשרות פניות ביום. אנשים מסמסים ומתקשרים אפילו ב–1:00 בלילה", הוא מספר. הוכחות לדבריו לא איחרו להגיע: תוך כדי שיחה עמו הוצף הסלולרי שלו בשיחות ובסמסים ממחפשי עבודה.

"עבודות לחרדים", שנרשם לפני כחצי שנה כעמותה, הוא לוח חינמי למעסיקים ולמחפשי עבודה, ומבוסס על כספי תרומות ועל הכנסות מפרסום. במשך שמונה חודשים עבד רבינוביץ' ללא שכר, ורק באחרונה החל למשוך משכורת. בעתיד בכוונתו לגבות עמלה ממעסיקים על כל השמה. לפני כשלושה חודשים זיכה המיזם את רבינוביץ' בפרס על סך 10,000 דולר מטעם קרן פיטנגו, כחלק מתחרות שאירגנו מיזם קמא־טק לשילוב חרדים בהיי־טק, החברות סיסקו ומיקרוסופט וגופים נוספים. "המיזם אינו למטרות רווח, ואני לא שואף להתעשר ממנו. כמעט כולם מסייעים לי בהתנדבות. זיהיתי מצוקה, שגם אני הייתי שותף לה, ומצאתי דרך לעזור. הנושא הזה בוער בעצמותי".

בדף הפייסבוק של "עבודות לחרדים" רשומים כיום כ–6,000 איש, ול–14 קבוצות ווטסאפ שרבינוביץ' מתפעל שותפים כ–700 חרדים. הוא מדווח שכ–500 חרדים מצאו דרכו עבודה בשנה האחרונה. "בניגוד למה שנוטים לחשוב, חרדים נמצאים כיום ברשת, כ–50% מחרדי בני ברק מחוברים", אומר רבינוביץ'. "ווטסאפ הוא כלי חזק מאוד בקרב חרדים, כי הוא פנימי ודיסקרטי. אפילו הטלפונים הכשרים כוללים את האפליקציה. לכן רק טבעי שמיזם שמציע עבודות ברשת ומבוסס על עיקרון של 'מִפה לאוזן' (שעובד חזק בחברה החרדית) ינחל הצלחה".

אמיל סלמן

ומה עם החרדים שלא מחוברים לרשת?

"אני מקבל טלפונים גם מהם. הם אומרים לי, 'אשלח לך קורות חיים בפקס'. אני אומר שאני לא משתמש בפקס, ושישלחו מייל. בסוף מסתדרים. הם עושים את ה'מפה לאוזן' המסורתי".

גם נשים חרדיות מחפשות עבודה דרך הפייסבוק?

"20% ממחפשי העבודה הם נשים. הבעיה היא שנשים לרוב לומדות ועוסקות במספר מצומצם של מקצועות – הוראה, גרפיקה וכן הלאה. לא מזמן התפרסמה אצלי משרה בתחום הגרפיקה, וקיבלתי פניות מ–70 נשים".

חשבת לשתף פעולה עם המיזמים הממשלתיים לשילוב חרדים בתעסוקה?

"פניתי למשרדי ממשלה, משרד הכלכלה למשל, והצגתי בפניהם את המיזם, אבל אף אחד לא הציע סיוע כספי או שיתוף פעולה. זה חבל. מיזמים ממשלתיים שעוסקים בהשמות לחרדים לא חושבים מספיק מחוץ לקופסה".

לדברי רבינוביץ', אחד המכשולים העומדים בפני חרדים בשוק העבודה הוא סטיגמות. "חילונים ניזונים מהתקשורת, שמציירת חרדים כפרזיטים אוכלי חינם. מעסיקים מסוימים חושבים שעובדים חרדים ידרשו תנאים מיוחדים, כמו מטבח כשר, או שיירתעו מעבודה לצד נשים. בפועל, הרבה מאוד חרדים מוכנים להתאים את עצמם למה שיש. ההנחה המוקדמת שחרדים לא יודעים לתפעל מחשב או לא יודעים אנגלית גם היא לא בהכרח נכונה. החלום שלי הוא שבעוד חמש שנים כבר לא יהיה צורך במיזם כמו שלי, כי הסטיגמות לא יהיו קיימות".

רבינוביץ' מכיר בכך שהעובדים החרדים – בייחוד המשכילים בהם – מופלים לרעה בשכרם בהשוואה לחילונים. "אני נתקל במקרים שבהם משלמים לחרדי 30%–50% פחות מכפי שמשלמים לחילוני בתפקיד מקביל", הוא אומר. "זה מקומם, אבל מדובר במצב מורכב. חרדים חייבים לעבוד, אז הם מסתפקים במה שיש. חלקם חסרי ניסיון ולכן מוכנים להתפשר על שכר נמוך, ואחרים פשוט לא מודעים למשכורות בשוק. לכאורה זו עסקה שכולם מרוויחים ממנה, אבל בפועל כולם מפסידים ממנה: העובד החרדי יתמרמר בשלב מסוים ויעזוב. אפליה היא לא פתרון לשום דבר".

מצד שני, השוק מוצף בגברים חרדים שלומדים את אותם מקצועות: משפטים ומינהל עסקים.

"זה נכון, לחרדים חסר ידע על שוק העבודה, ולכן הם לומדים את מה שמציעים להם ללמוד. אברך שמתעניין בשוק העבודה לראשונה בגיל 25, אין לו מושג אמיתי בנושא. עם קצת יותר מודעות, הדברים היו נראים אחרת. בשנה האחרונה ניכר שינוי מגמה מסוים, ורואים פנייה למקצועות מגוונים כמו מחשבים ומקצועות מדעי החברה".

השינוי בחברה החרדית בשנים האחרונות ניכר גם במספרים. שיעורי התעסוקה של חרדים עלו מ–38% ב–2009 לכ–45% כיום, ובמקביל גדל הביקוש ללימודים גבוהים. לכאורה, הסיבה לשינוי ברורה – קיצוצי הקצבאות בעשור האחרון ויוקר המחיה בישראל, שדחפו חרדים לעבודה. ואולם, רבינוביץ' מדבר על שינוי עמוק יותר, שמקיף פלח גדל והולך בציבור החרדי, שאותו הוא מכנה "חרדים מודרנים". "המושג שמאפיין אותנו הוא פתיחות", אומר רבינוביץ'. "החרדים במעגלים שלנו, עשרות אלפי אנשים, רוצים להרוויח, לבנות קריירה ולרכוש השכלה. מדובר בקבוצה שפתוחה לרעיון הגיוס לצה"ל ולא נרתעת מטכנולוגיה. אני חרדי מודרני אופייני - בן 23, רווק, חי חיים עצמאיים ועובד. לצד זאת, אני מאמין שלימוד תורה הוא ערך עליון".

כחרדי מודרני מה עמדתך לגבי לימודי ליבה?

"מוסדות הלימוד החרדיים צריכים לספק כלים לכל אותם חרדים שלא יהיו תלמידים חכמים בבגרותם. עשרה חרדים שלמדו לצדי במכינה הקדם אקדמית פרשו, כי לא עמדו במעמסה. קשה מאוד להשלים את החומר".

אתה תומך בחוק הגיוס?

"לא, אני חושב שזאת טעות נוראה. השינוי קורה מעצמו, אין צורך לכפות אותו. אני מסכים עם עיקרון השוויון בנטל, אך החוק במתכונתו הנוכחית לא משיג את המטרה, אלא בדיוק את ההפך: הקצנה והסתגרות. אי אפשר לשנות את המציאות ביום אחד".

קובי רפאלי, גם הוא חרדי מודרני בן 26, נשוי ואב לשניים, מסכים עם רבינוביץ'. הוא סיים באחרונה שירות בצה"ל כבודק תוכנה, וכעת מחפש עבודה בהיי־טק באמצעות "עבודות לחרדים". אשתו עובדת כמנהלת חשבונות במשרד רואי חשבון. "אחרי שנולדה בתי הבכורה, הבנתי שאני חייב להירתם לפרנסת המשפחה", הוא מספר. "המטרה שלי היא להיכנס לתעשיית ההיי־טק כחרדי גאה, ולפרנס את משפחתי בכבוד. חרדי שיוצא מהישיבה לא עוזב את אלוהים. אין קשר בין הדברים".

בירה ולימודי גמרא

היכן נולד הרעיון למיזם הראשון שלך, מועדון הזולה על הגג?

רבינוביץ': "לפני כשלוש שנים, כשחיפשתי מקום בילוי לחרדים בירושלים, גיליתי שאין אופציות של ממש לחרדים חובבי חברה ובירה. הרב משה פלג תרם את גג הבניין שבבעלותו ברחוב שמאי בירושלים, ושם הקמנו את הזולה על הגג".

המקום פועל כמה ערבים בשבוע, ומשמש לחרדים מקום מפגש לשיחה, לריקודים, ללימוד תורה, לצפייה בהופעות חיות ובמשחקי ספורט. בערבי פעילות רגילים של הזולה, מספר רבינוביץ', מתקבצים בזולה כ–30 בחורים, אך בערבים מיוחדים – כשמוזמנים זמרים חרדים – מצטופפים בגג הצנוע 150–300 צעירים.

"היה לי חלום לייסד אזור בילוי לחרדים", אומר רבינוביץ'. "בתחילת הדרך זה היה בסך הכל גג נטוש. ראיתי כמה אבנים זרוקות, וחוץ מזה כלום. הבאנו קצת אוכל ושתייה, ולאט לאט התחילו להתאסף אנשים. אנחנו גובים תשלום סמלי בכניסה, לא מעבר לזה. בימי חמישי מתקיימים שיעור תורה ואוכלים חמין".

גם נשים יכולות להגיע לזולה?

"לא, זה מקום בילוי לחרדים, אנחנו רוקדים ומשתוללים. מטעמי צניעות, עדיף שיישאר לגברים בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#