יום האשה |

נשים משכילות מגברים - אך משתכרות 34% פחות מהם

רוב הזכאים לתעודת בגרות והסטודנטים בישראל הם נשים - אך למרות זאת הן עוסקות במקצועות "נשיים מסורתיים" ■ שליש מהן עבדו ב-2013 במשרה חלקית לעומת 13% מהגברים

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה ויסברג

נשים בישראל משכילות מגברים, ובכל שלושת התוארים האקדמיים - ראשון, שני ושלישי - הן מהוות רוב מכלל הסטודנטים. למרות זאת, שכרן הממוצע נמוך ב–34% משכרם הממוצע של גברים והן משתתפות פחות מגברים בשוק העבודה - כך עולה מסקירה שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אתמול לרגל יום האשה הבינלאומי שיחול ב–8 במארס.

על פי הלמ"ס, שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה ב–2013 בגילי 15 ומעלה הוא 58%, בעוד ששיעור ההשתתפות של גברים הוא 69.4%. ייתכן שהפער נובע בחלקו מכך שנתח משמעותי מקרב הנשים הערביות (יותר מ–70%), אינן משתתפות כלל בשוק העבודה.

נשים הן כמחצית מהשכירים בישראל, וממוצע שנות הלימוד שלהן גדול יותר לעומת גברים: 14.2 שנות לימוד בממוצע לעומת 13.8 שנות לימוד בממוצע של גברים. נשים הן רוב מקרב הזכאים לתעודת בגרות (65%) וכן רוב מקרב הסטודנטים (57%). בפילוח לפי תארים, נמצא שנשים הן רוב בקרב הלומדים לתואר ראשון (56.5%), כמו גם בקרב הסטודנטים לתואר שני (59.9%) ושלישי (52.1%), ובהתאם הן מהוות רוב - 57.2% - מסך העובדים במקצועות אקדמיים.

ואולם היתרון של נשים על גברים בתחום ההשכלה אינו מיתרגם לשכר, וגם לא למיקום היררכי גבוה באקדמיה. מדו"ח מבקר המדינה לרגל יום האשה, למשל, עולה שלמעט נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, כל המוסדות האקדמיים האחרים מנוהלים על ידי גברים וגם תפקיד הרקטור, למעט באוניברסיטה העברית, הוא גברי כולו. ב–2011 כיהנו 49 דאקנים באוניברסיטאות לעומת תשע דאקניות ומול 1,239 פרופסורים מן המניין, היו בעלות אותו תואר רק 210 נשים.

בכל הדרגות האקדמיות הבכירות עולה מספרם של גברים פי שלושה (פרופסור חבר, למשל - 809 מול 279 נשים) או פי שניים (מרצה בכיר - 811 מול 451). בקרב המרצים המצב מאוזן פחות או יותר - 279 גברים מול 261 נשים.

השכלה אינה מיתרגמת לשכר גבוה, בין השאר מכיוון שנשים לומדות מקצועות הנתפשים "נשיים", ואלה מתגמלים פחות. כך למשל, תחומי הלימוד שבהם שיעורי הנשים הגבוהים ביותר הם מקצועות עזר רפואיים (83.2%) וחינוך והכשרה להוראה (80.7%). לעומת זאת, נשים הן רק 38% מהסטודנטים במדעים הפיסיקליים ורק 29% מהסטודנטים במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב וכן 27% מהסטודנטים בהנדסה ואדריכלות.

התוצאה: שני שלישים מהעובדים בכל אחד מהמקצועות המוגדרים בידי הלמ"ס "נשיים מסורתיים", היו נשים ב–2013. מקצועות אלה הם מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על־יסודי ומחנכות לגיל הרך.

הצד השני של המטבע הוא שנשים הן 15% בלבד מהעובדים בתעשיית החשמל והמים, שם השכר הממוצע לעובד הוא הגבוה ביותר בישראל, 18,491 שקל ברוטו בחודש. ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר היא בענף שירותים למשק הבית על ידי פרטיים - 3,722 שקל ברוטו בחודש, ובענף זה נשים הן רוב מוחץ מהשכירים, 88%. בנוסף, נשים הן רק שליש מכלל המנהלים בישראל וכן הן שליש (96 אלף נשים) מכלל המועסקים בהיי־טק.

פער השכר הגדול ביותר - בגילי 45–54

בכל רמות ההשכלה, נכון ל–2012, קיים פער בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בין המינים, אך ככל שנשים משכילות יותר כך הפער מצטמצם. הפער הקטן ביותר הוא בקרב אלו שלמדו 16 שנים או יותר - פער של 18%. בקרב אלו שלמדו פחות שנים הפער הוא כ–22%. הסברים נוספים לפערי השכר הם שנשים עובדות במשרות חלקיות יותר מגברים וכן עובדות פחות שעות מגברים. לפי הלמ"ס, 66.7% מכלל המועסקות ב–2013 עבדו עבודה במשרה מלאה (35 שעות ויותר בשבוע) בעוד ש–33.3% מהם עבדו במשרה חלקית (פחות מ–35 שעות בשבוע) - זאת לעומת 86.6% מהגברים שעבדו במשרה מלאה ו–13.4% מהגברים שעבדו במשרה חלקית. נשים אינן בוחרות בהכרח במשרות חלקיות: 14.8% מהנשים עבדו חלקית שלא מרצון, לעומת 11.9% מהגברים שהעידו שעבדו במשרה חלקית שלא מרצון.

פערי שכר של 34%, מסתמכים על שכרם הממוצע של גברים ב–2012 - 10,953 שקל בחודש - לעומת השכר הממוצע של נשים, 7,244 שקל בחודש. ב–20 השנים האחרונות פער השכר צומצמם ב–21%, שכן ירד מפער של 43% ב–1990 ל–34% ב–2012. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הוא 29.4% ובחישוב השכר השעתי הפער הוא 15.5% (ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה לגבר שכיר 57.9 שקל ושל אישה שכירה - 48.9 שקל), מה שמעיד על כך שחלק מהסיבה לפערים בשכר החודשי הוא מניין שעות העבודה הנמוך יותר של נשים.

עוד מתברר, שכשכירים מגיעים לשיא ההכנסה שלהם, בגילי 45–54, הפער בין המינים בשכר לשעת עבודה הוא הגדול ביותר, 20%. בתחילת הדרך המקצועית, בגילי 15–24, הפער הוא הנמוך ביותר, 4.2%.

אימהות בקרב נשים מקדמת תעסוקה

מצבה של ישראל רע גם בהשוואה עולמית: לפי נתוני OECD ל–2012, ישראל נמנית עם ארבע המדינות (מבין 29) שבהן הפערים בשכר החציוני הם הגבוהים ביותר, יחד עם גרמניה, יפאן וקוריאה. הבשורות הטובות הן שבעשור האחרון הפער בשכר החציוני בישראל צומצם מ–28% ל–21%.

בנוסף, מציינים בלמ"ס, כי נשים עניות מגברים: מחלוקת מהכנסות השכירים לפי עשירונים עולה ש–67.3% מהשכירים בעשירון התחתון הן נשים. ככל שמתקדמים בעשירונים, שיעור הנשים השכירות הולך וקטן - בעשירונים הרביעי והחמישי הן מהוות כמחצית מהשכירים ובעשירון העליון - כרבע (23.3%). לא מפתיע לגלות אם כך, שנשים הן רוב (כ–54%) מכלל המסתייעים בלשכות הרווחה. שיעור הנשים בנות 65 ומעלה מסך הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסייה הכללית (24% לעומת 12% בהתאם). היחס גדול עוד יותר בקרב נשים בנות 75 ומעלה (פי 3 בקירוב).

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ ד"ר עליזה לביא, התייחסה לנתוני למ"ס: "פערי שכר של 34% בין גברים לנשים מעידים על כך שאיננו מדינה מתוקנת. לא ייתכן שעל אף החוקים, ההבנה והמודעות, הפערים נשמרים".

ביחס לנתונים המתייחסים להסדרי הפנסיה הוסיפה: "מצבן העגום של נשים בגיל הפנסיה המתקיימות מקצבת זקנה בלבד ופנסיה זעומה, משקף את הסביבה התרבותית שבה חיו אמהותינו, שרובן לא קידמו את עצמן ולא דאגו לעתידן, אלא הסתפקו במשרות חלקיות במקצועות לא מתגמלים ובדרגות נמוכות. עלינו לדרוש שכר הוגן, שאם לא כן נהיה גם אנו בבוא העת נשים עניות הנזקקות לתמיכה".

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר אתמול בכנס יום האשה הבינלאומי בכנסת: "במפגש הראשון שלי עם 8 ראשי האגפים באוצר ישבו 7 גברים ואשה אחת. כיום מחציתם נשים, כולל מנכ"לית האוצר. אני מאמין שבכל מקום שבו נשים עובדות העבודה נעשית הרבה יותר טוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker