אין להן כרטיס חבר מועדון: מדוע אין נשים בצמרת רשתות השיווק?

ברשתות השיווק הישראליות יש מועדון חברים אחד שנשים מתקשות להיכנס אליו: מועדון המנכ"לים. אמנם ברשתות האלה עובדות בעיקר נשים, אך הן כמעט לא מגיעות לתפקידי הניהול הבכירים ■ מנכ"ל מגה: "כשיש תרבות של בדיחות שוביניסטיות וקובעים פגישות לתוך הלילה, אז לא חוכמה שנשים לא באות"

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

ברשתות השיווק בישראל עובדות המון נשים. הן יושבות מאחורי הקופה או מסדרות את המוצרים על המדפים. גם אם תסתובבו במשרדי המטה של רשתות המזון תפגשו רבות מהן - הן עוסקות בשיווק, מזכירות ואדמיניסטרציה, משאבי אנוש וייעוץ משפטי, ומעט מהן אפילו מנהלות סניפים. למעשה, במרבית המקרים ברשתות המזון עובדות יותר נשים מאשר גברים, וגם במטות שלהן שיעור הנשים המועסקות גבוה משיעור הגברים.

ואולם כשעולים בסולם הדרגות ומגיעים להנהלה הבכירה - המצב משתנה לחלוטין. באף רשת מזון מוכרת לא תמצאו אישה על כיסא המנכ"ל. גם בתפקידי ניהול בכירים, שאינם תפקידי ניהול משאבי אנוש או ייעוץ משפטי, נשים הן זן נדיר בהחלט.

ברשת המזון הגדולה בישראל, שופרסל, 54% מעובדי החברה והמטה הן נשים, אך בהנהלתה יש רק אישה אחת מתוך שבעה חברים - סמנכ"לית משאבי האנוש, שוש רבן. בשופרסל דווקא התגאו בנתונים המלמדים כי רוב המטה מורכב מנשים ו–14% מההנהלה הן נשים.

ברשתות השיווק טוענים כי לא מדובר באי־שוויון בהזדמנויות בעבודה או, חלילה, שוביניזם, אלא טוענים שנשים פשוט לא פונות אליהם ומציעות עצמן לתפקידים בתחום. כך, למשל, עיון בדו"חות רמי לוי שיווק השקמה ל–2012 מראה כי מבין חמשת נושאי המשרה הבכירים, שגם קיבלו את התמלוגים הגבוהים ביותר באותה שנה, רק אחת היא אישה - עדינה לוי , אשתו של רמי לוי, המשמשת גזברית החברה.

סופרמקט מגה ראשל"צ. הנשים בקופהצילום: דן קינן

לדברי הבעלים רמי לוי, "זה לא שיש אישה שרצתה לבוא לעבוד אצלנו ולא קיבלתי אותה לעבודה. בסך הכל יש אצלנו שלושה מנהלים בכירים (רמי לוי כמנכ"ל, שמוליק לוי סמנכ"ל התפעול ויוסי סבתו סמנכ"ל המסחר) ובדרג מתחת לזה נמצאים מנהלי האגפים, כמעט כולן הן נשים. יש לנו קניינית שהיא סגנית למנהל הסחר, מנהלת משאבי אנוש, מנהלת כוח אדם, מנהלת שכר, מנהלת שיווק, מנהלת מועדון לקוחות ועוד. פשוט אף אישה לא רצתה עד היום להיכנס לתחום הסחר במזון, למעט הקניינית שלנו, המועסקת בחברה מזה שלוש שנים".

לוי מוסיף כי נשים לא פחותות מגברים כמנהלות, להפך: "אני לא חושב שנשים הן מנהלות פחות טובות מגברים, אלא אפילו טובות יותר, וברגע שבאה אישה אני נותן לה עדיפות, הן פשוט לא באו. הרי מה שאישה יכולה לעשות גבר בחיים לא יוכל". לוי מתקשה להסביר מדוע נשים לא מציעות עצמן לאותם תפקידים, ומעריך כי הדבר נובע אולי משעות העבודה הארוכות.

גם ברשת קו אופ שופ, שמחשיבה עצמה כמאמינה גדולה בהעצמת נשים וקידומן, בהתאם להנחיות איגוד הקואפרציה העולמי שבו היא חברה, כמעט ולא תמצאו נשים בהנהלה הבכירה. במקרה של קו אופ, המנכ"ל הוא גבר ומתחתיו פועלים שלושה סמנכ"לים - סמנכ"ל סחר וסמנכ"ל כספים, שניהם גברים, וסמנכ"לית משאבי אנוש.

פורום ההנהלה של קו אופ שופ, הכולל את המנכ"ל, הסמנכ"לים ומנהלי האגפים, מונה 12 איש, מהם ארבע נשים בתפקידי סמנכ"לית משאבי אנוש, מנהלת לשכת המנכ"ל, מבקרת פנים ומנהלת המרחב הכפרי, התפקיד הניהולי היחידי שנוגע בתחומי הסחר והתפעול. בדרג הניהול הנמוך יותר ניתן למצוא שיעור גבוה של נשים (52%).

רעות בן דוד-חמוצילום: אייל טואג

"קשה מאוד לגייס תפקידים לתחום הזה", אומרת סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, עינב מורדוב. לדבריה, אם גבר ואישה בעלי כישורים דומים יציעו את עצמם למשרה בחברה היא תעדיף את האישה, אך אלה כמעט לא מציעות עצמן לעבודה בחברה. "יש, למשל, מעט מאוד היצע של נשים שרוצות לנהל סניפים. 16% מהסניפים שלנו מנוהלים על ידי נשים, ואלה הסניפים המובילים ברשת", היא אומרת.

גם מנכ"ל קו אופ שופ, עופר פיינשטיין, מספר כי פנה לחלק ממנהלות הסניפים והציע להן קידום לתפקיד מנהלות אגפים, אך למעט אחת מהן (ראש המרחב הכפרי) אף אחת לא הסכימה. "אני מתקשה לדעת למה זה קורה. התשובה הבנאלית היא שזה נובע מכך שמדובר בתפקיד שוחק עם הרבה שעות, אבל אני לא מאמין שזו הסיבה האמיתית", אמר בעודו מתקשה למצוא את התשובה לשאלה.

ברשת ויקטורי, הנסחרת גם היא בבורסת תל אביב, כל חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר ב–2012 היו גברים ואין אף אישה בהנהלה הבכירה. מתוך 24 סניפי הרשת, רק שלושה מנוהלים בידי נשים.

לדברי בעלי הרשת, איל רביד, הדבר לא קשור לשוביניזם, אלא פשוט נובע מכך שזו חברה שברובה משפחתית: "ההנהלה הבכירה זה אחי, אבי ואני, ואני לא מאמין שיש דבר כזה תחום גברי או נשי. לראיה, הבנקים מנוהלים על ידי נשים ועופרה שטראוס היא יו"ר שטראוס".

מנכ"ל סופר־פארם, ניצן לביא, מסביר את היעדר הנשים בהנהלה הבכירה של החברה (אין אף סמנכ"לית בסופר־פארם, עד"מ) בכך שתפקידים אלה בסופר־פארם אוישו במשך שנים ארוכות על ידי אותם האנשים, כמו המנכ"ל הקודם, ליאור רייטבלט, שניהל את החברה 20 שנה.

רמי לויצילום: עופר וקנין

לדבריו, "כשהמנהלים הבכירים מביאים את האנשים שלהם ונשארים בתפקיד שנים רבות, אז גם אין הרבה שינויים והזדמנויות חדשות. כשמוניתי למשנה למנכ"ל לפני כמה שנים מיניתי שתי נשים לחברות הנהלה - גלי ברגר, דוברת ומנהלת תוכן, ודפנה מזרחי, מנהלת התפעול. אני מודה שזה עדיין לא מספיק ואין לנו נשים סמנכ"ליות, אבל לדעתי זה ישתנה עם הזמן. אנחנו גאים בכך ש–55% מהעמיתים (זכיינים) שלנו הן נשים, כולל שמונה עמיתות ערביות, 68% מהמנהלים המסחריים הן נשים ועוד".

אגב, יוצאת דופן היא המתחרה הקטנה של סופר־פארם, ניו־פארם, שבראשה עומדת המנכ"לית בלהה ברוקס מתחילת השנה, וכיהנה כמשנה למנכ"ל בשמונת החודשים שקדמו למינויה.

"צריך לשנות את תרבות העבודה"

אחת הנשים היחידות שעוסקות בתחומי הסחר ברשתות השיווק היא רעות בן דוד־חמו, 30, הקניינית של רמי לוי שיווק השקמה, מזה כשלוש שנים. בן דוד־חמו כפופה לסמנכ"ל הסחר ואחראית על תפעול הסחר בסניפים, מנהלת את מחלקת החלב ועוד.

בן דוד־חמו מספרת על כניסה לא קלה לתפקיד. "כשקיבלתי את התפקיד, תחילה כקניינית מחלקת החלב בלבד, הרבה אנשים בתחום הופתעו ואמרו שלא כל יום רואים אישה שעוסקת בתפקידי סחר ברשתות המזון. הרבה ספקים הרימו גבה והעמידו בספק את הכישורים המקצועיים שלי, ותהו אם אני מתאימה לתפקיד. הייתי צריכה להוכיח את עצמי הרבה יותר מכל גבר שהיה מקבל את התפקיד. עם הזמן, ואחרי הרבה שעות ומאמצים, גם הספקים הבינו שאני אכן מתאימה לתפקיד וקיבלתי אותו בשל כישורי".

בן דוד־חמו מספרת על יום עבודה ברשת, שכולל יציאה מהבית בשבע בבוקר וחזרה אחרי שבע בערב, עם מטלות שממשיכות גם בבית, על סיורים בסניפים ברחבי הארץ ו"מלחמות עם ספקים כל היום", וסבורה שאולי בגלל זה אין הרבה נשים בתחום.

עם זאת, מוטי קרן, המנכ"ל הנכנס של קבוצת מגה קמעונות, לא ממהר להאשים את הנשים בהיעדרן מהתחום. לדבריו, רשתות השיווק צריכות להאשים את עצמן על כך שאינן משלבות נשים בהנהלה הבכירה, ולא צריכות לפטור את עצמן באמירה שנשים לא מציעות עצמן למשרות.

"אם אישה לא מציעה את עצמה לתפקידי הנהלה בכירים ברשתות השיווק, זה מפני שלא מאפשרים לה את זה", אומר קרן. "צריך לספק את התנאים שיאפשרו לנשים לגדול ולצמוח בארגון. אם יש תרבות של שיחה עם מטבעות לשון שוביניסטיים, אז לא חוכמה להגיד שנשים לא יבואו, וכך גם אם מדובר בחברה שקובעת פגישות לתוך שעות הלילה, או לא מאפשרת הגעה ויציאה בשעות מסוימות.

"לא צריך לצפות שנשים יתאימו את עצמן לתרבות עבודה גברית, צריך לשנות את התרבות - להבין שזה בסדר להכניס לניהול רגשות ואמוציות ולשנות סגנון דיבור ובדיחות. זה מה שעשיתי במקומות עבודה קודמים כמו יוניליוור (המנוהלת כיום על ידי ענת גבריאל, עד"מ) וזה מה שאני מנסה לעשות במגה".

קרן מספר כי כשהגיע למגה לפני כשנה לא היתה אף אשה בהנהלת החברה. כיום, מתוך עשרה סמנכ"לים שלוש הן נשים - סמנכ"לית לוגיסטיקה ושרשרת אספקה, סמנכ"לית משאבי אנוש וסמנכ"לית שיווק.

"נשים יותר מעורבות בעולם מוצרי הצריכה ומכתיבות טרנדים צרכניים, אז אם אתה בעלים של חברה ששמה את הלקוח במרכז, טבעי לשים נשים בתפקידי ניהול", אומר קרן. "כ–90% מההחלטות בסופרמרקט הן של נשים, אז נשמע לי הגיוני יותר שנשים ינהלו את עסק הזה. כנראה שלאנשים אחרים זה נשמע פחות הגיוני".

ניצן לביאצילום: יוסי זליגר

משופרסל נמסר בתגובה: "החברה מקדמת את ערכי השוויון בין המינים, ולראיה התפלגות העובדים בחברה - כ–54% נשים ו–46% גברים, כולל במטה החברה ובדרגיה הניהוליים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker