החוק לעצירת העתיד - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוק לעצירת העתיד

הסופרים צריכים לחשוב על המחר

4תגובות

בסוף השבוע האחרון התארח במדור טיסות נכנסות/טיסות יוצאות של מוסף "הארץ" פטרי ירגיינין, 52, מאספו שבפינלנד. ירגיינין, שהגיע לישראל לכנס סייברטק, הוא סופר מדע פופולרי שפירסם בפינלנד 26 ספרים בנושא מחשבים.

הוא סיפר לעיתונאית ליאת אלקיים כי הוא כותב מ–1980, אז "כמו הוטקייקס - הייתי מוכר עשר מהדורות מכל ספר". לדבריו, "כיום זה כבר לא רווחי לכתוב ספרים. אבל מה שאני בעצם עושה היום זה סוג של פרסומת. כשאני כותב ספר אני בונה את הברנד שהוא אני".

ירגיינין אינו חי בישראל. התחרות בין רשתות הספרים צומת ספרים וסטימצקי אינה אחראית על כך שמכירות הספרים שלו בירידה, והפלא ופלא - הוא סובל מבעיה דומה ממנה סובלים הסופרים בישראל: הקושי להתפרנס מכתיבה.

טלי מאייר

ירגיינין אינו לבד. ב–6 בינואר דיווחה רשת BBC כי מכירות הספרים המודפסים באנגליה ירדו ב–98 מיליון ליש"ט ב–2013 - ירידה של 6.5% לעומת 2012.

חוק הספרים הישראלי שנכנס החודש לתוקפו שאב השראה מצרפת, שהיתה הראשונה לחוקק חוק שמקפיא את מחיר הספרים במטרה לשמור על הכנסות החנויות הפרטיות והספרים. החוק הצרפתי קיים מ–1981, אך הוא לא מנע את קריסתה של רשת הספרים השנייה בגודלה במדינה בסוף 2013. כעת שוקל המחוקק הצרפתי לחוקק חוק "אנטי אמזון", שיגביל את הפעולה של חנויות הספרים האינטרנטיות, במטרה לשמר את השוק הנכחד.

אין ספק כי יש לשמור על הספרות העברית. אבל הדרך שבה בחר המחוקק הישראלי- קביעת נוסחה לתמחור ספרים חדשים ואיסור על הנחות בשנה הראשונה לצאתם לשוק, שגויה. בישראל, כמו בישראל, החוק ישרת רק שורה צרה מאוד של בעלי אינטרסים: שתי הרשתות הקמעוניות השולטות בשוק ומספר מועט של סופרים בעלי שם שבכוחם עדיין לכתוב רבי מכר. כל השאר - חנויות הספרים הפרטיות, הוצאות ספרים, סופרים חדשים, סופרים ותיקים שעדיין לא נהפכו לאורחי קבע ברשימת רבי המכר ובעיקר הצרכנים - עומדים להיפגע מהחוק.

בשנים האחרונות התחרות העזה בין רשתות הספרים שחקה את המחירים, ולכן הישראלים, בניגוד למגמה העולמית, רכשו עוד ועוד ספרים. במקום לקבוע מענקים לסופרים חדשים ולעודד יצירה עברית, המחוקק הישראלי בחר לעצור את התחרות ולדרוש מהצרכנים לממן את היצירה העברית. התוצאה היא שמחירם הגבוה של הספרים ייהפך לעוד מס על הצרכנים, וכך במקום לעודד קריאת ספרות עברית 
ולהבטיח שתמשיך לצמוח במדינת ישראל - החוק החדש
יגרום להיעלמה.

שום חוק אינו יכול לעצור את העתיד. טוב יעשו הסופרים והוצאות הספרים אם במקום לנסות לשנות את המציאות, יתאימו את עצמם לעולם החדש. דמיינו מצב שבו סופרים חדשים מוציאים את הספר שלהם בהוצאה עצמית ומשווקים אותו בדרכים דיגיטליות הן כספר מודפס והן כספר דיגיטלי. מאתרי גיוס הכסף מההמונים, כמו קיסטארטר והד סטארט, אפשר לראות שהצרכנים דווקא שמחים למגמה הזאת. הם אינם נרתעים מרכישה ב–50 שקל של ספר שעדיין לא יצא לאור - להפך.

ויש סיבה לשמחה שלהם. מבנה השוק כיום גורם לכך שאם ספר עולה 100 שקל, הסופר רואה ממנו שקלים בודדים במקרה הטוב, ומחצית מהסכום (ויותר ממנו) מגיע לרשתות החנויות. אם הצרכנים היו משלמים 33 שקל לספר, ו–16 שקל מהם היו מגיעים לסופר, הצרכנים היו מרוויחים וגם הסופרים היו חיים בכבוד.

במקום להקים לובי (שמומן, לפחות בחלקו על ידי סטימצקי) ולפגוע בצרכנים, היה עדיף שהוצאות הספרים והסופרים יתאגדו, יקימו קואופרטיב ויפיצו דרך הרשת את ספרים - פשוט כך, ללא תלות בסטימצקי ובצומת ספרים. בעצם, עדיין לא מאוחר לעשות זאת.

הכותבת היא עיתונאית עצמאית ויועצת תוכן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#