"כל אדם שביקר פעם 
בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כל אדם שביקר פעם 
בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם"

תחום התרגום בישראל פרוץ למתרגמים לא מקצועיים שמחפשים חלטורה, וכך יורדים המחירים - ועמם רמת התרגום ■ השתלטותן של חברות התרגום על השוק הופכת את המתרגמים למעין עובדי קבלן נטולי זכויות ■ "המכרזים פונים לחברות תרגום, והזוכה היא החברה המציעה את המחיר הנמוך ביותר", אומר ראש איגוד המתרגמים, "לפעמים אני רואה פרסומים ממשלתיים שתרגומם לאנגלית נעשה ברמה נמוכה ממש"

19תגובות

בקיץ שעבר עמדה חברה פיננסית גדולה בישראל לחתום על הסכם עסקי עם חברה מקבילה בברזיל. החברה שכרה את שירותיו של מתרגם, שתירגם לפורטוגזית מסמכים שמשקפים את מצב עסקיה של החברה ואת חזונה.

המסמכים נשלחו, חלפו ימים, ובישראל התחילו להרגיש שהברזילאים, שגילו תחילה התלהבות מיצירת הקשר, אינם מגיבים. כשהתקשרו לברזיל, נאמר להם שהמסמכים ששלחו מעלים תהיות לגבי חוסנה הפיננסי של החברה. כיום יודעים לספר בחברה הישראלית שטעויות בתרגום של מושגים מקצועיים גרמו לברזילאים לעכב את השלמת העסקה, והחברה הישראלית החמיצה הכנסות של מיליוני שקלים.

זו רק דוגמה אחת לתוצאות של מצבו של ענף התרגום בישראל, שבו יכול כל אדם, גם אם לא עבר הכשרה כלשהי בתחום, לקרוא לעצמו "מתרגם". "תרגום הוא מוצר חריג, כי הוא חייב להיות בלתי מורגש. כשאדם קורא טקסט שנכתב במקורו בשפה זרה, אסור שיבחין ביד המתרגם", אומר שחר פלד, המתרגם מזה 25 שנה מסמכים משפטיים, פיננסיים (כמו מאזני חברות) וטכניים, ועומד בראש איגוד המתרגמים. "על התרגום המקצועי להיות נאמן למקור, כדי שהקורא יחשוב שהדברים נכתבו מלכתחילה בשפה שאליה תורגמו. מה שקרה לחברה שהפסידה את העסקה הוא תוצאה של תרגום חובבני".

AP

איך מגיעים לענף מתרגמים חובבנים?

"המקצוע אינו מוכר, אין קריטריונים לעיסוק בו, איש אינו צריך לעבור בחינה כדי להיות מתרגם, אין רגולטור לענף - ואין תעריפים רשמיים. בהיעדר הסדרה, ובמצב שבו כל אדם שביקר פעם בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם, מתרחשים מקרים רבים כאלה. במקרים רבים תרגום הוא חלטורה לאמהות חד־הוריות, לעורכי דין ולרופאים".

בימים אלה נערך במלון השרון בהרצליה הכנס השנתי של אגודת המתרגמים בישראל, שבו ידונו בין השאר במצב הענף ובדרכים שבהן מתפתח התחום בישראל ובעולם. ואולם על אף תמיכתה של האגודה, רוב המתרגמים בישראל - שמספרם כמה אלפים, ככל הנראה (המספר מעולם לא נבדק רשמית) - עובדים עצמאית, במעמד של פרילנסרים. רק 5% הם שכירים. תחום התרגום היוקרתי, וגם הנחשק, הוא של ספרות יפה. בתחום זה היצירה המתורגמת נושאת בצד שמו של הסופר גם את שם המתרגם. התחום מאפשר אולי למתרגם לנשום אוויר פסגות אינטלקטואלי, אבל כספית הוא אינו משתלם. הוצאות הספרים משלמות בדרך כלל 50 שקל לעמוד (המכיל 250 מלים), בעוד שגופים כמו בנקים וחברות ביטוח, שדורשים תרגום טכני, משלמים 100–120 שקל לעמוד. קבוצת המתרגמים המוחלשת ביותר הם אלה העובדים עבור הטלוויזיה. הם מקבלים עבור עבודתם 25–30 שקל בשעה, והכנסתם החודשית אינה עולה על 6,000 שקל. לפני כמה שנים המתרגמים לטלוויזיה אף קיימו שביתה ארוכה במחאה על תנאיהם.

בשנים האחרונות כובשות את השוק חברות התרגום, המזכירות באופיין את חברות השירותים בענפים אחרים, למשל ענף השמירה. חברות אלה מחזיקות מאגר שמות של מתרגמים, המחולקים לפי השפות שבהן הם שולטים, וברגע שהן מקבלות הזמנה הן פונות למתרגם המתאים. "התחרות המתנהלת בין חברות התרגום השונות חריפה, והיא גורמת לירידת מחירים, שבאה לידי ביטוי בשכר המתרגמים", אומר פלד.

נימרוד גליקמן

לדבריו, המגזר הציבורי, גם אם לא בכוונה, פוגע מאוד בשוק: "המכרזים פונים לחברות תרגום ולא למתרגמים בודדים, ומי שזוכה במכרז היא החברה המציעה את המחיר הנמוך ביותר. לפעמים אני רואה פרסומים ממשלתיים שתרגומם לאנגלית נעשה ברמה נמוכה ממש. למתרגם המקצועי אין בכלל דריסת רגל במשרדי הממשלה. נכון היה להקים יחידת תרגום פנימית בממשלה, למשל במשרד מבקר המדינה, שתפקידה יהיה לדגום את איכות התרגום ולשמש מסננת".

מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), מוטי שפירא, מודאג מההעדפה של הצעות כספיות נמוכות במכרזים במגזר הציבורי. "חמור הדבר שבתי המשפט ובתי חולים ציבוריים שוכרים את שירותיהם של מתרגמים שאינם תמיד מקצוענים", אומר שפירא. "כך המקצוע נהרס, המוצר ירוד, ומשקלם של המתרגמים המקצועיים בתוך הענף יורד. הדרך לתיקון המצב מתחילה במכרזי הממשלה והעיריות, וממשיכה במשרדו של הממונה על ההגבלים, שיאפשר קביעת תעריפון ויאפשר בכך למקצוע לקום על הרגליים".

"רוב המתרגמים 
חיים מהיד לפה"

יעל סלע שפירו התחילה לעסוק בתרגום כבר בהיותה סטודנטית, כשהתקבלה לעבודה בהוצאת ספרים בתחום המדע הבדיוני. אמנם ב–2001 היא פנתה לעבודה בהיי־טק, אך כעבור שנה, עם התפוצצות הבועה, מצאה את עצמה מחוץ לענף, שבה לתחום התרגום - וכיום היא פרילנסרית בהוצאות הספרים כתר, זמורה־ביתן ומטר. מכיוון שאינה קשורה להוצאה מסוימת, היא עוסקת גם בתרגום של חומר מסחרי, כשהיא פנויה לכך.

אבישג שאר-ישוב

"אני פרילנסרית, כמו 95% מהעובדים בתחום התרגום", אומרת סלע שפירו. "מכיוון שאיני שכירה ואין לי ביטחון תעסוקתי, כדי להתפרנס עלי לשווק את עצמי כל הזמן, גם באמצעות האתר שלי ובפייסבוק. אני לא פוסלת שום מעסיק, החל בהוצאות ספרים ותאגידים כלכליים ועד בתי עסק קטנים שצריכים תרגום של מסמך משפטי. אני מתפרנסת לפי תפוקה, חייבת לעבוד באופן מדויק, אך גם זריז, ועלי להיות בעלת כושר מיקוח מול מזמין העבודה. מבחינה כלכלית, אני מעדיפה לעבוד עם חברות עסקיות גדולות. התשלומים שם גבוהים פי שניים מבעולם הספרות".

היית מעדיפה לעבוד כשכירה, אילו יכולת?

"מודל הפרילנס הוא פוגעני, מכיוון שהוא מבוסס על תגמול לפי תפוקה. אם אעבוד בקצב אטי, מכיוון שהחומר קשה לתרגום, דורש תחקיר מוקדם או נבירה ארכיונית, או בכלל בגלל שחליתי - אקבל תשלום מופחת. את מזמין העבודה או העורך בהוצאת הספרים לא מעניין כמה התאמצתי במהלך עבודת התרגום לצורך גובה התשלום.

רמי שלוש

"מה שמשפיע על התשלום הוא המצב של ענף חנויות הספרים, שבו קיים דואופול של סטימצקי וצומת ספרים. המצב הזה מביא לכך שרוב הוצאות הספרים הן בפשיטת רגל, ומתרגמים מושלכים לרחוב בהינף יד, בדרך כלל בטענה שהם אטיים מדי. כיום רוב המתרגמים חיים מהיד לפה, כי מה שנשאר לפרילנסר הוא רק 50%–60% מסכום הברוטו שהוא מקבל. ומכיוון שהוא על פי רוב עובד מהבית, תשלומים שונים כמו חשמל ומזגן הם על חשבונו. רוב המתרגמים רוצים לעבוד כשכירים, אבל הוצאות הספרים אינן מעוניינות בכך, מסיבה כלכלית. הן אף אינן מוכנות להקצות חדר למתרגם בתוך משרדיהן, כדי שלא תיווצר מראית עין של יחסי עובד־מעביד".

תרזה בירון־פריד, עורכת בהוצאת עם עובד, מכירה היטב את טענות המתרגמים. היא מסכימה שההוצאה כמעט שאינה מעסיקה מתרגמים שכירים, אלא רק בתנאי פרילנס, "אבל אנו משתדלים שהמתרגמים יהיו אנשים שנעבוד אתם באופן רצוף". היא מודה שמודל ההעסקה הוא "מצער", מכיוון שהוא יוצר מצב שבו מידת המחויבות של המתרגם כלפי הטקסט נמוכה, "כמו של קבלן", אך אינה רואה אור בקצה המנהרה. לדבריה, "כעת אין סיכוי לשפר את מצבם המביש של המתרגמים, בגלל מצוקתן הכספית של ההוצאות לאור".

רוצה תרגום? פנה לשכן שיודע אנגלית

דוד עבד במשך כמה שנים כמתרגם עבור חברת תרגום. כעת הוא החליט לעזוב את התחום, "שאין בו שום ביטחון כלכלי ושום אפשרות לתכנן פיננסית לטווח בינוני ואפילו קצר", כדבריו. הוא מעיד שהתשלום המגיע לו עבור עבודת התרגום שעשה, לרוב לא שולם בזמן (שוטף פלוס 60), ובדרך כלל עוכב במשך חודשים שלמים. לדבריו, "רק אחרי שפניתי לחברה באמצעות עורך דין, הם נאותו לשלם את המגיע לי". אחרי שהגיש את החומר המתורגם, אומר דוד, הוא נשלח פעם אחר פעם ל"מקצה שיפורים" לעבודת התרגום, כשבכל פעם גורם אחר העביר עוד ועוד הערות ותיקונים. "אפילו עובדי הניקיון נמצאים כעת במצב לא רע", אומר דוד. "הם לפחות הגיעו לכך ששר הכלכלה הוציא עכשיו צו הרחבה המחייב את המעסיק לשלם להם באופן קבוע והוגן".

דנית בן קיקי עבדה 20 שנה בחברות היי־טק, בשכר נאה. לפני חמש שנים היא פוטרה, והחליטה ולפתוח בקריירה שנייה. "החלטתי לנצל את השליטה הטובה שיש לי באנגלית כדי לעבור לתחום התרגום", היא מספרת. בן קיקי השקיעה שנה בלימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב, והתחילה את הקריירה החדשה בתרגום של כתוביות לסדרות תיעודיות בטלוויזיה וסרטי קולנוע. "אחר כך הגעתי לתרגום עבודות אקדמיות לסטודנטים", היא אומרת. "בהמשך - לתרגום טכני לחברות עסקיות, ואז עליתי מדרגה כשנכנסתי לתרגום של ספרות נוער ומדע בדיוני. השאיפה שלי היא תרגום של ספרות יפה, שנחשב ליוקרתי".

אפשר לחיות מהעיסוק הזה?

"בפירוש לא. תרגום הוא מקצוע שקשה להתפרנס ממנו, מכיוון שהוא פרוץ לחלוטין. כדי לחיות באופן סביר כמתרגם, צריך לקבל שכר שמזמיני העבודה אינם מוכנים לשלם. כשאני מתרגמת חומר לסטודנטים שלומדים לתואר שני, אני מקבלת 20–30 שקל לעמוד, בעוד שמתרגמים מנוסים יותר, בעלי כושר מיקוח גדול, מצליחים לקבל על תרגום של אותו עמוד 100 שקל.

"פעם היה תעריפון של אגודת המתרגמים, שחסך את המיקוח המשפיל הזה, אלא שהממונה על ההגבלים העסקיים הבהיר לאגודה שקביעת תעריפון שייצור אחידות בגובה התשלום שהמתרגמים יקבלו הוא בגדר תיאום מחירים ועבירה על חוק ההגבלים העסקיים, והאגודה נאלצה לבטלו. כשעבדתי בחברות היי־טק, תמכתי כלכלית בבעלי, שהקים עסק. כעת התהפכו היוצרות, והוא נותן לי גב. בלי הסיוע הכספי שלו, לא הייתי יכולה להתמיד בתחום התרגום. בכלל, כשפותחים בקריירה חדשה חשוב לקבל תמיכה כלכלית מגורם אחר".

בן קיקי מוטרדת לא רק מהפרנסה, אלא גם מזילות של מקצוע התרגום. "כל מי שחולה, פונה לרופא כדי שיטפל בו", היא אומרת, "אבל מי שרוצה תרגום יכול לפנות לשכן שלו, שלמד אנגלית. השכן אכן יתרגם מלה במלה, אבל לא ידייק תמיד. הזילות הזאת מורידה את מחירי התרגום - והרי זה מקצוע שצריך להשקיע בו המון. הוא מחייב לעתים צלילה לתחום מסוים. אני מתרגמת כתוביות של ערוץ נשיונל גאוגרפיק. הם עוסקים שם במגוון נושאים, כמו בנייה, גשרים, טיסות ובעלי חיים. אני חייבת להבין בכל אלה".

האינטרנט עשוי להיות אויב המתרגמים, לא?

"בכנס המתרגמים השבוע ידונו בין השאר גם על זה. לכאורה אתה יכול לקבל תרגום באמצעות גוגל, אבל שום תוכנה אינה יכולה להיכנס לראש של הסופר כדי לתרגם את ספרו בצורה נאמנה. רק כשהמחשב יידע ליצור יצירות שלמות הוא יידע אולי גם לתרגם. אבל זה לא יקרה. אין תחליף למתרגם האנושי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#