פריון העבודה בישראל בתחתית דירוג מדינות OECD

דו"ח של OECD בדק את העלייה בפריון מאז 1995 ב-33 החברות בארגון ■ ישראל בתחתית הרשימה - כשרק באיטליה הפריון נמוך יותר ■ פרופ' דן בן דוד: "כמעט לא קיימת כאן חשיבה אסטרטגית"

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

רמת הפריון (תוצר מקומי גולמי לשעת עבודה) בישראל היא בין הנמוכות 
ב–OECD - כך עולה מדו"ח חדש שפירסם הארגון בימים האחרונים. הדו"ח בדק את שיעור העלייה השנתית בפריון בחלוקה לשלוש תקופות - לפני המשבר הכלכלי העולמי (2001–2007), השנים שאחרי המשבר (2008–2012), ולאורך השנים מאז 1995. מבין 33 המדינות החברות ב–OECD, הגיעה ישראל למקום 32, כשרק באיטליה נרשמה רמת פריון נמוכה יותר.

בבדיקה ארוכת הטווח (1995–2012), עלתה רמת הפריון הישראלי השנתי ב–0.74% בלבד - לעומת 4.38% 
בקוריאה הדרומית, 3.73% באירלנד ו–3.08% בטורקיה. בשוודיה היתה העלייה בפריון לאורך השנים 1.94%, ובארה"ב 1.93% - כמעט פי שלושה 
יחסית לישראל.

לדברי פרופ' דן בן דוד, ראש מכון טאוב למחקר כלכלי־חברתי, "אין להסיק מהנתונים כי הפריון נמוך באופן מוחלט. מדינה שסבלה מפריון נמוך בעבר עשויה להדביק את הקצב, לכן פולין נמצאת בראש הרשימה, ואחריה מדינות כמו סלובקיה. מאידך, אנחנו רואים שגם בין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד".

בחלוקה לשתי התקופות - לפני ואחרי המשבר העולמי, מצבה של ישראל רק מעט יותר טוב. ב–2001–2007, בעקבות ההתאוששות מהתפוצצות בועת ההיי־טק והאינתיפאדה השנייה, עלתה גם רמת הפריון. הנפילה הגדולה התרחשה אחרי המשבר, ב–2007–2012. בישראל מדובר בפער שלילי, קרי ירידה של יותר מחצי אחוז בשנה (0.56%–) ברמת הפריון יחסית לשנים קודמות. יוון הובילה את טבלת היורדות עם -1.15% לשנה. ארה"ב, לעומת זאת, רשמה בשנים אלה עלייה של 1.27%.

מפעל טבע בירושליםצילום: בלומברג

בן דוד אינו מתרגש מהנתונים האלה. לדבריו, "ב–2012 שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את אופן בדיקת שעות העבודה, וגילתה שאנחנו לא בהכרח פחות יעילים - אנחנו פשוט עובדים הרבה יותר שעות יחסית לדיווחים הקודמים. ייתכן שמכאן בא הפער הגדול בין העלייה לירידה. זה לא לגמרי משנה, מכיוון שהנתון החשוב הוא זה שלאורך זמן, מקומה של ישראל נמוך מאוד".

בן דוד מוסיף כי "נתוני השנים האחרונות מוכיחים שאמנם רוב המדינות המערביות, ובכללן ישראל, סובלות מהמשבר העולמי, כשרמות העלייה בפריון נמוכות בהשוואה לשנים ה'טובות', אבל גם כשהן מגיעות לכאורה לשפל, הן לא נמוכות כל כך כמו אצלנו".

הפיגור הגדול כל כך של ישראל בעלייה ברמת הפריון לאורך כל השנים, נובע לפי בן דוד משתי סיבות. 
הראשונה, לדבריו, היא קושי בחשיבה לטווח ארוך, והסיבה השנייה - שנובעת ממנה - היא מחסור בתשתיות.

לדברי בן דוד, "אנחנו עסוקים כל הזמן בכיבוי שריפות. כמעט לא קיימת כאן חשיבה אסטרטגית שמאפשרת בניית תשתיות נכונות לפתיחת חסמי הפריון לאורך זמן, כמו למשל תשתיות של כבישים, רכבות ובריאות, או מערכת חינוך תיכונית וגבוהה, שאמורה לשלוח אנשים שהוכשרו בצורה אפקטיבית לשוק העבודה".

עוד אומר בן דוד כי "התחלנו לחקור את נושא הפריון כבר ב–1999. שנים איש לא התייחס לנתון הזה. הבשורה הטובה היא שבשנים האחרונות מחלחלת ההבנה שרמת פריון נמוכה היא חסם צמיחה מרכזי, ולכן יש לטפל בו. ממשלת ישראל חייבת לקחת את הנתונים הקשים העולים מן הדו"ח הזה לתשומת ליבה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

עובדים במפעל אלתא של התעשייה האווירית באשדודצילום: אילן אסייג

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ