מועמדים נגד "נבחרת הדירקטורים": "נתנו קדימות לאליטות החזקות" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מועמדים נגד "נבחרת הדירקטורים": "נתנו קדימות לאליטות החזקות"

14 אלף ישראלים הגישו מועמדות ל"נבחרת הדירקטורים", רק כדי לגלות שרובם כלל אינם עומדים בתנאי הסינון הראשוני ■ 
בכירים מהאקדמיה ומהמגזרים הציבורי והשלישי הודחו מהמרוץ - מכיוון שאינם אנשי ניהול בכירים או אנשי עסקים ■ האוצר: "כשרוצים למנות 500 דירקטורים במבצע אחד, עושים סדרי עדיפויות"

54תגובות

לפני קצת יותר מחודשיים השיקו ראשי משרד האוצר ברוב התרגשות את פרויקט "נבחרת הדירקטורים" - התוכנית שנועדה לחולל רפורמה באופן מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות בישראל. במסיבת העיתונאים אז השתתפו שר האוצר, יאיר לפיד, מנכ"לית משרדו, יעל אנדורן, ומוביל התוכנית, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. לפיד השמיע מלים גדולות: "לא צריך עוד להיות חבר מרכז כדי להיות דירקטור בחברה ממשלתית. מהיום לא צריך להיות מקושר - אלא רק מוכשר".

ייתכן שהכוונות היו טובות. אך מעדויות רבות שהגיעו 
ל-TheMarker, עולות שאלות קשות לגבי האופן שבו התנהל תהליך המיון, בחירת הקריטריונים והקישור ההדוק מדי בין הון לשלטון. תהליך המיון - שיש המכנים אותו תמוה ויש המכנים אותו "ביזיון" - סינן כבר כ-13 אלף מתוך 14 אלף איש שהגישו מועמדות, ויצר מצב שבו שמות מוכרים ואנשים עם רזומה מפואר מצאו את עצמם בחוץ.

בין אלה שלא עברו את שלב הסינון הראשוני ניתן למצוא מנכ"לים לשעבר של משרדים ממשלתיים, אנשי אקדמיה בכירים, מנהלים מוכרים מהמגזר הציבורי והעסקי וכן מנהלים ופעילים בולטים במגזר השלישי. לא ברור עדיין מי הצליח לעבור את שלל המשוכות שהעמיד ההליך עד כה, והגיע עד שלב הראיונות האישיים (שלב המיון האחרון), שמתקיימים בימים אלה.

עופר וקנין

הדרת צעירים 
והטיה למגזר העסקי

כדי להסביר את מקורות הכעס, הבלבול והסרבול, כדאי לבחון מה קרה מאז שנפתח הליך האיתור לנבחרת ב-10 בנובמבר ועד סגירתו. ההליך היה אמור להיסגר ב-1 בדצמבר, אך סגירתו נדחתה בשלושה ימים. הסיבה לדחייה היתה הנמכת רף הקבלה מתואר אקדמי לתואר הנדסאי - בעקבות לחצים של ארגוני הנדסאים.

בהמשך שונה קריטריון נוסף, שגרם להדחת רבים מהמרוץ: שלוש שנות ניסיון בתפקידים ניהוליים או עסקיים בכירים נהפכו ל-15 שנות ניסיון ניהול בכיר לגברים ו-8 שנות ניסיון ניהול בכיר לנשים. שינוי זה נבע ממספר גבוה של מגישי מועמדות - כ-14 אלף איש, בהתאם לנוסחה מתמטית.

השינויים האלו הקפיצו לא מעט מועמדים, בהם חגי (שם בדוי, כמו יתר השמות המצוינים בכתבה. השמות המלאים שמורים במערכת), 40, מרצה בכיר לניהול ויועץ בתחומי האסטרטגיה העסקית. לדבריו, "הרף להשכלה אקדמית ירד, בעוד הרף לניסיון ניהולי בכיר זינק. המשמעות היא שהקטגוריה שלי כאיש אקדמיה מתחום הניהול נדחקה - אפילו נמחקה. כך יוצא שאנשים טובים ובכירים מהאקדמיה לא יכולים להיכנס לנבחרת הדירקטורים. בנוסף, בתחילה נתנו לבעלי תואר שלישי 'הנחה' של שלוש שנים בתחום הניסיון הניהולי והעסקי, ביחס לשאר חברי הקבוצה. ההנחה הזו לא גדלה כשהקפיצו את קריטריון הניהול הבכיר משלוש שנים ל-15".

עקב שינוי הקריטריונים, נפסלו מועמדים נוספים בגילו של חגי, שגם אם צברו קילומטראז' כמנהלים בכירים, אינם עומדים ברף 15 השנים. זהו למשל המקרה של סהר, 40, מנכ"ל של גוף במגזר הציבורי. "אין דרך לתאר את ההליך הזה חוץ מהדרת צעירים", הוא אומר. "כיצד אנשים שרק סיימו אוניברסיטה בגיל 25, יצברו 15-8 שנות ניהול בכיר עד גיל 40-35? רצו עם התהליך מהר מדי, מבלי לבחון אותו לעומק. אני עומד בכל הקריטריונים הנדרשים בשלב הניהול המתקדם, אבל לא עברתי את הסינון הראשוני. זה מגוחך, אפילו ביזיון".

מאחר שקריטריון הניהול הבכיר השתנה אחרי סגירת ההליך, מועמדים התלוננו שלא מילאו את טופסי המועמדות בהתאם לדרישה המעודכנת. התלונות נשמעו, וכל 6,000 המועמדים שנפסלו על היעדר ניסיון ניהולי בכיר קיבלו הזדמנות נוספת. 1,700 אכן תיקנו את הטפסים. אחד מהם הוא אלדד, +60, רואה חשבון ותיק ולשעבר סמנכ"ל כספים בחברה בורסאית רב־לאומית, שעבר את הסינון הראשוני. בכל זאת הוא מסתייג מהקריטריון: "מה זה משנה כמה שנים בדיוק היית מנהל? 12 שנים זה לא טוב ו-15 כן? חשוב היקף הניהול, לא מספר השנים".

תגובת האוצר מבהירה כי לצעירים באמת יש סיכוי קלוש להיכנס לנבחרת: "יש בני 40 שעברו את שלבי המיון עד כה, אך אין רבים. חיפשנו אנשים מנוסים". לגבי פתיחת המכרז להנדסאים אומרים באוצר כי "מדובר בשינוי תנאי הסף בלבד. מרגע שהמכרז נסגר, לא שינינו בו דבר. הנדסאי ששימש בתפקיד בכיר 15 שנה הוא מועמד ראוי. אל הישורת האחרונה יגיעו הנדסאים בודדים". עוד נמסר כי "אין מקום להגדיל את הזיכוי לבעלי תואר שלישי (ביחס ישר לשינוי שחל בקריטריון הניסיון הניהולי הבכיר), שכן הרציונל הוא לתעדף ניסיון ניהולי על פני ניסיון אקדמי. כשרוצים למנות 500 דירקטורים במבצע אחד - עושים סדרי עדיפויות".

"יש כבר משפטנים ודוקטורים"

שלב המיון המתקדם, שבו מנוקדים מועמדים בחמש קטגוריות שונות, מבהיר בדיוק מהו הפרופיל הנדרש ל"נבחרת". עבור קריטריון "הבנה בעסקים" ניתן היה לצבור 25 נקודות, ואילו פעילות במגזר הציבורי זיכתה בעד 10 נקודות בלבד. כהונה בדירקטוריונים של חברות (חברות מדווחות, גופים מוסדיים וחברות ממשלתיות מסוימות בלבד) נתנה לא פחות מ-20 נקודות, והשכלה אקדמית - 15 נקודות בלבד. נשים נדרשו לצבור 36 נקודות וגברים 58 נקודות - זאת, כדי שיישמר לנשים ייצוג גבוה לאורך התהליך.

"אנשים מצוינים שעשו משהו בחיים שלא קשור למגזר העסקי, לא יכולים לצבור את מספר הנקודות הזה", אומרת רונית, בכירה לשעבר במגזר הציבורי. "קיימת פה הטיה ברורה למגזר העסקי, כאשר מי שמגיע מהמגזר הציבורי, האקדמי או השלישי פשוט לא עומד בקריטריונים".

יוגב אינו מכחיש שהקריטריונים לסינון ולמיון המועמדים העניקו משקל גדול לניהול ועסקים. "כיום אין מספיק דירקטורים בחברות הממשלתיות שיש להם ניסיון ניהולי משמעותי וידע עסקי", אמר יוגב ל-TheMarker. "הקריטריונים שבאמצעותם מסננים וממיינים את המועמדים הם מוטי ניהול. זאת היתה כוונתנו מלכתחילה. מהו דירקטוריון אם לא מועצת מנהלים? הדירקטוריונים זקוקים לאנשים עם ניסיון ניהולי וידע עסקי. הם העוגן המרכזי. בקרב הדירקטורים הקיימים, יש כבר משפטנים, רואי חשבון ודוקטורים".

לדברי יוגב, באורח יוצא דופן, איפשרה הרשות למועמדים לערער על החלטתה בכל שלב ושלב. עם זאת, מאחר שנוהל הליך האיתור לא הבהיר אילו תפקידים נכללים תחת ההגדרה "ניהול בכיר", נשאלת השאלה כיצד יכלו המועמדים לערער על הגדרה בלתי מפורטת. בתגובתה לפניית TheMarker, האוצר פירט אילו תפקידים מוגדרים כניהול בכיר - למשל, תפקידים בכירים בצה"ל (אלופי משנה ומעלה), במגזר הציבורי (דירוג 43 ומעלה) ובמגזרים העסקי והשלישי - תחת התניות שונות הקשורות להיקף הכספי של העסק המנוהל ולמספר העובדים המנוהלים, אם מדובר במגזר העסקי או השלישי.

חשש להטיה פוליטית

המועמדים הדחויים שעמם שוחחנו נחלקים לשתי קבוצות: כאלה שמגיעים מעולם הניהול, ונראה שצברו בו די ניסיון כדי לעבור את הסינון הראשוני לכל הפחות, אך נותרו בערפל; וכאלה שלא עמדו בקריטריונים ובתנאי הסף הקשיחים של רשות החברות הממשלתיות, וקיבלו מכתבי דחייה.

לאפרת יש תואר שלישי בתחומי המדעים. היא שימשה ראש צוות בחברת פרמצבטיקה גדולה, ולאחר מכן כיהנה במשך יותר מ-9 שנים ועד לאחרונה בתפקידי ניהול בכירים. בשש השנים האחרונות היתה מנכ"לית חברת סטארט־אפ שייסדה, ששוויה הוערך בעשרות מיליוני שקלים. לדבריה, "הגשתי מועמדות, כי התפקיד נראה לי חשוב וראוי. חשבתי שנכון לפתוח את העולם הסגור הזה, ושזו הזדמנות טובה להזיז משהו. חברות ממשלתיות רבות עוסקות בתחומים שרלוונטיים לעיסוקיי - כמו איכות סביבה, מים, אוויר, כימיה ופרמצבטיקה".

לפני כחודש קיבלה אפרת מכתב דחייה מהרשות, בשל אי־עמידה בקריטריון הניהול הבכיר (זאת על אף שהיא נזקקת לחמש שנות ניהול בכיר בלבד, שכן יש לה תואר שלישי - ה"ו). "כתבתי לרשות שכנראה מישהו שם לא יודע לקרוא קורות חיים. נעניתי שבקשתי תישקל מחדש. בהמשך קיבלתי שני מיילים סותרים - לפ אחד מהם אני נדחית, ולפי השני הבקשה נדונה מחדש. התחושה היא שיד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה. מאז לא שמעתי מהם", היא אומרת, ומוסיפה: "גם בניתי חברה מצליחה מאפס וגם השתייכתי להנהלות של חברות ענק, שמגלגלות מחזורים כספיים משמעותיים. בשני המקרים חוויתי את עולם הניהול. אי־אפשר לומר שיש לי חסך בניסיון ניהולי. חבל שרעיון כה יפה משאיר טעם רע בפה".

אפרת היא חברת מפלגת העבודה, ולדבריה, "אני מקווה שלא היתה כאן כוונת זדון ושלא הסתכלו על ההטיות הפוליטיות של המועמדים וניפו אותם בהתאם. הרעיון המקורי הרי היה לעשות בדיוק את ההפך".

החששות של אפרת לגבי הטיה פוליטית נובעים מכך שלפני כחודש הודה יוגב, כפי שנכתב ב-TheMarker, שרבים מ-14 אלף מגישי המועמדות הם פעילים פוליטיים או נושאים בזיקה פוליטית. יוגב אמר אז ששאלת הזיקה, והשאלה אם יש לפסול על רקע הזיקה, תיבחן בשלב הראיונות.

מהאוצר נמסר כי "לא היתה אף שאלה בטופס המועמדות שקשורה לנטייה פוליטית. אנחנו לא מתעניינים בזה ולא שואלים דבר לגבי זה".

"משחיתים 
את זמני לריק"

רויטל, 40 פלוס, היא מנכ"לית של גוף משמעותי במשק שאינו למטרת רווח, ובעלת תואר שלישי במדעי החברה. לכאורה, היא היתה אמורה לעמוד בתנאי הסף, אך התארים האקדמיים שלה אינם רלוונטיים לתחומי העיסוק של החברות הממשלתיות - ולכן נפסלה. באוצר מכירים בכך שבגלל הקריטריונים מוכווני הניהול, "אנשים מצוינים, מועמדים מדהימים, נופלים לאורך הדרך".

רויטל טוענת שרדפה אחר אנשי המוקד הייעודי לפניות המועמדים כדי לקבל אישור שטופס המועמדות שלה התקבל - אך ללא הועיל. לטענתה, היא לא קיבלה גם את מכתב הדחייה עד השבוע האחרון, כשכבר היה מאוחר מדי לערער. "התקשרתי למוקד הייעודי במשרד האוצר ארבע פעמים בשבועות האחרונים. כתבתי מיילים, התקשרתי לאחראית - וכלום. עד שלא איימתי בתביעה, לא התייחסו אלי. אין שקיפות לגבי אופן הדירוג. רק השבוע הגיע אלי המכתב מ-13 בדצמבר, שלפיו לא עמדתי בתנאי הסף. עירערתי ולא קיבלתי מענה. לא ייתכן שכך מתנהל ההליך הזה".

שרון, דוקטור למשפטים, מייסדת ומנכ"לית של עמותה מזה 6 שנים, לא עמדה בקריטריון הניסיון הניהולי הבכיר. תקציב העמותה שייסדה אינו עומד ברף שהציבה הרשות - 10 מיליון שקל בשנה. ייתכן שזו היתה הסיבה לדחיית מועמדותה לנבחרת הדירקטורים. "אני מנהלת במגזר השלישי כבר עשור. אני חברת ועד מנהל בקרנות וועדות, ואחראית על תקציבים ענפים. שלחתי ערעור, ומאז אני בודקת אם מישהו קיבל תשובה, וכלום. התקשרתי, סמסים - אין עם מי לדבר. מדוע משחיתים את זמני לריק? אם מעוניינים רק באנשי עסקים - אז לא מגוונים את השורות ולא מרחיבים אותן".

ד"ר יופי תירוש, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נדחתה גם היא על סעיף הניהול הבכיר. תירוש מכהנת כבר עשור בוועד המנהל של עמותת איתך וכמה שנים בוועד המנהל של עמותת תמורה. היא גם חברה בוועדה המייעצת לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה. לדבריה, "ייתכן שהיה שם רצון להנגיש את הדירקטוריונים לאנשים טובים, אבל מבחינת הקריטריונים והשאלון שנדרשנו למלא, הרי שהכישורים הרלוונטיים הם עסקיים בעיקרם".

תירוש אומרת כי "סיננו מועמדים בהתאם לפרופיל מאוד צר - אדם שניהל תקציבים של כך וכך מיליונים. מדוע מייחסים חשיבות רק לאנשי הפיננסים? תפקיד הדירקטוריון הוא להתוות מדיניות - על אילו עסקות ללכת, מהם הסיכונים שבדרך, אילו מהלכים ישיאו רווח לחברה ולבעלי המניות. אם היתה כוונה לגוון את תמהיל חברי הדירקטוריונים ולהוסיף אנשים מהחברה האזרחית שבדרך כלל אינם מגיעים לשם ושאינם מקושרים - כוונה זו לא מומשה".

"נדרש תמהיל של אנשי כל המגזרים"

בני, מרצה בתחום מדעי החברה וחבר מועצה ציבורית, שלא עבר את הסינון הראשוני, אומר כי "חברי דירקטוריון לא עוסקים רק בהיבטים עסקיים. יש ועדות שונות, ומי שאינו מבין מספיק בכספים לא חייב להיות חבר ועדת כספים. חזקה על אדם משכיל, עם תואר שלישי, שיידע להתמודד עם בעיות מורכבות ויוכל להביא אל השולחן ערכים והבנה מרובדת. מאחר שרוב אנשי האקדמיה לא היו ראשי מחלקה או ראשי חוג, הם פסולים מראש בהליך המיון הזה.

"קחו כדוגמה את תחום הדיור הציבורי - מיהם האנשים הנכונים לגעת בתחום כזה, מי שחלשו על תקציבים של מיליונים או מי שמכירים את התחום לפני ולפנים, מכירים את מצוקות הציבור ויש להם השכלה מספקת להתמודד גם עם בעיות תקציב? אם מדירים אנשי מגזר שלישי ואנשי אקדמיה, הרי שכל ההליך מראש מוטה. נותנים קדימות מראש למנהלים המבוגרים במגזר העסקי - האליטות החברתיות החזקות".

"מי שיכול לעמוד ברשימה הם אנשים עם קשרים חזקים מאוד בעולם העסקי", מסכימה גל, בכירה במגזר הממשלתי. "זו טעות שתיצור קשרי הון־שלטון מיותרים, שאחר כך צריך יהיה להילחם בתוצאות שלהם. תפקיד הדירקטוריון הוא לא לעשות את תפקיד המנכ"ל ולהכיר כל פרט וסעיף עסקי־פיננסי, אלא לייצר מסגרת אתית ובהירה לתהליך העסקי. לשם כך נדרש תמהיל של אנשי כל המגזרים: עסקי, ציבורי, שלישי. על פי שיטת יוגב, זה לא יקרה הפעם. ספק גדול אם שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר, או שר לשעבר כמו יוסי שריד, היו עומדים בקריטריונים של יוגב. שר האוצר שלנו בוודאי לא היה עומד בהם".

"המבחן היחיד הוא התוצאה הסופית"

יוגב מסר בתגובה כי "הליך המיון עבור נבחרת הדירקטורים נועד לאתר דירקטורים נקיים ובלתי תלויים, שביכולתם להפוך את החברות הממשלתיות לחברות עסקיות. איפשרנו למועמדים לערער על החלטותינו לכל אורך התהליך. מבחן התוצאה הוא רשימת הדירקטורים הסופית. אם היא תהיה נבחרת ראויה ואפקטיבית - הרי שהצלחנו".

בהתייחס לתלונות המועמדים על אי־מענה וחוסר שקיפות נמסר מהאוצר: "ייתכן שמועמדים שטרם קיבלו מאתנו תשובה עדיין נמצאים בתהליך המיון. ישנם מקרים שבהם מועמדים התפספסו בגלל טפסים שלא מולאו כראוי, אי־הבנתם או מתן כתובת מייל לא נכונה. איפשרנו לכל מועמד שרצה בכך לערער על החלטתנו. אנו בודקים כל מקרה לגופו כאשר פונים אלינו. התהליך נקי שקוף ומסבירים לאנשים מדוע לא התקבלו. ייתכן שהקריטריונים אינם מושלמים ושנעשו פה ושם טעויות, אולם המבחן היחיד הוא התוצאה הסופית - מי יהיו האנשים שירכיבו את נבחרת הדירקטורים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#