בעקבות פסיקת בג"ץ: עובדי הניקיון במגזר הפרטי בדרך לתוספת שכר

שופטי בג"ץ דחו עתירה של האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון שטען ששר הכלכלה נפתלי בנט היה צריך להתייעץ עמו לפני שהודיע על צו הרחבה לעובדי הניקיון וקבעו שהוא לא צריך להודיע לכל ארגון על הרחבה הצו. עובדי הניקיון במגזר הפרטי ייהנו משכר מינימום של 4,650 שקל

חיים ביאור
חיים ביאור

עשרות אלפי עובדי הניקיון המועסקים במגזר הפרטי ייהנו בקרב משיפור בתנאי העסקתם,, לרבות תוספת שכר, קרן השתלמות והגדלת ההפרשה לפנסיה. זאת, בעקבות פסיקת בג"ץ מהיום (ג'), בהרכב השופטים עדנה ארבל, חנן מלצר וצבי זילברטל.

פסק הדין סולל את הדרך בפני שר הכלכלה, נפתלי בנט, לפרסם צו הרחבה להסכם שעליו חתמו ביולי 2013 ארגון חברות הניקיון, שבראשות עו"ד אילן שמעוני, וההסתדרות. ההסכם משפר את תנאי העסקתם של 35 אלף עובדי ניקיון המועסקים במגזר הפרטי ומשווה אותם לתנאי ההעסקה של עובדי הניקיון המועסקים במגזר הציבורי.

לפני חמישה חודשים הודיע בנט על כוונתו להוציא צו הרחבה להסכם של שמעוני וההסתדרות. מטרת צו ההרחבה היא להחיל את התנאים המשופרים שנקבעו לעובדי הקבלן המועסקים במשרדי הממשלה, עיריות ותאגידים נתמכים, על עובדי הניקיון המועסקים במגזר הפרטי, כגון בנקים, מפעלי תעשייה, חברות שיווק ומשרדים.

צילום: מוטי מילרוד

הפעלת צו ההרחבה תאפשר, בין היתר, הגדלת שכר המינימום של עובדי הניקיון ל–4,650 שקל, הנהגת קרן השתלמות, העלאת ההפרשות לפנסיה, מענק מצוינות והגדלת שווי השי לחגים לשווי השי לחגים שמקבלים העובדים הוותיקים.

ואולם האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון, בראשות דרור אטרי, המתחרה בארגון שבראשות שמעוני, עתר לבג"ץ בבקשה למנוע מבנט לפרסם את צו ההרחבה. האיגוד טען כי לבנט לא היתה סמכות להודיע על כוונה להוציא צו הרחבה להסכם הקיים במגזר הציבורי, מכיוון שהוא לא נועץ בו לפני פירסום הודעתו וזאת בניגוד לחוק הסכמים קיבוציים.

לטענת אטרי, הוא עומד בראש הגוף היציג של המעסיקים בענף הניקיון והאחזקה ומונה כ–100 חברות והאיגוד חבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שהיא הגוף היציג הגדול של המעסיקים בישראל, החתום על הסכמים רבים במשק.

פרקליטות המדינה השיבה, בשם שר הכלכלה, שיש לדחות את העתירה על הסף, מכיוון שהשר אינו מחוייב לקיים היוועצות עם כל ארגון מעבידים לפני שהוא מפרסם הודעה על כוונה להוציא צו הרחבה עוד טענה הפרקליטות שאטרי סירב להציג נתונים המוכיחים את טענתו ולפיה איגודו מייצג את מספר המעסיקים הגדול בענף הניקיון.

עוד טענה הפרקליטות כי מאז 79' לא פעל איגוד חברות הניקיון שבראשו עומד אטרי, כדי לשפר את תנאי השכר לעובדי הניקיון וכך קרה שזכויותיהם של עובדים אלה נעלמו ובכמה מקרים הן אפילו הורעו.

ההסתדרות, שהצטרפה להליך, ביקשה אף היא לדחות את העתירה בנימוק שטובת העובדים בענף הניקיון מחייבת את המשך ההליך להוצאת צו הרחבה מצד שר הכלכלה.

השופטת ארבל, שכתבה את פסק הדין, ציינה ששר הכלכלה אינו מחויב להיוועץ בכל ארגוני המעסיקים לפני פירסום צו ההרחבה. "ביסודה של העתירה ניצבת התחרות בין העותר לבין ארגון חברות הניקיון השני. מוטב שלא להפוך בית משפט זה לזירת התגוששות בין הצדדים". היא חייבה את אטרי בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

שמעוני הביע סיפוק בהחלטת בג"ץ ואמר כי "אין ספק שההחלטה תביא להאצת הליך הוצאתו של צו ההרחבה ואנו מקווים שנוכל בקרוב להתחיל ולשלם את הזכויות המיטיבות לעובדים שלנו במגזר הפרטי, כפי שאנו נוהגים מתוקף החוק כלפי עובדינו שבמגזר הציבורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ