דו"ח השכר

השכר הממוצע במשרדי הממשלה: 15 אלף שקל

עוד חושף הדו"ח: באוצר פועלת זה שנים, בחיסיון מוחלט, יחידה מיוחדת לתגמול עובדים בשירות המדינה ■ נציב שירות בתי הסוהר מרוויח 81.4 אלף ש' בחודש - יותר מהרמטכ"ל והמפכ"ל ■ ברוב המכריע של הסקטורים בשירות הציבורי והממשלתי גברים ממשיכים להשתכר יותר מנשים

מוטי בסוק
טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

השכר הממוצע לחודש ב-2012 במשרדי הממשלה, כולל עובדים בחוזים אישיים, היה 14,937 שקל, 911 שקל יותר מהשכר הממוצע ב-2011 - כך קובע דו"ח הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר, עו"ד קובי אמסלם, ל-2012. ב-2012 הועסקו במשרדי הממשלה 61,417 עובדים ב-59,342 משרות מלאות. בדירוג דרגה הועסקו 54,163 עובדים, ואילו בחוזה אישי מיוחד הועסקו 7,254 עובדים. בשנת הלימודים תשע"ב הועסקו בשירות המדינה 106,236 מורים (לא כולל מרבית המורים בחינוך העל־יסודי).

במשרד עם השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר - משרד הביטחון - הועסקו 2,117 עובדים, מהם 1,980 קיבלו שכר בהתאם לדרגתם (עובדי דירוגים) ו-137 קיבלו שכר בהתאם לחוזה אישי מיוחד. השכר הממוצע במשרד הביטחון היה 20,854 שקל. השכר הממוצע בשירותי הביטחון היה נמוך יותר, 17,971 שקל. השכר הממוצע ביחידות הסמך של משרד הביטחון, לעומת זאת, היה גבוה יותר - 25,433 שקל. השכר הממוצע במשטרה עמד על 15 אלף שקל בחודש, ובשירות בתי הסוהר 13,066 שקל. השכר הממוצע הנמוך ביותר היה בצה"ל, רק 12,681 שקל ברוטו בחודש, מכיוון שחלק גדול מאנשי הקבע הם בעלי דרגות נמוכות ועם ותק נמוך.

קיימים פערים גדולים בשכר בין עובדי הממשלה בענפים השונים. השכר הממוצע של עובדי הדירוגים במשרדי הממשלה ב-2012 נע בין 5,707 שקל ל-48,092 שקל (אותם קיבלו המוקבלים לשופטים). השכר הממוצע של העשירון העליון בכל דירוג ממשלתי נע בין 7,351 שקל למתמחים במשפטים ל-62,486 של מוקבלים לשופטים. השכר הממוצע של העשירון התחתון בכל דירוג ממשלתי נע בין 3,686 ל-38,338, שוב של המוקבלים לשופטים.

קובי אמסלםצילום: תומר אפלבאום

השכר הממוצע של מנכ"לים במשרדי הממשלה היה ב-2012 40,745 שקל בחודש. השכר הממוצע של עובדי הוראה היה 11,536 שקל. השכר הממוצע של העשירון העליון מקרב המורים היה 18,690 שקל, והשכר הממוצע של העשירון התחתון היה 6,422 שקל. שליש מכלל עובדי הממשלה, 20,463, קיבלו השלמת הכנסה. שכרם הממוצע היה 11,260 שקל בחודש (לא כל מרכיבי השכר נכללים בחישוב השכר לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה - מ"ב). בין מקבלי השלמת הכנסה 15,223 מורים, ששכרם הממוצע היה 7,617 שקל. ביחידות הסמך של משרד הביטחון ובשירותי הביטחון לא היו עובדים שקיבלו השלמת הכנסה. רבע מאנשי הקבע בצה"ל קיבלו השלמת הכנסה, ושכרם הממוצע היה 6,119 שקל בחודש.

שכר הגברים בשירות המדינה ובשירות הציבורי נותר גבוה משכר הנשים

הממונה על השכר באוצר, עו"ד קובי אמסלם, פירסם השנה שני דו"חות שכר מגדריים - אחד לשירות הציבורי ואחד לשירות המדינה. זו השנה השנייה בה חלה חובת דיווח מגדרית, ואכן מוקדש לכך פרק שלם הבודק את מצבן של נשים מול גברים במגזר הציבורי. בדו"ח לשירות הציבורי קובע אמסלם כי ב-2012 הועסקו בשירות זה 133,997 גברים ו-173,921 נשים וכי ב-2012 גדל מספר העובדים בשירות הציבורי ב-2,372 עובדים - כלומר ב-1.8%, כשמספר העובדות גדל ב-6,742 עובדות - 4%.

הדו"ח מציין כי גברים עובדים בשירות הציבורי בממוצע 90% משרה, ואילו נשים עובדות 81.4% משרה בממוצע. 79% מהגברים בשירות הציבורי מועסקים במשרה מלאה ומעלה לעומת 54% מהנשים. כמעט מחצית מן הנשים במגזר הציבורי עובדות במשרה חלקית לעומת 21% בלבד מקרב הגברים. בכמעט כל הסקטורים בשירות הציבורי השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של גברים גבוה מזה של נשים. בכמעט כל הסקטורים אחוז הנשים המשתכרות שכר הנמוך מהממוצע במשק - גבוה משל הגברים. עם זאת, העלייה הריאלית בשכר הנשים בכל הסקטורים (למעט איגודי הערים) היתה ב-2012 גבוהה יותר מהעלייה הריאלית בשכר הגברים.

מהדו"ח עולה גם כי ברוב תפקידי הניהול מחזיקים גברים, למעט תפקידים ספציפיים כמו דוברות וייעוץ משפטי, שבהם יש רוב לנשים. בדירוג רבני שכונות, הנדסאים, טכנאים ועובדי מחקר יש רוב גברי מובהק שנע סביב ה-90%. מצד שני, במקצועות כמו אחיות ועובדים סוציאליים יש רוב נשי. מספר העובדות גדל בעיקר בחברות העירוניות (23%) וירד ברשויות המקומיות (15% לערך).

בדו"ח של הממונה על השכר על המגדר בשירות המדינה, מודגש כי ב-15 השנים האחרונות נרשם צמצום בפערים בין גברים לנשים בכל רכיבי השכר: ב-8.4% ברכיב השכר הפנסיוני, ב-13.7% בעבודה הנוספת, ב-29.4% בהחזר הוצאות, אבל רק ב-1.4% בשכר ברוטו. ב-2012 שיעור המשרה הממוצע של אישה בשירות המדינה היה 90% ושל גבר 96%. שיעור הנשים המקבלות השלמת הכנסה לשכר מינימום היה 42.4% לעומת 37.3% אצל גברים. הממונה אמנם דיווח על צמצום פערים במהלך 15 השנים האחרונות, אך ממוצע השכר הפנסיוני לאישה בשירות המדינה עומד היום על 85% בלבד יחסית לשכר גבר. הבשורה הטובה - לפני עשור וחצי הוא עמד על 78.4%.

בדירוג המנהלי יש רוב נשי מובהק, כאשר 68.5% מהעובדים הן עובדות. הגברים מועסקים בדרך כלל בדרגות גבוהות יותר ונשים מועסקות לרוב כמזכירות ופקידות. עם זאת ניתן לראות צמצום בפערי השכר בין גברים לנשים בדירוג זה. התמונה דומה גם בדירוג המח"ר. אצל העובדים הסוציאליים 87.4% מהעובדים הן עובדות. הפער בשכר ברוטו בין העובדים הסוציאליים לעובדות הסוציאליות הוא 8.6%. בדירוג הרופאים - 38% מהעובדים הן נשים, כ-14.4% יותר מאשר ב-1997. הפער בשכר בין רופאים לרופאות הצטמצם ב-15 השנים האחרונות ב-9.3%. לא קיימים רופאים או רופאות המקבלים השלמת שכר לשכר מינימום.

בדירוג חוזה אישי בכירים 34.1% מהעובדים הן נשים. שיעור משרות הנשים בחוזה אישי בכירים עלה מ-1997 ב-127.6%. עם זאת, מספר הגברים המועסקים בחוזה אישי בכירים עדיין גבוה משמעותית ממספר הנשים. בנושא השכר, חל צמצום בפערי השכר בין הגברים והנשים בכל הרכיבים, אבל הוא עדיין קיים. ברכיב השכר ברוטו מגיע הפער ל-3%. לנשים בדירוג זה משולם החזר הוצאות גבוה יותר משל גברים, כנראה כיוון שלחלק גדול מהגברים ניתן רכב צמוד. בדירוג זה הן הנשים והן הגברים מועסקים ב-100% משרה. בחוזה בכירים אין תשלום עבור עבודה נוספת - רכיב שמשפיע מאוד על פערי השכר בין נשים לגברים בשאר הסקטורים.

עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, אמרה בתגובה לדו"ח: "הנתונים המצביעים על המשך מגמת פערי השכר בין גברים לנשים, אינם מפתיעים וחוזרים על עצמם מדי שנה. אנחנו כבר מודעים לערך המוסף הרב של נשים בשירות הציבורי, כולל בעמדות הבכירות ביותר, שמהן נשים עדיין נעדרות, ותמוהה בעיניי העובדה שהממשלה איננה מצליחה לתקן את העיוות הזה.

"לא רק שנשים בולטות בחסרונן בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, גם על פערי השכר בין גברים לנשים טרם הצליחה המדינה להתגבר. נכון שהתופעה היא תופעה בינלאומית אבל צריך להירתם לצמצום פערי השכר וזה מתחיל בבדיקה יסודית בכל משרד ומשרד. אני קוראת לשרי ממשלת ישראל להוביל תהליכי עומק במשרדיהם, לבחון את פערי השכר, לקדם נשים לדרגות בכירות (כולל שעות נוספות, דרגות רכב ועוד) ולתקן עוולה היסטורית זו".

משרדי הממשלה בירושלים
משרדי הממשלה. 15 אלף שקל בממוצע לחודשצילום: אמיל סלמן

לדברי ד"ר גלית דשא, מנכל"ית שדולת הנשים בישראל ושותפה בפרויקט "שוות ערך", פערי שכר הם רעה חולה בכל ענפי המשק, ציבורי ופרטי כאחד. "אנו קוראות לכל המגזרים במשק לבצע תהליכי עומק לבירור פערי השכר המגדריים הקיימים אצלם ולפעול במטרה לצמצמם. סביר להניח כי אם המצב במגזר הציבורי הנדרש לדיווח ולשקיפות, הוא כל כך עגום, במגזר הפרטי המצב גרוע בהרבה. הגיע הזמן לטפל בתופעת פערי השכר ולמגר אותה אחת ולתמיד".

היחידה החשאית שמחלקת בונוסים לעובדים בשירות המדינה

באגף הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר פועלת זה שנים, בחיסיון מוחלט, יחידה מיוחדת לתגמול ולתמרוץ עובדים בשירות המדינה. דו"ח הממונה חושף את קיומה של היחידה. בעבר נקראה "היחידה להנדסת ייצור וניהול", והיא אכן כוללת מהנדסי תעשייה וניהול. תפקידם: פיתוח המדיניות הממשלתית בתחום התגמול והתמרוץ בשירות המדינה, במטרה להגדיל את היעילות והפריון הממשלתיים בהתאם להחלטות הממשלה ולרווחת הציבור.

היחידה פעלה במשך שנים במסגרת נציבות שירות המדינה. ב-2010, בעקבות החלטת ממשלה, היא הועברה לאגף הממונה על השכר באוצר. לא ברור מדוע דבר קיומה נשמר עד כה בסוד. סך כל העלות של תשלומי שכר עידוד ב-2012 היה 417 מיליון שקל. מספר העובדים הזכאים לשכר עידוד בשירות המדינה הוא כ-33.5 אלף. ממוצע התשלום פרמיה לעובד בחודש הוא 1,328 שקל, שהם 14% מהשכר הכולל. השכר הממוצע (לא כולל עבודה נוספת) של העובדים המקבלים שכר עידוד היה 9,491 שקל.

מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו. השכר הממוצע של מנכ"לים במשרדי הממשלה: 40,745 שקלצילום: אמיל סלמן

איזו עירייה יעילה יותר? בעיריית ירושלים 44 בעלי תפקיד; בתל אביב - 422

איזו עירייה יעילה יותר? איזו עירייה בזבזנית יותר? דו"ח הממונה על השכר מאפשר לערוך השוואה של נתוני הוצאות השכר בעיריות השונות. השוואה בין 3 הערים הגדולות מוכיחה כי הוצאות השכר של עיריית ירושלים, יחסית למספר תושביה ולשטחה הגדולים בהרבה, שלא לדבר על המורכבות המיוחדת של העיר ומצבה הביטחוני המיוחד, נמוכות יחסית. את התוצאה הרגישו תושבי ירושלים בעת סופת השלג האחרונה, כשעיריית ירושלים לא עשתה - ובמה שעשתה כשלה.

בעיריית ירושלים 44 בעלי תפקיד, ששכרם החודשי הממוצע הוא 31,583 שקל ברוטו. עלות העסקתם הממוצעת היא 43,447 שקל. בעיריית ירושלים שלושה בעלי שכר גבוה, ששכרם החודשי הממוצע 34,988 שקל ועלות שכרם הממוצעת 44,616 שקל. בעיר 7,198 עובדי דירוגים, ששכרם הממוצע 9,993 שקל בחודש ועלות שכרם הממוצעת 12,749 שקל.

בעיריית תל אביב, לעומת זאת, 422 עובדים בעלי תפקיד. שכרם החודשי הממוצע הוא 23,618 שקל, ועלות שכרם הממוצעת 30,339 שקל. בעירייה 33 עובדים בעלי שכר גבוה, עם שכר ממוצע של 26,161 שקל ועלות שכר ממוצעת של 32,544 שקל. עוד בעיר 6,980 עובדי דירוגים, עם שכר חודשי ממוצע של 11,385 שקל ועלות שכר ממוצעת של 14,441 שקל.

בעיריית חיפה 79 עובדים בעלי תפקיד, עם שכר חודשי ממוצע של 28,877 שקל ועלות שכר ממוצעת של 36,859 שקל. בעיריית חיפה רק עובד אחד עם שכר המוגדר כגבוה - 36,226 שקל - ועלות שכר של 45,655 שקל. לחיפה 3,901 עובדי דירוגים, עם שכר ממוצע של 9,927 שקל בחודש ועלות שכר ממוצעת של 12,496 שקל.

נציב שירות בתי הסוהר מרוויח 81.4 אלף ש' בחודש - יותר מהרמטכ"ל והמפכ"ל

מדו"ח השכר במערכת הביטחון עולה כי קיימים פערי שכר עצומים בין בעלי הדרגות הגבוהות והנמוכות בצה"ל: השכר הממוצע של אלוף ב-2012 היה 57,476 שקל בחודש, ואילו סמל בקבע השתכר רק 5,298 שקל. בעל השכר הגבוה ביותר בין ראשי זרועות הביטחון הוא לא הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, ששכרו החודשי הממוצע ברוטו ב-2012 היה 77,605 שקל (73,127 שקל ב-2011).

גם המפכ"ל, רב ניצב יוחנן דנינו, ששכרו ב-2012 היה גבוה יותר, 80,452 שקל (81,915 שקל ב-2011), לא היה בעל השכר הגבוה בין ראשי כוחות הביטחון; התואר הזה שמור במפתיע לרב גונדר אהרון פרנקו, נציב שירות בתי הסוהר, ששכרו ב-2012 היה 81,366 שקל (82,470 שקל ב-2011). לא ידוע מה גובה שכרם של ראש המוסד וראש השב"כ.

קצין בדרגת סרן בצה"ל השתכר 11,188 שקל, סגן קיבל שכר חודשי ברוטו של 7,634 שקל וסג"מ רק 5,669 שקל. השכר של סמל בקבע היה 5,298 שקל. ממוצע השכר החודשי בצה"ל היה 12,599 שקל. לאחר פרסום דו"ח הממונה על השכר ל-2011 טענו בלשכת המפכ"ל כי הנתונים שמופיעים בדו"ח לגבי שכר המפכ"ל אינם נכונים, וכי הוא השתכר ב-2011 "רק" 75,219 שקל. אלא שגם בדו"ח ל-2012 נכתב מפורשות כי דנינו השתכר ב-2011 81,915 שקל.

בדו"ח מצוינים 100 בעלי תפקידים במשרד הביטחון ששכרם החודשי ברוטו גבוה מ-35 אלף שקל. שבעת הראשונים ברשימה הם עובדי מחקר. שיאן השכר במערכת הביטחון הוא "ממונה על מערך", ששכרו החודשי 73,388 שקל. ביחידות הסמך של משרד הביטחון 458 עובדים ששכרם החודשי גבוה מ-35 אלף שקל. שיאן השכר הוא רופא ששכרו החודשי 95,770 שקל.

במשטרה 249 איש משתכרים יותר מ-35 אלף שקל בחודש. שיאן השכר הוא קצין רפואה ראשי במשטרה, בדרגת ניצב משנה, ששכרו 87,009 שקל. בשירות בתי הסוהר 60 איש המשתכרים יותר מ-35 אלף שקל בחודש. גם כאן שיאן השכר הוא רופא, ששכרו 69,315 שקל.

"המגזר הציבורי במדינה הינו מקצועי עם מנהלים ועובדים מצוינים", אמר אמסלם עם פרסום הדו"ח. "יש צורך להתמודד עם בעיות היסוד בו כדי לשפרו בתחומי ניהול כוח האדם, הרחבת סמכויות המנהלים ושיפור דרך קביעת השכר בממשלה ובמגזר הציבורי. כל זאת בזהירות המתחייבת בשל היבטי התקציב, מצב משק המדינה והשלכות הרוחב".

לדברי אמסלם, "צריך להגיע להסדרים של בוררות מוסכמת במגזרים חיוניים בשירות המדינה. יש גם לשנות את החקיקה בכל הקשור לשכר מינימום, כדי שכול רכיבי השכר יכללו בחישוב שכר המינימום. במצב הקיים היום מקבלי השלמת הכנסה לשכר מינימום מקבלים בפועל שכר הגבוה ביותר מפי שנים משכר המינימום".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker