מי שומר עליכם בקניון?

רשתות שיווק, סניפי בנקים וקניונים מקצצים את מספר המאבטחים

רק 20%-30% מסניפי הבנקים מאובטחים על ידי שומר, וגם הסניפים הקטנים של רשתות השיווק נותרו בלא מאבטח ■ עם זאת, גופים אחרים מגבירים את הביקוש לשירותי שמירה ■ פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות השמירה הארצי: "אין פיטורי מאבטחים, נהפוך הוא, יש קושי לגייס כוח אדם"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

בימים האחרונים נפוצו שמועות שלפיהן קניוני עזריאלי בתל אביב ובמודיעין אינם מאובטחים כמו בעבר. כתבי אתר האינטרנט וואלה! אף החדירו פצצת דמה לקניון בתל אביב, מהעמוסים במדינה, אך איש לא עצר אותם. התופעה, מתברר, אינה ייחודית לקבוצת עזריאלי.

"רק 20%–30% מסניפי הבנקים מאובטחים על ידי שומר כיום", אומר פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה. "רובם ויתרו כבר על אבטחה מסוג זה. כיום שודד או מפגע צריך למדוד את גודל הסניף לפני שהוא מחליט לאן ללכת, כי לפי הקריטריון הזה נקבעת רמת האבטחה הפיזית. אני מזכיר שבבאר שבע היה שוד קטלני דווקא בסניף קטן של בנק למשכנתאות (במאי השנה נהרגו ארבעה אנשים בעת שוד בסניף בנק הפועלים בעיר, טח"ס). מתברר שהגודל באמת לא חשוב".

אותו קריטריון, מסתבר, חל גם על מרבית סניפי רשתות השיווק בישראל. "פעם צריך היה שומר על כל 500 מטר", אומר שיף. "כיום רק על 800 מטר. סניפים קטנים יותר לא מעסיקים שומר". בשנה האחרונה נעלמו גם השומרים מחניונים ציבוריים. עם זאת, לטענת שיף, בענף הקניונים לא חל שינוי. "אם היה שינוי דרמטי בעזריאלי שקשור במספר המאבטחים אני מניח שהייתי יודע עליו מראש", הוא אומר. "דווקא בתחום הקניונים לא נשמעות קריאות להורדת אבטחה".

בכמה אתה מעריך את מספר המאבטחים שעליהם ויתרו בבנקים, חניונים או מרכולים?

מאבטח בקניון עזריאלי בתל אביב, בחורף הקודם
מאבטח בקניון עזריאלי בתל אביב, בחורף הקודםצילום: תומר אפלבאום

שיף: "מדובר במאות אנשים, אבל אנחנו לא מרגישים את זה מסיבה פשוטה: הדרישה הכוללת נותרה בעינה. מקומות רבים, כמו המגזר הציבורי, מוסדות חינוך ומעברי גבול שמוציאים באחרונה מכרזי ענק, דורשים באחרונה שומרים, חמושים או לא חמושים, וזה מתקזז עם הירידה בביקוש לשמירה במגזרים אחרים. אצלנו בענף אין ביטחון תעסוקתי הקשור למקום עצמו. שומר יודע שהוא יכול לשמור בכל מקום שהוא, והחברות מניידות עובדים כדבר שבשגרה".

הציבור אולי לא מוגן, אבל הענף לא נפגע.

"מול הבעיה של הציבור שיכול להרגיש לא מוגן, הבעיה שלנו הפוכה בדיוק: העיתונים מלאים במודעות דרושים לשומרים. המשטרה מעלה כל הזמן את הדרישות, שבעבר היו נמוכות יותר. מי שלא עומד בהן עוזב, ואנשים חדשים, ומתאימים יותר, נכנסים לתחום. כיום, באופן פרדוקסלי, קשה יותר לאייש משרות כי חסר כוח אדם מתאים, אבל התחום יציב. מספר המשפחות שמתפרנסות מהענף - 100–90 אלף - עומד בעינו. אין פיטורי מאבטחים".

על אף העובדה שכרגע נראה ענף השמירה יציב, מודעים שיף ואנשיו להחלטות של ארגונים גדולים לוותר על אבטחה בטווח הארוך. "אנחנו מקווים שמדובר בתנודות פנימיות", אומר שיף. "מנגד, אין ספק שאם יותר ויותר חברות וארגונים יוותרו על שמירה פיסית – בסופו של דבר גם אנחנו ניפגע".

מקבוצת עזריאלי נמסר כי "נושא הביטחון עומד בראש סדר העדיפויות של הקבוצה. מערך הביטחון שלנו הוא מהגדולים והמקצועיים בישראל. באחרונה עודכנה תפישת האבטחה בהתאם להמלצות שהתקבלו מגורמים מקצועיים, ובשיתוף מלא של משטרת ישראל. לצערנו, לא נוכל לפרט את מכלול הרכיבים הקשורים במערך החדש ושיטת הבידוק. עם זאת, אנו רגישים וערים לקולות הנשמעים ונביא אותם בחשבון".

100 אלף שומרים ב–400 חברות אבטחה

ענף השמירה והאבטחה בישראל מעסיק לא פחות מ–100 אלף איש, אחד מכל שלושה מהם (34 אלף) שומרים חמושים, בכ–400 חברות שונות - כך עולה מסקירה חדשה של חברת הייעוץ דן אנד ברדסטריט. הענף מגלגל כ-5.5 מיליארד שקל בשנה, ושיעור הצמיחה שלו  נמדד באחוזים בודדים. באופן טבעי  מושפע ענף השמירה  מהמצב הביטחוני במשק, ובימים של שקט יחסי הוא עשוי להתכווץ.

עיקר ההוצאות בענף מיוחס לשכר ולהוצאות הנלוות לו, כדוגמת בגדי עבודה ונשק, המהוות כ–80%–85% מההכנסות, בממוצע. על פי הדו"ח,  חברה שמדווחת  על הוצאות שכר ונלוות בשיעור נמוך מ–70% מההכנסות, עלולה להיות חברה מפרת חוק, שאינה משלמת לעובדיה כנדרש.

שיעור הרווח הגולמי של חברות האבטחה  נאמד ב–20%–15% מההכנסות בממוצע, הוצאות הנהלה וכלליות - כ–5%  ויתר ההוצאות (תקורה, תשלומים לספקים בגין הדרכות ועוד) מהוות 5%–8% מההכנסות בממוצע. שיעור הרווח הנקי אינו גבוה יחסית למחזורי הפעילות ונאמד ב–4%–7% מההכנסות, בממוצע.

רמת הנזילות של החברות בענף מוגדרת "טובה". על פי דו"ח דן אנד ברדסטריט, החברות נוהגות להחזיק ביתרות מזומנים עבור הוצאות השכר.  במקרה של התקשרות החברות בענף עם גופים במגזר ציבורי, הן נדרשות להמציא ערבות ביצוע מהגופים הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח) - דבר שמגביל את רמת הנזילות שלהן.

אחד הענפים הנתבעים ביותר

ב–2013–2012 היה ענף השמירה והאבטחה  אחד מהיותר נתבעים בבית הדין לעבודה. כלכלני דן אנד ברדסטריט טוענים כי הסיבה טמונה בהיות הענף עתיר הון אנושי, אלא שזו אינה הסיבה היחידה. במשך שנים היה ענף האבטחה (יחד עם הניקיון) הפרוץ והמנצל ביותר את  עובדיו המוחלשים. באחרונה חל שיפור בתנאי העבודה, בעיקר עם החלת צו הרחבה על כלל המשק, שכלל העלאת שכר המינימום  ושיפור התנאים הנלווים. על אף השיפור, מדובר במשכורות נמוכות, 30–23 שקל לשעה בלבד.

במקביל להעלאת השכר המינורית,  הוגברה מאוד  אכיפת  דיני העבודה  בשל תיקון בחוק המטיל אחריות לעניין שמירת חוקי העבודה על מזמין השירות, ולא רק על הקבלן מפר החוק בעצמו. הגברת האכיפה מרחיבה שקיפות ומרתיעה את מזמיני השירות שבודקים יותר מאי פעם  בציציותיו של הקבלן, תוך שהם דורשים פיקוח על זכויות עובדיו.

מגמה נוספת שנראית באחרונה בענף היא הקונסולידציה. "רמת התחרות הגבוהה, כמו גם הרגולציה,  מאלצות את החברות  להתייעל", אומרים כלכלני דן אנד ברדסטריט. "חברות, ובעיקר אלה הבינוניות והקטנות, שנהגו לעבור על חוקי העבודה כדי לצמצם הוצאות ולהגדיל את הרווחים, אינן יכולות להמשיך בדרך זו, ואם אינן מתייעלות בשיטות אחרות, הן נאלצות להיסגר. כך נסגרו בשנים האחרונות עשרות חברות  מדי שנה, כאשר הענף מתכנס למבנה ריכוזי של חברות בעלות יתרון לגודל ושרידות גבוהה".

תיקון אחר וחשוב לחוק, שאינו מיושם בענף, הוא תיקון מס' 15 לחוק כלי הירייה,שקבע החל מ–2008 כי נשיאת והחזקת כלי הנשק על ידי מאבטחים ושומרים תוגבל לאזור העסקתם. בפועל החוק אינו מיושם, ומרבית המאבטחים החמושים בענף שמירה ואבטחה לוקחים את כלי הנשק הביתה, על כל המשתמע מכך במקרה של סכסוכים משפחתיים ופליליים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker