השקעה חברתית: מ-60 אלף שקל למיליון שקל - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקעה חברתית: מ-60 אלף שקל למיליון שקל

ארבע שנים לאחר שהקים את קרן דואליס להשקעות חברתיות, חנוך ברקת מושקע כבר בעשרה עסקים ברחבי הארץ ■ כעת הוא מעריך: "בעשור הקרוב נכניס לשוק העבודה אלפי בני אדם שהיו מחוצה לו"

תגובות

חנוך ברקת, מייסד ומנכ"ל קרן דואליס להשקעות חברתיות, מרוצה. רק ארבע שנים חלפו מאז שהקים את הקרן מכספו הפרטי וכבר היא מושקעת בעשרה עסקים חברתיים המפוזרים על פני שלושה תחומים שונים: בתי קפה ומסעדות חברתיות המופעלים על ידי נוער בסיכון, חנות חברתית, וכן עסקי תוכנה המופעלים על ידי בעלי מוגבלויות.

מחזור הפעילות של כל ההשקעות הוא 30–40 מיליון שקל, וכ–400 איש מועסקים בהן. ארבע מהחברות - כולן חברות בע"מ - הן רווחיות, ואחת כבר החזירה את ההשקעה מהר מהמצופה. "אנחנו מניחים שעסק חברתי יחזיר את ההשקעה בתוך שש־שבע שנים", הוא אומר, "לא פחות". הנתונים שמציגה דואליס מוכיחים לספקנים שקרן השקעות חברתית יכולה לשאת פירות כלכליים".

תאר את המודל שלפיו עובדת הקרן.

"הקמתי את הקרן מכספי הפרטי, אבל סבב גיוס נוסף שלנו יצרף משקיעים נוספים. כולם משקיעים את הכסף בעסקים לכל דבר. העסקים מוקמים ופועלים תמיד במטרה לפתור בעיה חברתית קיימת. הרווחים שלהם חוזרים אל העסק ומרחיבים אותו. מאחר שמדובר באוכלוסיות מוחלשות, גם הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מסייעים. באחרונה החלו אנשי עסקים ישראלים לתמוך במודל חדש: הם נותנים הלוואה של 100–200 אלף שקל לשבע שנים, ומקבלים אותה בחזרה בריבית בת 3%.

אייל טואג

כך כולם מרוויחים: איש העסקים מעניק מרווח נשימה פיננסי זול לעסק פעיל, ומקבל את הכסף בחזרה. העסק, שנותן מקומות עבודה לאוכלוסייה שבדרך כלל היתה נפלטת משוק העבודה - יכול לעמוד על הרגליים לאורך זמן, ולהרוויח".

באחרונה התפרסם מחקר חדש שאותו יזמה דואליס, ובדק את רמת ההשקעה הנדרשת בבתי הקפה והמסעדות החברתיים שהיא מפעילה - למשל ליליות בתל אביב או רינגלבלום בבאר שבע - מול רמת ההחזר שמתקבל.

ברקת: "לפי כל הפרמטרים של ההשקעה, נדרשים כ–60 אלף שקל לכל נער או נערה בסיכון שלומדים פה מקצוע וכמובן עובדים בעסק חברתי. הסכום הזה כולל את ההכשרה, השכר, ההטבות, ליווי העובד הסוציאלי וכן הלאה. חשוב להבין שעסק חברתי זקוק להרבה יותר תשומות מעסק אחר: אתה לא יודע בשלב ראשון אם הנוער יתייצב לעבוד ולכן צריך כוח אדם כפול כל הזמן. גם ההכשרה עולה כסף, וכמובן הטיפול בכל נער או נערה.

"מנגד, כשבודקים את ההחזר של ההשקעה, שמתבטא בעלויות המדינה בטיפול בנוער נושר, נזקי פשיעה וכלא, חיסכון דמי אבטלה והבטחת הכנסה, וכמובן הכנסות מתשלום מסים - מדובר בהחזר של כמיליון שקל לכל אדם - פי 15 יחסית להשקעה. מסתבר שהשקעה חברתית נכונה טובה לא רק לנער בסיכון, אלא גם למי שמשקיע בו - המדינה ושוק העבודה".

לפי ברקת, המחקר החדש עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שנעשו בתחום: "כל המחקרים מוכיחים שעסק חברתי שמתייחס לאדם מוחלש כאל עובד מן השורה, מלמד אותו מקצוע ודורש ממנו לעמוד בסטנדרטים, ועוזר לו לעלות על מסלול נורמטיבי. 90% מהנוער בסיכון שאנחנו עובדים איתו הופך לאזרח נורמטיבי כולל שירות בצבא, 70% מהם גם פותחים עסקים. היזמות החברתי הופכת את האוכלוסייה המוחלשת על כל גווניה מנטל פוטנציאלי לאורך עשרות שנים - לנכס למדינת ישראל".

מה הציפיות שלך מהשנים הקרובות?

"כבר היום יש כמה גופים שעוסקים ביזמות חברתית. גם המדינה פועלת להקמת קרן לתעסוקה חברתית, והוקצו לה כ–14 מיליון שקל. להערכתי, בעשור הקרוב נוכל כולנו ביחד לשלב בשוק העבודה 5,000–10,000 איש שבדרך כלל היו מחוצה לו, והכל על ידי בניית עסקים שיעמדו על רגליהם הכלכליות, ולא יחיו על תרומות. אין כל סיבה שבכל יישוב לא יפעל בית קפה חברתי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם