"יש לי בעיה עם עובדות שמודיעות שנכנסו להריון לא מתוכנן - נו, באמת" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש לי בעיה עם עובדות שמודיעות שנכנסו להריון לא מתוכנן - נו, באמת"

הן קרייריסטיות, פמיניסטיות ומאמינות בקידום נשים - אבל דווקא בגלל זה מעסיקות רבות לא מוכנות לעשות הנחה לעובדות שלהן ■ איריס שטרק ותהילה ינאי, שעומדות בראש חברות עם רוב נשי, מספרות על הציפיות שלהן מהעובדות - החל מראיון קבלה, דרך שעות העבודה וכלה בחופשה הלידה

105תגובות

איילת ‏(שם בדוי‏), בעלת משרד ותיק בתחום הפרסום, צברה ניסיון רב שנים בהעסקת נשים. היא מכנה עצמה פמיניסטית ומאמינה גדולה בעבודת נשים, לכן מוזר לעתים לשמוע מפיה משפטים פרובוקטיביים על גבול האי־חוקיות כמו "אחת אחרי השנייה הן נכנסות להריון, וזה מטריף אותי. נשים מייצרות לעצמן תקרת זכוכית".

"אין לי בעיה עם עובדת שנכנסה להריון וממשיכה להראות לי יום־יום את המסירות וההשקעה שלה, גם בחופשת הלידה", אומרת איילת, "אבל יש לי בעיה עם עובדות שאחרי כמה חודשי עבודה מודיעות שנכנסו להריון 'לא מתוכנן'. נו באמת. חוסר הכנות משגע אותי, ועוד יותר מכך אני מתוסכלת כשאני נתקלת בנשים שמנצלות את ההריון כדי לעבוד כמה שפחות, תחת הגנת החוק. אעריך עובדת שתגיד 'אני בהריון ואעשה כל מה שנדרש כדי שלא תרגישי בהבדל'. הכי מרגיזות הן נשים שהיו בהריון עוד בראיון העבודה ולא סיפרו. מה לעשות, לקוחות שונאים שמחליפים להם תקציבאית, והיעדרויות של עובדות מזיקות לעסק. פשוט כך. זה עולה לי כסף".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

כתבות נוספות ב-TheMarker

רשתות קפה מובילות מתאמות מהלכים: "אף אחד לא הולך להוריד מחירים"

שחרור נעים: כך תרוויחו 13 אלף שקל מיד אחרי הצבא

אם הן יגידו בראיון העבודה שהן בהריון תעסיקי אותן?

"ודאי שלא אקח נשים בהריון לעבודה. אני משקיעה בהן חודשים של אימון והכשרה ואז הן עוזבות לכמה חודשים? לא יקרה. אני רוצה וצריכה קביעות, וכך גם הלקוחות. המסר שלי לנשים צעירות הוא 'נכון, לנשים קשה יותר מגברים בשוק העבודה. זו עובדה, עכשיו תתמודדי'. נשים הן עובדות מעולות, הן פשוט צריכות להפסיק לוותר לעצמן".

ההתבטאויות החריפות של איילת מוכיחות כי הציפייה לכך שמעסיקה אישה תגלה הבנה גדולה יותר כלפי נשים עובדות לא תמיד מתממשת. כדי להבין מה מטריד מעסיקות, פגשנו שתיים שמעודדות מאוד יציאת נשים לעבודה: איריס שטרק, בעלת פירמת רואי החשבון שטרק את שטרק, ש–77% מעובדיה הן נשים, ותהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי BDI, ש–60% מהעובדים בה הם נשים.

הסוגיה הראשונה שעלתה בדיון היתה יחס המעסיקה להריונות, שבה אמרה שטרק כי אין לה כל "בעיה עם הריונות כל עוד מניחים את הקלפים על השולחן. את אחת השותפות במשרד, עינת דואניס, קיבלתי לעבודה כשהיא בהריון", אומרת שטרק. "היא אמרה שהיא בהריון ראשון, היתה שקיפות מלאה, זה כבש את לבי ולא הצטערתי לרגע - היא במשרד כבר 15 שנה ואם לשלושה ילדים. רוב העובדות ילדו שניים־שלושה ילדים בתקופת עבודתן במשרד.

"הריון לא מרגיז אותי, זה משמח אותי. מה שכן מרגיז אותי זה חוסר כנות והתנהלות של אישה שלא מכבדת את עבודתה. אם מישהי מתחייבת למספר מסוים של שעות עבודה, אני מצפה שתעמוד בזה, כפי שאני מכבדת ועומדת בהבטחות שלי. עוד דבר מרגיז הוא עובדות שנעדרות לעתים תכופות בגלל ילדים חולים, מבלי שתיעשה חלוקת תפקידים בינן לבני הזוג. מי שחושבת שזמנה שווה פחות מזה של בן הזוג, לא יכולה לצפות שאני אתייחס אליה אחרת".

שטרק גם כועסת על נשים שמחליטות לא לחזור לעבודה לאחר הלידה, אך מספרות על כך רק בתום חופשת הלידה. "יש נשים שמודיעות על עזיבה רגע אחרי שהן חוזרות, וטוענות 'לא מצאתי מעון קרוב לבית'. הגינות מחייבת את שני הצדדים. מי שלא רוצה לחזור, שתודיע על כך מראש, כי אני שומרת לה, כמובן, את המשרה ובניתי תוכנית עבודה בהתאם".

ינאי עומדת מול קונפליקטים דומים. "שכרתי עובדת בהריון שלא סיפרה על כך בראיון העבודה", היא מספרת. "ברגע הראשון התחושה לא נעימה, מכיוון שמדובר במישהי שאני לא מכירה. עם מישהי שכבר הוכיחה את עצמה כמובן שאין כל בעיה, להפך. כיום אני מגיבה אחרת לגמרי מאשר לפני 25 שנה. אז מקרים כאלה הרגיזו אותי מאוד, כיום אני מבינה שזו דרכו של עולם. נשים הן היחידות שיולדות. אני מבינה את הרצון של כל אחת בהגשמת האימהות וגם בהגשמת עצמה. הן יולדות וחוזרות, הכל בסדר".

בכל זאת, כמי שמנהלות עסק זה ודאי לא פשוט להתנהל מול עובדות רבות שנעדרות בשל חופשת לידה.

ינאי: "מבחינה עסקית זה באמת נוח פחות, ורוב הנשים לוקחות כיום חופשה בת חצי שנה".

שטרק: "אצלנו במשרד הנורמה היא חופשת לידה של חצי שנה, והנשים שומרות על קשר עם הלקוחות. זה משתלם לשני הצדדים, כי מצד אחד נשמר הקשר, ומצד שני כעבור חצי שנה הן חוזרות למשרד רעננות ומלאות כוחות".

"שעובד לא יחפש אצלי תוכנית הבראה"

פרט לסוגיית ההריון, המעסיקות מתמודדות עם גילוי הסטטוס המשפחתי בקבלה לעבודה. ההמלצה למעסיקים היא לא לשאול מועמדים למצבם המשפחתי כדי שלא יואשמו באפליה על רקע זה, אך השאלה עולה בדרך כלל. "בשנים האחרונות אני נתקלת ביותר ויותר נשים שלא מציינות את מצבן המשפחתי בקורות החיים, ואני לא יכולה להגיד שאני לא מבינה מדוע. זה גם לא מפריע לי", אומרת ינאי.

תתייחסי לסוגיית המצב המשפחתי בראיון עבודה?

"אני שואלת כל מה שמותר לי לשאול".

אם יבואו לראיון עבודה אב לשלושה ילדים ואם לשלושה ילדים, מוכשרים באותה מידה, במי תבחרי?

ינאי: "זה לא פשוט. יכול להיות שאם אשה תגיד לי 'אני חייבת להיות בבית בשעה זו וזו', אז זו תהיה מגבלה. אבל ככלל אני רואה המון יתרונות בהעסקת נשים, כי הן פשוט מצוינות בתחומים כמו יעילות, רגישות ויחסי אנוש טובים".

שטרק: "אני לא שואלת אשה או גבר 'איך אתם מסתדרים בבית ומה חלוקת התפקידים ביניכם?'. אני שואלת את המועמדת אם היא יכולה להתחייב לשעות הנדרשות. אני שמה לב שכיום גם גברים מדברים על איזון בין עבודה לבית, וזה מצוין בעיני. חשוב שלעובדים יהיו גם חיים אישיים עשירים, והם יודעים להעריך מקום עבודה שונה וגמיש. המשרד שלנו פתוח משש בבוקר עד שמונה בערב, ולכן אנשים יכולים לסדר את יומם כרצונם - לבוא מוקדם או להישאר על מאוחר. לבת שלי, שעובדת בבנק, אני מייעצת להגדיר מול המנהלים את שעות העבודה שלה, כדי שלא תיווצר ציפיית שווא וכדי שלא יעכבו אותה. כך היא מצליחה להרוויח גם את המשפחה שלה".

מי שחותרת להתקדם לתפקידי ניהול לא יכולה להיות כל יום בבית בארבע.

ינאי: "זה נכון, מנהלים לא עובדים עד ארבע, ולכן הדבר הנכון לעשות הוא לקבוע סידור מול בן הזוג. כיום יש גם גברים שדורשים לחזור הביתה בארבע ביום זה או אחר, אבל אם עוזבים יום אחד מוקדם יותר, הציפייה היא שביומיים־שלושה אחרים יישארו עד מאוחר אם צריך. אני ממליצה לנשים שרוצות לפתח קריירה לחשוב לטווח ארוך, לא על הטווח הקצר. אני שומעת מנשים צעירות דברים כמו 'לא כדאי לי לעבוד כי השכר שלי מתקזז עם שכר המטפלת'. זו טעות מרה, כי ברגע שהן יוצאות משוק העבודה קשה לחזור, ואם הן נשארות השכר מתקדם עם הזמן".

שטרק: "זה בסדר אם מישהו לא רוצה להיות קרייריסט. זה לא מתאים לכל אחד. יש אנשים שמעדיפים לוותר על התקדמות עבור נוחות ומשפחה".

מה אתן רוצות לשמוע ממועמדים בראיונות עבודה?

שטרק: "אני רוצה לשמוע על אמביציה, על מצוינות ועל רעב להצליח. אני מחפשת את הברק בעיניים, וכמובן יושר והגינות".

ינאי: "אני מתייחסת למקום העבודה כאל בית שני, ואני מצפה שהעובדים יתנו את אותו היחס. אני רוצה גם לשמוע שהם רואים את המשרד כמקום שבו יוכלו לצמוח בטווח הארוך".

שטרק: "מועמדת אמרה לי פעם שהיא מחפשת מקום רגוע. זה הרתיע אותי, אני לא מעוניינת בעובדים שמחפשים תוכנית הבראה. אני רוצה לראות התלהבות".

נשים צעירות רבות מוותרות על תפקיד הסופר־וומן וחוזרות הביתה. מה דעתכן על כך?

אייל טואג

ינאי: "אימהות בנות 30 פלוס מתחבטות כל הזמן בשאלות ובקונפליקטים. אם הן עובדות הרבה שעות הן מגיעות הביתה עייפות, עצבניות ומלאות ברגשות אשם. הן רוצות למצוא זמן לעצמן ולא מוצאות. אני לא חושבת שהקונפליקטים שמייחסים לאימהות ייעלמו אי פעם, וגם אין שחור ולבן. כל אחד ואחת מוצאים את הפשרה שלהם, והדרך להתחיל בכך היא ברתימת בן או בת הזוג".

שטרק: "אם אפשר, נשים עובדות צריכות להוריד מעליהן את עבודות הבית. אחר כך הן צריכות לפעול לפי סדרי עדיפויות ולשאול את עצמן מה חשוב להן. בהתאם לכך צריך להכיר במחיר שמשלמים. אני, כבוסית, גם תמיד מוכנה לחלוק מהניסיון שלי ואני מייעצת לנשים לחלוק מהקשיים עם אחרים, כי אז מגלים שרבים מהקשיים משותפים לכולם".

אתן בעד מתן העדפה מתקנת לנשים במשרד?

ינאי: "כפילוסופיית חיים, אני רוצה שהנשים במשרד יתקדמו, ירגישו שוות לגברים סביבן ויראו פירות לעמלן. אני שמחה לקדם נשים, אך לא במובן של העדפה מתקנת".
שטרק: "חייבת להיעשות העדפה מתקנת. נשים הן 51% מהאוכלוסייה, אבל אין להן ייצוג מספק בזירות ובפורומים כלכליים ופוליטיים. יש לתקן את המעוות, אחרת נוצר הפסד כלכלי ולאומי. צריך לקדם העדפה מתקנת בחקיקה, אחרת נשים יתפספסו בדרך".

"האבות חייבים להיכנס למשוואה"

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, עו"ד ציונה קניג־יאיר, חושבת כי מעסיקיםועובדים יתקלו פחות בקונפליקטים אם מודל ההורות המשותפת ייהפך לנפוץ יותר. לדבריה, "אימהות היא פרה קדושה בישראל. הגיע הזמן שנשים ישוחחו על כך בפתיחות ויגידו 'יש לי שאיפות מקצועיות, זו האמא שאני'".

לדבריה, "אין אפשרות להתייחס לזכויות נשים, או לאתגרים הקשורים בהעסקת נשים, מבלי להכניס למשוואה את האבות. אם חלוקת התפקידים בבית היתה שוויונית יותר, שוק העבודה הישראלי היה נראה אחרת. אני לא מדברת על אימהות שרוצות להיות כל יום בבית בשתיים בצהריים, אלא על מי שרוצות לפתח קריירה ולהתקדם. נשים כאלה לא יכולות לעשות הכל, ולכן כדי שיצליחו חייבת להיעשות חלוקה, והשינוי צריך להיות ארוך טווח.

"עובדים ומעסיקים צריכים להתאים עצמם לשיח על הורים, לא על נשים וגברים בנפרד. האחריות היא גם של הנשים, ואני אומרת לנשים 'אל תעבירו את הרגל מהגז לברקס אם נכנסתן להריון, ואל תגידו לא לקידום'. סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, אומרת 'אל תעזבי לפני שאת מוכרחה לעזוב'. אני מסכימה".

לדברי קניג־יאיר, "גם מעסיקים צריכים לשים לב שלא ליפול לדעות קדומות ולשאלות לא רלוונטיות, אלא להתמקד בדרישות המשרה. למשל, אפשר להגיע בשבע בבוקר למשרד? כן או לא; ואפשר להשיב 'אבדוק'. האופן שבו אדם מתכנן את הסדריו המשפחתיים זה עניין של המעסיק. במדינות רבות יש הפרדה ברורה בין חיים אישיים למקצועיים. בישראל זה עדיין לא כך".

נשים אומרות שהן משתכרות פחות מבני הזוג ולכן הן נשארות עם ילדים חולים.
"לכאורה בעל המאה הוא בעל הדעה, אבל אסור ליפול בפח הזה, כי עבודות הבית אינן מתומחרות, ולכן מי שמרוויח יותר לא צריך לקבוע איך תחולק האחריות".

"המראיינים אמרו לי: ' אנחנו לא מעסיקים נשים בהריון'"

אף שמעסיקים מצפים מנשים בהריון לספר על מצבן בראיונות עבודה, לירון עיני־שוורץ, 29, מספרת ששיטת הפעולה הזו עבדה לרעתה.

עיני-שוורץ, בחודש השמיני להריונה, חיפשה עבודה בתחום האדמיניסטרציה, ושוב ושוב שמעה מעסיקים המודים כי אינם מקבלים לעבודה נשים בהריון. עיני־שוורץ עבדה בבית מלון עד ינואר 2013, ועם עזיבתה הבינה כי היא בהריון והחלה לחפש עבודה מחדש.

"הראיונות התנהלו היטב עד הרגע שבו אמרתי שאני בהריון, כי כמובן שלא רציתי להסתיר זאת. במקביל, ציינתי שאם הכל ילך כשורה, אני מתכננת לחזור לעבודה מהר ככל האפשר, מבלי לנצל את כל חופשת הלידה. אבל למעסיקים זה לא משנה. הם דורשים כנות, אבל אז מגלים אטימות גמורה. אמרו לי באופן ישיר 'אנחנו לא מעסיקים נשים בהריון', או 'נשים בהריון לא מתאימות לאוכלוסיה שמולה אנחנו עובדים'".

"אמרתי להם שאמירות כאלה אינן חוקיות, והם השיבו 'תתבעי אותנו'. אני לא מבינה מהיכן מגיעה ההתנגדות הגדולה - כמה בדיקות כבר אשה בהריון צריכה לעבור? גברים יוצאים למילואים לחודש־חודשיים ולסטודנטים יש תקופת בחינות, אז מה? בגלל זה לא לוקחים אותם לעבודה? זה מקומם.

"נשים מצליחות הגיעו לאן שהגיעו ובמקביל הקימו משפחה. הן יודעות שזה אפשרי. במגזר החרדי נשים מביאות ילד כל שנה, ובמקביל עובדות היטב. מכרים אמרו לי 'ברור שלא יקבל אותך לעבודה כשאת בהריון'. בעיני זה לא ברור בכלל. אני כבר שנה יושבת בבית ולא עובדת, ויכולתי לתת המון מעצמי ולהוכיח שאם רוצים לעבוד היטב, גם במהלך הריון זה אפשרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#