כך תרוויחו 13 אלף שקל בחודש מיד אחרי הצבא - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צעירים בתחילת הדרך

כך תרוויחו 13 אלף שקל בחודש מיד אחרי הצבא

מהו מסלול הלימודים המשתלם ביותר והאם כדאי לבחור בעבודה זמנית נוחה או בכזו שתתרום לקריירה? ■ להחלטות שמקבלים צעירים יש השפעה מכרעת על עתידם הכלכלי ■ כתבה ראשונה בסדרה

118תגובות

מהנדס, אדריכל, פסיכולוג או עורך דין? מהו מסלול הלימודים המשתלם ביותר בישראל - זה שמציע את השכר “המיידי” הגבוה ביותר תמורת זמן הלימודים וההכשרה הקצר ביותר? שלא במפתיע, תחומי ההנדסה ומדעי המחשב מככבים בראש הרשימה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כך תשיגו דירת 3 חדרים חדשה בהרי ירושלים ב-800 אלף שקל

וול סטריט ג'ורנל: סמסונג בוחנת רכישת שני סטארט אפים ישראליים

השלמת תואר במדעי המחשב, למשל, לוקחת שלוש־ארבע שנים, והוא מאפשר לבוגריו להשתלב בתפקידים כמו בודקי תוכנה ומתכנתים בתעשיית ההיי־טק ובשכר ראשוני נאה מאוד, של 11–17 אלף שקל בחודש. לעומת זאת, צעירים שבחרו במסלול הכשרה בתחום הפסיכולוגיה הקלינית ויחלו לעבוד במגזר הציבורי כעבור תשע שנות הכשרה ‏(חמש שנות לימודים בתואר ראשון ושני ועוד ארבע שנות התמחות‏), ישתכרו 5,000-4,500 שקל בתפקיד ראשון. בין שני הקצוות האלה, נמצאים מסלולי לימודים נוספים - ממדעים המדויקים ועד מדעי החברה - שמשתלמים יותר או פחות.

אלא שרוב המשרות במשק לאקדמאים, בוודאי משרות ראשונות, מציעות שכר נמוך שאינו מגרד בדרך כלל את השכר בענף ההיי־טק. אפילו בוגרי משפטים שסיימו שלוש שנות לימודים וחצי ואף שנת התמחות, כמו גם רואי חשבון הנדרשים לארבע שנות לימוד ושנתיים של התמחות, מסתפקים בשכר של אלפי שקלים בודדים בדרך כלל בתפקיד ראשון.

הכי פחות משתלם - אדריכלות

אחד המסלולים המפרכים והבלתי משתלמים כלכלית - בהתחשב בשנות הלימודים הארוכות - הוא אדריכלות. לימודי אדריכלות נמשכים חמש שנים ולצורך רישוי, נדרשים הבוגרים לשלוש שנות סטאז’. לאחר מכן ישתכרו הבוגרים סביב עשרת אלפים שקל בחודש. מסלול הרפואה כידוע גם הוא ארוך ומתיש, וכולל שבע שנות לימודים לרבות סטאז’ ולאחריהן עוד ארבע־שש שנות התמחות הכרוכות בעבודה סביב השעון. לפי נתוני ההסתדרות הרפואית, שכר הבוגרים לאחר ההכשרה הארוכה הוא 18–28 אלף שקל בחודש, כתלות במקצוע הרפואי ובאזור העבודה.

אמיר הרפז, מנהל המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת תל אביב, מסכים כי במקרים רבים אין קורלציה בין אורכו של מסלול הלימודים וההכשרה לבין השכר המוצע בסיומו. “מדובר בתחומי עיסוק שלכל אחד מהם שוק ותנאי העסקה משלו. לכן, לא ניתן להשוות ביניהם רק על בסיס שנות הלימוד שהושקעו”, אומר הרפז, ומוסיף כי “יש מסלולים שההשקעה בהם אורכת זמן רב יותר עד שהיא ‘מחזירה’ את עצמה מבחינה כלכלית, כמו רפואה או פסיכולוגיה קלינית. במקצועות אחרים, כמו אדריכלות, אכן סף התסכול הוא גבוה. הסטודנטים לומדים במשך חמש שנים אינטנסיביות ואחר כך לא פעם מתקשים למצוא משרה רלוונטית, וגם כשמוצאים - השכר צנוע. יש בוגרי אדריכלות שמתייאשים”.

נראה שצעירים בעלי כישורים ריאליים לא צריכים לחשוב פעמיים, אלא לבחור בהנדסה או מדעי המחשב? הרי מדובר במסלולים המשתלמים ביותר.

“כעיקרון זה נכון, אבל יש ‘אבל’ כי חשוב לזכור שתוחלת החיים במקצועות ההיי־טק קצרה. אנשים שנפלטו מהתעשייה בגילי 40 פלוס מתקשים למצוא עבודה ולכן תחילת הקריירה עשויה להיות מבטיחה, אבל העתיד פחות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#