הגורמים לפריון העבודה הנמוך בישראל - ביורוקרטיה מסורבלת והתשתיות

כך על פי מרכז טאוב, שעיבד את נתוני OECD שפורסמו בשבוע שעבר ולפיהם ישראל מדורגת בתחתית טבלת פריון העבודה של מדינות הארגון ■ מנהל מרכז טאוב, פרופ' דן בן דוד: "אין זה מפתיע שמדינה בעלת רמות נמוכות יחסית של הון אנושי ופיזי מפגינה צמיחה נמוכה בפריון הלאומי"

הילה ויסברג
הילה ויסברג

תשתיות, ציוד עבודה וטכנולוגיה לא מספקים וכן ביורוקרטיה מסורבלת הם הגורמים המובילים לפריון העבודה הנמוך בישראל - כך לפי נתוני OECD שעובדו בידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. זאת, בהמשך לנתונים שפירסם בשבוע שעבר לפיהם פריון העבודה בישראל (התוצר לשעת עבודה) כפי שנמדד ב-2012, נמוך מזה שנמדד בשנה קודמת - 33.7 דולר לשעת עבודה לעומת 34 דולר לשעת עבודה. בעקבות כך, מוקמה ישראל במקום נמוך בדירוג הפריון של OECD - מקום 26 מבין 34 מדינות הארגון.

הון פיזי נמוך - תשתיות, ציוד עבודה, בניינים, כבישים וטכנולוגיה לא מספקים - מובילים לפי בן-דוד ל"מלאי הון" נמוך. מלאי ההון מחושב על ידי חלוקת כלל ההשקעה בהון פיזי בשנה, למספר שעות העבודה השנתי. התוצאה המתקבלת היא מלאי הון לשעת עבודה, שנע בין 4 ל-20 דולר.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // כך הנגיד מגדיל את אי השוויון

מושלם: בית הספר התיכון הטוב בישראל ב-2013

לפי בן-דוד, קיים קשר ברור בין מלאי עבודה נמוך לבין פריון עבודה נמוך. ככל שמלאי ההון לשעת עבודה גבוה יותר, כך העובדים יכולים לייצר יותר. בישראל מלאי ההון הוא כ-5 דולרים לשעת העבודה, ואילו במדינות כמו הולנד, שווייץ, צרפת, בלגיה ואוסטרליה הוא 14-11 דולר לשעת עבודה, והפריון גבוה בהתאם - 60-50 דולר לשעת עבודה. במדינות כמו נורווגיה ולוקסמבורג מלאי ההון גבוה מאוד (19-17 דולר לשעה) ופריון העבודה הוא כ-80 דולר לשעה.

מדינות המאופיינות במלאי הון נמוך - למשל פורטוגל, הונגריה, אסטוניה, יוון ואיסלנד (עד 6 דולר לשעת עבודה) - מציגות גם פריון עבודה שלא עולה על 40 דולר לשעה. "אין זה מפתיע שמדינה בעלת רמות נמוכות יחסית של הון אנושי ופיזי מפגינה צמיחה נמוכה בפריון הלאומי", אומר בן-דוד. "ככל שתחבורה טובה יותר והטכנולוגיה משוכללת יותר - כך ניתן לייצר ולהפיק יותר", אומר בן-דוד.

בניו זילנד דרוש יום אחד כדי להקים עסק - בישראל 34 ימים

גורם נוסף המוביל לפריון נמוך הוא ביורוקרטיה ממשלתית מסורבלת, שכן כאשר הביורוקרטיה אינה יעילה עובדים ובעלי עסקים נדרשים להקצות עוד ועוד משאבים, על חשבון ייצור של סחורות ושירותים. דוגמה לכך ניתן לראות בנתוני OECD העוסקים במספר הימים הדרוש להקמת עסקים. בעוד הנתון הממוצע בארגון הוא 13 ימים, הרי שבישראל מספר הימים הנדרש הוא 34 ימים. בניו זילנד נדרש יום אחד בלבד להקמת עסק ואילו בספרד - הנמצאת בתחתית הדירוג - נדרשים 47 ימים ימים.

"עד כה ידענו שהביורוקרטיה הישראלית מסורבלת בעיקר בהסתמך על אנקדוטות וסיפורים, ולכן חשוב להראות גם נתונים מספריים", אומר בן-דוד. "לפי הנתונים, קשה להקים בישראל עסקים ולכן קשה לייצר תחרות - גורם קריטי בדרבון השקעות בהון אנושי ופיזי הדרושים לשיפור רמת הפריון. כל אלה חוברים יחדיו ומובילים למחירים מקומיים גבוהים יחסית, הפוגמים באטרקטיביות של הסביבה הכלכלית בישראל".

לפי בן-דוד, הפריון הנמוך בישראל, המשפיע על התוצר לנפש ועל רמת החיים במדינה, גורם לכך שישראלים נדרשים לעבוד שעות רבות במיוחד בכדי להגיע להכנסה מספקת. התוצר לנפש בישראל, שעומד על כ-26 אלף דולר לאדם, לא מצליח להדביק כבר עשרות שנים את התוצר לנפש במדינות המערב - כ-30 אלף דולר לאדם בממוצע.

בישראל, על-פי נתוני OECD ל-2012, עובדים 1,910 שעות בשנה, לעומת ממוצע של 1,765 שעות בכלל הארגון - מספר שעות שנמוך רק מחמש מדינות נוספות (פולין, רוסיה, צ'ילה, יוון ומקסיקו). מגרף המשווה בין שעות העבודה בישראל לבין שבע המדינות המובילות בארגון - G7 - עולה כי בעוד במדינות G7 ירד מספר שעות העבודה ב-2012-1970 מ-2,000 שעות עבודה בשנה לכ-1,650 שעות, הרי שבישראל הירידה משמעותית הרבה פחות - מ-2,100 בשנה ל-1910.

המדינה שבה עובדים הכי פחות שעות ב-OECD היא הולנד - 1,381 שעות בשנה. גם פריון העבודה בהולנד גבוה - 60 דולר לשעת עבודה. לפי בן-דוד, "ברגע שמייצרים מעט, צריך לעבוד יותר בכדי להגיע לתפוקה סבירה. בנוסף, ניתן להעריך כי יש קשר בין תוצר נמוך לנפש והכנסה נמוכה, למספר שעות גבוה. אנשים צריכים לעבוד לעתים בשתי עבודות כדי לסגור את החודש".

עם זאת, בן דוד מדגיש כי כפי שהפריון נגזר מהון פיזי, גם שעות העבודה נגזרות ממנו, שכן ככל שהטכנולוגיה והתשתיות טובות יותר, כך ניתן לעבוד פחות שעות. מסיבה זו ישנם יחסי גומלין בין שלושה רכיבים - מלאי הון, פריון ושעות עבודה - ושעות עבודה ארוכות הן במקרים מסוימים תוצאה של משק לא יעיל. הסיבה שלאורך שנים רואים ירידה בשעות העבודה במדינות OECD כמו גם בישראל, היא לפי בן-דוד תוצאה של התייעלות המדינות. "גם בישראל שעות העבודה פחתו - והפריון עלה - אולם בקצב איטי הרבה יותר לעומת מדינות G7", אומר בן-דוד.

מה צריך לעשות בכדי להעלות את פריון העבודה בישראל?

"הבעיה המרכזית היא תשתיות של הון פיזי ואנושי - צריך להשקיע בתחבורה, בתי ספר וטכנולוגיה ובמקביל להפחית באורח משמעותי את חסמי הביורוקרטיה".

חינוך לא מספק הוא חלק קריטי מהבעיה, לא?

"בהחלט, זו בעיה מוכרת - הרמה של התלמידים בתחומי היסוד היא בתחתית העולם המערבי, והמצב גרוע במיוחד כשמדובר בערבים וחרדים, שביצועיהם נמוכים מאלה של עולם שלישי. אז איך אפשר לצפות לפריון של עולם ראשון כשזהו המצב?"

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ