מה באמת עדיף ללמוד בבית הספר כדי להצליח בעתיד - מתמטיקה או ספרות?

"מה שממביא אותנו לקצוות של החשיבה זה אמנות, ספרות, מוסיקה"

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

סקר שערך עיתון “הארץ" עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ד גילה כי 45% מתלמידי התיכון בישראל מצדדים בהצעתו של שר החינוך, שי פירון, לבטל את בחינת הבגרות בספרות.

גם במצעד המקצועות השנואים והמשעממים צועדת הספרות בראש, עם 30% מהתלמידים ששונאים את המקצוע. אחריה ברשימת המקצועות המשעממים: היסטוריה ‏(14%‏), אזרחות ‏(13%‏) ותנ"ך ‏(12%‏). באורח מפתיע, המקצוע שהיה שנוא נפשם של התלמידים כל שנים, מתמטיקה, מדורג רק במקום החמישי כיום. ככל הנראה, תהליך החברות שעברו צעירי ישראל, שלפיו העתיד המקצועי שלהם נמצא במקצועות המתמטיקה, הטכנולוגיה, הניהול והמשפטים, עושה את שלו להעלאת קרנה של המתמטיקה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

אפליה, צפיפות ופערים מתרחבים: כל מה שמחכה לילדים שלכם בבית הספר

"דירה שנמכרת היום ב-2.1 מיליון שקל היתה יכולה להימכר לפני 4 שנים ב-1.4-1.6 מיליון שקל לולא מינהל מקרקעי ישראל"

הדעות שמביעים תלמידי ישראל, תומכים בצעד המוצע על ידי שר החינוך - ביטול בחינות הבגרות בהיסטוריה ובספרות. נתוני משרד החינוך מלמדים על צניחה נמשכת במספר הניגשים לבחינות בגרות מורחבות ‏(5 יחידות‏) במקצועות ההומניים. רק 8% מהתלמידים ניגשים לבגרות מורחבת בתנ"ך, 3% בספרות, ובסך הכל 1.5% ‏(1,300 תלמידים בכל המדינה‏) טורחים ועושים בגרות מורחבת בהיסטוריה. הנתונים האלה מנבאים פני עתיד בכל הקשור ללימודים באוניברסיטאות: בין 1996 ל-2011 צנח מספר הסטודנטים במדעי הרוח למחצית. שיעור הלומדים מדעי הרוח באוניברסיטאות כיום מצוי בשפל של 7.5% מהסטודנטים, וכתוצאה מכך חוגים רבים למדעי הרוח נמצאים בסכנת סגירה.

אין ספק שהתלמיד הישראלי מצביע ברגליו: המקצועות ההומניים - אאוט, המקצועות המדעיים־ריאליים - אין. ההצבעה ברגליים נובעת כמובן מהתפישה שאין פרנסה, ואין יכולת להתקבל לאוניברסיטה, בלימודים הומניים - רק שהיא ככל הנראה שגויה מיסודה. משמע, בעוד הסטודנט הישראלי נוהר ללמוד רק מקצועות ריאליים, האוניברסיטאות מבצעות את התפנית ההפוכה: הן מעדיפות לקבל דווקא מועמדים בוגרי לימודים הומניים.

נושאי הדגל של התפנית הן שתי אוניברסיטאות המדע והטכנולוגיה המובילות של ישראל - הטכניון ומכון ויצמן. הטכניון שינה השנה את תנאי הקבלה אליו. אם עד היום ניתן בונוס מוגבר בקבלה רק למי שעשה בגרות מורחבת במקצוע ריאלי ‏(מתמטיקה, מדעים או טכנולוגיה‏), הרי שעתה ניתן בונוס שווה למקצועות המדעיים ולמקצועות ההומניים המובילים. משמע, חמש יחידות בגרות בפיסיקה וכימיה יקבלו את אותו בונוס כמו חמש יחידות בגרות בתנ"ך, ספרות, היסטוריה, אנגלית וערבית.

בטכניון, יש לציין, לא עושים זאת לשם שמים, או לשם תמיכה בשורשים התרבותיים והערכיים של אזרחי ישראל. בטכניון קיבלו את ההחלטה על השוואת תנאי הקבלה של המקצועות המדעיים וההומניים, אחרי שהם גילו שזה פשוט מנבא טוב יותר הצלחה בלימודי התואר האקדמי.

"הידע שהסטודנט מגיע אתו לא חשוב לנו", מסבירים בטכניון. "בכל מקרה, אנחנו מלמדים כיום מתמטיקה ופיסיקה מאפס. מה שכן חשוב לנו זה כישורי למידה: יכולת איסוף חומרים ממקורות שונים, יכולת חקר, חשיבה עצמאית וביקורתית. כל התכונות האלה קיימות דווקא בלימודים ההומניים". כך, בטכניון גילו כי סטודנטים שעשו בגרות מורחבת במתמטיקה ובספרות ‏(5 יחידות בכל מקצוע‏), היו בעלי סיכוי גבוה לסיים את התואר שלהם בטכניון בהצטיינות.

רק שהנתונים הסטטיסטיים של הטכניון מתגמדים ביחס לשיר ההלל שקושרים במכון ויצמן ללימודים ההומניים. נשיא המכון, פרופ’ דניאל זייפמן, מדגים את מבחן שתי השאלות שהוא עורך למועמדים להתקבל ללימודים גבוהים במכון: שאלה אחת היא שאלה בפיסיקה ברמת התיכון, כדי לבדוק את הידע הבסיסי של המועמדים. השאלה השנייה היא קשה הרבה יותר. למעשה, מדובר בשאלה פיסיקלית שאין לה פתרון. זייפמן שואל אותה לא כדי לבדוק את הידע של המועמדים ‏(הם, כמובן, לא יכולים לדעת את הפתרון‏), אלא כדי לבדוק כיצד הם ניגשים לפתרון בעיות.

"התגליות הגדולות ביותר של המדע", אומר זייפמן, "לא נעשות במעבדה - הן נעשות במוח של אנשים. לכן, כדי להיות מדען גדול באמת, צריך להיות יצירתיים. רק מי שמסוגל לחשוב מחוץ לקופסה, חשיבה יצירתית ורחבה, הוא זה שמקדם את הידע האנושי. הלייזר נוצר כי אנשים התלהבו מהמבנה הקוונטי של האטום. מה שמלהיב אותנו בדרך כלל, ומביא אותנו לקצוות של החשיבה, זה אמנות, ספרות, מוסיקה. שם קל יותר להיסחף לפנטסיה, וזה בדיוק מה שהמדע צריך".

תלמידי תיכון. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: ניר כפרי

זייפמן, שמדגיש גם הוא שמה שחשוב זה לא הידע, אלא יכולת הלמידה ‏("ברגע שגמרתי ללמוד משהו, הוא כבר התיישן. לכן, הרבה יותר חשוב ללמוד איך לומדים"‏), הוא מאמין אדוק ביכולת הלמידה שנרכשת דווקא בתחומי התרבות והרוח. "אני רוצה מדענים שמשננים שירה, כי זה מפתח את האישיות שלהם", הוא אומר. "אני רוצה מדענים בעלי תרבות יצירתית וייחודית, שעושים את המדע שלהם אחרת מכל אחד אחר. שאל אותי פעם מדען גרמני חשוב מי יותר טובים, לדעתי, המדענים הגרמנים או הישראלים. אמרתי לו שבשביל זה הוא צריך לבחון איך הם נוהגים. בישראל עושים מדע כמו שנוהגים בכביש, בפראות ובלי ציות לאף חוק. לכן אנחנו כל כך טובים".

מהסיבה הזו פתחו במכון ויצמן את מרכז ברגינסקי, שבו הם מארחים מדי שנה מדענים בולטים במדעי הרוח, במטרה להביא להשפעת החשיבה של מדעי הרוח על המחקר המדעי במכון. זייפמן מציין תחומים כמו פיתוח שפת מחשב, שמושפע מתורת הלינגוויסטיקה ‏(בלשנות‏); חקר המוח, שמושפע ממחקרים פסיכולוגיים מקבילים; ההשפעה של סביבה ושל סטרס על מחקרים בתחום הרפואה, ועוד.

רק שבעוד מכון ויצמן מקים מרכזים מיוחדים לשילוב לימודי הרוח בעשייה המדעית, תלמידי ישראל משתרכים מאחור בתפישתם כי המקצועות ההומניים הם מיושנים ומשעממים. באיחור התעוררו במשרד החינוך להבין את הנזק שנגרם מנטישת הלימודים ההומניים, והחלו השנה בתוכנית לעידוד החזרה ללימודים אלה. התוכנית נסמכת על יוזמות מקוריות, כמו אלה של עמותת "דרך הרוח" בניהולם של ליאור וסיגל פרלמן, שהקימו כיתות לימוד מיוחדות בחיפה וגם בתל אביב, כדי לאפשר לתלמידים הרוצים בכך לגשת לבגרות מורחבת במקצועות ההומניים. זאת, במקביל לתואר שני במינהל עסקים הומני ‏(HMBA‏), שהעמותה פיתחה ביחד עם אוניברסיטת חיפה, בניסיון לגדל דור מנהלים שיהיה גם בעל כישורים בתחומים ההומניים.

"הסביבה העסקית משתנה במהירות", מסבירים בני הזוג פרלמן, "ולכן, חברות טובות מבינות שהן זקוקות למנהלים מתורות חשיבה שונות. בגוגל ובאינטל לא מגייסים יותר רק בוגרי מחשב וכלכלה, אלא גם עובדים בעלי ידע שונה לחלוטין. הסמנכ"לית לחדשנות של אינטל העולמית היא ד"ר לספרות".

כמה חברות ישראליות מובילות החלו גם הן להקפיד על גיוס עובדים מתחומי דעת שונים. עכשיו נותר רק להנחיל את הבשורה דווקא למי שאמורים להיות הכי חדשניים ופתוחים, אבל נוהגים כהפך המוחלט מכך, התלמידים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker