חדשנות ישראלית בחזקת שלוש - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חדשנות ישראלית בחזקת שלוש

ספר חדש מציע מודל מעניין: כתבה משותפת של מרצה וסטודנטים לתואר ראשון

4תגובות

ספר חדש שיצא לאחרונה מציע מודל מעניין: כתבה משותפת של מרצה וסטודנטים לתואר ראשון. את "מודל הסלילים לחדשנות בישראל: המערך המוסדי של כלכלת החדשנות בישראל", ערכה פרופ' גילי דרורי ואת פרקיו השונים כתבו תלמידיה לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

"הספר הוא חדשנות בחזקת שלוש", אומרת דרורי. "מבחינת הנושא, המחקרים עוסקים בהערכת המבנה של מערכת החדשנות בישראל; מבחינה תיאורטית, החוקרים מאתגרים את המונח השגור "מודל הסליל המשולש לחדשנות", שהוטבע על בסיס חקר של האוניברסיטאות MIT וסטנפורד, ומחילים אותו על ההקשר הישראלי; ומבחינה פדגוגית, הספר, שפרקיו הם עבודות סמינר BA שעובדו לפרסום, הוא ביטוי לשיטת לימוד המכבדת את תלמידי המחקר המחויבים למצוינות, כבר בתחילת דרכם".

הרציונל לפרסום הספר נובע, על פי דרורי, מהעובדה כי ההצלחה המסחררת של הספר "מדינת סטארט אפ" מדגישה כמה מעט נכתב על מערכת החדשנות הישראלית.
"ככלל, חקר החדשנות בישראל נוגע מעט במערך המוסדי", היא אומרת. "קיים מחקר על קשרי החברות בין אנשי סקטור החדשנות או על ההשתלשלות ההיסטורית של פריחת החדשנות, אך חסר ניתוח של מרכיבי המערכת וארגון היחסים ביניהם. מודל הסליל המשולש ‏(the triple helix model‏), שנשען על המטאפורה של מבנה הדנ"א כמערך משולב ורב־ממשקים, נותן בסיס לניתוח מרכיבי מערכת החדשנות. עיקר המודל קובע כי חדשנות בעמק הסיליקון, ולאורך דרך 128 בפרברי בוסטון, התאפשרה בשל שילוב רב ממשקי בין שלושה "סלילים": תעשייה, ממשלה, והאוניברסיטאות המובילות. אנחנו באנו לשאול אם המודל תקף גם לניתוח מערכת החדשנות בישראל?"

פרקי הספר מפרטים שבעה "סלילים" ומתארים בפירוט שישה מרכיבים מוסדיים שכאלה: בנוסף על מקומם של התעשייה, הממשלה והאקדמיה הישראלית, בישראל משולבים גם הסלילים של מערכת הביטחון, מגזר המימון, ארגוני החברה האזרחית, וקהילת התפוצות היהודית והישראלית בעולם. פרופ' הנרי אצקוביץ', שיחד עם עמיתו לויט לייסדורף טבע את המונח מודל הסליל המשולש לחדשנות, מביע בספר את עמדתו על תוספת סלילים זו ומכיר גם הוא בייחודו של מבנה מערכת החדשנות הישראלית.

האם הפורמט החדשני - עריכת ספר עם סטודנטים בהמשך לעבודתיהם הסימנריוניות, הוא פורמט מומלץ?

"מאוד", אומרת דרורי. "כואב הלב שעבודות סמינר, שהתלמידים טורחים עליהם חצי שנה ומדקדקים בכתיבתן, נגנזות מיד אחרי שניתן הציון, ולא מגיעות לידיעת אחרים שיכולים ללמוד מהן. גיליתי גם שהמודל הזה יוצר עבודת צוות מפרה: התלמידים חילקו ביניהם את נושאי המחקר, תמכו זה במחקרו של זה, שיכתבו זה את טיוטות הפרקים של זה, ועיבדו הפרקים עד שהיו ראויים לדפוס. בעזרת תמיכה של קרנות מחקר אוניברסיטאיות, עלה ספר חדשני ומעניין על מדף הספרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#