יהודי, תל אביבי ואשכנזי? כנראה שתצליח יותר בפסיכומטרי - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יהודי, תל אביבי ואשכנזי? כנראה שתצליח יותר בפסיכומטרי

למרות שציון הבגרות של דוברי הערבית היה גבוה יותר מזה של דוברי עברית, ציונם הממוצע בבחינה נמוך ב-103 נקודות מהנבחנים בעברית ■ כך עולה מנתונים על ציוני הנבחנים השונים בשנת 2011 ו-2012 שפורסמו על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה

95תגובות

סיכויי ההצלחה במבחן הפסיכומטרי – שער הכניסה לאקדמיה – גבוהים יותר עבור: גברים, יהודים, נבחנים ממוצא אנגלו-סכסי או מזרח אירופי, מתגוררים בתל אביב, וממשפחות ממעמד כלכלי גבוה במיוחד. כך עולה מנתונים על ציוני הנבחנים השונים בשנת 2011 ו-2012 שפורסמו על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה – שנוסד על ידי האוניברסיטאות בישראל ואחראי על עריכת ובדיקת המבחנים.

הפערים בין הישגי הנבחנים מופיעים בכל קני מידה – על רקע לאום (שפת המבחן), מוצא, גיל, מין, מצב כלכלי ואזור מגורים – ונשמרו בכל אחת מהשנים בעשור האחרון.

בישראל פועלים מכונים פרטיים המציעים קורסי הכנה לבחינה, בעלויות שונות שנעות בין 4,000 לכ-12,000 שקל לקורס, כאשר מחיר הבחינה עצמה עומד 540 שקל. באשר לציונים,  בשנת 2012 הציון הממוצע של כלל הנבחנים במבחן הפסיכומטרי היה 531 (בסולם שנע בין 200-800). ירידה זניחה בציון הממוצע לעומת זה של 2011 (534).

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?

כך מצליחה פייסבוק להרוויח כסף מאינסטגרם החינמית

תומר אפלבאום

מדי שנה, וגם ב-2012, מצביעים נתוני המבחן על פערים ניכרים בין ערבים ליהודים. הציון הממוצע של הנבחנים בשפה העברית היה 565 – גבוה ב-103 נקודות מהציון הממוצע של הנבחנים השפה הערבית (462) – שהיה הנמוך ביותר מבין הנבחנים בכל ששת השפות בהן ניתן להיבחן (עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית).

הפערים האלה קיימים למרות שציון הבגרות של דוברי הערבית שניגשו למבחן ב-2012 היה גבוה במיוחד – יותר מזה של דוברי העברית. ממוצע הבגרות שלהם הסתכם ב-89.2 לעומת 87.0 של דוברי העברית. אחת הביקורות נגד המבחן הפסיכומטרי היא שהמבחן מוטה תרבותי ומבנה הבחינה פוגע בסיכויי ההצלחה של דוברי ערבית וכן גם בעולים חדשים ותושבי הפריפריה.

ממוצע הנבחנים בשפה הרוסית היה 491, ממוצע הנבחנים בשפה הצרפתית היה 529, וממוצע נבחני השפה הספרדית היה 518. ממוצע הציונים של בוגרי המבחן באנגלית היה הגבוה ביותר והסתכם ב-593.

כסף שווה נקודות

הנבחנים בפסיכומטרי מתבקשים לדרג את מצבם הכלכלי לפי שש רמות – החל משלוש רמות מתחת לממוצע ועד לשלוש רמות מעל הממוצע. לפי נתוני המבחן ל-2011, הנבחנים שיוחס להם המצב הכלכלי הטוב ביותר קיבלו בממוצע ציון גבוה ב-108 נקודות מאשר הנבחנים בעלי המצב הכלכלי הרע ביותר (591 לעומת 483).

ממוצע כל הנבחנים באותה שנה היה 534. ב-2010 הפער הזה עמד על 103 נקודות, ב-2009 על 106 נקודות, וב-2004 על 108 נקודות.

גורם נוסף שמשפיע על ההישגים במבחן הוא השכלת ההורים. נבחנים שאביהם הוא בעל תואר שני קיבלו ציון גבוה במיוחד של 597 בממוצע ב-2011, לעומת נבחנים שלאביהם השכלה אקדמית מלאה (567). נבחנים שלאביהם השכלה תיכונית מלאה ציון ממוצע של 513. הפער מתרחב עבור נבחנים בעלי אבות בעלי השכלה יסודית בלבד שקיבלו בממוצע 431 בפסיכומטרי.

פער נוסף שנותר קבוע נוגע למוצא ההורים – נבחנים שהוריהם הגיעו ממדינות צפון אמריקה, דרום אמריקה או דרום אפריקה קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר: הציון הגבוה ביותר היה של נבחנים ב-2011 היה בקרב ילדי אבות שעלו ממדינות מצפון אמריקה (609), דרום אפריקה ( 589), מזרח אירופה (570) מערב אירופה (554). לעומת זאת, הציון הממוצע של נבחנים שהאבות שלהם נולדו באסיה ומדינות צפון אפריקה היה 552.

עבור נבחנים שסימנו במוצא "אחר" הציון היה 466. אבות רוב הנבחנים נולדו בישראל – הציון הממוצע שלהם הוא 528, נמוך מהממוצע .

הציון הממוצע של נבחנים שנולדו בישראל היה דומה לממוצע ב-2011 – (535), אך הציונים הגבוהים ביותר היו של עולי צפון אמריקה (608) והנמוך ביותר של נבחנים שנולדו באסיה וצפון אפריקה (522).

ציונים גבוהים יותר במרכז

נבחנים שגרים בתל אביב השיגו ציון גבוה במיוחד במבחן ב-2011 – 585 בממוצע. וכך גם נבחנים מאזור גוש דן (575), וירושלים (564). גם לנבחנים מאזור המרכז (562) והשרון (559) הישגים גבוהים ביחס לשאר האזורים – הדרום והצפון. גם הפערים האלה נשמרים במשך כל השנים האחרונות.

הציון הממוצע של נבחנים מחיפה היה 517 – מתחת לממוצע ב-2011, וכך גם הנבחנים בדרום, בגליל ובטבריה (לכולם ציון ממוצע של 499). הציון הממוצע של נבחנים מהגליל המערבי הסתכם ב-505.

הציון הממוצע הגבוה ביותר ב-2011 היה של מועמדים שהתעניינו בלימודי רפואה – 587, ואחריהם בקרב מתעניינים בלימודי מדעי המחשב (577) ומדעי הטבע והרוקחות (547), והנדסה (573). למתעניינים במשפטים ממוצע של 553, וממוצע הציונים של המתעניינים בלימודי מינהל עסקים או כלכלה היה מעט נמוך יותר 543. הציון הממוצע של נבחנים שהתעניינו בלימודי מדעי הרוח היה 497. הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב הקבוצה שהתעניינה בלימודי הוראה- 432.

כמו כן, מהנתונים עולה כי ככל שמועמד נבחן מספר גבוה יותר של פעמים כך הציון שלו במבחן עולה. ממוצע נבחנים בפעם הראשונה היה 526, בפעם השנייה עלה ל-546, בפעם הרביעית עלה ל-550 ובפעם השישית ומעלה עלה ל-573 בממוצע. אגב, במחקר שנערך במרכז ב-2010 נמצא שיפור ממוצע בציון של 30 נקודות – בקרב נבחנים שנבחנו לפחות פעמיים, ולמדו בפעם השנייה בכוחות עצמם, לעומת שיפור של 10 נקודות במבחן, בקרב נבחנים שהשתתפו לפני המבחן השני באחד מקורסי ההכנה למבחן.

מהמרכז הארצי לבחינות והערכה נמסר כי "המבחן משקף את ההישגים במערכת החינוך בכלל במדינת ישראל, ולכן השילוב של פסיכומטרי יחד עם בגרות נותן את החיזוי הנכון ביותר לגבי הצלחה בלימודים האקדמיים. הפסיכומטרי נותן הזדמנות שנייה לבעלי ממוצע בגרות נמוך או לחסרי תעודת בגרות מסיבות שונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#