גם הגברים רוצים "משרת אם" - לבוא ב-8 בבוקר ולצאת הביתה ב-15 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
"אשתך לא יכולה להישאר?"

גם הגברים רוצים "משרת אם" - לבוא ב-8 בבוקר ולצאת הביתה ב-15

הרצון של אבות להיות הורים מעורבים לא עולה בקנה אחד עם חוקים ארכאיים: "גבר שמבקש לעבוד פחות נתפש כעצלן" ■ באחרונה נהפכה "משרת האם" בשירות הציבורי ל"משרת הורה" אך גברים שמבקשים את ההטבה נתקלים בקשיים

29תגובות

אורי ‏(שם בדוי‏), אב לשלושה, פנה לפני כמה חודשים למחלקת משאבי האנוש במשרד הממשלתי שבו הוא עובד וביקש לעבור למה שמוגדר "משרת האם" - משרה שיום העבודה בה קצר בחצי שעה עד שעה ‏(בהתאם לגיל הילדים‏) מיום עבודה רגיל, ללא קיצוץ בשכר. שירות המדינה לא נעתר לבקשה. הסיבה: אשתו של אורי לא עובדת במשרה מלאה. אשה, כמובן, לא היתה נשאלת מָהם אחוזי המשרה של בעלה, אלא נהנית מההטבה באופן אוטומטי. "האפליה הזאת מרגיזה ובלתי מוצדקת. למה שזכויותי, כאב פעיל לשלושה ילדים קטנים, יהיו שונות מאלה של אמהות?"

לפני כחודשיים נפל דבר בשירות המדינה: "משרת האם" המסורתית פינתה את מקומה ל"משרת הורה", המיועדת לנשים וגברים כאחד, שצריכים לעמוד בדיוק באותם קריטריונים. "משרת האם מקבעת את מעמדה של האשה כאחראית לטיפול בילדים. זהו חסם מרכזי העומד בפני יכולתן של נשים להתקדם למשרות בכירות", כתב נציב שירות המדינה, משה דיין, לעובדיו, במכתב שבו בישר על הרפורמה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"ישראל גזענית; בממשלה, בתקשורת, בפרקליטות ובכלכלה - הרוב אשכנזים"

11 עובדות מפתיעות על מטוסי מנהלים

כיום אפוא, גם נשים במצב דומה לזה של אורי ‏(בן הזוג לא עובד במשרה מלאה‏) לא יזכו לפריווילגיה של "משרת הורה" - ויש בכך מן ההוגנות. ואולם, גברים שכן זכאים למעמד עדיין מופלים לרעה לעומת נשים. בעוד אמהות זכאיות לתוספת שכר אם הן בוחרות לא לקצר את יום העבודה, גברים אינם זכאים לתוספת הזאת. "לפני שש שנים הסכים משרד החינוך שאעבוד במשרת אם, ואחרי שנה ביקש ממני שאחזיר את הכסף על השעות שבהן לא עבדתי, כי בעצם לא קיימת משרת אם לגברים", מספר הגנן ‏(מלשון גננת‏) חוזה כרמלוס, 42, העובד בגן חובה ברחובות והמטפל העיקרי של שני ילדיו הצעירים. הבשורה שלפיה גם מורים־גברים זכאים למשרת הורה הגיעה למשרד החינוך באיחור, וניתנת למורי הסתדרות המורים מאז 2010 - אך הם עדיין צריכים להוכיח את זכאותם, והמשרה לא ניתנת באופן אוטומטי. כך, אגב, קורה במרבית מוסדות המגזר הציבורי. "באחרונה שונו הנהלים, וקיבלתי זכאות למשרת אם", אומר כרמלוס, "אבל זה לא היה קל: הייתי צריך לעבור תהליך ביורוקרטי מסובך".

איור we can do it עם גבר
איור: דן לוינשטיין

גם כאשר גברים מועסקים במשרת הורה בחסותו של ארגון "מתקדם", הם מגלים כי מעסיקים מתקשים להשתחרר מקיבעונות. דניאל ‏(שם בדוי‏), עובד באחד ממוסדות המגזר הציבורי במשרת הורה, אבל כשביקש להרחיב את חופשת הקיץ שלו בשבועיים כדי להימצא עם ילדיו, קיבל תשובה שלילית. "קולגה־אשה קיבלה אישור כזה, ואני עדיין לא קיבלתי אותו", הוא מספר. "אני לא יכול לומר בוודאות שיש קשר לעובדה שאני אבא והיא אמא, אבל גם אי אפשר לשלול את האפשרות".

מקרה אחר של אפליית אבות היה בבית חולים במרכז הארץ, שבבעלות שירותי בריאות כללית. דני ‏(שם בדוי‏), אב ורופא, ביקש מבית החולים ליהנות מממשרת הורה, אך נענה שמכיוון שאינו נשוי כדת וכדין לבת זוגו ‏(אף שהתניית הנישואים כלל לא מצוינת בהסכם הקיבוצי של הרופאים‏), בית החולים חייב לערוך בירור. רופאה שחיה בזוגיות ללא נישואים היתה מקבלת את משרת האם באופן אוטומטי.

"התשובה הראשונה שקיבלתי היתה, 'אתה מוגדר רווק בתעודת הזהות והדבר דורש בירור'", מספר דני. "נעזרתי ביועצת המשפטית של נעמת, עו"ד גלי עציון, שכתבה מכתבים על גבי מכתבים לבית החולים, אבל התעלמו מהם. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כתוב באופן ברור שזכאויות הניתנות לנשים בגין הורות צריכות להינתן גם לגברים, אם האשה אינה מנצלת זכאויות הוריות משלה.

יערה שיכט הרוש

"פניתי גם לוועד העובדים בהסתדרות הרפואית ‏(הר"י‏), ואחרי דיונים הבינו שאני צודק. חלפו חודשיים עד שקיבלתי את הסטטוס. לא ברור לי למה אמא לילדים לא צריכה להוכיח דבר, ואני כאב, שילדי רשומים באותה הכתובת שבה אני גר, צריך להתחנן למשרת הורה. וכל זאת בשעה שהמעמד המשפטי של ידועים בציבור זהה לזה של נשואים".

משירותי בריאות כללית נמסר כי לאחר בירור במרכז הרפואי ניתנה לעובד הזכות למשרת הורה, בהתאם להסכם הרופאים. עו"ד עציון מנעמ"ת מסבירה כי נהלים רבים במוסדות ציבור עדיין לא הותאמו לשינויים שחלו בשוק העבודה בשנים האחרונות. "הנהלים עדיין יוצאים מנקודת הנחה שמי שמעוניין במשרת הורה הן נשים, ולכן חובת ההוכחה היא על גברים", היא אומרת. "כאשר מדובר באמהות, לא משנה מה הסטטוס שלהן, אף אחד לא חושב פעמיים. זהו הסטנדרט. גברים עלולים ליפול בין הכיסאות, במיוחד אם המצב שלהם חריג יחסית. זה אבסורד שלוקח לבית חולים חודשיים להסדיר בקשה של אב שחי בזוגיות ולא נשוי רשמית. מה הבעיה לבקש תצהיר מעורך דין, ולמה בכלל לחשוד בעובד שהוא מנצל את הארגון? צריך לעזור לבני זוג שרוצים לחלק ביניהם את נטל ההורות, לא להקשות".

המגזר הפרטי 
מעקם את האף

אם המגזר הציבורי עושה צעד מסוים לקראת ההורים, הרי שבמגזר הפרטי משרות הורה הן מצרך נדיר שקיים במקרים מסוימים בחברות שעובדיהן חתומים על הסכמים קיבוציים, כגון בזק. חברות ספורות אחרות - אינטל למשל - מציעות לוח זמנים גמיש, ואף יום עבודה אחד בשבוע מהבית, מה שמקל על הורים, נשים וגברים כאחד. מעבר לכך, המגזר הפרטי לא נוטה להתחשב בהורים, והנפגעים העיקריים הם הגברים. חוק עבודת נשים, המאפשר לאמהות לילדים עד גיל שנה לקצר את יום העבודה בשעה ‏(שעת הנקה‏) - לא תקף, כמובן, לגברים.

"יום העבודה שלי מתחיל בשש וחצי בבוקר, וביקשתי מהמנהל להגיע מעט מאוחר יותר, בסביבות רבע לשמונה, כדי שאוכל להכניס את הילד לגן", מספר משה ‏(שם בדוי‏), העובד כמנהל פרויקטים בתחום הבניין. "הוא ענה לי שזה מאוחר מדי. אז ביקשתי לצאת מוקדם יותר, סביב ארבע, כדי להוציא אותו מהגן. גם ההצעה הזאת נתקלה בסירוב. אני רוצה להיות שותף בהורות, אבל לא מאפשרים לי. כשאני נשאר עם הילד בבית בימי מחלה שלו, מתקשרים אלי מהעבודה ואומרים, 'אשתך לא יכולה להישאר'? או 'אין לכם סבתא?' זה שובר אותי. אני לא רוצה להיות אבא כספומט. אני הולך עם בני לטיפת חלב, והתגובה הראשונה היא 'איפה האמא?'"

משה מספר כי באחרונה התראיין למשרת מנהל פרויקט בתחום ההיי־טק, עבר את כל מסלול המיונים, אך נפל בישורת האחרונה כשבירר לגבי משרת אם המתחילה ב–08:00 ומסתיימת ב–15:00. "חבר שלי, שדרכו הגעתי לראיון העבודה, אמר לי שנפלתי רק בגלל הבקשה הזאת. אם גבר מבקש לעבוד פחות, פותחים עליו עיניים. אתה נתפש כעצלן. וזה בכלל לא נכון. להפך".

עופר וקנין

אבות שמופלים לרעה במיוחד, וחסרים כל הגנה חוקית, הם מי שהביאו לעולם ילדים עם אשה שעמה הם לא מקיימים זוגיות. הביטוח הלאומי מכיר בזכויות הורות של זוגות חד־מיניים אם הם מוכרים כידועים בציבור. "קיימות כיום צורות שונות של משפחות", אומרת עציון, "לא מעט זוגות מביאים לעולם ילדים גם ללא זוגיות. הראשון שנעשה לו עוול הוא האבא. החוק פשוט לא מכיר בו".

אפליה נוספת מתרחשת פעמים רבות כשמוגשת בקשה לצאת לחופשת לידה גברית, המותנית בהסכמת המעסיק. אם אבות רגילים עשויים להיתקל בעיקום אף, אבות הומוסקסואלים עשויים לחוות תגובות קיצוניות במיוחד. בפוסט שכתב בפייסבוק באחרונה אב כזה, שאינו האב הביולוגי של תינוקו, הוא סיפר כי הביטוח הלאומי שילם בעבורו את דמי הלידה ללא בעיה, "אבל המעסיקים אמרו שאין דבר כזה חופשת לידה, הכריחו אותי לקחת במקומה ימי חופש וחופשת מחלה, סירבו למלא את הטופס של הביטוח הלאומי ואפילו דרשו ממני להראות להם את תיק האימוץ הסודי, כי לא האמינו לי שאני האב".

ייתכן שהישועה לאבות תגיע מכיוונם של כמה ח"כים שמתעתדים להגיש הצעות חוק מעניינות בעניין. הראשונה היא יוזמה המשותפת לח"כ איתן כבל ‏(העבודה‏) ועוזרו הפרלמנטרי דניאל הרוש, ששוחח לא אחת עם הבוס ‏(בעצמו אב לילדות קטנות‏) על תסכולי האבהות שלו. על פי ההצעה, המפרנס הראשי במשפחה יוכל לצאת מהעבודה אחת לשבוע שעה מקודם מהרגיל. כמו כן, ייסד כבל את שדולת "הורות בעידן קריירה".

"גברים נמנעים מלדבר על התסכולים ההוריים שלהם", אומר הרוש, אב לשתיים. "הם חוששים שייתפשו כבכיינים, מתפנקים או עצלנים. נוצר מצב מעוות שבו עיקר נטל הפרנסה הוא על האב - בגלל האינטנסיביות של שוק העבודה כיום - והוא משלם מחיר בריחוק מבני משפחתו. קם כאן דור של 'אבות סוף שבוע'. אלא שאי אפשר באמת לחנך ילדים בסוף שבוע. כשנולדה בתי הבכורה ראיתי את עצמי כאב מעורב ומשפיע, אבל לשוק העבודה היו תוכניות אחרות בשבילי, והתסכול עצום".

ח"כ תמר זנדברג ‏(מרצ‏) מתכוונת לקדם את הצעת החוק "חופשת אבהות", שתקנה לאבות זכאות לשמונה ימי חופשה, מהם שלושה בתשלום וחמישה ימי מחלה על חשבון המעסיק. "אין מספיק הבנה לעובדה שדעות קדומות ותפקידים חברתיים שמודבקים לגברים פוגעים בנשים", היא אומרת. "חשוב מאוד שאבות יהיו חלק מהימים הראשונים לאחר לידת התינוק, אבל מתחת לרדאר מועבר אליהם המסר, 'תחזרו לעבוד כרגיל'. אבות לא מקבלים כיום מספיק לגיטימציה למעורבות. חוקים הם תולדה של תפישות חברתיות, וביכולתם גם לשנות תפישות חברתיות קיימות, וזו בדיוק המטרה שלי".

"לא משנה לאן אלך עם הילדים, תמיד יחפשו את אמא"

כמי שבחר במקצוע שיש בו רוב נשי מוחלט, חוזה כרמלוס, גנן בגן חובה, מוצא עצמו לא פעם בעמדת מגננה. "התרגלתי להיותי הגבר היחיד בסביבה, ולהרמות הגבה התמידיות", הוא אומר. "בודקים אותי כל הזמן בציציות, מבקשים ממני תעודות יושר מהמשטרה, שואלים 'איפה אשתך?' ו'יש אמא בסביבה?'

"כשמתקשרים מבית הספר תמיד מבקשים את אשתי. אני אומר שאפשר לדבר אתי, ואחרי כמה שניות של גמגום מתרצים. כשאני בסביבה של מורות או גננות, הן מקפידות לדבר בלשון נקבה, וגורמות לי להרגיש לא שייך. הן מעבירות מסר שכביכול פלשתי לטריטוריה שלהן".

כרמלוס מספר כי בחר במודע מקצוע המאפשר לו מעורבות רבה בחיי משפחתו. "רציתי להיות זה שיקבל את הילדים בצהריים וזה שייצא אתם לפעילות משותפת. לא רציתי להיות אחד מההורים האלה שב–16:00 מפילים את העט ומגיעים לגן מתנשפים. אבל הסביבה לא מגלה הבנה. לא משנה לאן אלך עם הילדים, תמיד יחפשו את האמא".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#