כולם רוצים להיות עובדי מדינה: 4,250 משרות, 42 אלף מועמדים

מסימני ההאטה בשוק התעסוקה: מספר המועמדים שהציעו עצמם לשירות המדינה זינק 
ב–136% בין 2006 ל–2012 - בעוד שמספר המכרזים עלה ב-80% בלבד

חיים ביאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

משרדי הממשלה, המעסיקים 67 אלף עובדים, זוכים לביקוש גובר בקרב מחפשי עבודה. דו"ח של נציבות שירות המדינה ל–2012 מראה כי בין 2006 ל–2012 גדל מספר המועמדים למכרזים פומביים ופנימיים שפרסמו משרדי הממשלה השונים ב–136% - מ–17,921 איש שהתמודדו ב–2006, ל–42,461 מתמודדים ב–2012.

משרדי הממשלה אכן נזקקים בהתמדה לתוספת עובדים, לנוכח הצורך לתת שירות הולם לאוכלוסייה המתרחבת - אך לפי הדו"ח, מספר המשרות הזקוקות לאיוש גדל בקצב מתון בהרבה ממספר המועמדים. ב–2012 פירסמה נציבות שירות המדינה 4,261 מכרזי כוח אדם לעומת 2,385 מכרזים ב–2006 - גידול של 78.6%. כלומר, מספר המתמודדים במכרזים גדל בקצב של כמעט פי שניים לעומת הגידול במספר המכרזים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

תחקיר TheMarker: רכבת קלה בתל אביב - אין, ג'ובים לאנשי הליכוד - יש

הכירו את HTC One - לוקח את הגלקסי S4 בהליכה

יותר קופצים ממשרות

לאחר חמש שנות עלייה רצופה במספרם של מכרזי כוח אדם שפירסמו משרדי הממשלה, ב–2012 מספרם דווקא ירד מעט, ל–4,261 לעומת 4,605 מכרזים ב–2011. למרות זאת, מספר האנשים שניגשו למכרזים המשיך לעלות והגיע ל–42,461 לעומת 36,667 איש ב–2011 - עלייה של 15.8%.

גישה מקוונת

באגף בכיר לבחינות ומכרזים של הנציבות, בניהולה של גבריאלה אשכנזי, מעריכים שמספר הניגשים למכרזי כוח האדם של המדינה יגדל משמעותית גם ב–2013, הודות לכך שהחל בספטמבר 2012 יש גישה מקוונת למכרזים. מנתוני האגף עולה שמאז ספטמבר 2012 ניגשו למכרזים לא פחות מ–75 אלף מועמדים - 76% יותר מאשר מספרם בכל 2012. משך הזמן הממוצע למכרז ‏(החל ממועד הגשת המועמדות ועד למתן ההחלטה של ועדת הבוחנים על זהות הזוכה במשרה‏) הוא כיום 74 ימים.

ייתכן שמספר המעוניינים להצטרף לשירות המדינה יגדל עוד בעקבות הרפורמה המתוכננת בשירות, שכפי שפורסם החודש, מבקשת לזנוח את הדפוס בן עשרות השנים של קידום עובדים בשכר ובתפקיד לפי ותק, לטובת תגמול לפי איכות ביצוע. הרפורמה נועדה למשוך כוח אדם טוב יותר לשירות המדינה ולאפשר פרישה חלקה של עובדים שאינם תורמים למערכת.

26% ממכרזי כוח האדם שפירסמה נציבות שירות המדינה ב–2012 יועדו למועמדים בתחום מדעי החברה והרוח ‏(מח"ר‏). במקום השני עובדי מינהל ‏(כגון פקידים‏), עם 22% מהמכרזים. אחריהם רופאים עם 12.7%, מהנדסים עם 11.3%, עובדים סוציאליים עם 10.7%, בעלי דירוג משפטי עם 5.5%, ומקצועות אחרים, כגון רוקחים, אחיות בריאות הציבור, פיזיותרפיסטים ומשפטנים, עם 12% מהמכרזים.

מחפשים את המח"ר

בפילוח לפי מין מתברר שאין מהפכות גדולות: 69% המהמועמדים למשרות בכירות, (כמו ראשי אגפים וסמנכ"לים‏) הם גברים, בעוד ש–31% בלבד הן נשים. לעומת זאת, בנוגע למועמדות למשרות פקידותיות, 75% מהנבחנים הן נשים, לעומת 25% גברים. ויש פער גם בנוגע למועמדים לכהן בוועדות האיתור של משרדי הממשלה, שתפקידן לאתר כישרונות בכירים למשרדים: 65% מהמועמדים הם גברים ו–35% הן נשים.

מדו"ח הנציבות עולה גם כי בשלוש השנים האחרונות עלה מספר התלונות על הטרדות מיניות ועבירות מין שטופלו על ידי אגף המשמעת של הנציבות ל–154 ב–2012, לעומת 110 עבירות מסוג זה שטופלו ב–2011. המשרד שממנו הגיעו התלונות הרבות ביותר בתחום עבירות המין הוא משרד הבריאות ‏(45 תלונות‏), ואחריו משרד החינוך ‏(35 תלונות‏). במשרדים אלה שיעור הנשים גבוה יחסית.

עובדים מוגנים יותר

יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר, מצביע על שתי סיבות עיקריות לגידול המשמעותי במספר המועמדים לעבודה במשרדי הממשלה. הסיבה הראשונה, לדבריו, היא הרחבת הנגישות של האוכלוסייה להשכלה הגבוהה.

"רבים מבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הם בוגרי מדעי החברה והרוח", הוא אומר. "לדעתי, חלק גדול מהם מעוניינים להיקלט במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובמגזר הציבורי בכלל, ולבטא במגזר זה את מה שרכשו במהלך לימודיהם, מאחר שהמגזר העסקי־פרטי אינו מעוניין בהם כל כך. לבוגרי מדע המדינה, סוציולוגיה או פילוסופיה אין אופק תעסוקתי בעסק פרטי. הם פונים למגזר הציבורי כדי לרכוש ניסיון בעבודה, למשל ברשות המסים או במשרד המשפטים, ורק אחר כך שוקלים להמשיך ולהתפתח במגזר העסקי".

יובל רכלבסקיצילום: דן קינן

סיבה שנייה לנהירה למגזר הציבורי, לדברי רכלבסקי, קשורה באווירה במשק, במיוחד מאז המיתון שהחל ב–2008. "אנשים חשים ביטחון בעבודה רב יותר במגזר הציבורי", הוא אומר. "אמנם השכר במגזר הציבורי אינו גבוה, אבל הביטחון התעסוקתי שווה הרבה. אין צורך שתהיה כוכב. אם אתה בסך הכל בסדר ומבצע את עבודתך ללא טענות נגדך, תקבל את הקביעות, בדרך כלל כעבור שלוש עד חמש שנים, בצירוף תנאים נלווים כמו קרן השתלמות, מקסימום של ימי חופשה, מחלה והפרשה סוציאלית, הפרשה של רכיבי שכר לא פנסיוניים לקופת גמל, אחזקת רכב, השתתפות במעונות יום לילדי העובדים ופעילויות ספורט. כל אלה קורצים לאנשים רבים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker