"הסיכוי להביא את ההסתדרות למו"מ על הרפורמה במגזר הציבורי - נמוך מאוד"

הרפורמה במגזר הציבורי תגיע היום לאישור הממשלה ■ למרות חשיבותה, ללא שיתוף שחקנית המפתח, ההסתדרות, יישומה מוטל בספק ■ מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, יוסי קוצ'יק: "רוב נושאי הרפורמה מחייבים הסכם עם ההסתדרות, אך היא נלחמת בכמה חזיתות, ואין לה תמריץ לפתוח במו"מ"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הרפורמה לשינוי פני ההון האנושי בשירות המדינה, שתביא היום נציבות שירות המדינה לאישור הממשלה, היא רשימת חלומות הכוללת את כל הפתרונות הנכונים למצבו הקשה והמאובן של המגזר הציבורי: קביעות תינתן אחרי חמש שנים - ולא אחרי שנתיים כמו היום, והיא לא תינתן באופן אוטומטי, אלא רק על פי ביצועים; המכרז הפנימי על כל תפקיד בשירות המדינה יבוטל, ויישארו רק מכרזים בין־משרדיים וחיצוניים; התקופה לקבלת אנשים חדשים למערכת תקוצץ ל-70 יום ‏(במקום 140 כיום‏); ויוקם מנגנון תגמול למצוינים שיתחשב ברמת הביצועים.

כמו כן תוקם עתודה למגזר הציבורי; יוקמו מסלולי קריירה חדשים ובין־משרדיים להרחבת העניין והאופק המקצועי; ובמשרות הבכירות תיקבע גם תקופת קדנציה - שתמנע מעובד להיות עשרות שנים באותו תפקיד, ורוטציית חובה בתפקידים הבכירים ‏(כ–1,200 איש‏).

בהצעת ההחלטה שהונחה על שולחן הממשלה נכתב כי שינויים הקשורים להסכמים או להסדרים קיבוציים קיימים בשירות המדינה לא ייכנסו לפועל, אלא לאחר משא ומתן של המדינה עם ההסתדרות ועם ארגוני עובדים אחרים הקשורים למהלך. הממשלה צפויה לאשר היום גם הקמת ועדת היגוי ליישום הרפורמה, בראשות נציב שירות המדינה. הוועדה תלווה את יישום הרפורמה במשך שלוש שנים.

כתבות נוספות באתר TheMarker

איך שינה השיפוץ הגדול את שוק הנדל"ן ברחוב אבן גבירול בתל אביב?

אותם אנשים, אותה תרבות, אותן תחזיות

נראה כי הוועדה בראשות נציב שירות המדינה משה דיין, שישבה על המדוכה כמעט שנתיים, ידעה למפות יפה את שלל האתגרים הניצבים בפני השירות הציבורי - וגם להציע פתרונות חדשים. בין היתר הוקם מנגנון שלם לתמיכה ברפורמה. את ראש המטה שלו, תפקיד במשרה מלאה, תגבה ועדה מייעצת חזקה הכוללת בין היתר את מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש אגף התקציבים באוצר.

בנציבות יודעים שזהו אינו תהליך פשוט ומעריכים כי ייקח שלוש־ארבע שנים ליישמו. על אף התקופה הארוכה לכאורה שקוצבת לעצמה הנציבות, יש מי שחושב שההערכה הזו אופטימית מדי - מה גם שיש גורם אחד שהוועדה "שכחה": הסתדרות העובדים הכללית. חלק נכבד מ–67 אלף עובדי המדינה מוגנים על ידי הסכמים קיבוציים נוקשים שאינם עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם עקרונות הרפורמה - כמו שכר דיפרנציאלי, או גמישות בפיטורי עובדים. כך יוצא שיישום הרפורמה החיונית הזו, לא פחות משהוא תלוי ברצונם הטוב של ראש הממשלה ושר האוצר, הוא תלוי גם ברצונו הטוב של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

"למה לחכות 
חמש שנים?"

"תוכנית שטותית" - כך הגדיר אתמול אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, את הרפורמה. "קמה קבוצה של אנשים, וקבעה שיש להכניס שינוי משמעותי בשירות המדינה, על 60 אלף עובדיו. גם אנו בעד שיפור שירות המדינה, ומעולם לא בלמנו מאמצים בכיוון זה, אך למהלך חד־צדדי, ללא משא ומתן עם ההסתדרות - אין סיכוי".

הסעיף העיקרי בתוכנית שמעורר את התנגדות ההסתדרות הוא הארכת התקופה לקבלת קביעות משנתיים לחמש שנים. "מי שרוצה להאריך את תקופת הזמניות לתקופה כה ארוכה הוא אדם חסר אומץ להגיד לעובד 'אתה לא עובד טוב'", טוען יעקובי. "למה לחכות חמש שנים כדי להחליט אם העובד מתאים לתפקיד? מנהל יודע כבר אחרי חצי שנה אם העובד מבצע את עבודתו טוב או לא".

פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר, מברך על הרפורמה - אך מצביע גם הוא על בעיות בסעיף הקביעות: "נושא הקביעות חשוב, אבל לא משיג את המטרה", הוא אומר. "רוב הבעיות עם עובדים לא נראות בשנתיים הראשונות, ואם עובד יידע שהוא צריך להתאמץ עד הקביעות, הוא יעבוד קשה גם חמש שנים. הבעיה היא בדעיכה שמגיעה עם הקביעות, שמתווספת גם לשחיקה מהתפקיד.

"יותר ממספר השנים עד לקביעות חשובה הגמישות הניהולית שמאפשרת בכל מצב, גם אחרי שניתנת הקביעות, לפטר עובד לא טוב. אני לא מכיר כיום דבר קשה יותר בשירות המדינה מלפטר עובד, גם אם הוא הפסיק לעבוד באופן מוחלט. הוועדים נוקשים מאוד וכך נוצר מצב שבו קיימים בשירות הציבורי לא מעט אנשים שכבר מזמן לא צריכים להיות שם. המצב הזה ימשיך ויתקיים גם אם הקביעות תינתן אחרי חמש שנים, אבל כללי הפיטורים לא יתגמשו".

סעיף אחר שההסתדרות מתנגדת לו הוא הפרטת תהליכי הקליטה והמיון של מועמדים לעבודה ‏(כיום נציבות שירות המדינה מבצעת תהליכים אלה‏). "חברות בשוק המיון וההשמה כמו פילת או או קינן שפי לא יעשו את העבודה ביעילות רבה יותר", אומר יעקובי. "בארגונים גדולים, סינון המועמדים צריך להיעשות על ידי הארגונים עצמם, כפי שנעשה בצה"ל, למשל".

יעקובי מוסיף כי "כל הרפורמה הזו נועדה לדפוק את העובדים", ולטענתו, גורמים בנציבות שירות המדינה, שיודעים זאת, אמרו לו בכנות שהתוכנית לא תעבור והיא לא תיושם בפועל.

"ההסתדרות 
תחת מתקפה"

יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, מברך על היוזמה וחושב שטוב שהממשלה יזמה תוכנית שתשמש מפת דרכים בשנים הקרובות. "מאידך", הוא אומר, "בעוד שמספר קטן של נושאים תלויים רק בממשלה ולכן ניתן ליישמם מהר יחסית, הרי שרוב הנושאים יהיו מחויבים במשא ומתן עם ההסתדרות, ומאחר שלהסתדרות אין תמריץ כיום לשבת למשא ומתן, ספק אם הם באמת ישתפו פעולה.

"שינויים אפשר לעשות כשיש אפשרות של תן וקח, מרגע שאין מנופים לניהול המשא ומתן, ברור שהנושאים יידחו - כי עיני לא יתנדב לפתוח את ההסכמים הקיבוציים בלי שהוא מרוויח מזה משהו, שלתפישתו הוא לטובת העובדים. חבל מאוד שפיספסנו את ההזדמנות האחרונה בהקמת הממשלה והשינויים בתקציב. זה היה הזמן לדון ברפורמה במגזר הציבורי ולקשור את הדברים בחבילה אחת.

"מה שקרה הוא ששר האוצר, יאיר לפיד, ישב עם עיני ובכלל לא דיבר אתו על הנושאים האלה, ובזה זה נגמר. התוצאה: אפשר יהיה לדבר על הנושאים האלה באופן אפקטיבי רק עם דיוני השכר הבאים שיתחילו בסוף 2014 או בתחילת 2015. מטבע הדברים, משאים ומתנים כאלה דורשים פרק זמן ארוך. כך יוצא שאנחנו מאבדים שנתיים חשובות ביישום הרפורמה הזו.

"חשוב גם לזכור שההסתדרות נמצאת כיום תחת מתקפה ‏(הנמלים, הרפורמה בחברת החשמל, דרישת בוררות החובה‏) והיא נלחמת בהרבה חזיתות. ההסתדרות מעדיפה בדרך כלל לשמר את הקיים - היא לא התנדבה עד היום לעזור לרפורמה, ותתנדב בעתיד רק כשיהיה מנוף משמעותי. כרגע הסיכוי להביא אותה לשולחן המשא ומתן לדיון אפקטיבי הוא נמוך ביותר".

קוצ'יק מוסיף כי "העלאת מספר שנות העבודה עד הקביעות היא חלק מההסכם קיבוצי, ולכן אי־אפשר יהיה לעשות זאת ללא רתימת ההסתדרות, והשאלה היא, שוב, מה היא תרוויח מהשינוי. גם הנושא של תגמול שכר לפי איכות עבודה חייב להיות מעוגן בהסכם עבודה".

יעקובי טוען כי כל עוד נציגי הממשלה לא יישבו עם אנשי ההסתדרות והוועדים הפועלים בשירות המדינה, "חבל על הזמן והאנרגיות המושקעים בתוכנית". לדבריו, עובדי המדינה ייאבקו וינקטו בהפגנות, עיצומים או שביתות, כדי למנוע מהלכים חד־צדדיים מצד הממשלה, במיוחד בעניין הקביעות ועקיפת ההסכמים הקיבוציים.

בן בסט טוען כי עד היום הוכיחה ההסתדרות שהיא "מגינה על העובדים באופן טוטלי. זה קורה כי המגזר הציבורי נכשל בהטמעת ההקשר: כשמגינים על העובדים הגרועים אנחנו מענישים את כלל הציבור, לא את המנהל שלו או את המשרד. כדי להזיז את הנושא קדימה כדאי לקבוע מנגנון אובייקטיבי, מעין בורר חיצוני שישקול אם פיטוריו של האיש מוצדקים ‏(כדי למנוע פיטורים שרירותיים‏) מבלי שההסתדרות תטיל מיד וטו. מנגנון כזה הוא חיוני במגזר הציבורי, אבל ספק אם ההסתדרות תסכים לייצר אותו מבלי שיש לה תמריץ משמעותי".

בהינתן תנאי הבסיס, האם הרפורמה ישימה לדעתך?

"כמו כל רפורמה - היא קשה, אבל ישימה. עיני, יחסית לקודמיו, כבר התגלה כאדם פרקטי: אם הוא יקבל תמורה הוא ילך על זה. יותר נוח לו לקבל דברים שיש בהם היגיון - אם המדינה תשלם עליהם".

מה היית ממליץ לממשלה לעשות כדי לרתום את עיני?

"לא לחכות וליזום אתו שיחה שבה יציגו לו את הרפורמה, ויבקשו את חוות דעתו - הרי הוא באמת גורם חשוב בנושא הזה. הממשלה חושבת שהכל בסמכותה, אבל תעשה בשכל אם תפתח ערוץ שיחה משותף עם ההסתדרות".

יעקובי אומר בעניין זה כי ההסתדרות תשתף פעולה עם "חלקים חיוביים" בתוכנית, אם יתקיים עמה משא ומתן מסודר: "הרוב הגדול של עובדי המדינה מסור ומבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. עם זאת, אנו מבינים שאין טעם להעסיק לאורך זמן את אלה שאינם טובים, לכן נסכים שינוהל משא ומתן על פרישת העובד מהארגון. הוועד ודאי יסכים לכך, מתוך הבנה שזה הפתרון הנכון. עם זאת, אני רוצה להזכיר שפעמים רבות פאשלות במקומות עבודה נגרמות על ידי המנהלים, ובמקרים אלה המנהלים הם אלה שצריכים לשלם את המחיר".

"הפיצוץ הגדול - בסעיף התגמול"

לדברי קוצ'יק, "מזה שנים אני מדבר על הצורך לשנות בצורה משמעותית את אופי הסכמי העבודה שבהם ניתן היה להגיע לתגמול דיפרנציאלי, כך שתהיה אפשרות לתגמל את הטובים ביותר - אחרת המגזר הציבורי נידון לבינוניות - לא בגלל שיש בו אנשים לא טובים, יש בו אנשים מצוינים, אלא כי השיטה הקיימת לא מאפשרת תגמול המצוינים, אבל את הדברים האלה הממשלה לא יכולה לעשות בעצמה. הם חייבים להיות מוסדרים בהסכם קיבוצי".

יש תקדימים להסכמה של ההסתדרות בנושאים האלה?

"החלו להיחתם הסכמים שהולכים לכיוון התגמול הדיפרנציאלי, אם כי מעטים. ההסכם הראשון נחתם כשרפאל נהפכה לחברה עצמאית לפני יותר מעשור. גם המעבר של מעצ, שנהפכה מיחידת סמך לחברה ממשלתית נעשה בהסכם שונה, ואפילו בהסכם האחרון ברכבת יש אלמנטים של דיפרנציאליות בתגמול עובדים. אלה צעדים חשובים, אבל עד היום הם נעשו באופן נקודתי. צריך יהיה לשכנע את ההסתדרות שאי־אפשר להמשיך לדבר על שכר עידוד, אלא על עידוד לשכר, ושאפשר ונכון לשנות את הגישה גם כשחותמים על הסכם קיבוצי".

בן בסט מעריך כי סעיף התגמול לפי ביצועים הוא המכשול הגדול באמת. "שם יהיה הפיצוץ הגדול", הוא אומר. "ההסתדרות נלחמת כל הזמן על שיעור העלאה בדרגה, כמה אנשים יקודמו בכל שנה. כשהשיעור הזה הוא גבוה, הקידום, ואתו העלאת השכר, נהפכים בעצם למנגנון אוטומטי. אם מנגנון הקידום היה נורמלי - שליש או רבע מכלל העובדים ולא 50% בכל שנה, היה לנושא תגמול המצוינים והשכר הדיפרנציאלי ערך, אבל כל זמן ששיעור הקידום גבוה - רעיון התגמול החדש מאבד מהאפקטיביות שלו, וההסתדרות, הרי, לא תוותר על שיעור הקידום בלי שיש לה סיבה טובה".

יעקבי טוען בעניין זה כי ההסתדרות אינה מתנגדת לתגמול העובדים לפי תפוקה ומצוינות. "איננו חסידים שוטים של שיטת הטייס האוטומטי, שלפיה עובד מתקדם בשכר רק בזכות הוותק שלו", הוא אומר. "בכמה מקומות עבודה, כמו במינהל מקרקעי ישראל, חתמנו על הסכמי עבודה המעודדים פריון ויעילות על ידי מתן תגמול . ואולם, לא בכל משרד השיטה הזו עובדת. למשל, במינהל האוכלוסין אין טעם להפעיל את שיטת התגמול לפי תפוקות, מאחר שהעבודה שם סטנדרטית. יש לבדוק כל משרד לגופו".

"החמצה של 
מהלך גדול"

הצעת הרפורמה כוללת גם סעיפים שהממשלה יכולה לבצע באופן עצמאי ומהיר, כמו הגדלת התחרות בניהול עובדים על ידי שיפור תהליכי המיון, או קיום הערכות ושיחות משוב. "אף אחד לא אומר לממשלה איך בדיוק היא ממיינת את עובדיה או איך היא מעריכה אותם, וכאן ההסתדרות לא תתערב - אלא שהיא יכולה להתערב בנושא ביטול המכרז הפנימי, שהוא לכאורה טכני, אבל מעשית זוהי פגיעה קשה בעוצמת הוועדים", אומר קוצ'יק. "גם הנושא הזה ידרוש דיון משותף".

נושא שהוא לכאורה עצמאי, אך באופן מעשי קשור מאוד להסכמי השכר הוא הערכת עובדים - שתהפוך מפיקטיבית ‏(רוב העובדים מקבלים ציון קרוב למאה כיום‏) לאמיתית. "הערכת עובדים דרושה לקידום עובדים כדי 'לקצר פז"ם', שמשמעותו הגדלת המשכורת", מזכיר קוצ'יק. "כיום 'קיצור פז"ם' נהפך לכלי היחידי, פחות או יותר, של המנהל לתגמל עובדים בהסכם קיבוצי, שלא דרך שכר. זהו נוהל ותיק מאוד, ואם הממשלה תנסה לעקוף אותו במהלך חד־צדדי היא יכולה להיתקל בהתנגדות עצומה של הוועדים.

"לעומת זאת, קציבת קדנציות ‏(שעליה הוחלט כבר בעבר‏) ורוטציה בדרגים בכירים הם נושאים קצת קלים יותר כי כבר כיום חלק גדול מהבכירים עובד בחוזה אישי, כך שעבורם אין בעיה לקצוב קדנציות באופן חד־צדדי. לגבי אחרים, שלהם הסכם הקיבוצי, זוהי שוב פגיעה בתנאי העבודה, ולכן צריך יהיה לדון גם בזה. תהיה לזה גם התנגדות פנימית שצריך יהיה לטפל בה. אנשים שיושבים בתפקיד במשך שנים רבות ופתאום אומרים להם: 'זהו, סוף הקדנציה'".

גם יעקובי התייחס לדרג הניהולי בשירות המדינה, שברובו כלל אינו מאוגד בהסתדרות אלא מועסק באמצעות חוזים אישיים. לדבריו, אסור שמנהל אגף יכהן באותו תפקיד יותר מ–6–7 שנים. "בתום תקופה זו, המנהל כבר חש שהוא מיצה את עצמו. הוא תשוש ובקושי תורם משהו. צריך לרענן אותו בכך שיזיזו אותו לתפקיד אחר שווה ערך, או בכיר יותר, ורצוי במשרד ממשלתי אחר".

הן בהסתכלות לטווח הקצר והן בהסתכלות לטווח הארוך, קוצי'ק לא בטוח שהוצע פה הפתרון האולטימטיבי. "מאחר שחלק קטן מהנושאים אפשר ליישם מהר, אבל רובם יהיו חייבים במשא ומתן עם ההסתדרות, וכיוון שפיספסנו שנתיים, אני לא אופטימי - אבל מעריך בחיוב את התוכנית. הביצוע שלה יהיה תלוי מאוד בנחישותה של הממשלה לקדם אותה".

הפרופ' לכלכלה ערן ישיב מהאוניברסיטה העברית אומר כי הרפורמה שגובשה "נכונה וראויה" - אך מחמיצה מהלך גדול יותר שיש לנקוט, כפי שנעשה בדנמרק, שיאפשר להנהלות המשרדים לפטר עובדים לא מתאימים תוך בנייית רשת ביטחון סוציאלי, שתמנע אבטלה.

"יש מקום להאריך את תקופת הזמניות של העובדים מעבר לשנתיים, ואני בעד קיום מבחני כניסה קפדניים יותר לשירות המדינה", אומר ישיב. "מצב שני, יש לשפר את מנגנוני ההגנה על העובדים שייפלטו על ידי הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, ובעיקר גיבוש תוכניות להכשרה מקצועית. אני מבין את חששות ההסתדרות מפני התרחבות התופעה של עובדי הקבלן, אלא שהיא עצמה היתה צריכה לומר: 'תתפרו חבילה שלמה שתבטיח את עתיד העובדים שלא ימצאו את מקומם במערכת, ואל תסתפקו באספקט אחד בלבד'".

"יש כמה אלמנטים חיוביים בתוכנית, אבל ההיקף הוא דל, ולא מתייחס כמכלול לצורך הלאומי בשירות ציבורי חזק", טוענת יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ'. "ישראל זקוקה לשיקום של מערכת השירותים החברתיים. זו נשחקה בגלל קיצוצים עמוקים, ייבוש, הפקרה, הפרטה ומיקור חוץ.

"כמה אתגרים מרכזיים שהרפורמה לא נוגעת בהם: משיכת כוח אדם צעיר ואיכותי והשארתו בשירות לאורך שנים. זה מחייב שכר התחלתי גבוה, העלאת רף הקבלה ומנגנוני קידום משמעותיים; שחרור המשרדים מתלותם הבלעדית בנציבות שירות המדינה ובאגף התקציבים באוצר. חובה להעניק יכולת ניהולית רחבה יותר למנכ"לי המשרדים, כמו מתן סמכות להעניק תמריצים ומענקים. למנכ"לים צריכה להינתן האפשרות לפטר עובדים שאינם תורמים לארגון.

"הרפורמה חייבת להתבצע בתהליך הידברות רציני עם ההסתדרות, תוך יצירת תשתית של אמון בין הממשלה לעובדים, ושל תחושת יעד משותף. על הרפורמה לכלול קליטה מחדש לשירות המדינה של אחיות, עובדים סוציאליים ומורי קבלן - מצוינות של אלה קובעת במידה מכרעת את טיבו של שירות המדינה.

השתתף בהכנת הכתבה: מוטי בסוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker