אלה הם שומרי הסף שנתנו לאלון חסן להשתולל ככה עד עכשיו - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלה הם שומרי הסף שנתנו לאלון חסן להשתולל ככה עד עכשיו

זה הזמן לבדק בית נרחב של כל מי שאיפשרו לחסן לצבור כוח אדיר שיכול לשתק את המשק בהודעת טקסט אחת

146תגובות

לפני שנתיים וחצי לקראת פרסום כתבת תחקיר ראשונה על אלון חסן, ביליתי עם יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד במשך קרוב לעשר שעות. הפעם הראשונה היתה בביתו באשדוד ומשם המשכנו לסיור בערב בנמל.

הנסיעה לפגישה היתה מלווה מצדי בלא מעט חששות. בעיקר מפני תגובתו האפשרית של חסן לממצאי התחקיר שלי על עסקיו והתנהלותו הבעייתית בנמל. אבל החששות האלו התפוגגו בתוך רגע. האמת, שחסן, למרות חזותו הביריונית ולמרות נושאי השיחה, היה חביב מאוד, פתוח באופן יוצא דופן, כזה שלא חושש לענות על שום שאלה ואפילו בעל חוש הומור.

ובכל זאת, אסור לטעות בחסן. הוא אחד הביריונים הגדולים שידעה העבודה המאורגנת בישראל מימיה, וזה נחשף כבר בסיור שהוא ערך לי בנמל כמה ימים לאחר מכן. כשאיליה מלניקוב צלם "הארץ" ואני נכנסו בבוקר למשרדו של חסן בחול המועד סוכות, הוא היה בעיצומה של שיחת טלפון שבה צעק לבן שיחו: "אתה תפסיד בכל מקרה. מה זה ייתן לך? אני אקרע לך את הצורה בדברים אחרים. מה נראה לך, שאני פראייר?".

אופן ההתבטאות הזה לא היה חריג בהתנהלותו של חסן. ב–2005 הוא איים "להבעיר את אשדוד", כשהתגבשה הרפורמה בנמלי הים. ב–2009, כפי שתיאר אתר המטען העוסק בפעילות נמלי הים, הוא איים על מנכ"ל משרד התחבורה דאז וכיום יו"ר נמל אשדוד, גדעון סיטרמן, שדן במודל אפשרי לייעול פעילות הנמלים, כי "הפעם אתה על הכוונת שלי. הפעם אני הולך על הראש שלך".

איליה מלניקוב

אבל זהו לא רק הסגנון הבוטה של חסן. מהמשרד שבו פזורים הסיגרים החביבים עליו, כמעט בכל פינה, המשכנו באחת ממכוניות היוקרה שלו לסיבוב בנמל. הגענו למזח של נמל היובל. חסן הוביל אותנו לשם כי רצינו לראות היכן ממוקמות חוות הדגים שחסן ניהל נגדן כבר כמה חודשים מאבק חסר פשרות בדרישה שיעסיקו עובדי נמל. את המתיחות במקום מהרגע שהגענו למקום אי אפשר היה לפספס. עובדי חוות הדגים עקבו בדריכות במבטיהם אחרי מכוניתו. אחד מהם ניגש אליה והמתין עד שחסן יסיים לנהל עוד אחת משיחות הטלפון התכופות שלו. "מר חסן, אם היינו יודעים שתגיע, היינו פורשים שטיח אדום", הוא אמר כשחסן פתח לבסוף את חלון המכונית ומיד הוסיף בחשש: "הכל בסדר?".

הדבר האחרון שרוצות חוות הדגים לעשות בשביל חסן זה לפרוש לו שטיח אדום. בשנים האחרונות הן נאלצו לשלם אלפי שקלים ביום עבור עובדי נמל שבהם לא היה להם צורך. אבל חסן - שלא דורש כעת דבר מחברת דנה לוגיסטיקה שפועלת באופן נרחב בנמל בלי לשלם לעובדי הנמל, בזמן שבן דודו של יו"ר ועד העובדים מנהל אותה ושותפו לעסקים הוא הבעלים שלה - לא הסכים שבנמל יעבדו אנשים שאינם עובדי נמל. כיום בזמן שעובדי חוות הדגים מבצעים את העבודה בפועל, עובדי הנמל שאינם מבצעים אותה - מקבלים עליה תשלום.

מנהלי חוות הדגים סירבו אז בכל תוקף לדבר עם "הארץ". הם לא היו היחידים. במסגרת התחקיר פניתי ליותר מ–100 אנשים. בעלי חברות ספנות, יבואנים שעובדים בנמל, עובדי נמל וחברי הנהלה. אף אחד מהם לא הסכים לדבר לציטוט. הרוב גם לא הסכימו לדבר שלא לציטוט. כששאלתי למה, הם השיבו תשובה זהה: הם מפחדים. בדרך כלל הם גם שאלו, "ואת לא מפחדת?".

כששאלתי ממה ההם מפחדים? הם הסבירו שלחסן יש השפעה דרמטית על הפעילות שלהם. אם לא ירצה ביקרם - הם ייפגעו. אם יחליט, למשל, שהעובדים יעכבו את האוניות שלהם או יאטו עד כדי השבתה את פעילות הפריקה והטעינה - הסחורה שלהם תיפגע.

רק בזכות אווירת הפחד הזו מנהל חסן כבר כמה שנים עסקים פרטיים מול לקוחות הנמל, תוך ניגוד אינטרסים אדיר מתוקף היותו בעל השפעה כה מהותית על עסקיהם. אם תשאלו אותו, הוא יסביר שכלל אינו מנהל את החברות, אלא רק שותף בהן. אלא שבמהלך הפגישה שלנו בנמל, חסן לא הפסיק להתעדכן במיקום המשאיות של חברת ההובלות שלו ואפילו התגאה באפליקציה שמאפשרת לו לעשות זאת. בהמשך התברר כי לא רק חברת ההובלות שלו עובדת עם הנמל, אלא גם חברת חומרי הניקוי שמוכרת לנמל מוצרים באמצעות חברה אחרת, שבעלת השליטה בה, קרובת משפחתו, היא בכלל מורה.

שיכלל את השיטה

ועדי העובדים בנמלי הים בישראל תמיד היו חזקים. ולמען האמת, כך זה בעולם כולו. השליטה על השאלטר מקנה להם את כוחם וזה אפילו טבעי. חסן לא המציא את השיטה הזו, אבל הוא כן שיכלל אותה עד כדי אבסורד. הודות לכוח שלו הוא נהפך למיני־טייקון, המגלגל מיליוני שקלים. תומכיו יאמרו כי אין סיבה שעובד לא ירוויח הרבה כסף. הטיעון נכון באופן כללי, אבל לא למי שמנצל את עמדתו כדי לצבור כוח וכסף על חשבון חלשים ממנו שנתונים למרותו.

חסן אוהב את הדימוי של נציג העבודה המאורגנת, אבל הוא מזמן כבר לא דואג לעבודה מאורגנת. הפרטה ושותפות עם טייקון בנמל אשדוד היא משאת נפשו למשל. ויותר מכך, חסן עשה נזק אדיר לדימוי של העבודה המאורגנת. בעודנו עומדים ברציף של חוות הדגים באותו סיור, שאל אותי חסן אם עובדי "הארץ" מאוגדים , ובבדיחות הדעת הציע את עצמו לתפקיד והתפאר בכך שגם הרופאים רצו שייעץ להם במאבקם באותה עת. אלא שלא בטוח שמחוץ לנמל היתה לחסן תועלת לעובדים מאורגנים.

אבל יותר מכך. בנמל אשדוד עובדים הרבה אנשים חרוצים וחסן גרם להם לנזק תדמיתי גדול. ולא כולם מרוויחים כמו חסן 570 אלף שקל בשנה ‏(אף שהשכר הממוצע בנמל הוא קרוב ל–450 אלף שקל לעובד‏), ויש בו רבים העובדים קשה ומרוויחים פחות מכך. בגלל חסן הם נהפכו לקריקטורה של עובדים תאבי בצע ואוכלי סטייקים. חסן הגדיש את הסאה.

שומרי הסף קפאו

להמשיך לעסוק בהתנהלותו הבעייתית של חסן בנמל הוא לא העיקר כעת. זה הזמן לבדק בית נרחב של כל מי שאיפשרו לו לצבור כוח אדיר שיכול לשתק את המשק בהודעת SMS אחת ‏(כפי שחסן עצמו נוהג לאיים לעתים במפגשים עם בכירי האוצר‏), ולהפוך את נמל אשדוד למדינה בתוך מדינה שבה כל החוקים והנורמות נשברים.

שורה של בעלי תפקידים, בנמל ומחוצה לו, נציגי רשויות החוק והפוליטיקאים בישראל הם שאיפשרו לחסן להיהפך למי שהוא וצריך לקרוא להם בשמם. יוסף שפירא, מבקר המדינה, מסרב לפתוח בחקירה על עסקיו הפרטיים של חסן בנמל אשדוד. משה אשר, יו"ר רשות המסים, שמבקש מכולנו להלשין על נהגי מוניות ובעלי דוכני פלאפל, מסרב לפתוח בחקירה נגד חסן אף שתחקיר הארץ חשף כי חסן ניפח הכנסות בעסקה שביצע כדי לקבל החזרי מס. שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, ושר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, איפשרו לחסן לנהל את נמל אשדוד בפועל כמו היה חנות המכולת שלו. ואיתם גם מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, דורון כהן, שנכנע לכל דרישה של חסן. שוקי סגיס, מנכ"ל הנמל מאז 2005, הנהנה משכר של יותר מ–40 אלף שקל בחודש, רק העצים את כוחו של חסן והפך לעושה דברו. עופר עיני גיבה את חסן אף שחצה את כל הקווים האדומים האפשריים בהתנהלותו האגרסיבית.

נבחרי הכנסת בקדנציה הקודמת קפאו על השמרים וגרמו לכולנו לשלם ביוקר מחיה בגלל חוסר היעילות בנמלים בכלל ובנמל אשדוד בפרט. הם מנעו תחרות שתקל על הכיס של כולנו בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אתמול, שנתיים וחצי אחרי תחקיר "הארץ" הראשון בעניין חסן, ולאחר שעסקיו הנרחבים מול לקוחות הנמל הגיעו לפריים טיים של ערוץ 2, רק אז נזכרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לתקוף את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד. חסן הוא איש חכם. תגובתו ליחימוביץ' דורשת ממנה הסבר מפורט, שכן גם היא שמרה על דממת אלחוט בשנים האחרונות בכל הנוגע לוועד העובדים המיליטנטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#