מהנדסי מחשבים, אחיות או רצפים: מהם המקצועות הנדרשים בישראל?

מהשכר ההתחלתי הגבוה ביותר נהנים רופאי שיניים: כ-40 אלף שקל בחודש ■ הנתונים מוצגים באתר חדש שהשיק משרד הכלכלה במטרה לכוון צעירים לבחירת מקצוע מושכלת

הילה ויסברג

מהם המקצועות המבוקשים והמתגמלים במשק? לפי מיפוי מקצועות שערך משרד הכלכלה והועלה לאתר חדש להכוונת צעירים לבחירת מקצוע - המקצועות שלהם הדרישה הגבוהה ביותר בקרב מעסיקים (סומנו בציון 10) הם הנדסאים אזרחיים, אקדמאים במדעי המחשב, אחיות, מדריכי ספורט וכן רתכים, רצפים, ברזלנים ומנהלי עבודה בחקלאות.

ניתן להעריך כי הדרישה הגבוהה למקצועות היא תוצאה של מחסור בעובדים בתחום (כך למשל במקרה של מקצועות כפיים בתחומי התעשייה) או של מחסור בעובדים טובים ומיומנים בענפים ספציפיים. ככלל, רואים דרישה גבוהה לעובדים במקצועות טכנולוגיים והנדסאיים כמו גם לעובדים במקצועות טכניים, ודרישה גבוהה פחות לעובדים במקצועות הנחשבים "מוצפים" למשל פסיכולוגים, רוקחים וגם מורי דרך.

אמנם עריכת דין נחשב מקצוע "מוצף", אולם לפי דירוג משרד הכלכלה מדובר דווקא במקצוע בדרישה גבוהה - קיבל את הציון 8 מתוך 10 בסקאלת הדרישה מצד מעסיקים. כן צוין באתר כי ממתינות לעורכי דין מחפשי עבודה 200 משרות פנויות, בשכר התחלתי של כ-10,000 שקל בחודש. השכר הגבוה יחסית למשרה התחלתית - מסבירים במשרד הכלכלה - נובע מכך שאין מדובר בהכרח במשרה ראשונה בשוק העבודה, כי אם במשרה התחלתית במקום עבודה ספציפי.

כתבות נוספות באתר TheMarker

גוגל ווייז סיכמו: חברת הניווט תימכר ביותר ממיליארד ד' במזומן

"משפרי הדיור בסכנת פשיטת רגל; הם קנו דירה קטנה, הרוויחו ומתפתים לקנות דירה גדולה יותר"

מספר המשרות הפנויות בכל אחד מהענפים נע בין כמה עשרות משרות פנויות ועד אלפי משרות פנויות - כך למשל במקרה של סוכני מכירות (כ-4,800 משרות פנויות), חשמלאים (2,000 משרות פנויות), נהגי משאיות (1,300 משרות פנויות) ואפילו מרצים במדעי הרוח - 157 משרות פנויות. הביקוש לעובדים לא תמיד מיתרגם לשכר גבוה. כך למשל בחלק מהמשרות אותן דורשים מעסיקים מוצע שכר גבוה מאוד: כך במקרה של אקדמאים במדעי המחשב, עם שכר התחלתי של כ-20 אלף שקל; מהנדסי מחשבים (כ-20 אלף שקל) ומהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, שישתכרו כ-14 אלף שקל.

אולם במשרות נדרשות אחרות השכר לא גבוה - למשל לרתכים וחשמלאים לפי משרד הכלכלה יוצע שכר שנע סביב 7,000-6,000 שקל, וזאת בניגוד לדיווחי התאחדות התעשיינים כי השכר בתחומים אלה הוא 10,000 שקל ומעלה. הנתונים שמציג משרד הכלכלה באתר החדש מסתמכים על סקרי מעסיקים שמבצע המשרד מדי רבעון בקרב 3,000 מעסיקים. הנתונים המוצגים כיום באתר הם ממוצע סקרי המעסיקים של 2012.
בהמשך הדירוג של המקצועות הנהנים מדרישה גבוהה (ציון 9), ניתן למצוא עובדי בידור, מנהלי שיווק ופרסום, מהנדסי תעשייה וניהול, מנהלי עבודה בבניין ובנאים, שרברבים ונהגי אוטובוס. המקצועות שזוכים לדרישה הנמוכה ביותר בקרב מעסיקים - וסומנו בציון 1 - הם מפעילי ציוד רפואי, פקידי בנק, מורי דרך, דיילים, תופרים, כובסים, עובדי דפוס ומורים לחינוך מיוחד.

מהם המקצועות המציעים את השכר הגבוה בישראל? אל המקום הראשון מתברגים רופאי השיניים, עם שכר התחלתי של כ-40 אלף שקל; ואחריהם בהפרש ניכר אקדמאים במדעי המחשב - 20 אלף שקל. עוד נמצאים בראש המקצועות הרווחיים מנהלי עבודה בחפירה וסלילה (15 אלף שקל), מנהלים כלליים (כ-14 אלף שקל), מפעילי תחנות כוח (כ-13 אלף שקל), וכימאים (כ-11,500 שקל).

מפתיע לגלות כי לפי הדירוג פסיכולוגים משתכרים כ-15 אלף שקל, כאשר עובדה ידועה היא שלאורך שנות התמחותם של פסיכולוגים, וגם לאחר מכן (בדירוגי שירות המדינה למשל), שכרם נמוך ואינו חוצה לרוב את רף ה-10,000 שקל. עוד קובע הדירוג כי עיתונאות הוא מקצוע בדרישה די גבוהה בישראל (דירוג 7): יש 179 משרות פנויות לעיתונאים והשכר ההתחלתי הוא כ-9,000 שקל בחודש.

נתון שכר העיתונאים והיצע המשרות בתחום העיתונאות עוררו גיחוך ותמיהה בקרב עיתונאים, לאור מצבו הקשה של שוק העיתונות בימים אלה ונתוני שכר נמוכים בהרבה. מסקר שהוצג בכנס אילת לעיתונות ב-2011 עלה כי שכרו הממוצע של עיתונאי הוא כ-7,000 שקל בחודש בלבד. במשרד הכלכלה הסבירו כי השכר שהוצג תחת "שכר התחלתי" לא מבטא בהכרח משרה ראשונה בשוק העבודה, או משרה זוטרה, אלא משרה ראשונית במקום עבודה מסוים - ובנסיבות שכאלה 9,000 שקל הוא שכר הגיוני.

המקצועות הכי פחות משתלמים בישראל הם עובדי שירותים כמלצרים וסדרנים וכן קוטפים בחקלאות, עובדי ייצור, מוכרים, כובסים, דיילים ומטפלים בילדים - המשתכרים כולם סביב כ-4,500 שקל בחודש במשרה התחלתית. מפתיע לגלות כי גם מנופאים ומלגזנים לפי משרד הכלכלה מרוויחים יחסית מעט - 5,700 שקל - ולכן ייתכן שלא מדובר במנופאי נמלי ישראל המדוברים, המשתכרים עשרות אלפי שקלים. גם שחקנים ורקדנים לפי דירוג המשרד (כנראה לא הידועים והנוצצים שבהם) לא רווחים נחת משכרם - שנע סביב כ-5,000 שקל.

המקצוע הנפוץ ביותר בישראל הוא מוכר בחנות - כ-96 אלף איש עוסקים בו - ומקצועות נפוצים נוספים הם הנדסאי מחשבים, עובדי מטבח, עובדי מזכירות ומלצרים. המקצועות הכי פחות נפוצים הם ברזלנים (541 איש בלבד עוסקים במקצוע), עובדי דפוס ופועלים לא מקצועיים בחקלאות.

עוד בתחילת מאי הזכיר שר הכלכלה נפתלי בנט כי בקרוב יושק אתר שיסייע לצעירים בבחירת מקצוע, ואף הוסיף כי לא ייעץ לצעירים לבחור במקצוע שהוא עצמו למד - משפטים. "אל תלכו ללמוד משפטים!", כתב בעמוד הפייסבוק שלו. "בשבועות האחרונים עולה תמונה ברורה - יש מחסור גדול בידיים מקצועיות: הנדסאים, מתכנתים, מהנדסים, עובדי בניין ועוד. המשכורות שם, במקרים רבים, לא רעות בכלל. לעומת זאת, עדיין יש עודף עצום של צעירים שבוחרים במקצוע עריכת הדין. וכך, בעשרות מקצועות נוספים יש חוסר תיאום מוחלט בין ביקוש להיצע".

היום, עם השקת האתר, הוסיף בנט: "מדובר בשירות חשוב ומשמעותי שהושק למען האזרחים. זהו כלי נהדר שיסייע למחפשי העבודה, ולכל מי ששוקל את כיווני הלימודים המקצועיים שלו, להתמקד במקצוע שיאפשר לו עתיד תעסוקתי בטוח. אני סומך על השכל הישר של האזרחים שיידעו לעשות שימוש טוב במידע זה, למען עתידם".

מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, הדגישה כי סקר המעסיקים מתייחס למגזר העסקי בלבד, מה שעשוי להטות תוצאות מסוימות בהקשר למקצועות כמו פסיכולוגיה ואחיות הרווחים במגזר הציבורי. עוד היא מוסיפה כי משרד הכלכלה אוסף בימים אלה תגובות ביחס לדירוג החדש, ומפיק לקחים בהתאם. "אנחנו מעוניינים להנגיש מידע לציבור הצעירים החוכך בדעתו מה ללמוד. זה כלי חשוב, ואם יעלה צורך - נתקן תוך כדי תנועה.

פורום המכללות הטכנולוגיות הגיב לפרסומי משרד הכלכלה ומסר כי "משרד הכלכלה פרסם את רשימת המקצועות הנדרשים במשק הישראלי, באמצעות אתר מיוחד שהושק עבור קהל דורשי התעסוקה. בפרסום מוצהר כי מקצוע ההנדסאי על מקצועות ההנדסה השונים הוא מהנחשבים והנחשקים בשוק התעסוקה בישראל, בין היתר בשל התנאים והשכר של מקצועות אלו שהם מהגבוהים במשק.

"פרסום זה סותר את מדיניות משרדי האוצר והכלכלה לאורך השנים האחרונות לשחוק את תקציבי המכללות הטכנולוגיות המכשירות את ההנדסאים עד לייבושם הכמעט מוחלט וסגירתם.

"המציאות אותה יצר משרד האוצר באמצעות מדיניותו בנושא היא בלתי נסבלת ובמסגרתה עשרות אלפי סטודנטים הנדסאים מתוקצבים במאות אחוזים פחות מסטודנט אקדמאי (7,000 שקל לעומת 30,000 שקל בממוצע!!!) - מה שמעמיד את עתיד מקצוע ההנדסאי, את איכות הכשרתו ואת פתיחת שנת הלימודים הבאה ואת זו הנוכחית בסכנה אמיתית.

"אנחנו מברכים את יוזמתו של ח"כ נפתלי בנט, שר הכלכלה, לקרוא לצעירים ללמוד את מקצועות ההנדסה ומאמינים להצהרותיו לפיהם הוא לא ייתן למקצוע ההנדסאי לגווע והוא ידאג להפוך אותו מ'בן חורג' של המערכת 'לבן בכור'. ימים אלה, ימי דיוני התקציב, הם הזמן למעשים - אנחנו קוראים לשרי האוצר והכלכלה לשנות לאלתר את מדיניות משרדיהם כלפי מעמד ההנדסאים ולהתאימן לביקושים במשק.

"על הממשלה להפנים כי אם ברצונה לקדם את מקצוע ההנדסאים עליה לתמוך במכללות הטכנולוגיות ולפעול מיד כדי להצילן באמצעות תקצוב הולם והחלת רפורמה מתואמת וארוכת טווח להשוואת מעמד ההנדסאים לאקדמאיים והפסקת ההפליה הבוטה והלא שוויונית בנושא".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker