25 אלף חרדים יוצאים לעבוד, ולממשלה אין מושג מה עושים עמם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

25 אלף חרדים יוצאים לעבוד, ולממשלה אין מושג מה עושים עמם

מי שסבר כי ניתן בקלות לנתק את החרדים מהישיבות, ככל הנראה השלה את עצמו

55תגובות

בהלה קלה אחזה את ממשלת ישראל. הממשלה גילתה לתדהמתה שבאוגוסט הקרוב, אם ירצה השם ואם תרצה הוועדה לשוויון בנטל, כ-25 אלף גברים חרדים עומדים לצאת לשוק העבודה. מדובר בכל הגברים החרדים בגילי 28-22, שלפי מתווה ההסכם הקואליציוני, המדינה אמורה לוותר להם על חובת השירות הצבאי - ובכך לשחרר אותם באופן מיידי לצאת לשוק העבודה.

על פניו, הצטרפותם של 25 אלף אברכים לשוק העבודה היא החלום הרטוב של כל המשרדים הכלכליים. רק השבוע הציג המטה לתכנון אסטרטגי במשרד ראש הממשלה בפני הממשלה את התחזית הכלכלית־חברתית לישראל עד 2050, שממנה עלה באופן ברור שאם החרדים ‏(והערבים‏) לא ישתלבו בשוק העבודה - אין לישראל תוחלת. ממש כך. אז הנה, המדינה הפנימה את הסכנה שבמצב, והיא צועדת את הצעד הראשון לקראת התיקון של העתיד השחור הצפוי לה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

אפקט לפיד: הנפגעים העיקריים מגזירות האוצר - העניים ביותר

הערכה: רק 42% מהחרדים ינסו להשתלב בשוק העבודה בטווח הקצר

רק שבמשרדי הממשלה לא ראו השבוע עתיד, שחור או ורוד. שם ראו בעיקר עבר קרוב של כישלון. רק לפני שנה וחצי שיחררה ישראל 11 אלף אברכים אחרים, בני 28 ויותר, מחובת השירות הצבאי - כלומר שיחררה אותם להשתלבות מלאה בשוק העבודה. תוצאת ההליך הזה היתה כישלון מוחלט: מתוך 11 אלף, התברר ש-17% עבדו עוד קודם לכן. ל-17% האלה הצטרפו עוד 10% שיצאו לעבוד, כמעט כולם במשרות ירודות בתוך המגזר החרדי. שאר ה-73%, או אם תרצו שאר ה-90% מאלה שלא עבדו עוד קודם לכן, העדיפו להישאר בישיבות - ולא לצאת לעבוד.

גיל כהן מגן

כישלון של 90% בשילוב בעבודה של 11 אלף אברכים אינו מבשר טובות לגבי הסיכוי לשלב בעבודה את 25 אלף האברכים שעומדים להצטרף אליהם. מה עוד ששוק העבודה כלל אינו מצפה לחרדים. לא רק שהמשק הישראלי חווה האטה, אלא שהחרדים נתקלים בדעות קדומות קשות במיוחד.

"החילונים מפחדים מהחרדים יותר מאשר מהערבים"

גיא חצרוני, מנהל האחריות התאגידית של סיסקו ישראל, הילל השבוע באוזנינו את פרויקט מענטק - לשילוב עובדים ערבים בחברות ההיי־טק הישראליות. הפרויקט, הפועל תחת חסותו הפעילה של נשיא המדינה ‏(30 החברות שגויסו לפרויקט צריכות לדווח לנשיא אחת לשנה על התקדמותן בגיוס עובדים ערבים - ולדברי חצרוני, "אף אחד לא רוצה לפשל בפני שמעון פרס, כך שזה תמריץ חזק במיוחד"‏), נחשב להצלחה. מספר עובדי ההיי־טק הערבים גדל תוך שלוש שנים מ–850 ל–1,450, ועוד היד נטויה.

לאור ההצלחה של מענטק נוצרה קואליציה חדשה, קמטק, שמטרתה לקדם העסקת גברים חרדים בהיי־טק. עם כל הבעיות בשילוב ערבים, התברר כי שילוב הגברים החרדים מסובך עוד יותר. "החילונים מפחדים מהחרדים יותר מאשר מהערבים", אומר חצרוני, "כי אצל הערבים זה רק עניין של שילוב השונה, אצל החרדים זה גם לשנות את כל הסביבה העסקית, כמו אוכל כשר, לבוש ואי עבודה ביחד עם נשים".

חצרוני מגדיר את ההתנגדות להעסקת חרדים כ–"15% בעיות ו–85% פחדים של הציבור החילוני והחרדי", רק שה–85% פחדים מעיבים עתה על ההליך כולו. גם בממשלה. לכן, בשלב הראשון שוקלים בממשלה לעצור את ה–25 אלף - משמע, לעכב את שחרור החרדים לשוק העבודה, ולעשות זאת באופן מדורג, כדי לאפשר לממשלה להיערך ולהסתגל.

בשלב השני מנסה הממשלה להפיק את הלקחים מכישלון ה–11 אלף, ולוודא כי הפעם כבר יהיו בידיה - ובידי רשות התעסוקה במשרד הכלכלה, שמרכזת את הפרויקט - הכלים המתאימים לסייע לחרדים להשתלב בשוק העבודה. מדובר במהלך רחב ומורכב, שמתחיל בצעד הפעוט של תיאום עם צה"ל רק כדי לזהות את 25 אלף האברכים המקבלים שחרור מהצבא. ב–11 אלף, מתברר, לא היה זיהוי כזה - ולכן המדינה כלל לא הגיעה אליהם כדי להציע להם עזרה.

אוגוסט 2013?

ההמשך הוא כבר מהלך מדיניות גדול ומורכב, בסכום של קרוב לחצי מיליארד שקל לאורך חמש שנים, שבו אמורים הממשלה ומשרד הכלכלה בתוכה לספק לחרדים את כל המענים הדרושים להם כדי להשתלב בשוק העבודה: הקמת מרכזי הכוון שיטפלו בחרדים, השלמת השכלה, הכשרות מקצועיות, כישורים רכים, תמרוץ מעסיקים ותיווך במציאת עבודה.

כל מי שמכיר את יכולותיה של ממשלת ישראל יכול בוודאי לנחש שאין שמץ של סיכוי שכל המערך המורכב הזה יצליח לעמוד על רגליו עד אוגוסט 2013 ‏(תרשו לנו להטיל ספק גם באוגוסט 2014‏), וזאת גם אם תתממש התוכנית שהממשלה תפלוש לתוך מרכזי ההכוון החרדיים של ארגון הג'וינט - מרכזי מפת"ח, שמטפלים בחרדים כבר כמה שנים - ותשתלט עליהם, כדי לחסוך את הזמן הנדרש בפרסום מכרזים להקמת מכרזי הכוון חדשים.

מה שמסבך את העניינים עוד יותר הוא שבפועל, המדינה לא יודעת להעריך את היקף העבודה הצפוי לה. כפי שניתן ללמוד מכישלון ה–11 אלף, כלל לא ברור מה יהיה מספר החרדים שיתדפקו על דלתות המדינה בבקשה לקבל סיוע בהשתלבות בעבודה. החשש של החרדים מעזיבת הכולל הוא רב - לא רק שהם חסרים את הכישורים הנדרשים כדי להשתלב בשוק העבודה, אלא גם מערכת התמיכה של הכולל בתלמידיו היא משמעותית מאוד. עזיבת הכולל, לכן, היא הימור כפול מבחינתו של האברך - הוא מאבד את התמיכה בשעה שכלל לא ברור שהוא יצליח למצוא עבודה. בתוספת הקידוש של ערך הלימודים בישיבה, ויחד עם ההתנגדות המצטיירת של ההנהגה החרדית לתוכנית להוצאת האברכים מהכולל - בהחלט יכול להיות שאחרי שהמדינה תצא מגדרה להיערך לקראת זרם האברכים היוצא מהישיבות, יתברר שפשוט אין לה קליינטים.

לכן, שלושה חודשים לפני המועד הקובע, הממשלה נתקפה בהלה קלה, כשהתחילה להבין את גודלה ומורכבותה של המשימה הניצבת לפניה. כל מי שסבר כי ניתן בקלות לנתק את החרדים מהישיבות, ולשנות כהרף עין תרבות שהשתרשה במשך 40 השנים האחרונות, ככל הנראה השלה את עצמו. זה עומד להיות תהליך מסובך ומורכב במיוחד, שכלל לא ברור שהממשלה יודעת ומסוגלת לנהל אותו, אבל שאין גם ברירה אלא לנסות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#