"ישראל צריכה להפסיק לממן מוסדות חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל צריכה להפסיק לממן מוסדות חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה"

דו"ח חדש של ה-OECD שסוקר את ההתפתחויות בשוק העבודה הישראלי: שיעורי העוני הגבוהים בישראל ממוקדים בעיקר בערבים וחרדים ולכן מירב השיפורים בחינוך ובהכשרות מקצועיות צריכים להיות מופנים אליהם

28תגובות

דו"ח חדש של ארגון ה-OECD, שסוקר את ההתפתחויות שחלו בשוק העבודה הישראלי בשנתיים האחרונות בהשוואה להמלצות שניתנו לישראל ב-2010, מעלה כי ישראל יישמה את ההמלצות באופן חלקי בלבד. כותבי הדו"ח מותחים ביקורת קשה בעיקר על החינוך החרדי, שאינו מקנה לחרדים כישורים המתאימים לתעסוקה מודרנית בשל העובדה שהוא אינו כולל לימודי ליבה.

המחברים קושרים בין החינוך הירוד של חרדים וערבים בישראל לבין קשיי ההשתלבות בתעסוקה והשכר הנמוך שהעובדים מביניהם מרוויחים. הם מדגישים כי שיעורי העוני הגבוהים בישראל - 21% - ממוקדים בעיקר בערבים וחרדים ולכן מירב השיפורים בחינוך ובהכשרות מקצועיות צריכות להיות מופנות אליהן. בכך למעשה מתקפים המחברים את האמרה הידועה של ראש הממשלה נתניהו מ-2012, "בניכוי ערבים וחרדים מצבנו מצוין".

לכתבות נוספות ב-TheMarker

"אם לא נגדיל את החיסכון הפנסיוני, בני 70 ימלצרו במקדונלדס"

נתפסו במלשינון: אב ובנו העלימו הכנסות מהשכרת דירות בת"א

"העוני באוכלוסיית המיינסטרים היהודית בישראל הוא בהתאם לממוצע OECD (שנע סביב 12%, ה"ו)", נכתב בדו"ח, "אולם יותר מחצי מהאוכלוסיה החרדית והערבית חיים בעוני שנגזר ברובו משיעורי ההשתתפות הנמוכים בשוק העבודה בקרב גברים חרדים (45%) ונשים ערביות (27%), כאשר אוכלוסיות אלה מאופיינות גם במשפחות גדולות".

אוליבייה פיטוסי

לפי הדו"ח, ההישגים האקדמיים הנמוכים של חרדים וערבים מתבטאים בשכרם הנמוך. "בקרב גברים השכר הוא 70% מהשכר של אוכלוסיית המיינסטרים היהודית, והשכר נופל ל-55%-60% מזה של אוכלוסיית המיינסטרים בקרב נשים ערביות וחרדיות".

הכותבים מצטטים ממחקרו של פרופ' דן בן-דוד מ-2012 המראה את הקשר שבין השכלה לבין תעסוקה בקרב נשים ערביות: במחקר נמצא כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בנות 33-54, בעלות תואר אקדמי, הוא 79% בעוד שבקרב נשים עם 12 שנות השכלה בלבד מדובר בשיעור תעסוקה של 11%. המחברים מזכירים כי לא רק השכלה מנבאת תעסוקה בקרב ערביות אלא גם גורמים משפיעים אחרים כמו גישה מסורתית לנשים וכן היעדר גישה למרכזי תעסוקה ותשתיות מספקות.

על רקע העובדה שהאוכלוסיה החרדית בישראל צומחת בקצב מהיר וצפויה לתפוס ב-2059 27% מהאוכלוסיה הכוללת בישראל במקום 10% בלבד כיום, המחברים מתריעים כי לימודי ליבה לחרדים הם מחויבי המציאות. "כמעט 60% מתלמידי בית הספר היסודי במערכות החרדיות - לפי דיווחים רשמיים - לומדים את מערכת הליבה כולה, בעוד שהשאר לומדים 55% או 75% ממנה", הם כותבים.  "לאחר מכן, גברים לומדים במוסדות המתמקדים כמעט אך ורק בלימודים דתיים – רק 20% מבני הנוער החרדים לומדים בבתי ספר שמלמדים חלקים מהמערכת הלאומית של ישראל".

הכותבים מטילים ספק בטענות המנהיגים החרדים כי לימודי הדת מאמנים את המוח ומפתחים כישורים לא פחות מלימודי ליבה. "לא ניתן לבחון את ההיפותזה הזו שכן התלמידים החרדים אינם נבחנים במבחנים רשמיים - למשל מבחני PISA - ולכן כישוריהם דורשים בדיקה".

המחברים ממשיכים ותוקפים את העובדה שישראל מעניקה מימון למוסדות החרדיים, אף שהם לא מלמדים לימודי ליב"ה (כך נכתב ככל הנראה לפני השינוי עליו הצהיר שר האוצר לפיד, כי המוסדות שלא ילמדו לימודי ליבה יתוקצבו ב-35% בלבד) : "גברים צעירים חרדים לא רוכשים כישורים בשפה האנגלית, במדעים או במתמטיקה - כישורים שהיו עוזרים להם להשתלב בהצלחה בשוק העבודה, ובכל זאת מוסדותיהם מתוקצבים בידי המדינה אם כי בקצב מופחת".

ההתפתחויות הדמוגרפיות, הם כותבים, מבהירות כי "החברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר קבוצה כה גדולה של צעירים חרדים מאחור בתחום ההשתתפות בכלכלה. המנהיגים החרדיים צריכים להכין את צעיריהם לעתיד של חיי עבודה והמדינה צריכה להפסיק למממן מוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה, כפי שמקובל במדינות OECD אחרות".

החינוך הערבי דווקא השתפר לפי הדו"ח. בארבע שנים הושקעו 400 מיליון שקל בשנה בכיתות לימוד במגזר החרדי (40% מכלל תקציב החינוך לכיתות חדשות) והשקעות אלה לפי הדו"ח חייבות להימשך שכן מספר הילדים בכיתה במגזר הערבי, 29.3, עדיין גבוה מהממוצע במגזר היהודי, 26.7. בתחום הלימודים, המחברים טוענים כי יש לשפר את כישורי השפה לא רק בערבית - כי אם גם בעברית ובאנגלית.

שיפור באכיפת חוקי העבודה, לא דואגים מספיק למובטלים

המחברים בדו"ח נוגעים בסוגיות נוספות שרלוונטיות לשוק העבודה בישראל - עובדי קבלן, חוקי עבודה ופיקוח עליהם, תוכניות השתלבות בעבודה לבלתי מועסקים, עוני ועובדים זרים. ישראל שיפרה את דרכיה בתחום האכיפה על חוקי העבודה והעלתה משמעותית את מספר הפקחים המפקחים על חוקים אלה – 12.5 אלף עובדים מפוקחים בידי פקח; לא רחוק מהסטנדרט של ארגון העובדה העולמי - 10,000 עובדים - עליה להשתפר בתחומים רבים אחרים.

המחברים כותבים על כך שישראל אינה משקיעה מספיק משאבים בתוכניות לעידוד תעסוקה עבור מחפשי עבודה שהרי תקציבי שירות התעסוקה צומצמו בשנים האחרונות ותוכנית ויסקונסין בוטלה ב-2010. הם טוענים כי 21 מרכזי ההכוון התעסוקתי למגזר הערבי שייפרשו בשנים הקרובות ברחבי הארץ אינם מספיקים, ומדגישים כי תוכנית ויסקונסין בוטלה בניגוד להמלצות OECD. הדו"ח נכתב ככל הנראה לפני שעלתה הצעת האוצר בחוק ההסדרים להחיות את תוכנית ויסקונסין, תוך שיפורה לפי לקחי העבר.

לפי המחברים, בישראל 456 מחפשי עבודה מטופלים בידי נציג אחד - שיעור גבוה מאוד לעומת הנהוג במדינות OECD אחרות, כמו אוסטרליה, פינלנד, אירלנד, גרמניה ולוקסמבורג שם פחות מ- 50 מחפשי עבודה מטופלים בידי נציג  אחד. בסך הכל, לפי נתוני 2010, ההוצאה הציבורית כחלק מהתמ"ג על תכוניות השמה בעבודה בישראל היא כ-1%, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 2%. "אין אסטרטגיה לאומית לתמיכה במחפשי עבודה והתפקידים של המגזר הציבורי והפרטי בתחום זה אינם מוגדרים באופן ברור".

לימור אדרי

המחברים מציינים כי טוב שהורחבה התוכנית למתן נקודות זיכוי במס להורים עובדים ברחבי הארץ ולפנסיה חובה לעובדים, אולם כותבים כי קצבאות הילדים אינן מספיקות וצריך לחזקן (לפי תוכניות האוצר יקרה ההפך מכך) וכן צריך להרחיב את פרישת הגנים המסובסדים בידי משרד הכלכלה, לילדים מתחת לגיל 3.

באשר לחיזוק מיעוטים בישראל, המחברים מבקרים את העובדה שהיעדים שהציבה לעצמה ישראל אינם מושגים. ערבים, למשל, הם 7.8% מכוח העבודה במגזר הציבורי בעוד שהיעד בעבורם הוא 10%. המחברים מתייחסים גם להתיישבויות בדואים בנגב, וכותבים כי בד בבד עם תוכניות התיישבות בעבורם - יש לוודא כי ישובים קיימים מחוברים לתשתיות בסיסיות של חשמל ומים.

גם לעניין העובדים הזרים בישראל מתייחס דו"ח ה-OECD. הוא מברך על כך שישראל חתמה על כמה הסכמים בילטראליים להבאת עובדים זרים (תאילנד, בולגריה) ועם עוד כמה היא נמצאת במגעים אולם כרגע אין מספיק הסכמים ומסיבה זו ירד מספר העובדים הזרים. "ישראל צריכה לקדם באופן מואץ יותר הסכמים מול מדינות", כותבים המחברים ומציינים כי יש להרחיב אפשרויות תעסוקה עבור ערבים ישראלים על פני עובדים זרים, למשל בתחום החקלאות. כמו כן הם מציינים כי טוב שפלסטינים עובדים בישראל אך יש לוודא כי זכויותיהם נאכפות והם אינם מנוצלים.

"שוק עבודה אפקטיבי צריך לכלול השקעה בהשכלה והכשרה מקצועית", מסכמים המחברים, "כמו גם קידום תעסוקה לקבוצות מיעוטים, שיפור תנאים עבור מקבלי שכר מינימום, הפחתת מכסות עובדים זרים ופיתוח תוכנית תעסוקה לאומית למובטלים. השקעה בתחומים אלה תדרוש השקעה כספית, אבל פוטנציאל הרווח במובן של צמיחה כלכלית ולכידות חברתית הוא גבוה מאוד".

תגובת מיכל צוק משנה למנכל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה:

חרדים:

"מדובר בנושא שחשוב מאוד לשר הכלכלה ואני מקבלת ממנו רוח גבית גדולה, כמו גם בנושא שילוב מיעוטים אחרים. אין ספק שגברי המגזר החרדי סובלים מחסמים רבים בבואם לשוק העבודה מהסיבה הפשוטה - החל מגיל 14 הם לומדים בעיקר לימודי קודש. כך נותר מצב בו כשהם מגיעים אל השוק הם נטולי כלים בסיסיים כדי להשתלב בו. אחת הפעולות שעושה משרד הכלכלה היא קיומם של בתי ספר מקצועיים לבנים חרדיים שכוללים הן לימודי קודש והן לימודי מקצוע. היום כבר לומדים כמה מאות בנים בבתי ספר כאלה. במסגרות של האנשים המבוגרים אנחנו מנסים לתת גם היום כלים למבוגרים אבך בטיפטוף, משהו שבעזרת הכסף החדש שיגיע, יחד עם עשרות אלפי אנשים שירצו לעבוד - זה יקבל תאוצה גדולה.

"ה-OECD מודדים מדיניות פעילה בשוק העבודה, ואנחנו עדיין נמוכים במדדים האלה. הם למשל לא מודדים את התמיכה הגדולה במעונות היום כי מבחינתם זה חינוך ולא תמיכה בשוק העבודה, עדיין גם לדעתנו צריך להרחיב באילוצים הקיימים את ההשקעה במדיניות פעילה בשוק העבודה, קרי: להשקיע יותר בתוכניות תעסוקה ולעשות הרבה יותר הכשרות מקצועיות לחרדים לערבים ולכל עובד אחר".

רוני הרמן

הכשרות מקצועיות:

"תקציב ההכשרות המקצועיות מתחלק לשלושה - נוער (תקציב הנוער גדל בתחום החרדים והערבים וביתר הפעילות לא פגענו), הכשרת מבוגרים (בתקציבים הרגילים הוספנו סכומים לא גדולים, תוספת של 16 מליון שקל, שזה לא הרבה אבל יש תוספות לתחומים יותר ספציפיים כמו פרויקטים לשילוב ישראלים בבניין וכדומה, או 15 מיליון שקל להכשרה באמצעות שובר אישי כשהפרט בוחר איפה ללמוד), הנדסאים וטכנאים (מקווים שנוכל להגדיל הוא לפחות לא פחת, והוספנו לא מעט כסף והבאנו תקציבים כדי למחוק גירעונות קיימים).

"הצלחנו לקבל תוספות מסוימות לתקציב ההכשרה המקצועית. האם זה מספיק? לא. אבל אם נקבל בסופו של יום ביקוש מהמעסיקים שיגידו אנחנו רוצים כאלה עובדים ונקלוט אותם - נדע להביא תקציבים גם לזה. יש כאן כלי למעסיקים שהם יכולים להשתמש בהם באופן אפקטיבי.

"ה-OECD מדבר על תוכנית לאומית לאבטלה: אנחנו מגבשים תוכנית שראוי שממשלת ישראל תשקיע בה כיוון שהשקעה באוכלוסיה החלשה ביותר היא מבורכת. אנחנו עובדים עכשיו באופן אינטנסיבי כדי להיבא את התוכנית הטובה ביותר ונערוך הידברות גם עם עובדי שירות התעסוקה. גם הם יודעים שצריכה להתקיים ואנחנו לא מתעלמים מהם. ברגע שנסיים לעבוד עליה כולם יראו שהיא מביאה בשורה".

אכיפת חוקי עבודה:

"חל שיפור מאוד משמעותי הן ברמת החוק והן בתגבור כח האדם, אנחנו נתקרב לעמידה ביחס שהם הציבו בפנינו כיעד".

בתגובה לדו"ח ה-OECD, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי "חבל מאוד שישראל זקוקה לארגונים בינלאומיים שיסבירו לה את המובן מאליו - אסור לממן חינוך ללא ליבה. כל שקל שניתן לחינוך ללא ליבה הוא השקעה נטו בהרס עתיד המדינה וכלכלתה, והוא דן את הצעירים החרדים לחיי עוני ותלות בקופה הציבורית".

לדברי רגב, "התוכנית הכלכלית אכן כוללת צעד חשוב בתחום אכיפת לימודי הליבה בגילאי היסודי, אבל ויתרה לגמרי על אכיפתם לגבי הנערים החרדים בגילאי תיכון. מי שחושב שמספיק ללמד נושאים כלליים בבית הספר היסודי ולהפסיק בתיכון משלה את עצמו. חייבים להפסיק את המימון לכל מוסד חינוך חרדי שלא ישלב לימודים כלליים בהיקף הדרוש לתלמודי התורה היסודיים וגם לישיבות המקבילות לגילאי תיכון, ויש לעשות זאת עכשיו. יש הזדמנות היסטורית למהפכת ליבה ואסור ליש עתיד להחמיץ אותה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#