תאונת עבודה או "מחלת מקצוע"?

להבדיל מתאונת עבודה, מחלת מקצוע נגרמת עקב חשיפה ממושכת לתנאים היוצרים סיכון בריאותי

שמואל יקירביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
שמואל יקירביץ

יעל (שם בדוי), אחות חדר מיון בבית חולים במרכז הארץ בעל ותק של 12 שנה, חלתה לפני כשנה בשחפת, נעדרה תקופה ממושכת מעבודתה ונאלצה ליטול טיפול תרופתי ארוך ואינטנסיבי. יעל ידעה כי בהמהלך עבודתה באה במגע עם מספר חולי שחפת, פנתה לביטוח הלאומי בתביעה כי מחלתה תוכר כפגיעה בעבודה. יעל הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כמי שלקתה במחלת מקצוע וזכתה לקצבת נכות מעבודה.

כמו יעל, חשופים עובדים רבים לתנאי עבודה המגבירים את הסיכון לחלות. להבדיל מתאונת עבודה פתאומית, מחלת המקצוע נגרמת עקב חשיפה ממושכת לתנאי עבודה היוצרים סיכון בריאותי לעובד. בעוד ששבר ברגל כתוצאה מנפילה יחשב לתאונת עבודה, הרי שמחלת סרטן מסוג מסוים כתוצאה מחשיפה לאסבסט, תסווג כמחלת מקצוע.

צילום: אלברטו דנקברג

מחלות המקצוע מוגדרות בתקנות הביטוח הלאומי ברשימה סגורה הכוללת בין היתר הרעלות, מחלות עור, אלרגיות, פגיעה בשמיעה ומחלות שהן תוצאה של חשיפה לקרינה ולחומרים ביולוגיים וכימיים מסוכנים. יעל, למשל, נדרשה להוכיח שהשחפת בה חלתה מופיעה ברשימה וכי היא נחשפה אליה במהלך עבודתה. כדי להקל על עובדים שחלו להוכיח את הקשר בין עבודתם למחלתם, נקבע כי עובד שחלה במחלה המופיעה ברשימה בתוך שנה מסיום עבודתו, הרי שזו מחלת מקצוע אלא אם הוכח אחרת.

הקושי העיקרי שעומד מול עובדים נובע מהעובדה שרשימת מחלות המקצוע מצומצמת ואינה מעודכנת בקצב בו מתפתח הידע הרפואי. בעקבות זאת נותרו עובדים רבים שחלו ללא הכרה בנכותם, ובלי שזכו לפיצוי בגין מחלתם. כדי לפתור בעיה זו אומצה בבתי המשפט תורת "המיקרו טראומה" לפיה ייתכן שעובד יהיה זכאי לפיצוי בגין מחלתו, אם זו נגרמה כתוצאה מאין ספור פגיעות זעירות ופתאומיות שכל אחת גורמת לנזק מזערי, וחזרו על עצמן שוב ושוב עד שהצטברו לאורך זמן. ההכרה במיקרו-טראומה נועדה ליצור להכרה בפגיעות שאינן תוצאה של תאונה בודדת, אך גם אינן מוכרות כמחלות מקצוע על פי רשימת הביטוח הלאומי.

כך היה במקרה של עובד שנהג להדק מדי יום מאות עלונים באמצעות מהדק סיכות ולקה במחלה בכף ידו. מאחר ופגיעתו לא קרתה עקב תאונה פתאומית, והיא גם אינה מחלה שמופיעה ברשימה הסגורה של מחלות מקצוע , נדחתה תביעתו בביטוח הלאומי. העובד הגיש ערעור לבית הדין לעבודה וטען כי מחלתו נגרמה בגלל אין ספור פגיעות קטנות עקב השימוש הממושך במהדק. הערעור התקבל והוא זכה בקצבת נכות בעבודה.

ניתן עקרונית ליישם את תורת המיקרו-טראומה גם על מחלות גב מהם סובלים בעלי מקצוע כמו נהגים, סבלים, אחיות או קלדניות. לעומת זאת, דחו בתי המשפט תביעות שהוגשו לגבי התקפי לב, אירועים מוחיים ומתח נפשי. לגביהם קבעו בתי המשפט כי על הטוען להוכיח כי נפגע בדרך "הרגילה" של אירוע תאונתי חריג ולא בדרך של מיקרו-טראומה.

עובד שחלה וסבור כי מחלתו נגרמה כתוצאה מתנאים אליהם נחשף בעבודתו, צריך לפנות לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלה. במקרים בהם התרשל המעביד בשמירה על כללי הבטיחות בעבודה, ניתן גם לשקול תביעה נזיקית נגדו. בנוסף, ניתן לברר אפשרות להפעיל ביטוחי מחלות קשות פרטיים. ניתן ואף כדאי, לפנות למומחים בתחום לקבלת ייעוץ הולם, לגבי האפשרויות העומדות בפני העובד שחלה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותב הוא עו"ד מומחה לרשלנות רפואית ממשרד ד"ר רובינשטיין – יקירביץ'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker