"להכריז על מות המשכורת הגלובלית; הנורמה צריכה להיות 10-8 שעות עבודה"

המשפטנית שרון אהרוני-גולדנברג: "בשנים האחרונות ראיתי דברים שהקפיצו אותי - שכנה רופאה שמגיעה עייפה מאוד הביתה ובקושי רואה את ילדיה, בני זוג שעובדים בהיי־טק ובקושי פוגשים את הילדים, ועוד לא מעט בעלי מקצועות חופשיים שחיים בעבודה"

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

את המחקר האחרון שלה העבירה המשפטנית שרון אהרוני־גולדנברג מהמכללה האקדמית נתניה קודם כל ליו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ'. אבל היא לא מתכוונת לעצור שם: "בשנים האחרונות ראיתי דברים שהקפיצו אותי - שכנה רופאה שמגיעה עייפה מאוד הביתה ובקושי רואה את ילדיה, בני זוג שעובדים בהיי־טק ובקושי פוגשים את הילדים, ועוד לא מעט בעלי מקצועות חופשיים שחיים בעבודה", היא אומרת. "אחת הסיבות העיקריות לכך היא המשכורת הגלובלית, שמאפשרת למעסיק לדרוש מעובדיו אין־סוף שעות בלי לשלם עליהן. כך משתרשת נורמה של עבודת יתר שפוגעת בכולנו וחייבת להיפסק".

קצפה של אהרוני גולדנברג יוצא על המשכורת הגלובלית בשל הפרשנות המרחיבה מדי, לטעמה, שנותן לה החוק. "משכורת גלובלית ניתנת כיום לכל עובד זוטר, כי על פי הפרשנות המרחיבה, כל עובד מוגדר כמנהל שזמנו בידו, וכל מזכירה היא משרת אמון. אנחנו רואים את זה בכלל המקצועות החופשיים, אבל בעיקר בהיי־טק - מנהלים סידרו לעצמם כיסוי נוח בדמות משכורת גלובלית, והופכים את העבודה לעבדות.

"במחקר ציטטתי עשרות מחקרים על השפעת עבודת היתר. לא רק המשפחה נפגעת, גם המדינה משלמת יותר כסף על רפואה, כי אנשים שעובדים יותר מדי גם חולים יותר. אנשים עייפים נוטים לבצע יותר תאונות, ושוב כולנו משלמים. עבודת יתר גם פוגעת ברמת הפריון - ישראל היא מהמדינות שבהן עובדים הכי הרבה שעות, אבל רמת הפריון נמוכה. כל המחקרים מוכיחים שאחרי 9–10 שעות החשיבה כבר לא אפקטיבית, אבל אצלנו נשארים במשרד".

אז מה עושים?

"מתקנים את החוק. ראשית, אין לעבוד בשום אופן יותר מ–12 שעות ביום, וגם זה רק במקרים חריגים ביותר. 8–10 שעות עבודה צריכות להיות הנורמה, ומעבר לכך יעבדו רק מתי מעט. אבל חשוב מזה, יש להדק את הפיקוח כדי לוודא שרק לבודדים, מנהלים בכירים שנהנים באמת מאוטונומיה בתפקידם ויכולים להחליט מה הם עושים עם הזמן שלהם, יש הזכות לקבל משכורת גלובלית.

"כל עובד שאינו תחת הגדרת המשכורת הגלובלית יתחיל לקבל תשלום על שעות נוספות החל מהשעה השמינית לעבודתו. הפתרון כאן הוא כלכלי לגמרי: תשלום על שעות נוספות הוא יקר, וכל מנהל יצטרך לחשוב שלוש פעמים אם הוא באמת נחוץ. להערכתי, רק מעסיקים מעטים, ובתנאים קיצוניים, יאשרו שעות נוספות. מרבית העובדים ילכו הביתה להיות עם המשפחה שלהם אחרי יום עבודה לא קצר ופרודוקטיבי.

בישראל, בלהט 'העבודה היא חיינו', שכחו שלכל אדם יש גם זכות לזמן חופשי, לבריאות, לעבודה בתנאים הולמים. המשכורת הגלובלית יוצרת ימי עבודה אין־סופיים, ואין לאפשר זאת. הגיע הזמן לעמוד גם על זכותו של איש הצווארון הלבן לנוח".

ואיך אוכפים חוק כזה?

"תהיה אכיפה בדיעבד. החוק יקנה אפשרות לתבוע עוולה נזיקית: קיבלת משכורת גלובלית אף שזמנך אינו באמת בידך ואתה לא עובד במשרת אמון אמיתית? תוכל לקבל פיצויים. זו סנקציה מאוד מפחידה. בכך גם נוסיף ליחידת הפיקוח של התמ"ת עוד אין־סוף מפקחים פרטיים - העובדים עצמם. הגיע הזמן להכריז על מותה של המשכורת הגלובלית, ואם אי אפשר לחכות לשינוי נורמות בשוק העבודה, צריך לעשות זאת בעזרת החוק".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker