מחקר: 70% מקרב החרדים שהתגייסו לצה"ל - עבדו לאחר השירות

המחקר בחן את מאפייניהם של חרדים ששירתו במסלול שח"ר ומצא כי כרבע מהם השתלבו בעבודה בענפי השירותים הבנקאיים והפיננסים ■ השכר הממוצע בעבודה לאחר השחרור – 6,250 שקל

הילה ויסברג
הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה ויסברג
הילה ויסברג

ועדת השרים לענייני שוויון בנטל, בראשות שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, מגבשת בימים אלה הצעת חקיקה למתווה גיוס חדש עבור חרדים, כחלופה לחוק טל, ויוצאת מנקודת הנחה שגיוס חרדים הוא נקודת פתיחה חשובה בדרך להשתלבותם בשוק העבודה.

מחקר חדש שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה מגבה את הנחת המוצא הזו ומוצא כי 70% מקרב החרדים ששירתו בצה"ל במסלול שח"ר (שירות חרדים בצה"ל) עבדו לאחר שירותם הצבאי, בעוד שלפני השירות עבדו רק 34% מהם.

ממצא זה חשוב גם לאור החששות שהביע השבוע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי שילוב מיידי של ערבים וחרדים בשוק העבודה - מבלי להכשיר את הקרקע מבעוד מועד באמצעות הכשרות מקצועיות ומקומות עבודה - עלולה להרחיב את מעגל העוני.

עוד מוצא המחקר, שנערך ב-2011-2012 בקרב 270 מבוגרי המסלול, כי השכר החודשי הממוצע של בוגרי שח"ר שעבדו לאחר השירות הוא 6,250 שקל וכי כרבע (26%) מהבוגרים שהשתלבו בעבודה לאחר הצבא הועסקו בענפי השירותים הבנקאיים והפיננסיים, לעומת 7.5% מהם לפני השירות.

מהמחקר עולה, כי שירות בצה"ל פונה לקבוצת אוכלוסיה שגם כך מעוניינת להשתלב בשוק העבודה הכללי, מה שמעיד על כך שתמרוץ חרדים לעבודה לא יכול לעבור רק דרך שירות בצה"ל.

המחקר מצא, כי המניע המשמעותי ביותר לגיוס למסלול, עליו הצביעו 27% מהנשאלים, הוא הרצון לרכוש כישורי עבודה ולהשתלב בשוק העבודה. מניע נוסף הוא הרצון לתרום למדינה (25%) ולאחר מכן מצוין הרצון להתגייס למסלול מותאם לחברה החרדית. כמחצית מבוגרי המסלול מסכימים או מסכימים מאוד עם ההערכה שהשירות הצבאי מעניק להם נקודת זינוק טובה משל עמיתיהם האברכים בשוק העבודה.

מהמחקר עלה גם כי משתתפי המסלול נתקלים בלא מעט התנגדות מצד משפחתם לגיוס (37% מהנשאלים העידו על התנגדות), וגם בקרב כרבע מבין הבוגרים עצמם היו כאלו שהתנגדו בעבר לשירות הצבאי בעיקר מטעמים דתיים וחברתיים (צניעות, כשרות, סגנון דיבור ועוד) ואף מטעמים אידיאולוגיים.

החלק הגדול ביותר מקרב הבוגרים - 26% - שירת כטכנאי אלקטרוניקה, 15% שירתו כחשמלאים ומכונאים ו-18% שירתו כמתכנתים ובדקי תוכנה. אחרים שירתו כמבנאים, חווטים, מחסנאים ונהגים.

כותב המחקר, אסף מלחי, הדגיש כי המחקר חידד את הקשר שבין גיוס לתעסוקה עתידית. "מרבית בוגרי השירות העריכו כי השירות הצבאי תרם להם רבות ברכישת ניסיון תעסוקתי וסייע להתפתחותם האישית שאפשרה להם להשתלב בייתר קלות בשוק העבודה האזרחי. מרבית בוגרי שח"ר השתלבו היטב בשוק העבודה הן מבחינת שיעורי התעסוקה של הבוגרים והן ביחס לרמת שכרם".

ביחס לכישורים שרכשו במהלך השירות הצבאי - כמו שיפור הכישורים באנגלית ובתחום המחשוב - אמר מלחי כי חל בהם שיפור אך לא משמעותי. "אף שמרבית בוגרי השירות החרדים מצאו עבודה לאחר שחרורים מצה"ל בכוחות עצמם, חשוב להמשיך במתן סיוע בהכוונה, מידע וייעוץ מקצועיים המותאמים למאפיינים ולצרכים הייחודיים של גברים חרדים".

בתגובה לממצאים, אמר שר הכלכלה נפתלי בנט: "שילוב החרדים בחברה הישראלית הוא כבר לא פנטזיה. הציבור החרדי רוצה לעבוד, אך האחריות היא גם עלינו - אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי שיהיה לציבור החרדי איפה לעבוד, זוהי ההשקעה הכי משתלמת שלנו".

בשבוע שעבר ערך בנט ביקור פתע במרכז הכוון תעסוקתי למגזר החרדי בבני ברק ונפגש עם חרדים העוברים הכשרה מקצועית בתחום ההנדסאות. לאחר הביקור כתב בפייסבוק: "שילוב רבבות החרדים בעבודה - באהבה - הוא יעד לאומי, ממש כמו עצירת הגרעין האיראני.. יש רצון כביר בקרב החרדים לעבוד, להשתלב, להתפרנס בכבוד". בנט התייחס גם לסוגיית השירות הצבאי וכתב: "שילוב נכון בצבא ובשוק העבודה מביא לאדם השתלבות, פרנסה וכבוד. במקום לצעוק, דיברנו. 30% מתלמידי כיתה א' הם חרדים. חייבים שינוי".


לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker