לפיד: גיל הפרישה לנשים לא יעלה; האוצר ובנק ישראל: "נכנע לאינטרסנטים"

שר האוצר הודיע על החלטתו באחת מהישיבות המכריעות על תקציב המדינה, לאחר התייעצויות עם גורמים מקצועיים וארגוני נשים ■ בכיר בבנק ישראל: "ההחלטה מעידה כי לפיד אינו מבין את הנושא ונכנע לגורמים אינטרסנטיים"

מוטי בסוק

שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע בשבוע שעבר באחת הישיבות המכריעות על תקציב המדינה החדש, כי שינה את דעתו - וכעת הוא מתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים.

האוצר תיכנן להעלות את גיל הפרישה לנשים מ–62 ל–64 בתקציב המדינה החדש 
ל–2013–2014, ובהמשך להעלות אותו בהדרגה ל–67. החלטת לפיד תמנע את השינוי המתוכנן. בכירים באוצר ובבנק ישראל שהשתתפו בישיבה, בהם המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג, וראשי אגף התקציבים, קיבלו את הודעתו של לפיד בתדהמה ובכעס. ניסיונותיהם לערער עליה נהדפו על ידי לפיד. באוצר החליטו לשמור בסוד את ההחלטה ואת הדיון הסוער שהתנהל בעקבותיה.

יאיר לפידצילום: מיכל פתאל

לפיד הסביר בישיבה כי גיבש את עמדתו לאחר שהתייעץ וקיים דיונים עם בכירים במשק, וקיבל חוות דעת מארגוני נשים, כמו שדולת הנשים ונעמת. לדבריו, לפני שמקבלים החלטה גורלית כל כך, כמו העלאת גיל הפרישה לנשים, יש לבדוק את מנגנוני האיזון הקיימים במשק בכל הנוגע לפוטנציאל התעסוקה של נשים. עוד אמר לפיד כי המדינה אינה יכולה לבצע מהלך כזה באופן חד־צדדי.

עוד בתקופת השר הקודם, יובל שטייניץ, לחץ האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים. ארגוני הנשים הובילו התנגדות עזה למהלך, והצעת האוצר להעלאת גיל הפרישה נפלה בכנסת בדצמבר 2011. כל חברות הכנסת מכל הסיעות התנגדו להצעה. גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת והנוכחית, ח"כ חיים כץ ‏(ליכוד‏), ובעקבותיו הוועדה כולה, התנגדו למהלך. ההערכה היא כי כל 27 הח"כיות בכנסת הנוכחית, כולל בסיעתו של לפיד יש עתיד, מתנגדות להעלאת גיל הפרישה לנשים.

האוצר דואג לקופת הביטוח הלאומי

גיל הפרישה לגמלאות לגברים בישראל הוא 67 - מהגבוהים בעולם המערבי. לפי החוק בישראל, נשים יכולות לפרוש לגמלאות מגיל 62 עד 67. ברגע שנשים פורשות, מגיל 62 ואילך, הן זכאיות לגמלת זקנה מהביטוח הלאומי, שנמצא בשנים האחרונות במצב כספי רגיש - לאחר שמשרד האוצר שאב ממנו כספים רבים והפך אותו במידה רבה למס הכנסה ב'. האוצר מנסה כבר שנים, ללא הצלחה, להעלות את גיל הפרישה לנשים - בין השאר כדי להקל על המצוקה התקציבית של הביטוח הלאומי.

באוצר טוענים עוד כי יש להשוות בין גיל הפרישה לנשים ולגברים בהדרגה, מכיוון שתוחלת החיים של נשים בישראל עלתה אף יותר מזו של הגברים.

האוצר נהנה בעניין זה מתמיכה חזקה של בנק ישראל, ובראש ובראשונה של פלוג. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר ופלוג הזהירו כי הותרת גיל הפרישה לנשים ללא שינוי עלולה ליצור בעיה אקטוארית קשה גם לביטוח לאומי וגם לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל.

עוד מציינים בבנק ישראל כי היחס בין האוכלוסייה העובדת לאוכלוסיית הגמלאים בישראל הוא חמישה עובדים פעילים על כל גמלאי. יחס זה, לפי מודל שפותח בבנק, צפוי להשתנות בשנים הקרובות עד לשלושה עובדים פעילים על כל גמלאי, אם לא יועלה גיל הפרישה לנשים בהדרגה ל–67 ובהמשך גם לנשים וגם לגברים ל–70. לפי בנק ישראל, שינוי היחס יעמיד את קרנות הפנסיה ואת הביטוח הלאומי במצב בלתי אפשרי.

בחודשים האחרונים נעשתה באוצר עבודת מטה משותפת, שגובשה למסמך על ידי אגף התקציבים בראשות גל הרשקוביץ, אגף שוק ההון בראשות פרופ' עודד שריג, ואגף הממונה על השכר ויחסי העבודה בראשות קובי אמסלם. המסקנה היתה חד משמעית כי יש לבצע עתה, במסגרת תקציב המדינה חוק ההסדרים החדשים, מהלך להעלאת גיל הפרישה לנשים, בשל העלייה הדרמטית בתוחלת החיים של נשים בישראל.

מקור בכיר בבנק ישראל אמר כי החלטת לפיד מוכיחה כי הוא, כפוליטיקאי חדש, אינו מבין את הנושא הרגיש של גיל הפרישה ואת משמעותו הכלכלית, ונכנע לגורמים אינטרסנטיים וללוביסטים. לדברי המקור, ייתכן שלפיד נבהל מאיומי ארגוני הנשים לפתוח במאבק נגד העלאת גיל הפרישה. עוד אמר המקור כי זו חוכמה קטנה להצהיר עד כמה המצב במשק קשה ועד כמה הוא יהיה קשה בשנתיים הקרובות, אבל כשצריך לעשות מעשה, באים עם פתרונות קסם כמו העלאת יעד הגירעון בתקציב.

גם בצמרת האוצר היו נבוכים בסוף השבוע מהחלטת השר, ובחדרי חדרים הושמעה נגדו ביקורת חריפה. לדברי בכירים באוצר, הנסיגה מהעמדה המסורתית של המשרד, בשלב שבו מתחילים הדיונים על התקציב עם כל משרדי הממשלה והגורמים השונים במשק, היא בעייתית, מפגינה חולשה ועלולה לפגוע במהלכים לסגירת הקצוות בתקציב החדש. לדברי אותם בכירים, בעולם המערבי כבר מבינים שהעלייה בתוחלת החיים מחייבת גישה שונה - ופועלים בהתאם.

ארגוני הנשים, כמו נעמת, שדולת הנשים וגופים חברתיים אחרים המתנגדים להעלאת גיל הפרישה לנשים, טוענים כי סקטור הנשים מופלה לרעה בשוק העבודה, במיוחד בגילאים המבוגרים. כך למשל, רמות השכר של נשים נמוכות, שיעור העסקתן בעייתי ונזיל, והממשלה והאוצר לא עושים מספיק מאמצים לשלב נשים בשוק העבודה. לטענת הארגונים, בשירות הציבורי למשל, שבו מועסק שיעור נשים גבוה יחסית למגזרים אחרים, אין שום התחייבות לקלוט נשים מבוגרות בנות 40 ויותר. בפועל, בשירות הציבורי קולטים נשים צעירות ופולטים אותן בגיל מבוגר יותר.

השרה לימור לבנת, שהובילה בכנסת הקודמת מאבק בוועדת השרים לקידום מעמד האישה שבראשותה נגד כוונת האוצר להעלות את גיל הפרישה, בירכה היום את לפיד על החלטתו ואמרה כי, "אין זה סביר להתחיל שוויון בפנסיה כשעדין שורר אי שוויון בשוק העבודה בין גברים לנשים. לצערי נשים שעובדות במקצועות שוחקים נפלטות היום אל מחוץ למעגל העבודה בגיל העבודה. העלאת גיל הפרישה תביא לכך שהן יתקשו לשרוד ללא כול הכנסה במשך  שנים ארוכות יותר, עד לגיל הפנסיה".

גם גליה וולוך, יו"ר נעמת, בירכה על כוונת שר האוצר שלא לפגוע במאות אלפי נשים דרך העלאת גיל הפרישה לפנסיה, כלשונה. "אנו שמחות כי שר האוצר הבין שמשמעות העלאת גיל הפרישה לנשים הינה פגיעה אנושה ביכולת של הנשים שלא נמצאות במעגל העבודה, לשרוד כלכלית עד גיל הפרישה. אני מקווה כי הפרסום אכן נכון וקוראת לשר האוצר לשמור ולקדם את מעמד האישה העובדת שלא תפגענה במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים. אנו נמשיך להיאבק כדי להבטיח את מקומן הראוי של נשים בשוק העבודה, וזו משימה מרכזית בקידום המשק. לצערנו, צריך להבין שאם מצבו של האדם העובד קשה, מצבה של האישה העובדת קשה שבעתיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker