רילוקיישן לחיים הזולים: מה באמת עדיף - ניגריה או ארה"ב? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רילוקיישן לחיים הזולים: מה באמת עדיף - ניגריה או ארה"ב?

מסקר שערכה חברת רילוקיישן ג'ובס עולה כי 36% מהישראלים שוקלים רילוקיישן מסיבה אחת: יוקר מחיה ■ "בזכות עבודה של שלוש שנים בניגריה", אומר אחד הנוסעים לאפריקה, "אפשר לרכוש בית ללא משכנתא"

71תגובות

ארז גולדשטיין, 37, נשוי ואב לשלושה, עבד עד לפני שנתיים כסמנכ"ל שיווק בחברה בתחום הבנייה, והשתכר היטב. גם אשתו, שנמצאה אז בתחילת הריונה השלישי, עבדה והשתכרה לא רע. ובכל זאת, השניים חשו שלא משנה עד כמה קשה יעבדו, לא יצליחו לממש יעד צנוע יחסית - הרחבת הבית לקראת התרחבות המשפחה. "עשינו חישוב והבנו שאנחנו זקוקים ל–25 אלף שקל נטו בחודש כדי לבצע את השיפוץ", מספר גולדשטיין. "לא היתה שום דרך להשיג את הסכום הזה בארץ".

גולדשטיין החליט לחשוב מחוץ לקופסה, ומצא את עצמו יוצא לשליחות בגפו במדינה לא סימפטית במיוחד, ניגריה. "קיבלתי על עצמי משרה חדשה בתחום הבנייה ויצאתי למשימה בתנאי רווק", הוא מספר. "רציתי לבחון את האפשרות של עבודה בחו"ל לפני שאני מטרטר את המשפחה. דילגתי בין ניגריה לישראל במשך שנה וחצי. זה לא היה קל, אבל המטרה הושגה - הרחבנו את הבית. בזכות עבודה של שלוש שנים בניגריה אפשר לרכוש בית ללא משכנתא".

ארז גולדשטיין
מוטי מילרוד מוטי מילרוד

אלא שהבית המורחב לא ישמש את המשפחה בזמן הקרוב, שהחליטה להצטרף לאב לשליחות נוספת. כל ההוצאות המשפחתיות - לרבות הוצאות על טבח, מנקה ומטפלת - הן על חשבון המעסיקה. "השאיפה היא להישאר שם עד שהילדים יגיעו לגיל תיכון, ואז נחזור. הלב, המשפחה, והחברים נמצאים בישראל", הוא מודה, "אבל כרגע אין לנו סיכוי לממן כאן את החיים שלנו".

סקר חדש שערכה חברת רילוקיישן גו'בס מגלה שגולדשטיין מייצג זרם חדש של ישראלים היוצאים לרילוקיישן: מי שאינם רואים ביציאה לחו"ל בהכרח מקפצה לקידום או לגיוון מקצועי, כפי שהיה בעבר, אלא בעיקר מפלט מיוקר המחיה הישראלי. הסקר, שנערך ב–2012 בקרב 1,000 מועמדים אקדמאים לתפקידי רילוקיישן בגילי 26–50 ועוד 280 עובדים מחו"ל, מצא כי המניע העיקרי לרילוקיישן של 73%‏ מהנשאלים הוא רצון בשיפור רמת החיים, המתבטא בעיקר ביכולת לרכוש דירה. ב–2009 נקבו באותה סיבה 50% בלבד.

הסקר מצא שינויים מהותיים נוספים במניעים ליציאה לרילוקיישן לעומת סקרים קודמים. ב–2009 דיווחו המועמדים כי הם מקווים להשיג קידום מקצועי ‏(15%‏), חוויה בינלאומית ‏(10%‏) ואתגר מקצועי ‏(25%‏). בסקר האחרון רק 8% מהנשאלים הצביעו על קידום מקצועי כעל מניע לנסיעה, רק 6% על אתגר מקצועי ו–3% בלבד ביקשו עניין בחוויה בינלאומית. מנגד, 36% מהנשאלים אמרו כי יוקר המחיה הישראלי דירבן אותם לשקול מעבר לחו"ל, פרמטר שכלל לא הוזכר בסקרים קודמים.

נתון מעניין נוסף מעיד גם הוא בבירור על הקשר שבין קושי כלכלי לבין יציאה לרילוקיישן. לפי הסקר, הנכונות של ישראלים לנסוע ללא משפחתם למדינות עולם שלישי, בתנאי שמובטח להם חיסכון של 80 אלף דולר בשנה, קפצה מ–10% ב–2011 ל–28% ב–2012. "יותר ויותר ישראלים מוכנים לשקול מעבר למדינה מתפתחת - לבד או עם המשפחה - בגלל חנק כלכלי", אומרת עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס. "הם אומרים לעצמם - 'אעבוד שם תקופה, ואבטיח את עתיד המשפחה שלי. אולי סוף סוף אצליח לחסוך לדירה'".

הצעות אטרקטיביות בעולם השלישי

מדינות העולם שלישי מציעות למומחים ישראלים דילים אטרקטיביים למדי: השכר במקצועות הטכנולוגיים ב–2012 היה גבוה בכ–50% לעומת זה שהוצע בישראל, החיסכון הגיע ל–70% מההכנסה - וחברות מעסיקות נושאות בכל הוצאות המשפחה, מה שלא תמיד קורה כשמדובר במדינות מפותחות. לפי הסקר, 35% מהתפקידים שהוצעו לישראלים ברילוקיישן במהלך 2012 היו עבור משפחות, לעומת 12% בלבד ב–2010.
גם בני 45 פלוס מוצאים מפלט במדינות עולם שלישי. עובד שכזה הוא צחי, גמלאי צה"ל ואיש עסקים לשעבר בשנות ה–50 לחייו, שבחר ברילוקיישן בתנאי רווק לאחר שלא מצא עבודה בישראל. הוא עבר עד כה בין כמה מדינות באפריקה, כמו קונגו, מרוקו וניגריה, ושימש בתפקידים ניהוליים בתחומי הטלקום, התשתיות והמכרות. "החלטתי לשקול הצעות עבודה במדינות עולם שלישי כי זו האפשרות היחידה שעמדה בפני", הוא מספר. "הכל עדיף על פני טיפוס על קירות בבית. בישראל התחרות קשה, אנשים מופלים על רקע גיל או מכיוון שהם לא מתחככים באנשים הנכונים. העבודה בחו"ל קשה, ומלווה ברגעים של בדידות, אבל אין ברירה. אני עובד בתפקיד ניהולי ומרוויח טוב".

השכר במגמת עלייה

מטבלת השכר של רילוקיישן גו'בס עולה כי השכר בחו"ל בשלוש השנים האחרונות נמצא במגמת עלייה - וגם הביקוש למומחים חיצוניים מתחיל לחזור לימים של לפני משבר 2008. "בשנה שלאחר המשבר הכלכלי, השכר בחו"ל היה במגמת ירידה והיצע התפקידים למומחים חיצוניים הצטמצם", אומרת גז. "באחרונה נראה כי השוק מתקן את עצמו - ההיצע גדל והשכר עולה. בנסיבות אלה, מומחים המעוניינים לעבוד בחו"ל יכולים לנהל משא ומתן טוב על תנאים".

ההתאוששות הכלכלית באה לידי ביטוי גם בתחום הבונוסים. מרבית החברות בחו"ל ציינו כי יחלקו בונוסים לעובדים בסך 5%–10% מהשכר השנתי על 2012. בסך הכל, ב–2012 נדרשו יותר ישראלים במשרות בכירות בחו"ל לעומת 2011 - 33% מהמשרות היו משרות עבור בכירים ב–2012 לעומת 25% ב–2011.

אמנם לא לכל בעלי מקצוע כדאי לצאת אל מעבר לים, שכן בכמה תחומים השכר דומה לזה המשולם בישראל, אך במדינות עולם שלישי השכר אטרקטיבי מאוד, במיוחד בתחומי הניהול, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, הבנייה והחשבות.

כך למשל, מנהל פרויקטים בתחום הטלקום השתכר באפריקה, דרום אמריקה, הודו וסין 26–30 אלף שקל, לעומת 15–18 אלף שקל בישראל; מהנדס פרי־סייל במדינות אפריקה, בדרום אמריקה ובהודו השתכר 24–26 אלף שקל, לעומת 10–13 אלף שקל בישראל; ושכר מקסימלי של מהנדס אזרחי במדינות עולם שלישי היה 30 אלף שקל, לעומת 14 אלף שקל בישראל.

מנגד, מנהלי כספים השתכרו ב–2012 בארה"ב, אירופה, אפריקה, הודו וסין 26–34 אלף שקל, בעוד בישראל הטווחים דומים למדי - 25–30 אלף שקל. גם מנכ"ל חברה גדולה השתכר ב–2012 במדינות כמו ארה"ב, מקסיקו, הודו וסין בדומה למנכ"ל בישראל: השכר בחו"ל הוא 40–52 אלף שקל בחודש לעומת 43 אלף שקל ויותר בישראל.

להביא בחשבון  את המסים

ואולם לפני שמסתנוורים מהשכר גבוה, על ישראלים להביא בחשבון את מדיניות תשלום המס במדינות השונות. לדברי עו"ד צבי קן־תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, ישראלים סבורים שבמדינות מזרח אירופה, אפריקה והמזרח הרחוק מס ההכנסה שיוטל עליהם יהיה נמוך מאוד, שכן כך היה לפני עשור. עם זאת, בשנים האחרונות שיעורי המיסוי עלו משמעותית במדינות רבות, ובחלק מהמקרים כמעט השתוו לרמות הנהוגות בישראל. "ישראלים טועים בכך שהם לא מבררים עד הסוף את סוגיית המיסוי", הוא אומר. "הם עדיין חיים את מה שהיה בעבר, וכבר לא רלוונטי יותר".

טעות תפישתית נפוצה נוספת בקרב ישראלים ברילוקיישן היא שמס ההכנסה שייגבה על הכנסתם בישראל לכשישובו - המצמצם את הפער שבין המס בחו"ל לבין ישראל - לא יעלה על 20% מסך ההכנסות. כך חשבו, למשל, 89% מהמשיבים בסקר הרילוקיישן. בפועל, מי ששבים לישראל לפני שחלפו ארבע שנים מתחילת השליחות ואינם נחשבים "תושבים חוזרים" נדרשים לשלם דמי ביטוח לאומי רטרואקטיבית על השנים שלא היו במדינה, בסך 12% מכלל ההכנסות. כך קורה שסך המס הנגבה מישראלים ששבו מרילוקישן מגיע לעתים ל–25%–30% מסך ההכנסות.

לדברי גז, "אני ממליצה לעובדים להכניס סעיף בחוזה שלפיו אם תהיה דרישה בישראל להשלמת מס הכנסה ולתשלום ביטוח לאומי, החברה המעסיקה תישא בעלויות אלה. ישראלים יוצאים למשימות מבלי לדעת מהן ההשלכות המס - ולא פעם נפגעים כשהם חוזרים"

לא רק בעולם השלישי

אמנם משפחות היוצאות לשליחות במדינות עולם שלישי עשויות בקלות להגדיל את החיסכון ולרכוש דירה באמצעותו, ואולם גם בצפון אמריקה ניתן להשתכר היטב ולחסוך, במיוחד אם המשפחה אינה נדרשת להוצאות גבוהות בתחום הבריאות והחינוך ‏(בארה"ב למשל, מדובר בהוצאות מכבידות ביותר‏).

צחי אפרתי, 38, נשוי ואב לתינוק, עבר לפני כשמונה חודשים לניו ג'רזי במסגרת רילוקיישן, וזכה במסגרתו לשדרוג כלכלי. התפקיד בו שימש אפרתי בישראל זה לתפקידו כעת - מנהל תחום חדשנות בחברת הטכנולוגיה וונאג' ‏(Vonage) - ואולם בארה"ב הוא זוכה לשכר גבוה יותר, בהתאם לרמות השכר הנהוגות שם.

אייל טואג

מאחר שהמחירים של רוב המוצרים בארה"ב - ממכוניות ועד מוצרי מזון ובית - נמוכים יותר לעומת המחירים בישראל, גם פוטנציאל החיסכון עלה. "הידיעה שנוכל להגדיל את החיסכון בחו"ל הצטרפה למכלול של שיקולים, הקשורים ביכולת לשדרג את הקריירה", מסביר אפרתי. "כל עוד משפחה אינה נושאת בהוצאות של חינוך ובריאות עבור ילדים ואתה לא גר במגדל של דונלנד טרמפ במנהטן - אפשר לחסוך ולחיות היטב. החיים זולים יותר בפרמטרים רבים - דיור, אוכל, תקשורת, כלי בית ומכוניות. נישאר בארה"ב או נחזור לישראל? עוד נראה".

hila.weissberg@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#