דו"ח בנק ישראל |

שיעור המשפחות העניות שבהן שני מפרנסים כמעט הוכפל בעשור

ישראל נהפכה בשנים האחרונות לענייה ומקוטבת יותר מרוב המדינות המפותחות ■ מדיניות הקיצוץ בקצבאות אמנם עודדה הצטרפות למעגל העבודה, אך גם הגדילה את שיעור העוני בקרב אנשים עובדים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בשנים האחרונות נרשמה ירידה מסוימת באי־שוויון בישראל, אך הוא עדיין מהגבוהים בעולם - רק במקסיקו ובארה"ב הפערים גדולים יותר. הירידה בממדי האי־שוויון כמעט ומתבטלת בפועל ‏(בבחינת ההכנסה נטו‏), עקב המדיניות הכלכלית הנהוגה בישראל - כך עולה מהדו"ח השנתי של בנק ישראל. ממבט על נתוני הבנק מסתמן שייתכן כי מגמת הירידה באי השוויון נמשכה גם ב–2012, אך עדיין מוקדם לקבוע זאת.

הדו"ח מציין כי המדיניות הנהוגה בישראל מאז ראשית העשור הקודם, שבחלקה נועדה לעודד את ההשתלבות בתעסוקה על ידי הפחתת מסים וקיצוץ בקצבאות, הביאה לגידול משמעותי במספר העובדים העניים. בבנק מסבירים שהמדיניות הכלכלית גרמה ללא מועסקים להשתלב בשוק העבודה, וחלקם עשו זאת בעבודה שההכנסה ממנה היתה נמוכה יותר מהכנסתם כשנתמכו מקצבאות. מטרת המדיניות היתה לשפר את מצב הלא מועסקים בטווח הארוך.

"ב–2003–2011 גדל שיעור משקי הבית העובדים שהכנסותיהם נמוכות מקו העוני. לכן גם חריפות העוני בקרב העובדים גדלה", נכתב בדו"ח. ככל שהשכר נמוך יותר מקו העוני - שהיה ב–2011 כ–2,000 שקל לנפש במשק בית - כך העוני חריף יותר.

המדד העיקרי שבוחן את האי־שוויון בהתפלגות ההכנסות במדינה, מדד ג'יני, נמצא במגמת ירידה - המצביעה על שיפור ברמת האי־שוויון בשנים האחרונות. אך זאת, רק כאשר מתייחסים להכנסות ברוטו, לפני תשלומי המס והעברת הקצבאות לנתמכים. בפועל, מדיניות הורדת המסים וקיצוץ הקצבאות הותירה את המדד יציב בשנים האחרונות, אחרי עלייה מאז העשור הקודם.

מצבו של החמישון התחתון ‏(20% העניים ביותר‏) הורע מתחילת העשור הקודם. ב–2001 חלקו של החמישון התחתון בעוגת ההכנסות היה 6.2% וב–2011 ירד ל–5.5% ‏(שיפור קל של נקודת אחוז אחת מאז 2010‏). חלקו של החמישון העליון בהכנסות היה 41.3% ב–2001 ‏(לעומת כ–42.2% ב–2011‏). ב–2011 חלקו של העשירון העליון בהכנסות היה יותר מרבע.

בבנק מציינים שחלקו בהכנסות של החמישון הנמוך ביותר המשיך לעלות בשנים האחרונות וכי הכנסתו מעבודה המשיכה לגדול. זהו אינדיקטור חיובי. למרות זאת, חלקו בהכנסה כיום נמוך יותר ממה שהיה בתחילת העשור הקודם.

בנק ישראל הדגיש כי השפעת מדיניות הממשלה על אופן חלוקת ההכנסות בין העשירונים השונים ירדה מאז העשור הקודם, וכך בעצם גם "נשחקה תרומתה של המדינה לצמצום תוחלת העוני, בין היתר בגלל צמצומן הניכר של קצבאות ילדים והבטחת ההכנסה מראשית שנות ה–2000".

החרפה בשיעורי העוני נרשמה במיוחד בקרב הערבים והחרדים: 58% מהמשפחות הערביות חיו מתחת לקו העוני ב–2011 - עלייה משמעותית מאז 2003 ‏(אז כמחצית ממשקי הבית היו עניים‏). בקרב החרדים, 58.1% עניים. זאת, לעומת 48.4% ב–2003. בבנק מציינים כי העוני בציבור הערבי והחרדי גדל, אף ששיעורי התעסוקה בקבוצות אלה המשיכו לעלות.

שיעור המשפחות שבהן שני מפרנסים אך הן מצויות מתחת לקו העוני כמעט והוכפל בעשור האחרון, לכ–4.6%.

כן מתייחס הדו"ח לתעסוקה בקרב משפחות עניות וקובע כי 
ב–2004–2011 גדלו הכנסותיהם מעבודה של המשפחות העניות שיש בהן שני מפרנסים או יותר. גם מספר שעות העבודה הממוצע במשפחות אלה עלה, אך בשיעור מתון יותר. הדו"ח מציין כי שני אמצעים עיקריים שהופעלו ב–2012 צפויים לעודד תעסוקה בקרב משפחות עניות: העלאת שכר המינימום ומתן מענקי הכנסה.

ביחס לקצבאות, כותבים המחברים כי הן עשויות להפחית את המוטיבציה לצאת לעבוד, אם אינן מתוכננות היטב: "הידוק הקשר בין גובה ההכנסה מעבודה וסכום הסיוע בשכר הדירה, ובפרט הטמעה של קיצוץ הדרגתי בהתאם לגידול בהכנסותיו של משק הבית, יפחיתו את הסיכוי לכך שהסיוע בשכר דירה ישמש כ'מלכודת' עוני למשקי הבית הזכאים להטבה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker