חזון לפיד יוצא לדרך: משרד החינוך ימליץ על 4 בגרויות בלבד

הוועדה, בראשות מנכ"לית המשרד, תציע כי התלמידים ייבחנו במתמטיקה, אנגלית, לשון ובמקצוע נוסף. שר החינוך החדש, שי פירון, הביע בעבר תמיכה במהלך ■ אם התוכנית תצא לפועל - היא תשנה את סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

משרד החינוך מתכנן לבטל את רוב בחינות הבגרות בבתי הספר התיכוניים - כך שהתלמידים יגשו לארבע בחינות בלבד. המהלך אמור לחסוך חלק ניכר מתקציב בחינות הבגרות. ב–2012 היה תקציב אגף הבחינות במשרד החינוך יותר מ–285 מיליון שקל. כ–200 מיליון שקל מסכום זה יועדו להעסקת עובדים בבחינות.

בשנה שעברה הצהיר שר האוצר הנכנס ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כי יפעל לביטול מרבית בחינות הבגרות. "הילדים שלנו צריכים בגרות באנגלית, במתמטיקה ובהבנת הנקרא - וזהו", אמר לפיד.

ועדה בראשות מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, דנה באחרונה בסוגיה. רוב חברי הוועדה, שמונתה על ידי שר החינוך היוצא, גדעון סער, הסכימו על צמצום מספר הבחינות לארבע. לפי התוכנית, התלמידים ייבחנו במתמטיקה, באנגלית, בלשון וכן במקצוע מדעי. עדיין לא הוחלט אם הבחינה הרביעית תהיה בפיסיקה, בכימיה, במחשבים, בביולוגיה - או באחד ממקצועות אלה על פי בחירת התלמיד.

שי פירוןצילום: מיכל פתאל

הוועדה, שמותנה לפני כשנה, בחנה אפשרות נוספת לצמצם את מספר בחינות הבגרות לשלוש בלבד. כמו כן, הוועדה צפויה להמליץ על עריכת הבחינות בכיתה י"ב - השנה האחרונה בתיכון - ולא החל בכיתה י'. הוועדה הפסיקה את פעילותה בדצמבר האחרון, ועדיין לא חידשה אותה.שר החינוך הנכנס, הרב שי פירון, הביע כמה פעמים תמיכה בצמצום מספר הבחינות. לפני כניסתו לתפקיד אמר פירון: "ישראל חייבת להתכנס למציאות של ארבע בחינות בגרות. שאר הבחינות צריכות להיות בית־ספריות - עם עבודות מחקר".

כיום תלמידי התיכון נדרשים לעבור לפחות שבע בחינות לצורך קבלת תעודת בגרות, אך הם נבחנים במקצועות נוספים כדי לעמוד בתנאי הקבלה למוסדות השכלה גבוהה. השנה ייערכו בחינות בגרות בכ–50 מקצועות עיוניים שונים - ובכ–80 מקצועות נוספים, לתלמידי מגמות טכנולוגיות.

חברי הוועדה מתכננים להמליץ שתעודת הבגרות תורכב מכל המקצועות הנלמדים בתיכון, ולא רק מאלה שייבחרו לבחינות הבגרות. לפי התוכנית הנשקלת בוועדה, את רוב בחינות הבגרות בתעודה תחליף הערכה בית־ספרית במקצועות השונים על בסיס בחינות פנימיות או עבודות - אך אין הסכמה לגבי אופיה של ההערכה הזאת.

אם התוכנית תצא לפועל היא תשנה גם את סיכויי הקבלה לאוניברסיטאות של תלמידים רבים. כיום, האוניברסיטאות והמכללות מסתמכות על ממוצע ציוני הבגרות ועל ציון הבחינה הפסיכומטרית, אך רוב חברי הוועדה הסכימו כי שלוש בחינות בגרות - במקצועות מתמטיקה אנגלית ולשון - יספיקו לצורכי הקבלה לאוניברסיטאות.

בוועדה שבחנה את צמצום מספר הבחינות חברים בכירי משרד החינוך, מומחי חינוך ונציגי ארגון המורים. כלל הנראה, המתנגד היחיד בוועדה לביטול רוב בחינות הבגרות הוא יו"ר ארגון המורים, רן ארז. נציגי הארגון הביעו חשש כי שאר המקצועות בבתי הספר התיכונים ייזנחו ואף יובטלו.

"מנהלי בתי ספר נמדדים רק על סמך שיעור הזכאות לבגרות, וייתכן שהם יעדיפו להשקיע במקצועות שייבחרו על פני גיאוגרפיה, היסטוריה או אזרחות, למשל", אומר ארז. "עם זאת, אני חושב שיש גודש גדול מאוד של בחינות ושאלונים, ואין ספק שצריך לעשות סדר בנושא". ארז תומך בצמצום מספר המועדים שבהם מותר לתלמיד להיבחן בבגרות ובצמצום השאלונים במקצועות השונים.

בארגון חוששים גם כי התוכנית תגביר את הלחצים על המורים במקצועות שלא יכללו בבחינות. "הלחצים על מורים שיהיו אחראים על הציון הפנימי של התלמידים - מצד המנהלים, התלמידים וההורים - יהיו אדירים", אומר ארז.

ממועצת התלמידים והנוער הארצית נמסר: ״יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית הוא שותף בוועדה. אנו תומכים ביוזמה להורדת מספר הבגרויות, אך לא ברעיון שעלה לביטול מועדי ב׳. מעבר לכך, יש חיסיון מוחלט על מסקנות הוועדה ואנחנו שומרים עליו״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker