בג"ץ: עובדי סיעוד אינם זכאים לתשלום על שעות נוספות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ: עובדי סיעוד אינם זכאים לתשלום על שעות נוספות

השופט גרוניס: "אנו ערים לתוצאה הקשה הכרוכה בפסק הדין, אולם אין מנוס מכך" ■ קו לעובד: "זהו עוד פסק דין הכובל עובדות סיעוד בעבדות מודרנית"

9תגובות

עובדים זרים העוסקים בסיעוד מוחרגים מדיני העבודה הישראליים ולכן אינם זכאים לקבל תשלום על שעות נוספות ושעות העבודה שלהם אינן מוגבלות בחוק – כך נקבע אתמול (ב') בבג"ץ, במסגרת דיון נוסף בעתירתה של עובדת זרה בשם יולנדה גלוטן. גלוטן, עובדת זרה מהפיליפינים שחיה בביתה של קשישה המרותקת למיטתה, נאבקת זה כמה שנים על זכותה, וזכותם של עובדים כמותה, לקבל תשלום על שעות נוספות וכן דמי הבראה, כקבוע בחוק הישראלי.

אלון רון

עם זאת, בג"ץ הותיר על כנו את פסק הדין הקודם בסוגיה שניתן בנובמבר 2009, לפיו חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל בעניינם של עובדי סיעוד. כן קבע פסק הדין כי יש להסדיר את הסוגיה בחקיקה. המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסק הדין – מסבירים בקו לעובד - הוא כי אין כל מניעה חוקית להעסיק עובדת סיעוד 24 שעות ביממה, ללא הפסקות, שבעה ימים בשבוע, כשממילא לא קיימת כל חובה לשלם עבור העסקה במתכונת שכזו מעבר לשכר המינימום.

"הסוגיה קשה וסבוכה", ציין אתמול (ב') נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בהכרעת הדין. "מדובר במאבק בין שתי קבוצות מוחלשות, הנואשות לתמיכת החברה ולהגנתו של החוק (קשישים מחד, עובדי סיעוד מאידך, ה"ו). בהכרעה לכאן או לכאן – טמונה, מטבע העניין, פגיעה באחת מהקבוצות האלו...אנו ערים לתוצאה הקשה הכרוכה בפסק הדין", כתב גרוניס, "אולם למרבה הצער דומה שאין מנוס מכך, נוכח היכולת המוגבלת של בית המשפט לגבש פתרון מספק לבעיה".

מאבקה של גלוטן החל לפני עשור, אז הגישה לראשונה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה על זכאותה לגמול שעות נוספות ותגמולים נוספים. בית הדין קיבל את דרישתה לתשלום עבור פדיון חופשה שנתית והפרשי שכר מינימום – אך לא את השאר. גם בית דין הארצי קבע כי עובדים זרים מוחרגים מחוקי העבודה הישראליים, שכן עובדים אלה לתפישתו משתייכים לקבוצת המוחרגים מהחוק – עובדים הדורשים מידה מסוימת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד לפקח על שעות העבודה.

בהמשך עתרה גלוטן לבג"ץ ויוצגה על ידי עו"ד חני בן ישראל מעמותת קו לעובד, אולם שם נקבע שוב כי אין להתערב בפסק הדין של בית הדין הארצי. גלוטן לא התייאשה וביקשה דיון נוסף, זאת – לפי פסק הדין – מכיוון ש"פסיקתו של בית המשפט העליון אינה מתיישבת עם מעמדה של חקיקת המגן ואינה משקפת את הדין החל על יחסי העבודה בישראל". עוד טענה גלוטן כי: "החרגת עובדי הסיעוד מתחולת החוק היא הפליה אסורה על רקע מגדר ולאום". עם זאת, בג"ץ טוען כי תשלום מלא של שעות נוספות לעובדי סיעוד יפגע קשות באוכלוסיות הקשישים, ולכן האפשרות היחידה לפיו היא לפתור את הסוגיה במסגרת חוק.

בן ישראל טוענת כי מדובר בפגיעה חסרת תקדים בזכויותיהם הבסיסיות של עובדות שתנאי העסקתן הם מהגרועים והמקפחים שניתן למצוא כיום במשק: "החלטת בג"ץ דרמטית שכן הפגיעה בעובדות חסרת תקדים. עמדת קו לעובד היא שעובדי סיעוד זכאים – כמו כל עובד – לעבודה בשעות קבועות וסבירות, וכי הטיפול בקשישים יכול להתבצע באופנים אחרים, למשל באמצעות עבודה במשמרות וטיפול בקהילה. פסיקה שכזו מעולם לא היתה ניתנת בעניינם של עובדים ישראלים, אולם היכן שהדבר נוגע לעובדים זרים – נראה סביר להחריגם מהחוק. יש כאן אנומליה קשה: מצד אחד בית המשפט מודה שעבודת הסיעוד מקודשת, ומצד שני מאפשר העסקה בשכר נמוך ביותר וללא הגנת החוק".

לפי קו לעובד, החרגתן של עובדות הסיעוד מביאה אף לפגיעה מפליגה בזכותן לשוויון. "מובן מאליו כי החרגתו של ענף, אשר על-פי נתונים רשמיים יותר מ-80% מהמועסקים בו הן נשים, מביא להפליה חמורה על רקע מגדרי ולהחלתו של משטר משפטי נחות ומפלה על עבודתן של נשים. הביטוי לאפליה המגדרית לפיה ניתן גם בהתפלגות השופטים והשופטות בהחלטה: בעוד דעת הרוב שמנתה שישה שופטים גברים (גרוניס, רובינשטיין, ג'ובראן, הנדל, מלצר ודנציגר) החליטה לדחות את העתירה, דעת המיעוט של שלוש השופטות בהרכב (נאור, חיות וארבל) גרסה שיש לקבלה".

השופטת עדנה ארבל, למשל, ציינה בפסק הדין: "המצב בו מועסק עובד 24 שעות ביממה, 6 או 7 ימים בשבוע, ברציפות ללא הפוגה, הוא מצב שאין לקבלו בחברה מודרנית ואין להשלים איתו. תשלום עבור שעות נוספות, מלבד התכלית העצמאית שבבסיסו, עשוי להשיג גם תכלית חשובה זו של הענקת שעות פנאי לעובד"/

עוד מסרו מקו לעובד: "פסק הדין שניתן אתמול מצטרף לרשימה עגומה של פסקי דין, חוקים ונהלים שמטרתם הבלעדית הינו לכבול עובדות סיעוד בעבדות מודרנית. אנו רואים בחומרה רבה את החרגתן של מהגרות העבודה מדיני העבודה החלים על כל העובדים בישראל. הבאת מהגרי עבודה לישראל מתבצעת מיוזמתה ובהחלטתה של המדינה. משהחליטה המדינה להביא מהגרי עבודה לעבוד בה, עליה להיות אחראית להגנה על זכויותיהם".

לפי נתוני קו לעובד, בישראל כ-60 אלף עובדי סיעוד, 80% מתוכם נשים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#