שמחון פיזר הוועדה לשינוי חוק שעות העבודה והמנוחה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמחון פיזר הוועדה לשינוי חוק שעות העבודה והמנוחה

הוועדה עמדה לדון בשינוי החוק, כך ששעות נוספות יחושבו על בסיס חודשי ■ ראש הוועדה, אורי פז: "היא פוזרה ככל הנראה בגלל חשש של ההסתדרות שהעובדים ייפגעו מהשינוי"

הוועדה שהוקמה לפני 9 חודשים לבחינה מחודשת של חוק שעות עבודה ומנוחה ושל התשלום עבור שעות נוספות, פורקה בהוראת שר התמ"ת שלום שמחון.

הוועדה הוקמה בקול תרועה רמה על ידי מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ובראשה עמד אלי פז, בעבר סמנכ"ל בכיר במשרד שיצא לגמלאות. בוועדה השתתפו נציגים של הממשלה, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. בשלב מאוחר יותר, אחרי לא מעט היסוסים, הצטרפה אליה ההסתדרות.

עופר וקנין

פז נחשב מוערך בתחום ניהול כוח אדם, וב–2009 עמד בראש הצוות המשותף להסתדרות למעסיקים שגיבש את החוק הגברת האכיפה של דיני עבודה במשק. חוק שעות עבודה מנוחה נחקק ב–1951. הוא נחשב מיושן ולא מתאים למציאות של ימינו - שבה התחרות והצורך בשעות עבודה גמישות גדולים.

לפי החוק הקיים, החישוב של שעות העבודה הוא יומי, כלומר החל משעת העבודה העשירית נדרש המעסיק לשלם לעובד שכר גבוה יותר. צו ממשלתי מ–2000 הוסיף מגבלה שבועית, שלפיה על כל שעה נוספת מעבר ל–43 שעות עבודה בשבוע, על המעסיק לשלם לעובד שכר גבוה יותר.

בלחץ מעסיקים פרטיים בענפי ההיי־טק, הסלולר והמסחר והשירותים, הוועדה עמדה לדון בשינוי בסיס החישוב היומי והשבועי לחישוב על בסיס חודשי. מכיוון שמספר שעות העבודה החודשי בישראל הוא 186, מעסיקים אלה רצו כי התשלום המוגדל עבור שעות נוספות התחיל בשעה ה–187 בחודש, ולא השעה העשירית ביום העבודה או השעה ה–44 בשבוע.

בנוגע לעבודה במשמרות, הוועדה עמדה לדון גם בדרישת המעסיקים, במיוחד המלונאים, שלפיה מותר יהיה להעסיק עובדים במשמרות לילה פעם בשבועיים, במקום פעם בשלושה שבועות בלבד, כפי שניתן כיום.

לדברי דן כרמלי, סמנכ"ל רגולציה באיגוד לשכות המסחר, השינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה שעליו עמדה להחליט ועדת פז "היה טוב לשני הצדדים, העובדים והמעסיקים כאחת". לדבריו, הוועדה עמדה גם להגמיש את שעות העבודה, כך שהעובדים לא יהיו מחויבים להגיע למקום העבודה בשעה קבועה, אלא להתחיל מאוחר יותר ולסיים מאוחר יותר, או להפך - ובתנאי שיבצעו את מכסת 186 השעות החודשיות. ואילו המעסיקים היו יכולים לקצר ימי עבודה מסוימים ל–4 שעות ולהאריך ימי עבודה אחרים ל–12 שעות, בהתאם לצורכי המפעל.

לדברי מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, פירוק הוועדה היא עבור התעשיינים בגדר אכזבה. להערכתו, הסיבות לפירוק היו היעדר שיתוף פעולה מצד ההסתדרות והתקרבות מועד הבחירות לכנסת. לדבריו, "שר התמ"ת לא רצה לסנדל את השר שיבוא אחריו על ידי עובדות מוגמרות".

פז, שכיהן בראש הוועדה בהתנדבות, אמר ל–TheMarker כי "הוועדה פוזרה, ככל הנראה בגלל שההסתדרות חששה שהעובדים ייפגעו מהשינוי במשטר המדידה של השעות הנוספות וכי בסופה של המדידה החודשית העובדים לא יקבלו שכר על חלק מהשעות שעבדו. ההסתדרות, ואפילו חלק מהמעסיקים, חששו שהסוס הזה ידהר מחוץ לאורווה, והעניין ייצא משליטה. אני גם יכול להבין את השר, שהחליט להשאיר את ההכרעה בעניין כה מהותי לידי השר הבא, אם בכלל אותו שר ירצה לעסוק בזה".

עד לפיזורה, הוועדה קיימה ארבע ישיבות, וריאיינה שורה של אישים, בעיקר מענפי התיירות וההיי־טק, וקיבלה ניירות עמדה מ–50 עמותות, איגודי עובדים וארגוני מעסיקים.

אין זו הפעם הראשונה שוועדה משותפת להסתדרות ולמעסיקים מפסיקה לפעול זמן קצר לאחר מינויה. באפריל 2008, במסגרת הסכם השכר שנחתם עבור עובדי המגזר הציבורי, משרד האוצר יזם הקמת ועדה שתבחן את יישומה של רפורמה כוללת במגזר זה, על ידי הנהגת גמישות ניהולית, באופן שיהיה קל יותר לפטר עובדים או לניידם ממחלקה למחלקה לפי צורכי הארגון. בראש הוועדה עמדו יו"ר הסתדרות המהנדסים, יצחק רז, וממלא מקום נציב שירות המדינה, יעקב ברגר. הוועדה לא התכנסה כלל - ושבקה חיים. מאז בוצעו כמה רפורמות במגזר הציבורי, אך רק באופן נקודתי, כגון במינהל מקרקעי ישראל, ברשות השידור וברכבת.

מלשכתו של שמחון נמסר בתגובה: "השר הקפיא את עבודת הוועדה. נושאים שלא נסגרו, הוכנסו לתיק החפיפה ולהחלטתו של שר התמ"ת הבא. השר סבור שיהיה נכון לאפשר לשר הבא לקדם את הנושא שבו עסקה הוועדה תוך הידברות עם הגורמים השונים במשק, על פי מדיניותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#