"עבדתי מצוין - אך יש גיליוטינה; מי אמר שזכותם של הצעירים לעבוד גדולה משלי?"

כך אמרה פרופ' רות בן ישראל בכנס נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת שהתקיים היום ■ "מאז שהופרשתי מעבודתי רק בגלל גילי, אני חשה כאילו הדירו אותי משוק העבודה, כאילו העלו אותי על קרחון ודחפו לאוקיינוס"

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"מאז שהופרשתי מעבודתי רק בגלל גילי, אני חשה כאילו הדירו אותי משוק העבודה, כאילו העלו אותי על קרחון ודחפו לאוקיינוס", כך אמרה רות בן ישראל, פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בפאנל בנושא עבודה אחרי גיל פרישה, במסגרת כנס נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת שהתקיים היום.

"החברה הישראלית עוד לא הפנימה את המהפכה הדמוגרפית שחלה בעולם המערבי. נהפכנו לחברה רב גילית - ובכל זאת מדירים מבוגרים רק מכיוון שהגיעו לגיל מסוים, ללא כל קשר לכישוריהם. אני חשה כי הגעתי לשיא פועלי בגיל 67. כיום זכותם של הרבדים החברתיים לעבוד בכבוד, לחיות בכבוד ולהגשים את עצמם".

פרופ' רות בן ישראלצילום: עכבר העיר

עוד סיפרה בן ישראל, כי כאשר הגיעה לגיל פרישה הסכימה האוניברסיטה להעסיקה בחוזה אישי אך בתנאים פחות טובים. "עבדתי מצוין אך יש גיליוטנה. המשכתי לעבוד בחוזה אישי במעמד נחות, אבל לא יכולתי לתבוע את המוסד על אפליה בשכר כי הרי אפשר לפי חוק לומר לי ללכת הביתה. חייבים לעבור לפרישה על בסיס תפקודי ולא על בסיס גיל ביולוגי. מי שאמר שהזכות של הצעירים לעבוד פחותה מהזכות שלי? אני מסרבת שיתייחסו אלי כעל סוג ב'".

ד"ר איסי דורון, מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה חידד את ההבדל בין ביטול חובת הפרישה - מהלך שדורון ומבוגרים כמו בן ישראל נאבקים עליו - ובין ביטול גיל הזכאות לפנסיה (גיל הפרישה). ביטול חובת הפרישה משמעותו שמי שרוצה לפרוש - יכול לעשות כן, אך גם תעמוד בפני מי שחצו את גיל הזכאות, הפריווילגיה להמשיך לעבוד. "יש כוחות שדוחפים להעלאת גיל הזכאות בשל טיעונים כלכליים, אך זה לא הנושא שעליו אני נלחם", אמר דורון. "אני טוען שיש לבטל את חובת הפרישה. עולה השאלה אם צעד כזה יגרור אבטלת צעירים, ומחקרים הוכיחו שקורה בדיוק ההפך. תעסוקת מבוגרים מובילה לעלייה בתעסוקת צעירים. סיבה לכך היא שעלייה בתעסוקת מבוגרים מגדילה את כוח הקנייה ומרחיבה את כל השוק".

עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר התייחס לפסק דין וינברגר מבית הדין הארצי לעבודה, שבו נקבע באחרונה שמעסיק לא יכול לסיים שרירותית את תעסוקתו של אדם שחצה את גיל הפרישה, אלא לשקול כל מקרה לגופו. "מעסיקים נמצאים בבעיה גדולה. זהו פסק דין מכונן המערער את כל יחסי העובד-מעביד שהתקיימו עד כה. אדם בן 68 יכול לבוא ולומר - 'אני לא רוצה לפרוש אלא לחזור לעבודה'". בן ישראל הדגישה כי בג"ץ יקבע אם חוק גיל פרישה הוא חוקתי או לא, וציינה כי הצטרפה לעתירה לבג"ץ בעניין ביטול חובת הפרישה.

עו"ד אביעד אטינגר, שותף במשרד עו"ד לוי-אטינגר-בוטון ושות' גיבה את הדברים של דורון ובן ישראל. "אין סיבה שמי שמעוניין לעבוד - לא ימשיך ויעבוד. ואם כך יקרה, ייתכן שהחברה תצטרך לשלם על כך מחירים מסוימים. אני מאמין בכך שעובדים יישפטו לפי יכולותיהם, לא לפי גילם, ואם צריך לפטר בכל גיל שהוא, כך יהיה". רג'ואן גרייב, הממונה על הפנסיה משרד האוצר התייחס לכך שהעלאת גיל הזכאות לפנסיה היא מחויבת המציאות. "תוחלת החיים עולה וזו עובדה המייצרת אתגר מאקרו כלכלי. אחד מדרכי ההתמודדות הוא העלאת גיל הזכאות לפנסיה, כלומר העלאת גיל הפרישה".

יערה בוקסבאום, חוקרת במרכז מהות לקידום נשים בתעסוקה, טענה כי המרכז תומך בביטול חובת הפרישה אך יש להיזהר עם העלאת גיל הזכאות: "כעת השאלה היא לא אם מעלים את גיל הפרישה, אלא איך עושים זאת. להעלאת הגיל יש אפקט פסיכולוגי בעייתי על מבוגרים, שכבר נערכו לפרישה בגיל מסוים וחלקם עובדים במקצועות שוחקים. יש להחיל את העלאה על צעירים שיכולים להיערך לפרישה בגיל 70".

דורון סיכם: "הנרטיב של החיים עליו גדלנו ייעלם בקרוב - לא יהיה עוד מסלול קבוע של ילדות, לימודים עבודה ופרישה. יש להפנים ולהתכונן בהתאם". בן ישראל הוסיפה: "לא ייתכן שחברה תאפשר ל-10% מאזרחיה לא לעשות כלום במשך 30 שנה, מ-60 עד 90. היא תאבד הון אנושי יקר וחובתה לשנות את המצב".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker