מעסיקים הכי פחות רוצים יוצאי אתיופיה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הזדמנות שווה?

מעסיקים הכי פחות רוצים יוצאי אתיופיה

מסקר מעסיקים בנושא גיוון תעסוקתי של משרד התמ"ת עולה כי קבוצת האוכלוסיה שמעסיקים הכי פחות רוצים להעסיק היא יוצאי אתיופיה ■ עם זאת, מעסיקים בישראל מחשיבים עצמם "מתקדמים" - 76.6% מהם חושבים כי העסקה רבגונית תורמת לעסק

8תגובות

קבוצת האוכלוסיה שמעסיקים הכי פחות רוצים להעסיק היא יוצאי אתיופיה (5.6% הביעו רצון להעסיקה) ואחריה ערבים (7.4%) וחרדים (8.7%), כך עולה עולה מסקר מעסיקים בנושא גיוון תעסוקתי שביצע מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ונחשף הבוקר (ד') בכנס השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת.

מדובר בסקר ראשון שבחן עמדות של מעסיקים בהקשר של גיוון תעסוקתי. עוד מצא הסקר כי רק 14.2% מהמעסיקים סבורים שאנשים עם מוגבלות יכולים לבצע את כל התפקידים בחברה ורק 40.6% מהמרואיינים סבורים שנשים יכולות לבצע את כל התפקידים בחברה.

מצד שני, מעסיקים בישראל מחשיבים עצמם "מתקדמים" - 76.6% מהם חושבים כי העסקה רבגונית (העסקה של אוכלוסיות מרקעים שונים) תורמת במידה רבה או רבה מאד לקידום שוויון הזדמנויות בעבודה, לשיפור התדמית של העסק (60.8%), לשיפור השירות ללקוחות מקבוצות שונות (59.6%) ולהעסקת עובדים מתאימים יותר (59.5%). הסקר כלל 384 עסקים שבהם 10 עובדים ומעלה והתבצע באמצעות ראיונות טלפוניים עם בעלי העסק, המנכ"ל או אחד המנהלים הבכירים, לרוב מנהל משאבי אנוש.

המעסיקים נשאלו באשר לסיבות שעלולות להוות חסם להגברת הרבגוניות בעסק ומתשובותיהם עולה כי התנגדות של מנהלים בחברה היא הסיבה השכיחה ביותר (32.8% ציינו אותה), אחריה התנגדות של עובדים בחברה (29.6%), התנגדות לקוחות (26.6%) וחוסר התאמה של הכלים למיון עובדים (15.2%).

ההתנגדות לקליטה של עובדים מגוונים נבדקה גם פרטנית ביחס לקבוצות השונות ונמצא כי לפי מעסיקים ייתקלו בהתנגדות המשמעותית ביותר כלפי העסקה של אנשים עם מוגבלות (36%), ולאחר מכן, אם כי בהפרש ניכר, העסקת ערבים (19.7%), חרדים (13.5%) ובני 45+ (12.5%). אפשר לראות כי חלק ניכר מן המעסיקים סברו שרבגוניות תורמת במידה מועטה או כלל לא להעלאת הרווחיות של העסק (55.7%) ולסיוע בהשגת היעדים העסקיים של העסק (47.2%).

עוד נמצא בסקר אחר שערך המינהל כי כ-17% מהאוכלוסיה העובדת בישראל חשים מופלית לרעה בשוק העבודה - בעיקר ערבים, חרדים, אימהות לילדים עד גיל 6 ואנשים עם מוגבלות. לפי הסקר, חלה ירידה בתחושת האפליה של עובדים ב 2009 ל-2011 מ-19% ל- 14.2%, אבל מאז 2011 חלה שוב עלייה ל-17%. מבין תשע קבוצות האוכלוסיה שנבחנו ביחס לתחושת האפליה שלהן במקום העבודה, שלוש האוכלוסיות שדיווחו על שדיווחו על השיעורים הגבוהים ביותר של תחושת אפליה הן ערבים (21.2%); חרדים (18.9%) ואימהות לילדים מתחת לגיל 6 (18.7%). אוכלוסיית הנשים העובדות, אנשים ממוצא מזרחי ושכירים המשרתים במילואים, דיווחו על תחושת אפליה בשיעורים הנמוכים ביותר - בין 0.1% ל-11%.

מנהל מינהל המחקר בני פפרמן אמר כי הנתונים מעידים על כך שהכדאיות הכלכלית הטמונה בעסקה מגוונת עוד לא ברורה לגמרי למעסיקים. "הממשלה חייבת להוות דוגמה להעסקה מגוונת - מה שאנחנו דורשים מאחרים עלינו לדרוש גם מעצמנו".

בפאנל שעסק בגיוון מקום העבודה אמר זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכות, כי "יש לשבור את המיתוס ביחס לחרדים שלא רוצים לעבוד - שכן מה שאני רואה הוא ההפך: הם מעוניינים מאוד בעבודה ויש להם תארים אקדמיים רלוונטיים רק שאין מספיק משרות לכולם".

נילי דוידוביץ', מנכ"לית דעת מרכז פיתוח ותוכנה חרדי, גם היא ניתצה מיתוס: "יש חרדים שאין להם כל בעיה לעבוד במקומות עבודה 'סטדרטיים', כלומר שבהם עובדים חילונים". "לצדם יש אחוז מסוים מתוך הציבור שמבקש את מקומות העבודה המותאמים, וחרדים גם חווים אפליה, כשלא פעם דוחים אותם רק בגלל הכיפה. לעתים חרדיות שאני מקבלת לעבודה לא גדלו בבית שבו ההורים עבדו, הן לא מכירות מושגים ונוהגים הקשורים לשוק העבודה. אז אני פשוט מלמדת אותן".

אבי דצינגר, מנכ"ל רוש חברת תרופות, גילה כי יזם כמה נהלים חדשות בחברה שמטרתם לאפשר איזון טוב יותר בין בית לעבודה - המזגנים נסגרים מדי יום ב-19:00 ומאותתים על כך שיום העבודה הסתיים. כמו כן, ההנחיה היא כי מיילים לא יישלחו בסופי שבוע. "אנחנו מעודדים אנשים להיות עם משפחתם", אמר. ריס יונס, מנכ"לית אלפא אומגה, הוסיפה: "גיוון יושג מרגע שמעסיקים יתגברו על הנטייה להעסיק אנשים הדומים להם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#