לומדים להתפרנס: הישיבה התורנית שלא שמעתם עליה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לומדים להתפרנס: הישיבה התורנית שלא שמעתם עליה

הישיבות התורניות של אורט מתנהלות תוך הסכמה שבשתיקה של רבנים ■ הן קולטות נערים חרדים שעמדו למצוא עצמם ברחוב, משלבות לימודי קודש וחול, ואף מקנות מקצוע. בינתיים נזהרים שם לא לדבר על גיוס לצבא או לימודי אזרחות - העיקר לא להרגיז את הרבנים

19תגובות

בכניסה לישיבה חיכתה לצביקה פלג, מנכ"ל אורט, הפתעה: שלט חדש, עשוי כולו עבודת יד, המבשר על כך שהגענו ל"מרכז התורני אורט - ישיבת כפר זיתים". מתברר שאין זה עניין של מה בכך. הישיבה התורנית כפר זיתים מנוהלת על ידי רשת אורט כבר שלוש שנים, אלא שעד היום לא היה כל זכר לקיומה של אורט במתחם. למעשה, גם כיום צריך לעבור את השער הסגור ולהיכנס אל תוך שטח החווה החקלאית המשמשת גם כישיבה, ורק בתוך השטח אפשר להגיע אל השלט המיוחל.

האיחור האלגנטי של שלוש שנים בהצבת השלט אינו מקרי. מחוץ לחווה אין כל סימן לכך שבמקום מתנהל מוסד חינוכי שבו לומדים 95 נערים חרדים בני 14–18. גם הצוות החינוכי בישיבה אינו שש לשתף פעולה עמנו - ורק אחרי שהוא מוודא של–TheMarker אין יותר מדי קוראים במגזר החרדי, הוא נרגע. חוסר פופולריות, מתברר, יכול לפעמים להוות יתרון. למרות זאת, כמעט בכל משפט שלישי מבקש הצוות שלא נפרסם נתון כלשהו. למשל, בין פלג לאחד המחנכים החרדים פורץ ויכוח אם יש מקום להסתיר את העובדה שהנערים לומדים, שומו שמים, אזרחות.

ההליכה על קליפות ביצים, מתברר, מאפיינת את הישיבה התורנית כפר זיתים - וכמוה עוד שלוש ישיבות דומות שהקימה רשת אורט בשלוש השנים האחרונות. אין לישיבה הכרה של אף גורם תורני בכיר. מצד שני, גם אין התנגדות רשמית של אף גורם תורני בכיר. בפועל, לכן, הישיבות התורניות המיוחדות מוקמות מתחת לרדאר, בהסכמה שבשתיקה של הרבנים. זו גם הסיבה לרגישות הגבוהה: אסור לישיבות של אורט לעורר את רוגזם של הרבנים, ולכן הן חייבות לשמור על כללי המשחק החרדי.

בישיבה לומד כמעט רק נוער חרדי שנשר מהלימודים בישיבות הרגילות. לפי הערכות, מדובר בכ–10%–25% מהנערים בכל שנתון. בדרך כלל מדובר בנוער שמגיע ממשפחות הרוסות, או כזה שסובל מקשיי למידה שונים. בחלק מהמקרים מדובר בנוער שהעדיף לימודים מסוג אחר, למשל נוער בעל נטייה אמנותית. מכיוון שבעולם החרדי יש רק את הלימודים בישיבה או היזרקות לרחוב, נוצר צורך למצוא פתרון גם למי שאינו משתלב בישיבה. הישיבות של אורט, שמשלבות לימודי קודש עם לימודי חול ‏(אנגלית, עברית, מתמטיקה ואזרחות‏) ועם לימודי מקצוע ‏(מחשבים, חשמל או נגרות‏), הן פתרון מסוג חדש שהתחיל לצוץ בשנים האחרונות.

צילום: אורט ישראל

מבנים וריהוט 
בייצור מקומי

95 הנערים הלומדים בכפר זיתים מתגוררים בחדרים קטנים, ארבעה בכל חדר, שהם כולם מעשי ידיהם. המבנים, החשמל והריהוט נבנו כולם בייצור מקומי. הדיר שהיה במקום עבר הסבה על ידי התלמידים לנגרייה ולמעבדות חשמל ומחשבים. על הנוף המרהיב, בואכה הארבל, משקיפה מרפסת עץ ענקית - גם היא עבודת יד. בצד יש אורווה גדולה עם 12 סוסים. כל תלמיד מקבל לפחות שיעור רכיבה אחד בשבוע, המשמש לתרפיה, להקניית ביטחון עצמי וגם לטיולי שטח. בנוסף, יש להם שיעורי מוסיקה, חדר כושר, שיעורי דרמה ועוד.

הנערים מגיעים מיישובים חרדיים בכל רחבי המדינה: צפת, ירושלים, בית שמש ואלעד. כששואלים אותם מדוע עזבו את משפחותיהם והצפינו עד לכפר זיתים הרחוק, רובם משיבים שזו המסגרת היחידה שאיפשרה להם לשלב לימודים בישיבה עם רכישת מקצוע. בחירת המקצועות הנלמדים במקום - נגרות, מחשב וחשמל - אינה מקרית. הכוונה היא להפוך אותם לבעלי מלאכה קטנים, ותו לא. "הם לא הולכים להיות קבלני חשמל", אומר פלג. "אבל הם כן יוכלו להיות חשמלאים או נגרים, ולהתפרנס מלשרת את האוכלוסייה בבני ברק. בסוף היום הם מיועדים לחזור ליישובים שלהם, וללימודים בישיבה, והכוונה היא לתת להם אפשרות להתפרנס במקצוע חופשי, שמתאים לצורכי הקהל החרדי, ושגם יאפשר להם לשלוט בזמנם ולשלב עבודה עם לימודים בישיבה".

פלג מקפיד לחזור כל הזמן על המסר שהנערים הלומדים בכפר זיתים אינם נערים שעזבו את הדת ואת אורח החיים החרדי - להפך. כך הוא, והמורים בישיבה, מתפתלים כשהם נשאלים לגבי שירות בצבא של הבוגרים. המחזור הראשון של הבוגרים הלך ברובו לנח"ל החרדי, אבל היו גם שני בוגרים שהמשיכו לצנחנים. מבחינת צוות המורים, זה כישלון חינוכי שצריך להסתירו. "אנו לא מעודדים אותם ללכת לצבא רגיל", אומר פלג מפורשות. "כי זה לא המשך טבעי לנוער חרדי. המטרה שלנו אינה שירות בצבא, כי אם שילוב במעגל החיים ומתן יכולת לנערים האלה לפרנס את משפחתם. אנחנו לא ניזום שום פעולה שעלולה להרחיק אותם מאורח החיים החרדי".

מסתפקים בפירורים בשלב זה

מבחינת פלג, העובדה שרשת החינוך החילונית-ציונית שבניהולו מנהלת בתי ספר שאינה מכירים בקיומה ‏(אפילו שלט לא היה‏), או שאינם מחנכים לשירות בצבא, היא מחיר פעוט לעומת ההישג. "זו הדרך לחולל שינוי באוכלוסייה החרדית", הוא אומר. "בשקט, ומלמטה. שלוש הישיבות התורניות שלנו יכולות להוציא 600 בוגרים בשנה, שהם כולם סוכני שינוי. הם יחזרו אחר כך ליישובים שלהם, ופתאום יתברר שהם לא שידוך רע כל כך - כי הם גם מקיימים אורח חיים חרדי וגם מפרנסים את עצמם - וזו הדרך להעביר את המסר שלמידת מקצוע היא דבר טוב. זו הָרֶגֶל בדלת".

מחיר הָרגל בדלת, עם זאת, הוא להסתפק בשלב זה רק בפירורים של האוכלוסייה החרדית - רק הנוער הנושר, שלגביו קיימת הסכמה שבשתיקה כי ילמד מקצוע. עיקר הנוער החרדי הוא כמובן עדיין פסול מללמוד במוסד כלשהו פרט לישיבה התורנית המלאה. מחיר הרגל בדלת, כאמור, הוא גם להיזהר בנושאים שעלולים להרגיז את הרבנים - לימודי אזרחות, שירות בצבא, ואפילו סתם פרסום רב מדי לקיום מסגרות חינוך חרדיות שאינן ישיבה רגילה. כל זמן שהשינוי מתחולל במחשכים, מתחת לשולחן, הרבנים מוכנים להסכים לכך.

פלג חושב שזה מספיק, כי המעט הזה יכול להצטבר בעתיד לכדי שינוי של החברה כולה, וכי אסור לסכן את ההישג הזה בצעדים חד־צדדים נגד החרדים, "כי ברגע שהרבנים יגידו שאסור, הכל נגמר - גם אם המחיר יהיה שהנערים ומשפחותיהם ירעבו", הוא מסביר. רק שספק רב אם החילונים בישראל יסכימו להמתין עד שתהליכי השינוי האטיים בחברה החרדית יבשילו, ואם ההמתנה אכן תשתלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#