צעירים מכדי לפרוש |

"אל תתביישו להשתמש בקשרים"

במקרים רבים, חיפוש עבודה לאחר גיל 50 כרוך בשימוש מוגבר במעגלים חברתיים ■ עם זאת, לא כל המובטלים המבוגרים מבינים את החשיבות של טיפוח קשרים ושימוש ברשתות חברתיות ■ הגיע הזמן להפסיק להתבייש ■ עבודה אחרי גיל 50 - כתבה שלישית בסדרה

ניו יורק טיימס
הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניו יורק טיימס
הילה ויסברג

מאז שסיים את לימודיו בקולג' פוטר איש ה-IT קנת' ג'יי כהן בן ה-52 שש פעמים. הפעם הראשונה היתה בתחילת שנות ה-30 לחייו - והאחרונה בגיל 50, כשהוא אב לשני ילדים צעירים שעליו לפרנס ולגדל.

תקופת אבטלה ממושכת לא באה בחשבון מבחינת כהן, אז הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות היטב כבר שני עשורים: הוא פנה למעגלים החברתיים שלו כדי לקבל הדרכה והכוונה.

"בפעם הראשונה שבה איבדתי את עבודתי הייתי בהלם, לא היה לי ניסיון בדברים כאלה", הוא אומר. "אבל עכשיו אני יודע בדיוק מה לעשות. פיתחתי קשרים ברשתות החברתיות ככל יכולתי כל עוד עבדתי, כדי שהם יהיו לעזרי כשאזדקק לכך".

קנת' ג'יי כהןצילום: ניו יורק טיימס

לכהן יש יותר מ-1,000 אנשי קשר בלינקדאין, והוא מקפיד לפתח קשרים עסקיים גם במקומות אחרים. "כל שלושה ארבעה חודשים אני הולך לפגישה", הוא אומר. "אני יודע מי במעגלים החברתיים שלי מובטל, כך שבכל פעם שאני רואה הצעת עבודה אני מעביר אותה הלאה לקבוצה".

הקשרים של כהן התבררו כמועילים. "אני מקושר עם כמה חברות פיננסים משום שאנשים בענף הזה צריכים אנשי IT", הוא אומר. "אני גם בקשר עם בנקאים, אנשי השקעות, מנהלים ופירמות רואי חשבון".

בסך הכול, כהן מחובר ברשת ל-24 מעגלים חברתיים, והוא פעיל לפחות בשבע קבוצות בכל זמן נתון. כשאיבד את עבודתו, הוא החליט להרחיב את המעגלים עוד יותר. "אני תמיד בוחר קבוצה חדשה, שלה אני מקדיש את זמני ואת כישורי המנהיגות שלי", הוא אומר. "כך אני נשאר שפוי וממוקד".

חלפו חמישה חודשים עד שכהן מצא את העבודה הנוכחית שלו, במשרה מלאה כאיש IT בחברת שירותים פיננסיים במנהטן. את העבודה הקודמת שלו הוא מצא בתוך חודש. "נראה שאני מצליח למצוא עבודות", הוא אומר בצניעות. "אני מכיר מנהלי פרויקטים שהיו מובטלים במשך שנתיים, והם מאוד מתוסכלים.

"חלק מהם", הוא מוסיף, "עסוקים מדי בליקוק פצעיהם מכדי לצאת החוצה ולפגוש עשרות או מאות אנשים אחרים בתחום שלהם ולפתח קשרים שיעזרו להם".

גם בישראל: הגיל עולה, ההכנסה יורדת

מגורים באזור מבוסס יכולים להפוך את הבעיה למורכבת יותר בזמנים שבהם צריך להדק את החגורה. "מבחינה פיננסית, אני במקום שבו הייתי לפני שלוש שנים וחצי", הוא אומר. "הצרכן שהייתי בצעירותי השתנה רבות. סדר העדיפויות שלי מחוייב כיום קודם כל למשפחה. כמובן שהייתי רוצה לקסוס חדשה ונוצצת ובית של מיליון דולר - אבל האם זה פרקטי עבורי? אני מעדיף לדאוג לילדי".

"לעשות שימוש מושכל בחברים"

שרית רמתי, בת 59, דילגה בין שני תחומים עיקריים לאורך הקריירה שלה - מוסיקה ובישול. את העיסוק במוסיקה ואמנות היא גדעה בשנות ה-90, כשהחליטה ללמוד בישול ובעקבות כך פתחה ב-2003 את ארניה, מסעדה ברחוב הארבעה בתל אביב.

המסעדה זכתה לשבחים, אך לא הצליחה להתרומם כלכלית - ולכן נסגרה בתוך שנה. בשלב הבא פתחה רמתי קייטרינג לאלפיון העליון, שנשא את שם המסעדה. במקרה הזה העסק הצליח יפה.

עם זאת, רמתי מיצתה את העיסוק הזה בתוך שש שנים. "לא מצאתי את מקומי יותר בנישה הזאת, שתכליתה רק נהנתנות", היא מספרת. "הייתי פעילה לאורך שנים בעמותות, וחיפשתי להתפתח בכיוון החברתי והרוחני. החלטתי שאני רוצה עבודה עם משמעות".

רמתי סגרה את העסק והחלה לחפש עבודה, אך גילתה שהגיל הוא מכשול. "שלחתי המון קורות חיים לעמותות, אך כבר הייתי מבוגרת מדי. לא חיפשו שם אנשים בגילי", היא מספרת. פריצת הדרך הגיעה כשהבינה שעליה לעשות שימוש מושכל בקשרים ובחברים שאספה לאורך הדרך.

"אני אדם שדוגל בשוויון וצדק, ולא רציתי לחפש עבודה בדרך הזאת, אבל הבנתי שבלי השימוש בקשרים צץ חוסר צדק אחר - הפסילה שלי רק בגלל הגיל, אף שיש לי המון מה לתת", אומרת רמתי.

חגית לקרצילום: עופר וקנין

"הפצתי את השמועה שאני מחפשת עבודה בקרב חבריי, ולפתע קיבלתי המון הצעות". אחת מהן היתה ניהול תיאטרון תל אביבי קטן בשם מלנקי שייסדו שחקנים ממוצא רוסי. רמתי התקבלה לעבודה, וחזרה לתחום האמנות.

"בתיאטרון חיפשו מנהל צבר מבוגר. הם רצו מישהו עם ניסיון שיוכל להתמסר לתפקיד ולעבוד שעות ארוכות, מה שלא יכול לעשות אדם צעיר עם ילדים בבית. הם גם חיפשו מישהו שיוכל לפתוח להם צוהר לישראליות", אומרת רמתי. "נפלתי להם בול. גם אני הרווחתי בגדול, כי תענוג לעבוד בתיאטרון. הוא משלב את היכולות שלי כמפיקה וכאדם רוחני. אני קמה כל בוקר עם חיוך".

הטיפ של רמתי למבוגרים המחפשים לעשות שינוי בחייהם הוא: "לשכנע את העולם שיש לגיל הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות". טיפ נוסף הוא לא להסס להשתמש בקשרים. "בגיל הזה קשרים הם דבר הכרחי, ולא צריך להתבייש בכך. אדם שממליץ עלייך מאיר אותך בזרקור שאולי היה מתפספס אלמלא ההמלצה".

"רשתות חברתיות 
הן כלי רב עוצמה"

"שימוש נרחב בקשרים חברתיים ולצדו עיסוק אינטנסיבי ברשתות החברתיות תוך הקדשת שעות ארוכות לעיסוק זה, כפי שמתאר כהן, הם לא עניין של מה בכך"' אומרת חגית לקר, מנכ"לית חברת LEAD ייעוץ ארגוני. "בשכבת הגיל 50‏+, השימוש ברשתות חברתיות נפוץ פחות מבשכבות גיל נמוכות יותר, והמיומנויות הנדרשות לכך, אינן שגורות בידי כולם. עם זאת, אין ספק שהשימוש ברשתות חברתיות הוא כלי רב עוצמה בתחומים רבים בחיינו וגם בתהליכי חיפוש עבודה או שינוי קריירה.

"המאפיין את הסיפור של כהן הוא העובדה שהוא אינו מוותר, אלא לומד מהניסיון והופך את תהליך חיפוש העבודה למקצוע. משמעות הדבר - גילוי חריצות רבה תוך השקעת שעות עבודה מרובות מדי יום בשימור ובתחזוקת הקשרים ברשת. המאמץ, כפי שהוא מעיד, משתלם - שכן את עבודתו הנוכחית מצא תוך זמן קצר יחסית.

"הנקודה המעניינת בסיפור שלו קשורה דווקא לעובדה שבמשך הקריירה שלו פוטר שש פעמים. השאלה המתחייבת היא מהם הגורמים המובילים לפיטוריו, מה למד מהניסיון ומה הוא מיישם במעבר מעבודה אחת לאחרת.

אין ביטחון גם עם הסכמים

גם רמתי, כמו כהן הבינה את מה שמבינים כולם, שקשרים חברתיים הם האמצעי המקובל והאפקטיבי ביותר במציאת עבודה. בעוד כהן פעל ברשתות חברתיות, רמתי פעלה במעגלי הקשרים החברתיים הקרובים לה.

"הבעיה היא לעתים בכך שהמושגים 'קשרים' ו'פרוטקציה' מעוררים אסוציאציה של עניין לא מוסרי. יש כאן בלבול בין שימוש לרעה בקשרים, או השגת משרה באופן שאינו ראוי - למשל, ניצול הקשר לצורך קבלת תפקיד שלא היית מקבל ללא אותו קשר - לבין פתיחת ערוצי מידע ודלתות. במקרים אלה, מה שמכריע בסופו של דבר זו התאמת האדם לתפקיד והכישורים והניסיון שהוא מביא עמו לעבודה. במקרים כאלה, השימוש בקשרים חברתיים מזמן את האפשרות, ומי שמממש אותה הוא האדם, עם כל המטען שאותו הוא מביא לתפקיד או להזדמנות שנפתחה בפניו.

"המקרה של רמתי מדגים זאת היטב. לאורך שנים היא צברה ניסיון, השקפת עולם, ערכים וכישורים שרק היו צריכים למצוא את הבית המתאים.

"הדרך הקונבנציונלית, אינה סלולה בפני קבוצת הגיל שלה - שכן שוק העבודה לא השכיל עדיין להכיר בעוצמות שמביאים עמם אנשים בוגרים ובשלים - ואז, בדרך הפשוטה והזמינה, של חברים מכרים ‏(שגם הם משאב שאדם רוכש עם השנים‏) נפתחה בפניה ההזדמנות לתפקיד שהולם את מידותיה, ושבו כפי שהיא אומרת 'נפלה להם בול'. הרווח הוא לכל - התיאטרון שהרוויח מנהל למידותיו, ורמתי מתעוררת כל בוקר עם חיוך".

הסכמים קיבוציים לא תמיד מגנים על עובדים מבוגרים

ד"ר לילך לוריאצילום: תמונות וחיוכים

האם הסכמים קיבוציים מגנים על עובדים מבוגרים? על פניו התשובה היא כן, שהרי ההסכמים מקנים לעובדים ביטחון תעסוקתי גבוה ‏(בזכות מנגנון הקביעות‏), וגם התוכניות הפנסיוניות טובות למדי. אלא שממחקר חדש של ד"ר לילך לוריא, מומחית לדיני עבודה ולפנסיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, עולה שלא תמיד זה כך במציאות.

לוריא בחנה 56 הסכמים קיבוציים, בהם הסכמים ענפיים במגזר הפרטי ‏(בענפים כמו שמירה, בניין ומלונאות‏) הסכמים במגזר הציבורי, וכן הסכמים בטבע ובאל על. במגזר הציבורי כל ההסכמים שנבדקו, 18 במספר, מקנים ביטחון תעסוקתי גבוה, אך ב-25 מתוך 38 ההסכמים במגזר הפרטי נמצא ביטחון תעסוקתי נמוך. המשמעות: עובדים מבוגרים עלולים לסבול מאפליה על רקע גיל, גם כשהם מוגנים ‏(לכאורה‏) על ידי הסכם קיבוצי.

בעיה נוספת, שתקפה לכלל ההסכמים הקיבוציים, קשורה בעובדה שהם לא מבטיחים לחזק עובדים מבוגרים, למשל באמצעות הכשרות מקצועיות. "לכאורה, עובדים מבוגרים בטוחים ביכולתם לעבוד מרגע שזכו בקביעות ובפנסיה", אומרת לוריא. "בפועל, זה נכון היה לימים שבהם עובדים עבדו 35 שנה באותו מקום עבודה וקיבלו פנסיה תקציבית. כיום, כשעובדים רבים עוברים בין כמה מקומות עבודה או נכנסו לשוק העבודה בגיל מאוחר, ההסכמים, גם הטובים שהם, כבר לא מגנים עליהם כמו בעבר".

לוריא בדקה משתנה נוסף שעשוי לקדם תעסוקת מבוגרים: עבודה בשעות גמישות, כשהכוונה היא בעיקר לעבודה במשך פחות שעות. רק הסכם אחד מתוך ה-56 הציע לעובדים מבוגרים אפשרות שכזו.

"הכשרות מקצועיות היו יכולות לסייע משמעותית לאותם עובדים שיידרשו ככל הנראה להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה בשל אילוצים כלכליים", אומרת לוריא. "יש הכשרות שמציע שירות המדינה, אך הן לא מיועדות ספציפית למבוגרים".

אילו שינויים יש לבצע בהסכמים קיבוציים כך שיקנו יותר הגנות לעובדים המבוגרים?

"צריך לקדם הסדרים שיגדילו את הביטחון של המבוגרים בעבודתם הנוכחית או העתידית, אם דרך הכשרות מקצועיות, ואם דרך שעות גמישות - כמו בהולנד. זה עשוי לשרת גם את המעסיק, מה שיוביל להמשך העסקת העובדים לאורך זמן".

גם ביחס לתוכניות פרישה מוקדמת שמיושמות לרוב כחלק מהסכמים קיבוציים יש ללוריא ביקורת: "אפשר לחשוב על הסכמים טובים יותר, שיכללו גם הכנה לשלב המקצועי הבא, השאלה היא מהיכן יגיע המימון לכך".

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת, עו"ד אינה סולטנוביץ'־דוד, מזכירה כי תוכניות הפרישה המוקדמות הן לא פעם דרכו של המעסיק "להצעיר את המערכת". "קביעת קריטריונים לעזיבה על בסיס גיל או ותק, עלולה ליצור אפליה ישירה או עקיפה כנגד עובדים מבוגרים, שגם כך קיימת באופן נרחב". היא אומרת.

בימים אלה ממש מתנהל מאבקם של עשרות עובדי דואר ישראל שנדרשו לצאת לפרישה מוקדמת, וטוענים כי הסכם הפרישה מפלה אותם על רקע גיל. הנציבות דרשה לבטל את ההסכם המפלה. הסוגיה ממתינה לדיון בבית הדין הארצי לעבודה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker