"האי-שוויון העדתי הצטמצם אך למזרחים אין ייצוג הולם באליטות; פערי השכלה והכנסה עדיין קיימים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האי-שוויון העדתי הצטמצם אך למזרחים אין ייצוג הולם באליטות; פערי השכלה והכנסה עדיין קיימים"

פרופ' יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה, בעקבות דו"ח שהראה גידול בהכנסותיהם של המזרחים בישראל: "ייצוג המזרחים באוניברסיטאות, במערכת המשפט ובתקשורת אינו מספק"

41תגובות

>> "כדי לסייע למעמד הביניים הישראלי צריך להגדיל את הסבסוד על שירותים חברתיים ולחסל את צורת ההעסקה הקבלנית שנהפכה כה נפוצה בישראל. הממשלה צריכה לנהוג הפוך מכפי שנהגה בארבע השנים האחרונות" - טוען פרופ' יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה ופרופסור חבר במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.

דהאן התייחס בדבריו לממצאים של דו"ח אדוה על מעמד הביניים הישראלי, "הרובד הבינוני בישראל: תמונת מצב", שפורסם אתמול, ולפיו מעמד הביניים הישראלי שונה בתכלית מהדימוי הציבורי שלו, והגדרה טובה יותר בעבורו היא "מעמד הפועלים".

אנשי רובד הביניים מוגדרים בדו"ח כמי שמשתכרים 9,700-16,300 שקל למשק בית. 35% מהם מתגוררים בעיירות פיתוח ורבים מהם עוסקים במשלחי יד כמו תעשייה, בניין, מכירות ושירותים. הדו"ח הצביע על כך שב-1992-2010 רובד הביניים בישראל הצטמצם, בעוד שהרובד הגבוה והנמוך התרחבו, כלומר - האי-שוויון גדל.

עופר וקנין

הבשורה החיובית שעלתה מהדו"ח היא כי הפערים העדתיים הצטמצמו. ב-2010 השתייכו 45.3% מהמזרחים בני הדור השני בישראל לרובד הגבוה (לעומת 25% ב-1992), בעוד ש-54.7% מהאשכנזים השתייכו לו. עם זאת, דהאן מצנן את ההתלהבות ומזכיר כי לאשכנזים עדיין יתרון מובהק בייצוג בחלק העליון של הרובד הגבוה.

אף שהדו"ח לא בחן החזקה בנכסים לפי מוצא, צוין בו כי "בדיקה של רכוש לפי מוצא עשויה להצביע על פער גדול יותר בין אשכנזים דור שני למזרחים דור שני, בשל הפער הגדול מאוד בין קבוצות המוצא בדור הראשון - ייצוג יתר למזרחים ברובד הנמוך וריכוז של אשכנזים ברובד הגבוה".

"המשמעות של המגמות שנמצאו בדו"ח היא שקיימת מוביליות של מזרחים מהמעמד הבינוני למעמד העליון", אומר דהאן. "האי-שוויון העדתי אמנם הצטמצם במעט, אבל כשמסתכלים על ייצוג של מזרחים באליטות חברתיות וכלכליות, רואים שייצוג הולם עוד רחוק מאתנו - רק 9% מהסגל הבכיר באוניברסיטאות הם מזרחים, וגם במערכת המשפט ובכלי התקשורת הייצוג אינו מספק".

באילו צעדים על הממשלה המתגבשת לנקוט כדי לחזק את מעמד הביניים?

"חשוב להבין שיש מתאם בין מעמד בינוני חזק לבין פיתוח וצמיחה כלכלית. כדי לחזק אותו יש לחזק אלמנטים של מדינת רווחה, כלומר, יש לספק לאזרחים שירותים חברתיים טובים ורשת ביטחון סוציאלית. יאיר לפיד דיבר על מעמד הביניים, אך בוחריו לא נמנים על מעמד זה, ולכן אם יקדם רק את סדר היום שעליו הצהיר, מצבו של מעמד הביניים לא יהיה טוב.

"בכל הנוגע לשוק העבודה, הבעיה הגדולה היא התרחבותו של מודל ההעסקה הקבלנית, שגוזר שכר נמוך לעובדים. חייבים לבטל את המודל הזה. גם התנפלויות על עבודה מאורגנת בישראל אינן תורמות לחיזוקו של מעמד הביניים".

עוד מצביע דהאן על כך שדו"ח אדוה חידד את חשיבותה של השכלה כמנוף לקידום אוכלוסיות. הדו"ח מצא כי שיעור בעלי ההשכלה האקדמית עלה דרמטית ככל שעלה המעמד הכלכלי. כך למשל, 52% מקרב אנשי הרובד הגבוה הם בעלי השכלה אקדמית, 27% מקרב הרובד הבינוני ו-18.2% בלבד מקרב הרובד הנמוך. "נוטים לומר שיש יותר מדי מכללות בישראל", אומר דהאן. "המחקר מראה שלא כך".

"לוודא שמוצא לא יהיה חסם"

אלון רון

גם הכלכלן פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, מוצא במחקר שעליו הוא עובד בימים אלה כי מזרחים (דור ראשון ושני בישראל גם יחד) צימצמו בעשורים האחרונים את הפער ברמת ההכנסה לעומת אשכנזים באורח משמעותי, אולם שוויון עוד לא הושג.

לפי המחקר, ב-2010 היה חלקם של מזרחים בעשירון העליון כמו חלקם באוכלוסייה, 27%, לעומת 1979, אז היה חלקם באוכלוסייה 45%, ובעשירון העליון - 18% בלבד. עם זאת, אשכנזים עדיין נמצאים ביתרון: ב-1979 היה חלקם באוכלוסייה 66% ובעשירון העליון 36%, וכיום חלקם באוכלוסייה הוא 27% ובעשירון העליון 49%.

עוד מוצא דהן כי כשבוחנים שני עובדים ששווים ביניהם בכל פרמטר לבד מהמוצא - האחד מזרחי והשני אשכנזי - נמצאים פערים של 5%-10% (משתנה בהתאם למגדר) ברמת השכר. "בפרמטרים רבים לא מוצאים הבדל בין אשכנזים למזרחים כיום", אומר דהן. "למשל מספר ילדים ממוצע במשפחה, גיל נישואים ושיעור השתתפות בעבודה. אבל בשני תחומים עדיין קיימים פערים - הכנסה והשכלה".

לפי דהן, "רואים שקיימת מוביליות של מזרחים כלפי מעלה, וזוהי חצי הכוס המלאה. חצי הכוס הריקה היא שלא כל הפערים צומצמו, אף שחלפו עשרות שנים מאז קום המדינה. אני שואל את עצמי אם החברה הישראלית מאפשרת כיום לכל אדם, ללא קשר למוצאו ולקבוצת ההשתייכות שלו, לממש את מלוא הפוטנציאל שלו".

הפערים העדתיים מחייבים שינויי מדיניות, בנוסח צעדים של אפליה מתקנת?

"אני אוניברסליסט. אני לא תומך במדיניות שתכליתה לקדם קבוצה מסוימת רק לשם הגדלת ייצוג. כלומר, לא צריך למנות שופט מזרחי לבית המשפט העליון רק משום שהוא מזרחי. מה שצריך לוודא הוא שמוצא ופרמטרים אחרים כמו מגדר ולאום לא יהוו חסם מפני קידום של אדם בעל כישורים מתאימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#