"מעמד הביניים הוא מעמד פועלים - יאיר לפיד דיבר על המעמד הגבוה"

דו"ח חדש של מרכז אדוה קובע כי קיים פער תהומי בין הדימוי הציבורי של מעמד הביניים לבין מאפייניו בפועל ■ החוקרת נוגה דגן-בוזגלו: "אלה אינן משפחות עם שתי מכוניות ובית יפה. כיום העבודה כבר אינה מגינה מעוני"

הילה ויסברג
הילה ויסברג

1."פיקציה ושמה מעמד הביניים"

יאיר לפיד וחברי מפלגתו, יש עתיד, רכבו בהצלחה במערכת הבחירות האחרונה על גל המחאה החברתית ומיתגו עצמם כנציגיו ולוחמיו של מעמד הביניים הישראלי. בכנס שדרות לחברה שנערך בדצמבר במכללת ספיר כינה לפיד את מעמד הביניים "סוס", וטען בלהט כי הגיע הזמן שהסוס יפסיק לסחוב על גבו את המדינה כולה: "עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל בחינם - ואז 'הסוס' מגלה שמחירי החשמל עלו ב-20%", אמר לפיד. "סוס העבודה שהוא אני לא ייתן לזה לקרות. מישהו צריך להגן באמת על מעמד הביניים הישראלי".

הפגנת מחאה בירושלים, בשנה שעברהצילום: אמיל סלמן

לאחר שנספרו קולות המצביעים שזיכו את לפיד ב-19 מנדטים התברר כי רובם אינם מעמד ביניים, אלא מעמד גבוה, ואף למעלה מכך - ברוב הערים המבוססות, כמו קיסריה, רמת השרון, כפר שמריהו וסביון, לפיד היה הזוכה הגדול. כפי שהמחאה החברתית של קיץ 2011 גררה לפעולה גם שכבות מבוססות יחסית בחברה הישראלית, גם הפעם הפנייה של לפיד אל "מעמד ביניים" עוררה את הציבור שרחוק מלענות על ההגדרה היבשה. אחת הסיבות לכך היא שלרבים נוח לזהות את עצמם עם האמצע, ולא עם הקצוות.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

דו"ח חדש של מרכז אדוה, המנתח את מאפייניו של מעמד הביניים הישראלי - "הרובד הבינוני בישראל, תמונת מצב" - מצביע על תופעה זו בדיוק: מעמד הביניים הישראלי בורגני הרבה פחות מהדימוי הציבורי שלו. כהגדרתה של החוקרת נוגה דגן-בוזגלו, שכתבה את הדו"ח עם אתי קונור-אטיאס, "המחקר מצביע על פיקציה ושמה מעמד הביניים הישראלי".

2. 9,700-16.3 אלף שקל בחודש. ברוטו

הפערים בדיור מתרחבים

המחקר של אדוה, שמתבסס על סקר ההכנסות האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הנכון ל-2010, מצא כי הגדרה מדויקת יותר למעמד הביניים הישראלי עשויה להיות "מעמד הפועלים". "הרובד הבינוני בישראל מזכיר מבחינות רבות המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים", כותבות עורכות המחקר. "המקבילה הישראלית של מעמד בינוני בנוסח ארצות המערב מצויה גבוה יותר בסולם ההכנסות הישראלי".

מדובר בשכבת אוכלוסייה שמשתכרת מעט יחסית: ההגדרה שעליה נסמכים באדוה למעמד בינוני, שמכונה במונחים סטטיסטיים "הרובד הבינוני", היא משקי בית שבראשם שכיר, שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית ברוטו.

החציון הכללי ב-2010 היה כ-13 אלף שקל, והכנסתו החציונית של משק בית מהרובד הבינוני היתה 12.6 אלף שקל. מכאן שב-2010 נכללו ברובד הבינוני כל משקי הבית שהכנסתם בין 9.7 אלף שקל ל-16.3 אלף שקל, כשהרובד הנמוך הוא מתחת לסף זה - עד 75% מההכנסה החציונית, והרובד הגבוה - יותר מ-125% מההכנסה החציונית.

"הסיפור הגדול העולה מהמחקר הוא שרמות השכר של מעמד הביניים הישראלי נמוכות מכפי שנוטים לחשוב", אומרת דגן-בוזגלו. "לא מדובר במשפחות שגרות בפרוורי הערים, עם שתי מכוניות ובית יפה. יש פער גדול בין הדימוי למציאות. כיום העבודה כבר אינה מגינה מעוני ואינה מבטיחה מחיה בכבוד. כשלפיד דיבר על מעמד הביניים, הוא דיבר, הלכה למעשה, על המעמד הגבוה".

המעמד הגבוה שיפר את מצבו

3. המעמדות האחרים מתרחבים

כמו במחקרים קודמים על מעמד הביניים, גם במחקר הנוכחי רואים בבירור את תהליך ההצטמקות של הרובד הבינוני ב-1992-2010, בעוד שהרובד הגבוה והנמוך התרחבו. כלומר, הפערים החברתיים גדלו. לפי אדוה, בתוך כמעט 20 שנה הצטמק הרובד הבינוני מ-30.8% ל-27.8% מכלל משקי הבית, ואילו הרובד הנמוך גדל מ-32.6% ל-34.4%, והגבוה מ-36.5% ל-37.8%.

"נתונים אלה מעידים על תהליך של קיטוב - האמצע מצטמצם והקצוות גדלים", אומרת דגן-בוזגלו. "ייתכן שהדבר נובע גם מירידה במספרם של העובדים המאורגנים במגזר הציבורי, שהיו נתח גדול מאנשי המעמד הבינוני ומגידול שחל במספרם של עובדי המכירות והשירותים בשכר נמוך. במקביל, בתקופה זו התחזקו מגזרי ההיי-טק והפיננסים, מה שתרם להתרחבות הרובד הגבוה".

אכן, כשמסתכלים על פילוח האוכלוסייה לפי מעמד כלכלי וענף כלכלי, רואים כי בתעשיות כמו תעשייה עילית (היי-טק), תעשייה מעורבת, פיננסים ושירותים עסקיים, יש ייצוג משמעותי לרובד הגבוה, בעוד שהרובד הבינוני מיוצג במידה רבה בתעשייה המסורתית, תחבורה ותקשורת, מסחר ואוכל, ושירותים ציבוריים.

חוקרת מרכז אדוה, נוגה דגן-בוזגלוצילום: ללא קרדיט

הרובד הנמוך גם כן בעל ייצוג גבוה בשירותים ציבוריים, ובעיקר בשירותים למשק בית, בתשתיות ובמסחר ואוכל. "משלחי היד האופייניים ביותר לרובד הבינוני היו עובדים מקצועיים בתעשייה ובניין ועובדי מכירות ושירותים. בשני משלחי יד אלה יחד הועסקו כמחצית השכירים בני הרובד הבינוני-נמוך, וכ-40% מהמועסקים מהרובד הבינוני-גבוה", כותבות החוקרות.

"המעסיק הגדול ביותר של ראשי משקי בית ברובד הבינוני הוא ענף השירותים הציבוריים (29%) - כמו לפני 20 שנה. לעומת זאת, ייצוג נמוך במיוחד של רובד זה נרשם בתחומי התעשייה העילית והפיננסיים - 3.8%. משלחי יד אקדמיים וניהוליים מאפיינים בעיקר את הרובד הגבוה, ומבחינה זו יש קו עמוק המפריד בין רובד זה ובין שני הרבדים הנמוכים יותר".

4. גרים בערי הפיתוח, לא רק בערים המבוססות

מעמד הביניים הישראלי גם אינו מתגורר בהכרח בערים המבוססות בישראל, שחלק גדול מהן משתייך ל"פורום ה-15" - ערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, כמו תל אביב, רעננה, רמת גן, אשדוד, באר שבע, כפר סבא וגבעתיים. לפי אדוה, ב-2010 הנתח הגדול מקרב משקי הבית של הרובד הבינוני, 35.2%, התגורר דווקא בערי פיתוח. 28.2% מהם התגוררו בערי הפורום ה-15 (לעומת 42% מקרב משקי הבית ברובד הגבוה) ו-24.9% התגוררו ביישובים ערביים.

מעמד הביניים שוויוני יותר

מעמד הביניים הישראלי גם אינו בעל השכלה אקדמית ברובו: רק מעט יותר מרבע ממשקי הבית ברובד הבינוני - 27% - הם בעלי השכלה אקדמית, בעוד ש-42% מהם בעלי השכלה תיכונית בלבד. לעומתם, כמחצית ממשקי הבית שמשתייכים לרובד הגבוה הם בעלי השכלה אקדמית.

מאפיין נוסף של רובד הביניים הוא שוויון בין משקי בית שבהם האשה היא מפרנסת ראשית (הדבר נמדד באמצעות שעות העבודה של האשה לעומת אלה של הגבר) לבין אלה שבהם הגבר הוא מפרנס ראשי. ברבדים הנמוכים רואים שיעור גבוה של משקי בית "נשיים", כנראה בשל העובדה שישנן נשים רבות חד-הוריות ברבדים אלה, ואילו בגבוהים רואים יותר משקי בית שבהם המפרנס הראשי הוא גבר.

נתונים אלה עולים בקנה אחד עם פערי שכר מגדריים של כ-35% בשוק העבודה הישראלי. דגן-בוזגלו מוסיפה: "העובדה שנשים לעתים עובדות במשך יותר שעות מבני זוגן לא בהכרח מעידה על כך שהן משתכרות יותר". עוד מציינות החוקרות כי בניגוד ל-1992, ב-2010 "נדרש ברוב המקרים יותר ממפרנס אחד כדי להשתייך לרובד הבינוני". הדו"ח מוצא כי ברובד הבינוני-נמוך מוצאים יותר מקרים של מפרנס אחד מאשר ברובד הבינוני-גבוה.

עוד מתברר כי לבד מהעשירון העליון, עבור שאר האוכלוסייה החלום על דירה רק התרחק והלך. כך, מתברר, כי אם ב-1992, 76% מקרב אנשי העשירון החמישי, הרובד הבינוני-נמוך, החזיקו בדירה - הרי שב-2010 רק 66% יכלו להתגאות באותו הישג - ירידה של 13%.

הקוטביות מתגברת

ב-2010 החזיקו 69.2% מהאוכלוסייה בדירה - ירידה לעומת 71.2% ב-1992. עם זאת, אנשי העשירון העשירי הגדילו את יכולתם להחזיק בדירה, מ-83.9% ל-84.5% ויותר מכך. גם ערך הדירה שבבעלותם קפץ כמעט פי שניים. "מצד אחד למעמד הביניים הישראלי קשה הרבה יותר להשיג דירה כיום לעומת שנים עברו", אומרת דגן-בוזגלו, "ומצד שני המעמד הגבוה מצליח להשיג דירה בערך כפול".

5. האשכנזים עדיין בראש

הדו"ח של אדוה מבשר על התמוססות הפערים על בסיס עדתי, אך לא על בסיס לאומי. במלים אחרות, מצבם של ערביי ישראל רק הורע, ואילו קבוצות כמו מזרחים שהם דור שני בישראל ועולי בריה"מ לשעבר שיפרו מאוד את מעמדם הכלכלי. לפי אדוה, 56.4% ממשקי הבית שבראשם ערבים השתייכו לרובד הנמוך ב-1992, וב-2010 שיעור זה רק טיפס ל-64%.

לעומתם, 27.2% ממשקי הבית שבראשם יוצאי בריה"מ לשעבר השתייכו ב-2010 לרובד הגבוה - שיפור עצום לעומת 10.6% ב-1992. כך גם אצל המזרחים שהם דור שני, ש-45.3% מהם השתייכו לרובד הגובה ב-2010, לעומת 24.9% ב-1992. "האוכלוסייה הערבית התרוששה בשני העשורים האחרונים", אומרת דגן-בוזגלו. "אמנם יותר ערבים נכנסו לשוק העבודה, אולם הרוב עדיין מועסקים בשכר נמוך מאוד, מבוצרים בתחתית שוק העבודה, גם אם הם אקדמאים. ייצוגם במשרות ניהול נמוך מאוד. מזרחים שהם דור שני ועולי בריה"מ משנות ה-90 ואילך הם הסיפור ההפוך. קבוצות אלה התברגו היטב בתעשיות מובילות ובמשרות בשכר גבוה".

עולים ויורדים בסולם ההכנסות

מפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה עולה כי לאשכנזים שהם דור שני בישראל יש עדיין הסיכוי הגבוה ביותר להשתייך לרובד הגבוה ביותר באוכלוסייה - הסתברות של 35%. אצל מזרחים שהם דור שני ההסתברות היא 20% . הסיכוי הגבוה ביותר של יוצאי בריה"מ לשעבר, 20%, הוא כי הם ישתייכו למעמד הנמוך-גבוה. ערבים ישראלים סובלים מהסיכוי הגבוה ביותר - 35% - להשתייך למעמד הסוציו-אקנומי הנמוך ביותר.

למרות בשורות אופטימיות בחלקן שמציע הדו"ח של מרכז אדוה, ההסתברות כי ערבים ישראלים ישיגו השתייכות למעמד סוציו-אקונומי גבוה מאוד היא נמוכה - פחות מ-5%. בעוד שמזרחים שהם דור שני בישראל ויוצאי בריה"מ שיפרו את הסיכויים מ-1992, סיכוייהם של ערביי ישראל רק פחתו - סוגיה שתעמוד לפתחה של הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה.

תגיות:

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ