סקר מפתיע: איך רואה הישראלי את איכות חייו? - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סקר מפתיע: איך רואה הישראלי את איכות חייו?

הסקר שבו נשאל מדגם מייצג של ישראלים מה לדעתו משפיע על כיום חיינו קובע: מעמד המורה חשוב יותר מעלות החינוך והיכולת של הורה לבלות זמן עם ילדיו במקום בעבודה - קריטית

6תגובות

רק 69% מהישראלים רואים בכלכלה הלאומית גורם המשפיע מאוד על איכות חייהם. 100% מאתנו, לעומת זאת, רואים בתנאי התעסוקה שלהם גורם כזה - כך עולה מדו"ח חדש שפירסמה עמותת כלכלה בת־קיימא.

על פי סקר שערכה העמותה בשנה האחרונה, שמטרתו "מדידת איכות חיים וקידמה בישראל בשיתוף הציבור", המדד הגבוה בתחום הבריאות (נגישות לרפואה) צוין על ידי 87% מהנשאלים כמשפיע מאוד, ובתחום החינוך המדד הגבוה (מעמד המורה) צוין כך על ידי 85% בסקר השתתפו כ-400 איש מכל רחבי המדינה.

בתחום הכלכלה דירגו 93% מהמשתתפים את כלכלת המשפחה במקום הגבוה ביותר, לעומת כלכלה לאומית - רק 69% ; ואילו בתחום הביטחון מתברר כי הממד המשפיע ביותר הוא הפשיעה האזרחית (88%). כלומר, הביטחון האישי - בעוד הביטחון הלאומי דורג רק שני בחשיבותו (8% 7).

הסקר נערך במסגרת פרויקט שתוקצב על ידי קרן היינריך בל. לשם כך יצא מנהל הפרויקט, רוני דניאל, לסיור ארוך ומובנה ברחבי המדינה, ופגש מאות ישראלים בסדנאות שהעביר. במהלך המפגשים, שארכו כשלוש שעות כל אחד, הגדירו המשתתפים את מדדי איכות החיים שלהם. 20 הקבוצות, שבכל אחת השתתפו כ-20 איש, היו מגוונות: יהודים וערבים, חילונים ודתיים, קשישים וצעירים, סטודנטים ויזמים, אנשי מרכז ופריפריה, תושבי הקו הירוק ומחוצה לו, אנשי הקהילה הלהט"בית, אברכים ואנשי תקשורת.

בפני המשתתפים הוצגו שבעה נושאים מרכזיים: חינוך, בריאות, ביטחון, עבודה, כלכלה, משפחה קהילה, וסביבה. בתהליך, שכלל דיון, ויכוחים ואפשרויות שכנוע, דירגו המשתתפים את הקריטריונים החשובים להם, והתשובות שהתקבלו עברו שקלול סטטיסטי.

"כל אדם מדבר מהמקומות הקרובים אליו", אומר דניאל, אדריכל במקצועו. "תפקידם של מקבלי ההחלטות לראות תמונה כוללת, אבל זו לא תמיד עולה בקנה אחד עם דרישות העם, שרואה את איכות חייו בצורה שונה מאוד ממי שנמצא שם למעלה".

אם תשאלו את נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, איך צריכה מדינה לבדוק את איכות החיים של תושביה, הוא ידע להגיד איך לא: לא די בתמ"ג)תוצר מקומי גולמי (לנפש, אותו מדד ארכאי ומקובל, שיש הטוענים כי אבד עליו הכלח. סרקוזי גם ישלוף את המלצות הוועדה שמינה, שבראשה עמדו חתני פרס נובל כמו הכלכלן ג'וזף שטיגליץ, שהמליצו לכלול מדדי אושר ורווחה בתהליך המדידה הקובע את רמת הצמיחה הכלכלית.

בישראל, לעומת זאת, התמ"ג הוא המלך, ולאנשי עמותת כלכלה בתקיימא קצת נמאס מהתפישה הזו. "הנחת היסוד של מקבלי ההחלטות בישראל היא כי רכישת מוצרים מובילה לחיים טובים יותר", אומרים בעמותה. "עלייה בתמ"ג משמעותה שיותר מוצרים נוצרו, יותר מוצרים נרכשו, ולכן טוב יותר לכולנו. כיום ברור שהמדד הזה הוא מדד לא שוויוני וחסר.

נדרשת אמת מידה אחרת, הבודקת את תפישת איכות החיים של הישראלי כפי שהוא רואה אותה באמת". מעמד המורה חשוב, עלות החינוך פחות בדיקה פרטנית של המדדים שהתקבלו במסגרת הפרויקט מעלה לא מעט הפתעות. כך למשל, בתחום החינוך, משאבי החינוך (מספר תלמידים בכיתה ותקציב לתלמיד ואיכות החינוך)מוטיבציה ללמד, רמת אלימות, יכולת פתרון בעיות ומעורבות בקהילה קיבלו דירוג של 85% לעומת זאת, רק 75% מהמשתתפים ציינו את רמת ההשכלה (שיעור בעלי תעודת בגרות או בעלי תארים אקדמיים) ורק 56% ציינו את עלות החינוך למדינה או לפרט, והוצאות על חינוך משלים או תקציבי חינוך ותרבות ביחס לכלל התקציב.

זאת, על אף העובדה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתפאר בהישג של חינוך חינם מגיל שלוש, על פי המלצת ועדת טרכטנברג. בתחום הבריאות ציינו 87% מהמשתתפים את רמת הנגישות לשירותי רפואה כגורם ראשון במעלה לאיכות חיים. הקריטריון הזה כולל את זמן ההמתנה לרופא בחדר מיון, קביעת תור למומחה, מספר רופאים יחסית לעולם, מספר בתי חולים או מרפאות ונגישות למידע אמין. רק 73%  ציינו את בריאות הציבור
ותוחלת חיים, מקרי מוות ולידה, שיעור העוסקים בפעילות גופנית ומספר התושבים המוגדרים כחולים כנוכ שא משפיע, או במלים אחרות - האינדיקטורים הכלליים קצת פחות מעניינים את הציבור הרחב, לעומת מה שנוגע בו ישירות.

בתחום העבודה, 100% מהנשאלים ציינו את תנאי התעסוקה שלהם בתור גורם משפיע על איכות החיים. בתוך קטגוריה זו ניתן למצוא את השכר הממוצע יחסית למערב, כוח הקנייה הממוצע, התנאים הסוציאליים, בעלי הפנסיה, מספר העובדים המאוגדים, וגם היחס בין הזמן הפנוי לזמן העבודה.

בישראל, שמדורגת גבוה מאוד בין המדינות שבהן עובדים את מספר השעות הגדול בעולם, מבינים העובדים כי איכות חייהם מושפעת מהיכולת ליהנות מהזמן הפנוי. גורם זה מוזכר שוב בקטגוריית המשפחה, וזמן פנוי עם המשפחה עומד גם שם במקום הראשון.

לעומת תנאי התעסוקה, שחשיבותם מתבררת כנושא שיש עליו קונצנזוס, רק 78% מהנשאלים הדגישו את נושא שוויון הזכויות בשוק העבודה, ורק 69% את מידת שביעות הרצון והסיפוק ממקום העבודה. רק 56% ציינו את חשיבות מגוון אפשרויות העבודה, והנגישות בזמן ודרכי ההגעה, וגם הנושא של הכשרת מובטלים על ידי המדינה צוין על ידי 56% בלבד.

שוב מתברר כי אזרחים רבים לא רואים את התמונה הכוללת המשפיעה על חיינו, ומרוכזים בדלת אמותיהם. הסקר מוכיח שוב כי בחברה הישראלית המשפחה עומדת בראש סדר העדיפויות. מדדי המשפחה זמן פנוי, מספר נופשים משותפים, ממוצע שנות נישואים ומשכורת משפחתית ממוצעת עמדו במקום הראשון 8.3%) קהילה (63%), שכוללים גם סובלנות ודו קיום, מפגשים קהילתיים, התנדבות וסיוע. מדדי היחיד היו אפילו נמוכים יותר (60%) את "מספר האנשים שאני מכיר ברדיוס מסוים", "מימוש יכולת אישית וידע בקהילה" וגם "משך זמן מול מסך כלשהו".

בתחום הכלכלה, כלכלת המשפחה הופיעה במקום הראשון (93%) כשההכנסה נטו למשפחה, כוח קנייה ומספר משפחות באוברדרפט, מוזכרים כיותר חשובים מנושאים כמו פערים חברתיים 87%, והרבה יותר חשובים ממה שמוגדר "כלכלה לאומית", וכולל ימי שביתה במשק, רמת ריכוזיות, שיעור מועסקים או שיעור התקציבים המופנים לפריפריה -
69% בלבד.

מבדיקת תחום הביטחון עולה כי רמת הפשיעה האזרחית הרבה יותר מעניינת מהביטחון הלאומי. 88% ציינו את שיעור הפשיעה, מספר תאונות הדרכים, מספר התיקים הפליליים וזמן התגובה המשטרתי כנושא ראשון במעלה, לעומת 78% שציינו את מספר ימי המלחמה בעשור, מספר הטנקים או מספר המטוסים לנפש. בתחום הסביבה ציינו 100% מהנשאלים את הזיהום, אך רק 69% הזכירו תשתיות כגורם חשוב לאיכות חייהם.

כדי להשוות בין הנתונים מהסקר לנתונים מקבילים בעולם, יצר דניאל קבוצת ביקורת בכמה ממדינות אירופה, שם נשאלו אנשים מהם הגורמים המשפיעים על איכות חייהם.

"כצפוי, הם נמצאים במקום אחר לגמרי", הוא אומר. "מטריד אותם מספר הילדים באוכלוסייה, היקף התרומה לצדקה, מספר הפירות והירקות שאוכלים ביום. אם אצלנו מדברים על הדרכים להיפטר מעובדים זרים, שם הנושא הוא שילוב שלהם בכלכלה".

לו היית יועץ לראש הממשלה, מה היית ממליץ לו בעקבות הדו"ח? "הייתי ממליץ לו ללמוד
אותו היטב, כי זה סקר העדיפויות האמיתי של תושבי ישראל. הוא קיבל פה את מפת הדרכים להעלאת איכות החיים של תושבי המדינה, וראוי שיתייחס אליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#