16 גננות חרדיות פוצו ב-4 מיליון שקל לאחר שתנאיהן הורעו בשל גילן - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

16 גננות חרדיות פוצו ב-4 מיליון שקל לאחר שתנאיהן הורעו בשל גילן

רשת הגנים של אגודת ישראל, שהעסיקה את הגננות, קיצצה את השכר וזכויות הוותק רק בקרב העובדות המבוגרות ■ בתום מאבק משפטי ארוך קבעה שופטת בית הדין לעבודה, נטע רות, כי הכספים שהוחסרו יוחזרו במלואם

4תגובות

בתום מאבק משפטי עיקש שנמשך כעשר שנים, נקבע החודש כי 16 גננות חרדיות ותיקות ששכרן קוצץ בעקבות תוכנית הבראה, יקבלו פיצוי כספי של יותר מ-4 מיליון שקל. הסכום נקבע בפסק דין משלים ותקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לאחר שפסק דין עקרוני מ-2009 קבע שהגננות הופלו על רקע גילן. הן אולצו להסכים לקיצוץ של שנות ותק רבות - מה שגרר הפחתת שכר דרסטית, שלה לא נדרשו גננות צעירות, בעלות ותק קטן יותר.

מאבק הגננות החל ב-2003, אז במסגרת תוכנית הבראה של המעסיקה, רשת הגנים של אגודת ישראל, קיבלו עובדות שצברו יותר מ-25 שנות ותק מכתבי פיטורים. הגננות התקוממו, ובשלב זה נאמר להן שכדי להישאר במשרתן, עליהן לספוג קיצוץ של שנות הוותק שלהן ל-12 בלבד. משמעות הצעד היתה הפחתה של עשרות אחוזים בשכר. לפי פסק הדין, שאר הגננות נדרשו להפחתת שכר של 10% בלבד.

הגננות ביקשו לנהל משא ומתן על שכרן מול הרשת, אך ללא הצלחה, ולכן פוטרו. הן פנו לבית הדין האזורי לעבודה והוחזרו לעבודה מכוח צווי מניעה. בשנים שחלפו מאז, רוב הגננות כבר פרשו לגמלאות ורק מיעוטן עדיין עובד. שופטת בית הדין, נטע רות, כתבה עוד ב-2009 כי "פיטורי העובדות היו שלא כדין ולקו בפגמים מהותיים... בית הדין מצא כי פיטורי התובעות לקו באפליה פסולה מטעמי גיל".

טס שפלן

בפסק הדין שניתן החודש, כתבה השופטת: "התובעות היו מוכנות לנהל משא ומתן עם הנתבעת בנוגע לשינוי בתנאי העסקתן, כך שהן תישאנה בנטל הכלכלי של תוכנית ההבראה באופן מידתי ושוויוני ביחס לעובדים האחרים... חרף זאת, החליטה הנתבעת לנקוט צעד חד צדדי של פיטורי התובעות, ומשאלה נמנעו על ידי בית הדין, כפתה עליהן פגיעה חד צדדית וקיצונית בשכרן, שכוונה אף היא רק לעובדות ותיקות המועסקות יותר מ-25 שנה, והתבטאה בהפחתת הוותק ל-12 שנה. זאת בשעה שעובדות אחרות - ותיקות פחות מהתובעות וסביר להניח שאף צעירות יותר - המשיכו לצבור ותק כרגיל".

"מאבק ארוך ומורכב"

עו"ד ענת שני-רבה, המייצגת את הגננות, הסבירה כי פסק הדין האחרון משלים את המאבק הארוך של הגננות, בכך שלא רק הכריע עקרונית לטובתן, אלא גם החזיר להן את מרבית הכספים שהוחסרו מהן ב-2003-2009, וכן החזיר להן את הוותק. השופטת קבעה פיצוי בסך מאות אלפי שקלים לכל גננת בשל הפחתות השכר שלא כדין לאורך השנים - נזק ישיר כתוצאה מאפליה, שאליו מיתוסף פיצוי של 50 אלף שקל בגלל אפליה (ללא הוכחת נזק), והחזר של עשרות אלפי שקלים עבור הוצאות משפט.

"זה היה מאבק ארוך, מתיש ומורכב", אמרה שני-רבה. "הגננות, שחלקן כבר פרשו מעבודתן, היו מתוסכלות מהעוול שנגרם להן. אותן נשים מבוגרות - לא מעט מהן מפרנסות יחידות - חוו פגיעה לא צודקת בשכרן. הן ירדו ממשכורת של 7,000-10,000 שקל בחודש, ל-4,000-7,500 שקל".

זוהר שני-רבה

שמחה בוסי, שהובילה את מאבק הגננות עם יהודית קליין ואף הקימה ארגון עבורן (ארגון הגננות החרדיות), סיפרה שעבדה בגן בבאר יעקב במשך 30 שנה, אך סירבה בתוקף לצמצום בשנות הוותק והשכר. לדבריה ב-2007, כשהקימה את הארגון, הרשת סגרה את הגן שבו עבדה ומאז היא לא עובדת, ומכוח צו בית משפט היא מקבלת שכר. "היינו מוכנות לבוא לקראת הרשת בכל מה שאפשר, אבל זה לא התקבל על הדעת שכל הנטל ייפול עלינו", היא סיפרה. "נאלצנו לפנות לבית הדין לעבודה, כשבתחילה לא היה לנו כלל ייצוג. השופטת השתתפה בכאבנו. הייתי במצב כלכלי קשה והתפללתי שהאמת תצא לאור. המאבק היה ארוך, אך היה שווה - לא רק בגלל הצלחתנו, אלא גם בגלל המסר לעובדים באשר הם. למעסיק אסור לעשות בעובדים שלו כרצונו". בחודשים הקרובים יתברר מה יעלה בגורל בוסי ושאר הגננות שעדיין עובדות ברשת.

יצור כלאיים

הרשת היא מוסד מוכר שאינו רשמי - מה שהופך אותה ליצור כלאיים: מצד אחד, רוב התקציב מגיע מהמדינה ושכר העובדים צמוד לטבלאות עובדי משרד החינוך, ומכאן שלשנות ותק יש ערך כספי רב; מצד שני, לא נאכף בפועל פיקוח על הרשת מצד המדינה.

לפי הנתונים בפסק הדין, מ-2009 הרשת היא עמותה רשומה "העוסקת במתן שירותי חינוך לילדי גנים ומעונות יום בחינוך החרדי במסגרת החינוך העצמאי". עוד צוין כי הרשת מפעילה יותר מ-400 גנים בפרישה ארצית, מטפלת ב-12 אלף ילדים ומעסיקה כ-1,050 עובדים מינהליים ועובדי חינוך, מתוכם 443 גננות. שני-רבה מדגישה כי יש לא מעט פגיעות בזכויות עובדים - ובעיקר עובדות - במוסדות מוכרים לא רשמיים, לאו דווקא במגזר החרדי. "אני מקווה שמדובר רק בפסק דין ראשון כנגד המוסדות הלא-רשמיים, שרבים מהם לא מקיימים את הוראות החוק ומעסיקים עובדים בתנאים פוגעניים. כמו כן אני מקווה שמשרד החינוך יגביר את האכיפה המצופה ממנו כלפי מוסדות אלה", הסבירה.

מרשת הגנים של אגודת ישראל נמסר: "פסק הדין הנוכחי הוא המשך כספי של פסק דין שניתן ב-2009 ושעליו הוגש ערעור לבתי הדין הארצי. על החלטת בית הדין הארצי הוגש ערעור לבג"ץ, שעדיין לא נדון. בית הדין האזורי, בהסכמת בית הדין הארצי, קבע שגם אפליה עקיפה היא אפליה - דהיינו, אם מקום העבודה מפטר את העובדים היקרים ביותר, והם היקרים ביותר בגלל שיש להם תוספת ותק בשכר, מדובר באפליה מחמת גיל. התוצאה היא, לדעת הרשת, בלתי סבירה. יובהר כי בהתאם לפסק הדין גם עובדת בת 40 המפוטרת עקב שכר גבוה מפוטרת מחמת גיל. ראוי אף לציין כי פסק הדין קבע שהסכם השכר בין הרשת לעובדות אינו ההסכם שעליו חתמו, אלא שיש לתת לעובדות תנאי עובדי הוראה במשרד החינוך.

"היועץ המשפטי לממשלה התייצב לדיון במסגרת הערעור (ערעור על פסק הדין העקרוני. ערעור זה נדחה, ה"ו) וטען כי אינו מסכים לאמור בפסק הדין. משמעות פסק דין זה היא החלת אלפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה של עובדי הוראה על פני 60 שנות קיומה של המדינה, על עובדים שאף לא אחד מהם ו/או המעביד שלהם חשב אי פעם להחיל אותם במסגרת יחסי העבודה ביניהם. בשגגות משפטיות ועובדתיות אלה ואחרות, יצטרך להכריע בית הדין הארצי לעבודה - בכפוף לפסיקת בג"ץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#