אפליית חרדים ב-hp אינדיגו: פערי שכר של עד 30% - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר

אפליית חרדים ב-hp אינדיגו: פערי שכר של עד 30%

גיוון תעסוקתי הוא עיקרון חשוב ב-hp אינדיגו, אלא שדווקא שם גילתה קבוצת עובדים חרדים כי תנאי השכר שלהם נחותים משמעותית משל עובדים אחרים בתפקיד זהה ■ הם התלוננו על אפליה - ורובם פוטרו ■ המנכ"ל אלון בר-שני: "אנחנו לא הסתדרות. לא רוצה שעובדים יסתכלו אחד לשני בצלחת"

345תגובות

>> האם עובדי מיקור חוץ חרדים, שעבדו כתף אל כתף לצד עובדי מיקור חוץ שאינם חרדים והשתכרו עשרות אחוזים פחות מהם, זכאים להתלונן על אפליה? בחברת hp אינדיגו, שבאולמות הייצור שלה הועסקו שתי קבוצות העובדים, טוענים שלא. ואולם לטענת העובדים החרדים - שישה מתוך 11 מהם פוטרו בשנה האחרונה - כמו גם מומחים משפטיים שעמם שוחחנו, המקרה מעלה חשד לאפליה בוטה ומקוממת.

הסיפור מתחיל בקליטתם של עובדים חרדים, חלקם סטודנטים במסלול הנדסאות אלקטרוניקה מהמכללה למינהל, קצתם בעלי תואר ראשון במדעי המחשב, בחברת מיקור החוץ קווליטסט ומשם ב-hp אינדיגו. החרדים, שעבדו כמפעילי מכונות לצד עובדי חברת מיקור חוץ אחרת, MNPM מקבוצת מנפאואר, התיידדו עמם ונוכחו מהר מאוד כי קיימים פערים בתנאי השכר של שתי קבוצות העובדים - אף שהם מבצעים את אותה העבודה.

איתן הוקסטר

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

"ידענו שלא עובדים בהיי-טק בשכר ששולם לנו", מספר איציק (שם בדוי). "בהמשך, גילינו כי עובדים בתפקידים זהים לשלנו קיבלו לא רק שכר גבוה יותר - אלא גם יותר ימי חופשה, ואפילו מתנות חג משודרגות. עיינו בחוזי ההעסקה ולא האמנו למראה הפער. ההרגשה היתה קשה. hp אינדיגו עשתה כסף על גבנו.

"דיברנו עם מנהלים בחברה שאמרו לנו: 'אתם צודקים, אבל אין לנו אפשרות אחרת'. המנהלים בקווליטסט אמרו כי מצדם היו מעלים את השכר ומשפרים את התנאים, לו ב-hp אינדיגו היו משלמים להם יותר", שוטח איציק את טענותיו.

"חוקי, לא חוקי - יש לנו עיקרון"

מחוזי העסקה שהגיעו לידי TheMarker עולה כי השכר ההתחלתי שקיבלו העובדים החרדים היה 4,700 שקל בחודש, כולל תוספות (שעות נוספות, בונוס משמרת, ארוחות) ושאר זכויות סוציאליות, כשלאחר שנה הוא עלה ל-6,700 שקל, כולל תוספות וזכויות סוציאליות.

דודו בכר

שכר הבסיס של העובדים כעבור שנת עבודה הגיע ל-4,600 שקל - כלומר כ-25 שקל לשעה בחלוקה לפי 186 שעות המרכיבות משרה מלאה. לעומתם, שכרם של עובדי MNPM הוא 32 שקל לשעה (בחוזה שלהם נקוב שכר שעתי ולא חודשי), כלומר מגיע לכ-6,000 שקל עבור משרה מלאה כשכר בסיס, בלא תוספות.

לפי חישוב זה, הפער בשכר השעתי - MNPM לעומת קווליטסט - מגיע ל-28% ובשכר הבסיס - לכ-30%. מובן שגם שווי הזכויות הסוציאליות המחושבות לפי שכר הבסיס - הפרשות לפנסיה, פיצויים ופדיון ימי חופשה - יהיה גבוה יותר ככל ששכר הבסיס גבוה יותר.

עובדי MNPM זכאים להטבות נוספות. כך, למשל, הם מקבלים 16 ימי חופשה, לעומת 10 ימים שמקבלים החרדים; הם זכאים לקרן השתלמות, בעוד החרדים לא. גם בעניין פעוט לכאורה, כמו שי לחג, החרדים מדווחים על פערים משמעותיים - מה שעורר תחושת קיפוח קשה.

אלון בר-שני, מנכ"ל hp אינדיגו, לא מבין מה הבעיה. "עובדים שלא מרוצים מעבודתם רשאים לעזוב", הוא אומר - אבל שוכח כי על פי חוזה ההעסקה שעליו חתמו העובדים החרדים הם יידרשו לשלם 5,000 שקל, אם יעזבו לפני שעבדו שנתיים בתפקיד - החזר של תשלום שקיבלו בעבור הכשרה.

בר-שני אינו מדייק בעניין נוסף. פערי השכר, לדבריו, נבעו מכך שהחרדים והקולגות שלצדם ביצעו עבודות דומות, אך לא זהות, ובשעות שונות. "החרדים למדו עשר שעות בבוקר בישיבה ובאו לעבוד מ-19:00 בערב עד 02:00 לפנות בוקר, זוהי משמרת שלישית - הפורמט הזה כנראה לא עובד", אמר בר-שני בשיחה עם TheMarker.

העובדים החרדים מכחישים את דבריו של מנכ"ל hp אינדיגו, ואף מציגים הוכחות. הם כלל לא לומדים בישיבה ועבדו במשמרות לסירוגין, משמרת ראשונה (08:00-17:30) או שנייה (17:00-24:00), בהתאם לנוחיותם, וכך גם עובדי - MNPM כשאין כל הבדל בדרישות העבודה בין הבקרים לערבים. העובדים סיפקו את טבלאות שיבוץ העבודה שלהם, כדי להוכיח זאת. לדבריהם, רק לעתים נדירות הם עבדו משמרת שלישית בשעות הלילה.

בר-שני: "זו אפליה? צריך לשלם לעובדים לפי חוק, ואם החוק הופר גם בקרב עובדי מיקור חוץ, הדבר ייבדק. מצד שני, סביר בעיני שיהיו פערי שכר בתפקידים דומים, גם של 40%. אם קבוצה אחת היא בעלת כישורים נמוכים יותר, אין לי בעיה לשלם פחות. אני מתכחש לנקודת המוצא - שהחרדים קיבלו פחות משום שהם חרדים".

אבל מדובר בעובדי כתף אל כתף. קבוצה חרדית לצד קבוצה לא חרדית.

"אי אפשר להכתיב לנו תנאי תשלום אחידים, גם כשמדובר בזכויות סוציאליות כמו ימי חופשה. אנחנו לא הסתדרות. לא מדובר באפליה על רקע דתי, אלא בתשלום שונה עבור כישורים שונים. אם יימצא שאכן מדובר באפליה על רקע העובדה שמדובר בחרדים - העניין ייבדק.

"מצד שני, אחת העילות לפיטורים אצלנו היא לספר למישהו אחר על שכרך - זה חוקי, לא חוקי, את יכולה לכתוב את זה. יש לנו עיקרון. אני לא רוצה שעובדים יסתכלו אחד לשני בצלחת".

עובדות חרדיות - מודל לואו-קוסט מקומי

זו אינה הפעם הראשונה שמתגלה שתעסוקת חרדים מיתרגמת להעסקה זולה. בכתבה שפורסמה ב-TheMarker ב-2007 על תעסוקת נשים חרדיות בחברות מיקור חוץ, כמו מטריקס ואמן מחשבים, הגדיר זאת אחד המעסיקים כך: "במחיר של תוכניתן מנוסה אפשר לקבל שתי נשים חרדיות".

זו גם אינה הפעם הראשונה שחברת קווליטסט, שמפרסמת עצמה במיתוג של חברת לואו-קוסט מקומית - כאילו מדובר בכרטיס טיסה או במדפסת, ולא בבני אדם - מסתבכת.

כך מציגה קווליטסט את פרויקט מרגליות שבו מועסקות חרדיות: "קרוב יותר, טוב יותר, זול יותר - פרויקט מרגליות של קווליטסט מעסיק 100 בודקות חרדיות ומציע את המקצוענות הגבוהה של קווליטסט במודל לואו-קוסט מקומי".

המודל הזה, שפירושו עבודה זהה במשכורות נמוכות יותר, מאפשר לקווליטסט להציע שירותים של עובדים ממגזרים שונים, למשל חרדים ובני מיעוטים, במחירים "תחרותיים". השיטה, שמוכרת היטב מחברות ניקיון ושמירה, יוצרת פגיעה מיידית בעובד ובזכויותיו, כשהחברה מבקשת, וכמובן גם מקבלת, פחות - ואת הצמצום ברווחיה משיתה על העובד.

ואכן בפברואר 2011 הוגשה תביעה לבית המשפט נגד קווליטסט ואינטל, בטענה לפגיעה בזכויותיו של עובד דתי. בין השאר נטען כי קווליטסט לא שילמה שעות נוספות לפי חוק. התביעה הסתיימה בפשרה. באינטל לא מעוניינים להגיב.

לימור אדרי

באתר החרדי "כיכר השבת" התקוממו במאי 2012 על כך שקווליטסט משלמת שכר נמוך לעובדים חרדים, ועוד מתגאה בכך בפרסומיה. "אין גבול לבושה", כתבו באתר, "חברת קווליטסט המעסיקה חרדיות בהיי-טק משלמת שכר נמוך ולא מתביישת לפרסם ברבים על חרדיות וניצול".

"לאט-לאט התחילו לנפות את כולנו"

בר-שני מאשר כי hp אינדיגו אכן שילמה תשלום נמוך יחסית לקווליטסט, אבל טוען כי זו לא הסיבה שבגינה שכרה את שירותיה. "הגדרנו מראש כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור השירות, ופנינו לכמה חברות. אנחנו משלמים על עובדים כפונקציה של סוג העבודה, מה שמשליך גם על התשלום לחברה", מסביר בר-שני.

בתקופה האחרונה פוטרו רוב חברי הקבוצה החרדית שהועסקו ב-hp אינדיגו, לאחר שלטענתם קבלו על תנאי השכר הנחותים. ב-hp אינדיגו מאשרים כי שניים בלבד נותרו מבין העובדים החרדים (כמה מהם עזבו מרצון).

הראשון מבין העובדים החרדים פוטר מ-hp אינדיגו לפני כשנה, והיתר בחודשים שלאחר מכן, כשהאחרון מבינהם לפני כחודש. "זה לא נראה כמו צירוף מקרים", אומרים המפוטרים. המנכ"ל בר-שני, מצדו, טוען כי הסיבה לפיטורים היא "חוסר התאמה טוטלית לתפקיד".

יהושע (שם בדוי), ששירת ביחידת המודיעין 8200, מספר כי מנהלו ב-hp אינדיגו אמר לו שיעבירו לחברת מיקור החוץ השנייה. "השלו אותי תקופה ארוכה, ואז פיטרו. זה קרה בפתאומיות גמורה ובלא כל סיבה מוצדקת. טענו שמדובר ב'בעיה ניהולית', וכלל לא פירטו במה מדובר".

נתנאל (שם בדוי), 34, ממשיך את אותה הנקודה: "שלחנו מכתבים, כדי לבדוק את עניין האפליה. מנהלים אמרו שהמצב אמור להיפתר, מנכ"ל hp אינדיגו טען שהנושא בטיפול - ולאט-לאט התחילו לנפות את כולנו. בהפתעה גמורה טענו בפני שאני לא מתקדם בעבודה, ופיטרו. hp אינדיגו רוצה להיתפש כמי שמקדמת חרדים. בפועל מתרחש מצב הפוך. כעת אני שוב מחפש עבודה".

"מצב מקומם שאינו מוסרי"

דודו בכר

עו"ד אריה אביטן, מומחה לדיני עבודה המוביל מאבקים של עובדי קבלן, מעריך כי לו נדרש בית הדין העבודה לסוגיה, הוא היה מכריע לטובת העובדים החרדים וקובע שמדובר באפליה. מזמינת השירות, hp אינדיגו, היתה להערכתו נתפשת כאחראית לאפליה.

"עובדים חרדים בלא ניסיון תעסוקתי נמצאים בעמדת חולשה מול מעסיק", אומר אביטן. "ייתכן שלעתים הם מסכימים לעבוד בתנאי שכר נמוכים, פשוט כדי לעבוד, והמעסיק ומזמינת השירתים מנצלים את נכונותם. כשחרדים עובדים כתף אל כתף לצד מי שמשתכרים הרבה יותר מהם, מדובר במצב מקומם שאינו מוסרי. יש כאן פגיעה לא רק בשוויון ההזדמנויות - אלא גם בחוק כבוד האדם וחירותו".

עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, מזכירה כי אין כל חוק האוסר על בירור שכר בין עובדים. "להפך", היא מדגישה, "שהרי רק בזכות היכולת להשוות שכר מתבררים מקרים של אפליה. כעיקרון, כשבוחנים אפליה בין עובדים על רקע של פערי שכר, נטל ההוכחה כי אין מדובר באפליה מוטל על המעסיק".

מ-hp אינדיגו נמסר בתגובה: "החברה מעמידה בראש סדר עדיפויותיה את תחום הגיוון התעסוקתי. בשנים האחרונות יזמנו והוצאנו לפועל פרויקטים תעסוקתיים יוצאי דופן בהיקפם ובהצלחתם בתחום שילוב עובדים ממגזרים שונים בחברה הישראלית; פרויקטים שהפכו למקרי בוחן בכל נציגויות החברה העולמית. אנו מחויבים לכל מי שעובד עבור חברת hp, לעובדי החברה כמו גם לעובדי חברות השירותים העובדים עמנו. מתוך מחויבות ואחריות זו, אנו נוקטים את כל האמצעים הדרושים כדי לתקן כשלים, אם נמצאו".

מנכ"לית קווליטסט, טלי שם-טוב: "אכן יצאנו במודל מוזל ללקוחותינו, שמדבר על פעילות המאפשרת לנו להוזיל עלויות, ולא על חשבון שכר העובד. אין הכוונה שבעקבות עלות מוזלת אנו משלמים שכר נמוך יותר. העובדים פוטרו על רקע מקצועי בלבד, לאחר מתן הזדמנויות ושיחות רבות במשך שנתיים. מדובר בעובדים שהגיעו בלא ניסיון תעסוקתי קודם וללא תואר ראשון, שבדרך כלל נדרש כתנאי סף. בהתאם לכך גם שולם שכרם, לפי החוק. לגבי השעות הנוספות, התחשיב שביצעו הוא שגוי, אבל איננו נוהגים לקיים דיון בתחשיבי שכר מעל גבי העיתון".

ראובן גורבט, ראש תחום חרדים בתבת-ג'וינט ישראל (החרדים החלו לעבוד בקווליטסט דרך תוכנית מפת"ח, שלה אחראית תבת): "קבוצת העובדים שעליהם מדובר זכו במימון עבור לימודיהם ועבור מלגת קיום שקיבלו במהלכם. אנו דואגים לזכויות עובדים ואם אכן קיים מצב של הפרתן - לא נשתף פעולה עם חברות המעסיקות אותם בעזרתנו. עובדים שנמצאים בתהליכים שלנו צריכים להיות שווים לעובדים אחרים".

hila.weissberg@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#