פערי שכר מגדריים בשירות המדינה: הצטמצמו במעט תוך 14 שנה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח השכר

פערי שכר מגדריים בשירות המדינה: הצטמצמו במעט תוך 14 שנה

הפער בין שכר הגברים לנשים ברכיב השכר הפנסיוני - שכר יסוד, ללא שעות נוספות, ממנו נגזרות ההפרשות לפנסיה - גדל ב-2011 לעומת 1997 ב-0.6%

פערי השכר בין נשים לגברים הצטמצמו במעט ב-2011-1997, אך ברכיב השכר הפנסיוני הפערים אף גדלו, כך עולה מדו"ח הממונה על השכר ל-2011 שמפורסם היום (א'). לפי הדו"ח, הפער בין שכר הגברים לנשים ברכיב השכר הפנסיוני - שכר יסוד, ללא שעות נוספות, ממנו נגזרות ההפרשות לפנסיה - גדל ב-2011 לעומת 1997 ב-0.6%, כך שאם ב-1997 היה שכרן של נשים 81.9% משכרו של גבר, הרי שב-2011 מדובר ב-81.4% משכרו של גבר. בהשוואה ל-2010 גדל הפער ב-0.2%.

המשמעות של נתון זה ברורה: אף שנשים מהוות רוב בשירות המדינה, 64.6% מסך העובדים, ולאורך השנים הנתח שלהן מכלל העובדים גדל והולך, הן מתברגות לרוב בתפקידים זוטרים יותר לעומת גברים ולכן שכרן בממוצע נמוך יותר. הפערים, מסיבה זו, אף מתרחבים, מה שמוכיח כי בשירות המדינה "נשים במינהלה - גברים מנהלים". מכאן שהדרך היחידה להתמודד עם פערי השכר המגדריים שאינם משתנים משמעותית לאורך השנים היא לחתור לכך שנשים וגברים יועסקו בתפקידים בדרג שווה.

רויטרס

כמה מרוויחים הרופאים בישראל? איפה כדאי לעבוד באקדמיה? האם עובדי הנמלים ממשיכים לככב ברשימת מקבלי השכר הגבוה? לחצו כאן

לפי הנתונים, הצמצום בפער לעומת 1997 חל בפרמטרים כמו עבודה נוספת (שעות נוספות) - צמצום של 16.1% - החזר הוצאות (צמצום של 20.7%) ושכר ברוטו (צמצום של 1.2%). עם זאת, בהשוואה ל-2010 רואים גידול בפערים: כאמור, הפער ברכיב השכר הפנסיוני גדל. גדל גם הפער הממוצע בשכר ברוטו ב-1% וכן גדל הפער בשכר עבור שעות נוספות ב-0.6%. הפער בשכר עבור החזר הוצאות קטן ב-3%.

בשורה התחתונה, הפער בין השכר ברוטו של נשים בשירות המדינה לעומת זה של גברים ב-14 השנים שנבחנו, כמעט ולא השתנה: אם ב-2011 השתכרו נשים בממוצע בשירות המדינה שכר ברוטו של 12,772 שקל בחודש ואילו גברים השתכרו 16,775 שקל בחודש, פער של 24%, הרי שב-1997 הפער היה דומה מאוד: 25%. ב-2010 הפער היה מעט נמוך יותר: 23%.

הסיבה לתקיעות זו גם היא ברורה: גברים בשירות המדינה מועסקים בתפקידים בדרג גבוה יותר (הפערים בממוצע השכר הפנסיוני מעידים על כך - השכר בעבור תפקיד מסוים נקבע לפי דירוג ולכן פערי שכר בסיס לא יכולים לנבוע  משכר שונה על עבודה שווה אלא רק מפערי דרג) וכן גברים מקבלים תוספות רבות יותר לשכר היסוד, בזכות החזר הוצאות ושעות נוספות.

העובדה שסעיף השעות הנוספות מפלה נשים לרעה לעומת גברים אינה בגדר חדשה: נשים הרי לרוב נושאות גם בתפקיד של אחראית עיקרית לבית, ולכן הן נוטות לצאת מוקדם יותר מהמשרד. חלקן ממשיכות לעבוד מהבית או מסיימות את עבודתן בזריזות, אך יוצאות מופסדות כלכלית מכך בשל אובדן גמול על שעות נוספות.

פערי השכר נובעים גם מפערים בהיקפי המשרה: שיעור המשרה הממוצע של נשים בשירות המדינה היה ב-2011 91% בעוד של גברים הוא היה 96%.

בשל פערי השכר נשים נזקקות יותר מגברים להשלמה לשכר מינימום: שיעור הנשים המקבלות השלמה זו הוא 41.4% ושיעור הגברים המקבלים השלמה הוא 26%. שיעור משרות נשים המקבלות שכר נמוך מהשכר הממוצע הוא 35.6% בעוד ששיעור משרות הגברים באותו הפרמטר הוא 23.2%.

פערים קטנים יותר בחוזים אישיים

הנתונים המעודדים ביותר העולים מן הדו"ח מתייחסים לשכר נשים מול גברים בחוזה אישי לבכירים: אמנם יש עדיין יותר גברים במשרות אלה לעומת נשים - 32.6% מנושאי משרות אלה הן נשים, גידול של 118% לעומת 1997 - אבל 2011 היתה השנה הראשונה שבה היה השכר הפנסיוני (שכר יסוד) של נשים בתפקידים אלה גבוה מזה של גברים: נשים השתכרו 29,310 שקל בחודש לעומת שכרם של גברים - 29,225 שקל בחודש.

גם בשנים קודמות היו הפערים בסעיף זה מצומצמים מאוד, וסך הכל הפער ברכיב השכר הפנסיוני צומצם ב-3.7% לעומת 1997. בתפקידים אלה לא ניתנת תוספת שכר בעבור שעות נוספות וגם החזר ההוצאות של נשים היה ב-2011 גבוה מזה של גברים, ולכן מפתיע שבכל זאת נמצא פער קטן בממוצע השכר ברוטו: נשים בחוזה אישי לבכירים השתכרו 32,629 שקל בחודש בעוד גברים השתכרו 32,917 שקל בחודש, וזאת על אף שבשנים קודמות בסעיף זה נשים השתכרו מעט יותר מגברים. לעומת 1997 צומצם פער השכר ב-1%.

בתפקידים הזוטרים יותר נראית התופעה ההפוכה בדיוק: נשים מהוות רוב מכלל העובדים אך שכרן נמוך יותר משמעותית. כך לדוגמה, נשים מהוות 68.4% מכלל העובדים בדירוג המינהלי (עובדים שאינם אקדמאים) - ונתחן מכלל העובדים גדל לעומת 1997 - אבל שכרן ברוטו ב-2011 היה 9,637 שקל בחודש לעומת 11,452 שקל בחודש אצל גברים - 84% משכר הגבר (פער שהצטמצם ב-3.7% בלבד לעומת 1997).

בסעיף השכר עבור שעות הנוספות הפער חריף במיוחד: 60% בלבד משכרו של גבר. הפער היה חריף הרבה יותר לפני 14 שנים והצטמצם סך הכל ב-26.8%. כותבי הדו"ח מדגישים כי: "חלק נכבד מהפער בשכר נובע מהשיבוץ בדרגות השונות בדירוג המינהלי - גברים בדרך כלל מועסקים בדרגות גבוהות יותר ומתפקידי העובדים. נשים מועסקות בדרך כלל בתפקידי מזכירות ופקידות".

מספר הרופאות גדל, אך הן מרוויחות פחות

בדירוג האקדמאים (מח"ר) הממצאים עגומים במיוחד: הפערים בין נשים לגברים הועמקו עם השנים. ב-2011 השתכרו נשים בממוצע 11,928 שקל בחודש לעומת 15,417 שקל, כלומר שכרן 77.4% משכרו של גבר - ופער שכר זה העמיק ב-7.6% לעומת 1997 וב-0.5% לעומת 2010. הפער העמיק גם בפרמטרים נוספים. לפי הכותבים, סיבה עיקרית לפער, גם כאן, היא העובדה שגברים מועסקים בתפקידים בכירים יותר לעומת נשים.

גם נשים רופאות משתכרות פחות מגברים רופאים וסיבה עיקרית לכך לפי הדו"ח היא שעות נוספות - שכרן של רופאות עבור שעות נוספות הוא 65% משכרם של גברים (כלומר פער של 35%). כך קורה שסך הכל בממוצע שכר ברוטו רואים כי רופאים משתכרים 27,339 שקל בחודש בעוד רופאות משתכרות 21,845 שקל בחודש - כלומר שכרן הוא 80% משכרו של גבר.

אפשר להתנחם בכך שמדובר בצמצום של 7% בפער לעומת 1997. הפער בין רופאים לרופאות ברכיב השכר הפנסיוני (יסוד) הוא יחסית קטן - 5.2% - מה שמעיד על כך שמרב הפער בשכר נובע משעות נוספות ולא מפערים בדרג. רופאות הן כמעט 40% מכלל הרופאים, אך בעוד יותר ויותר נשים נכנסו לרפואה מאז 1997, אצל גברים רואים דווקא את המגמה ההפוכה - מספר המשרות שהם ממלאים ירד בכ-6.9%.

עוד לפי הדו"ח 87.2% מכלל העובדים הסוציאליים ב-2011 היו עובדות סוציאליות, ושכרן ברוטו היה 90% משכרו של גבר, צמצום של 8.5% בפער לעומת 1997. עם זאת, שיעור גבוה של עובדים קיבלו השלמה לשכר מינימום, ומדובר בכל זאת ביותר נשים מגברים שנזקקו להשלמה זו: 31.1% מהנשים קיבלו השלמה לעומת 25.6% מהגברים, מה שנובע כנראה מחלקיות המשרה הנהוגה במקצוע (שיעור משרה ממוצע של נשים הא 84%) והשכר הנמוך יחסית.

נשים מהוות גם רוב מוחץ בדירוג המקצועות הפרא-רפואיים - המשקל שלהן מכלל העובדים הוא 86.9% וכאן דווקא רואים כניסה של גברים למקצוע - שיעור משרות גברים עלה בכ-16.6% מאז 1997. במפתיע שכרן הפנסיוני (יסוד) של נשים גבוה מזה של גברים - והוא אף היה גבוה יותר משלהם ב-1997, כלומר פער השכר גדל - אך בשכר הממוצע ברוטו גברים משתכרים יותר מנשים, והפער בסעיף זה גדל גם הוא ב-2.4%. הסיבה לכך היא שנשים מבצעות פחות שעות נוספות.

כמו אצל העובדים הסוציאליים  - גם כשמדובר במקצועות הפרא-רפואיים שיעורי המשרות נמוכים יחסית: נשים עובדות ב-61% משרה וגברים ב-70% משרה מה שגורר שיעור גבוה מאוד של נשים (60%) וגברים (73.5%) המקבלים השלמה לשכר מינימום. בדירוג הביוכימאים והמיקרוביולוגים (בכ"מ עמ"מ) נשים משתכרות ברוטו 84% משכרו של גבר - פער שהצטמצם בכ-11% לעומת 1997.

בדירוג הרנטגנאים רואים כי בממוצע השכר הפנסיוני (יסוד) הפער בין נשים לגברים הוא 1% בלבד - אך בגלל פער בשכר על שעות נוספות הפער בשכר ברוטו מגיע ל-20%: רנטגנאיות השתכרו ב-2011 80% משכרו של רנטגנאי. סך הכל בתחום זה גדל הפער ברכיבי השכר הפנסיוני, בשכר על שעות נוספות ובממוצע השכר ברוטו לעומת 1997.

"לתפקיד העובד ולדרגתו השפעה משמעותית על השכר", נכתב בדו"ח. "שכרן הנמוך של נשים לעומת גברים בשירות המדינה נובע מכל שמרבית הנשים בדירוגים המינהליים מועסקות בתפקידים מנהלתיים ובדרגות נמוכות יותר יחסית לגברים. הסבר משמעותי לפער נובע מרכיבי העבודה הנוספת והחזרי הוצאות - וזהו גם ההסבר בדירוגים הרפואיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#